האימפריה הקולוניאלית השבדית

קולוניות שבדיות במהלך ההיסטוריה

שבדיה הייתה בעלת מושבות מעבר לים משנת 1658 לשנת 1663 ומשנת 1784 לשנת 1878. אולם רק בסנט בארטלמיי (סן ברתלמי) נמשך שלטונה יותר מאשר שנים ספורות, ולמעשה הייתה זו המושבה הקולוניאלית היחידה של שבדיה מעבר לים.

רקע

במהלך המאה ה-17 גדלה שבדיה והייתה לאחד הכוחות החשובים ביותר באירופה באותה התקופה, בזכות השתתפותה במלחמת שלושים השנה, תחת הנהגת המלך גוסטבוס אדולפוס. מעמד זה התערער והתפוגג במהלך המאה ה-18, כשהאימפריה הרוסית הרחיבה את אחיזתה בצפון אירופה במלחמה הצפונית הגדולה. כוחה המשיך להתערער בכיבוש פינלנד על ידי אלכסנדר הראשון קיסר רוסיה ב-1809 וצירופה לאימפריה הרוסית כדוכסות גדולה. ערעורה נמשך במרד אצילים שהתרחש במדינה והוביל לקיצוץ ניכר בסמכויות המלך, כינון חוקה וחלוקת הסמכות לחקיקה בין המלך לבין הפרלמנט, הריקסדג (Riksdag).

באמריקה

לשבדיה היו שלוש מושבות באמריקה:

• גואדלופ (1813-1814 ; הוחזר לצרפת).
• סן ברתלמי (1784-1878; נמכר לצרפת).
• שבדיה החדשה (1638-1655; אבדה להולנד).

שבדיה החדשה

מפה של שבדיה החדשה בשנת 1650

באמצע המאה ה-17 הגיעה האימפריה השבדית לשיאה הטריטוריאלי. השבדים רצו להגדיל את השפעתם על ידי סחר במוצרים חקלאיים (טבק) ובפרוות, כדי לעקוף את הסוחרים הבריטים הצרפתים וההולנדים. ב-1638, הם הקימו את מבצר קריסטינה (כיום ווילמינגטון, דלוור), שנקרא על שם כריסטיאנה מלכת שבדיה. רבים מהמתיישבים היו פינים, משום שעד 1809 הייתה פינלנד חלק משבדיה. ההתיישבות הייתה פלישה להולנד החדשה. המושל הראשון, פיטר מינואיט, מת לאחר חזרתו מסטוקהולם מהוריקן על האי סנט כריסטופר שבקריבים. בקולוניה הוקם מבצר "ניה אלפסבורג" צפונית לסלם המודנית, ניו ג'רזי ב-1643. במאי 1654 המבצר ההולנדי כאסימיר נכבש על ידי שבדיה חדשה. כפעולת תגמול, המושל ההולנדי פיטר סטויוסנט שלח צבא לנהר הדלוור, שהשיג את כניעת המבצרים השבדים.

האנטילים

כתוצאה מתמיכתה של שבדיה באויבותיה של צרפת בזמן המלחמות הנפולאוניות, ניתן לה האי גואדלופ. אך האי הוחזר לצרפת שנה לאחר מכן בחוזה פריז.

אפריקה

חוף הזהב השבדי באפריקה (1650-1663 ; אבד לדנמרק ולהולנד) כלל את המושבות הבאות:

• אפולוניה, בבנין המודרנית 1655-1657.
• מבצר כריסטיאנבורג/מבצר פרדריקסבורג, המכונה כיום טירת אוסו ושוכן באקרה המודרנית, 1652-1658.
• מבצר באטנסטין, בוטרי המודרנית, 1649-1656.
• מבצר וויטסן, סקונדי-טקורדי המודרנית, 1653-1658.
• קרולוסבורג (טירת קייפ קוסט): מאפריל 1650 עד ינואר/פברואר 1658, ומה-10 בדצמבר 1660 ועד ה-22 באפריל 1663.

שבדיה השתלטה זמנית על כמה מושבות בחוף הזהב (גאנה המודרנית) מה-22 באפריל 1650, אך איבדה את האחרונה שבהן, מבצר קרלסבורג והבירה מבצר כריסטיאנבורג לדנמרק ב-20 באפריל 1663. ב-1652, כבשו השבדים את חוף קמפ (בגאנה המודרנית) שלפני כן היה בשליטה הולנדית.

באותו הזמן החלה שבדיה לפתח סחר עבדים משלה. לאחר נפילת שבדיה החדשה להולנדים, פסק סחר העבדים, אך הוא התחדש בתקופתו של גוסטב השלישי, מלך שבדיה שהקים קולוניה שבדית על האי סנט ברטלמיי ב-1785 והפך את האי למרכז בסחר בעבדים. חברת הודו המערבית השבדית הוקמה על האי בשנת 1786.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: האימפריה השבדית