האובליסק השחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האובליסק השחור במוזיאון הבריטי

האובליסק השחור של שַׁלְמַנְאֶסֶר השלישי הוא מונומנט אשורי שנתגלה בכלח (הנקראת היום נמרוד על שם מקימה) שבצפון עיראק בידי הארכאולוג הבריטי הנודע סר אוסטן הנרי לייארד בשנת 1845.

האובליסק, עשוי אבן הבזלת השחורה, הוא הכרוניקון האשורי השלם ביותר שנמצא עד לימינו, ומתאר את מסעותיו הצבאיים של שלמנאסר השלישי (858 – 824 לפנה"ס), מלך אשור. האובליסק מזדקר לגובה של 197.85 סנטימטרים ורוחבו 45.08 סנטימטרים ומוצג במוזיאון הבריטי. על האובליסק חמש רצועות של ציורים, רובם מתעדים מלכים זרים מעלים מס למלך אשור. השנייה שבתמונות מציגה את יהוא, או שליחו.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

האובליסק מתאר את כל מערכותיו של המלך האשורי שלמנאסר השלישי ובהיותו שכזה שומר על מבנה קבוע. הרשומות שבאובליסק הן בכתב יתדות אשורי ופענוח הכתוב על האובליסק היה אחד הצעדים החשובים בפענוח השפה האשורית.

הכתוב באובליסק מחולק לשנים, בכל שנה מתאר הלוח את פועלו של המלך במדיניות החוץ הצבאית. מרבית הפעולות הללו נופלות תחת דפוס מקובל; חציית נהר או הר ומעבר לשטחה של מדינה אחרת, הכנעתה בכוח הזרוע או קבלת כניעתה ללא שפיכת דמים, הטלת מסים כבדים על המדינה, נשיאת השלל אשורה והגדלת יוקרת המלך בקרב העמים הכבושים.

האובליסק עוסק גם במספר אירועים יוצאי דופן, בהם קרב קרקר, שהיקפם הצבאי והשפעתם על המצב הגיאו-פוליטי בסהר הפורה הקדום גדולה. לאירועים אלו מקדיש שלמנאסר יותר דיוק וכתיבה. כמו כן, אירועים שכאלו לרוב מצוינים כחלק מהסכימה הכוללת של האלים, לשמם מלכים אשוריים רבים כבשו את כיבושיהם. תופעה זאת של יחוס המסעות הצבאיים לאלים נפוצה מאוד בקרב מלכי אשור האמצעיים והמאוחרים, עוד מימי אַדַד-נִירָרִי הראשון.

פתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנהוג באנאלים מלכותיים באשור, נפתח האובליסק בכתובת המפארת את אלי אשור ובראשם האל אשור, שלשמו נעשו כל הכיבושים המתוארים בכרוניקון. כן ממהר שלמנאסר להצהיר על שושלתו המלכותית ואביו, אשור-נצירפל השני, שהושיעה את אשור ממגמת ההתדרדרות שלה זה שנים, בדרכים אכזריות לאין תיאור וכיבושים המוניים.

[1] אשור, האדון הרם, מלך כל [15] (אנוכי) שלמנאסר, מלך על ציבור אנשים, נסיך (ו) גיבור אשור, המלך האיתן,
[2] האלים הגדולים; אנו, מלך נשמות גן העדן [16] מלך כל ארבעת אזורי השמש...
[3] ונשמות האדמה, האל, אדון העולם; בֵל [17] בנו של אשור-נצירפל, הגיבור העליון...
[4] העליון, אבי האלים, הבורא; [18] אשר עשה את הטוב והכריח את כל העולם לנשק את כפות רגליו;
[5] הֵאָ, מלך המצולות, קובע הגורלות, [19] צאצאו האציל של תיגלת-אדר
[6] מלך הכתרים, שותה בגאון; ...
...

קרב קרקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרב קרקר

קרב קרקר התרחש בשנת 853 לפנה"ס, שנתו השישית של שלמנאסר, שמתועד באופן רחב במונולית מכורח, מוזכר גם באובליסק השחור. קרב זה, בו לקחו חלק 12 מלכים אזוריים ובהם אחאב מלך ישראל, התרחש בקרבת העיר קרקר - ומכאן שמו. למרות תיאוריו של שלמנאסר, לא היה קרב זה קרב מכריע במיוחד וכן מנע את ההתרחבות האשורית באזור לזמן מה. בהמשכו של האובליסק מתוארים קרבות מאוחרים יותר של הליגה האזורית כנגד אשור.

[57] את הפרת בחלקו העליון חציתי. [62] בטחו, ולעשות מלחמה וקרב
[58] את מס מלכי החתים [63] כנגדי באו. במצוות אשור, האדון הרם, אדוני,
[59] במלואו קיבלתיו. בימים אלו רִמוֹן-אִדְרִ [64] איתם עשיתי מלחמה. הרס בהם שרעתי.
[60] מדמשק, אִרְכֻלִנַה החמתי, ומלכי [65] מרכבותיהם, כרכרות מלחמתם, מכשירי מלחמתם לקחתי מהם.
[61] החתים וחוף הים בכוחות אחד האחר [66] 20,500 מלוחמיהם עם חצים הרגתי.

יורם ויהוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהוא כורע ברך לפני שלמנאסר השלישי כמתואר באובליסק השחור
איור של התיאור לעיל

שלמנאסר מציין את ישראל עוד בימי יורם, כחלק מ"ברית שנים-עשר מלכי חוף הים" שנלחמו בו. לאחר הפיכת חצר בארם דמשק, שהעלתה את חזאל לשלטון בממלכה הארמית והמלכתו של יהוא על ישראל, פורקה הברית כליל. עובדה שהקלה על שלמנאסר להיאבק בארם דמשק, אך עדיין לא איפשרה לו את הכנעתה. כאשר פנה מלך אשור לעיסוקים אחרים לחצו הארמים על ישראל ולבסוף, כמוצא אחרון פנה יהוא למלך אשור, שמסעו הצבאי השיק לגבולות ישראל, עם בקשת השתעבדות. בגופו של הטקסט ישנו אזכור תמוה שמתאים למצבו של יהוא, הבעיה שעולה מן הטקסט היא דווקא העובדה שהשם שניתן ליהוא בכיתוב האיור שונה מהשם שניתן לו בכתובות.

[96] בשנתי ה-17 את הפרת חציתי. לארץ אַמַנֻס ירדתי. בולי [101] לארץ קהוא (=יהוא ?) ירדתי. עריהם כבשתי, שללם
[97] הארז חטבתי. בשנתי ה-18 בפעם ה-16 חציתי את הפרת. חזאל [102] נשאתי...
[98] הדמשקי לקרב בא. 1,221 ממרכבותיו, 470 מכרכרות מלחמתו [103] ... את מס הצורים,
[99] עם מחנו לקחתי ממנו... [104] הצידונים (ו)הגבלים קבלתי

פרישה מענייני הצבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השנים הכריח הגיל את המלך לפרוש מתפקיד צבאי פעיל וניתן להבחין בתלותו הרבה בתרתן (תואר צבאי – כנראה המשנה למלך ושר הצבא), דַיַן-אשור. התרתן מופיע לראשונה בשנתו ה-27 של שלמנאסר כמלך ועם הזמן מרבה להופיע כמוביל צבאו של שלמנאסר.

[141]...בשנתי ה-27 מרכבות אויבי קצבתי. דין-אשור [143] שלחתיו.
[142] התרתן, מנהיג הצבא המתרחב, בראש צבאי לארץ ארמניה זירזתיו,

מאוחר יותר, איבד שלמנאסר מאהדת הציבור ומעמדו נחלש. לבסוף בנו, אשור-דנין-פל, מרד בו וזכה לתמיכת העם וערים רבות, בהן נינוה. המרד דוכא כעבור שנתיים בידי אחי המורד, שמשי-אדד החמישי ושלמנאסר מת כעבור זמן קצר מזקנה.

כיתובי התמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש האובליסק ישנן רצועות של תמונות ומעל לכל תמונה תיאור של הסצנה אותה היא מתארת.

[1] את מס סואה מארץ הגוזנים: כסף, זהב, עופרת, חפצי ארד, שרביט ליד המלך, סוסים (ו)גמלים כפולי דבשת: קיבלתי.
[2] את מס יַא-אֻ-אַ בן חֻמְרִ (=יהוא בן עמרי): כסף, זהב, קערות זהב, כלי זהב, כוסות זהב, כדי זהב, עופרת, שרביט ליד המלך: קיבלתי.
[3] את מס ארץ מוזרי: גמלים כפולי דבשה, פר מנהר סאסיה, סוסים, חמורי בר, פילים, (ו)קופים: קיבלתי.
[4] את מס מרדוך-פל-איטסטסר מארץ הסוכינים: כסף, זהב, כדי זהב, קרני פר בר,..., בגדי צבעים רבים, (ו)פשתן: קיבלתי.
[5] את מס גרפרונדה מארץ הפאטיניים: כסף, זהב, כדי זהב,..., חפצי ארד, קרני פר בר, (ו)הובנה: קבלתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]