הגרלת הגרין קארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרין קארד

הגרלת הגרין קארד (The Diversity Immigrant Visa Program) היא הגרלה של 50,000 ויזות (גרין קארד) אותה עורכת ממשלת ארצות הברית בכל שנה באמצעות הגרלה ממוחשבת הנערכת על פי חוק של הקונגרס.

מקבלי הויזה מקבלים מעמד של תושב קבע (Permanent Resident) ורשאים להגר עם בני משפחתם לארצות הברית לאחר שהשלימו תהליך קונסולארי אותו עובר כל מגיש בקשת לאשרת שהייה. תושבות הקבע מקנה זכויות רבות כולל האפשרות להגיש בקשה לאזרחות אך שונה מאזרחות בכמה זכויות חוקתיות.

החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת ה- Immigration Act of 1990 שהוא חוק הגירה רחב שעבר בקונגרס האמריקאי בסוף שנות השמונים הקצה הממשל 55,000 ויזות שיוגרלו למשתתפים מכל העולם. במסגרת חוק שחוקק בקונגרס בנובמבר 1997 צומצמה כמות הויזות האפקטיבית של ההגרלה ב-5,000 והיא עומדת מאז על 50,000. החוק, Nicaraguan Adjustment and Central American Relief Act ‏(NACARA), מייעד את הכמות שצומצמה לטובת אזרחי ניקרגואה ללא הגרלה.

המניע לחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת ההגירה האמריקאית עברה תהפוכות משמעותיות בשנות קיומה, החל מהגירה חופשית שהיוותה את הבסיס להקמתן של המדינות ואיחודן לאחר מכן, ועד למדיניות קשוחה בהרבה הקיימת היום ואשר הושפעה רבות מהדמוגרפיה המשתנה, מהכלכלה האמריקאית ומאיומי הטרור הגלובליים.

לצד הקשחת המדיניות עם השנים זיהו האמריקאים בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת עיוות דמוגרפי הנובע משיטת ההקצאות הכללית הקובעת מספר מרבי של ויזות שיוקצו למהגרים על פי קטגוריות שונות: משפחה, עבודה, לימודים וכדומה. שיטה זו מקבעת את מדינות ההגירה הגדולות (מדינות בעלות מספר אזרחים גדול ומספר תושבים ואזרחים אמריקאים שמוצאם באותה מדינה) כצרכני ההקצאות ולא מאפשרת למדינות הגירה קטנות ליהנות ממדיניות ההגירה הליבראלית של ארצות הברית.

כדי להתגבר על העיוות ולתת הזדמנות שווה לתושבי כל העולם החליטו האמריקאים להנהיג את הגרלת הגרין קארד שבסיסה הוא השתתפות למדינות הגירה קטנות בלבד. מתוך כך נולד הכלל שעוגן בחוק הגורס שמדינות מהן הגיעו לארצות הברית למעלה מ-50,000 מהגרים (חוקיים כמובן) בחמש שנים שקדמו לשנת ההגרלה לא יוכלו להשתתף בהגרלה.

שם ושנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם התוכנית השנתית של הגרלת הגרין קארד נגזר מהשנה בה יוקצו בפועל הוויזות לזוכים. מכיוון שיש פער זמן משמעותי בין תקופת פרסום התוכנית ותקופת ההגשה לבין מועד קבלת הויזות (הזמן מיועד לתהליך הקונסולארי אותו חייבים לעבור הזוכים) נוצר לעתים בלבול.

תוכניות הגרלת הגרין קארד מסומנות באותיות DV ולאחריהן שנת ההקצאה. לדוגמה, בתוכנית DV2013 יוקצו וויזות בשנת 2013. התוכנית עצמה תחל שנתיים קודם, בשנת 2011, בה יפורסמו תנאי ופרטי התוכנית ובה תתרחש תקופת ההגשה.

המעבר לאינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית DV2004 שנערכה בשנת 2002 הייתה האחרונה בה בוצעה הגשת נתוני המשתתפים באמצעות הדואר על גבי נייר. ההגשה בוצעה בהתאם להנחיות הכתובות מבלי שהיה טופס מסוים בו היה המשתתף אמור למלא את פרטיו. כתוצאה מכך, נגרם בלבול רב בקרב המעוניינים להשתתף בהגרלה, ונפסלו מיליוני טפסים בכל שנה.

החל מתוכנית DV2005 שנערכה בשנת 2003 עבר הממשל להשתמש באתר אינטרנט לצורך הגשת האפליקציות. האתר נפתח לתקופה של חודשיים בשנה בהתאם למועדים המתפרסמים מספר חודשים לפני כן.

מדינות משתתפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה מתפרסם עדכון לרשימת המדינות המשתתפות בהגרלה של אותה שנה. בדרך כלל הרשימה מתעדכנת בהוספה של מדינה או יותר לרשימת המדינות האסורות להשתתף וזאת על פי הכלל שנקבע בחוק הקובע שלא ישתתפו בהגרלה מדינות שתושביהן קיבלו יותר מ-50,000 ויזות גרין קארד בחמש שנים שקדמו להגרלה.

באופן מסורתי לא משתתפות בהגרלה מדינות גדולות כגון סין, הודו, מקסיקו, קנדה ואנגליה וכן מדינות קטנות יותר מהן יש הגירה רבה לארצות הברית כגון הפיליפינים. בשנים האחרונות התווספו מדינות מהן גדלה ההגירה החוקית לארצות הברית מעבר לסף שנקבע כגון פולין, רוסיה וברזיל.

התהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבלה שלהלן מפורטים שלבי התהליך עם דוגמה לתוכנית DV2008 שתקופת ההגשה שלה הייתה בסוף שנת 2006:

שלב שנה תקופת זמן
הכרזה 2006 ספטמבר
הגשה 2006 נובמבר-דצמבר
הגרלה 2007 פברואר-מרץ
זכייה 2007 אפריל-יוני
תהליך קונסולארי 2007-2008 עד ספטמבר
קבלת הגרין קארד 2008 ספטמבר
  • תקופות הזמן המתוארות לעיל גמישות ונעות בטווח של מספר שבועות לכל כיוון.

תיאור השלבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכרזה - מחלקת המדינה האמריקאית מפרסמת בכל שנה הנחיות לתוכנית שתקופת ההגשה שלה תיערך באותה שנה קלנדארית. ההנחיות כוללות פרטים רבים החוזרים על עצמם (רקע וכללים) ופרטים שעשויים להשתנות משנה לשנה כגון רשימת המדינות הרשאיות להשתתף, פרטים נדרשים וכדומה.
  • הגשה - בתקופת ההגשה הפרושה על פני חודשיים (בעבר כשההגשה הייתה בנייר ארכה תקופת ההגשה חודש בלבד) נפתחים שרתי האינטרנט של הממשל וכל מי שמעוניין יכול לגלוש לאתר ולהגיש בו את מועמדותו.
  • הגרלה - אין פרטים מדויקים אודות מועד ותהליך ההגרלה. ההגרלה נערכת באמצעות מחשב ועל פי הכללים שפורסמו בלשון החוק. הכללים קובעים בין השאר שמכל מדינה לא יהיו יותר מ-7% זוכים מסך כל ההקצאה, מהמקסימום האפשרי לכל יבשת וכן הלאה.
  • זכייה - הודעות הזכייה לא מגיעות במעטפות לכתובת למשלוח דואר שסופקה על ידי המשתתף. אלא צריך לבדוק הכל לבד באתר מיועד של הממשל
  • תהליך קונסולארי - על הזוכים המבקשים לממש את זכייתם לפתוח בהליך קונסולארי שבסיכומו יוכלו להיכנס לארצות הברית עם בני משפחתם ולקבל את תעודת הגרין קארד ומעמד התושבות הקבועה. בדרך כלל הלקוחות בוחרים לבצע את התהליך באמצעות עורכי דין המתמחים בהגירה.
  • קבלת הגרין קארד - את תעודת הגרין קארד הקבועה מקבל הזוכה לאחר כניסתו לארצות הברית.

סיכויי הזכייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכמות "הרשמית" של ויזות הניתנות במסגרת התוכנית היא 50,000 בכל שנה (55,000 פחות 5,000 שהוקצו לניקרגואה). מניסיון העבר לא כל הזוכים מממשים את זכותם ומסיימים את התהליך הקונסולארי. אי לכך החל הממשל לפני מספר שנים להכפיל את מספר המשתתפים המקבלים את הודעת הזכייה. כך, בכל שנה, נשלפים כ-100 אלף "זוכים" ולהם נשלחות הודעות זכייה.

100,000 המשתתפים שקיבלו הודעות זכייה צריכים לפתוח בהליך הקונסולארי. הכלל של הממשל הוא שיתקבלו לא יותר מ-50,000 אפליקציות לבדיקה (כך נוצרת "תחרות" בין מקבלי הודעת הזכייה וזה המקום בו נוצרת החשיבות לקבל את הודעת הזכייה יחד עם הנחיות המשך מוקדם ככל שניתן).

בכל שנה בעשר השנים האחרונות מגישים בין 5.5 מיליון ל-13 מיליון איש בקשות להשתתף בהגרלה. בעשר השנים האחרונות עמד ממוצע המשתתפים בכל שנה על כ-8.7 מיליון איש, ובחמש שנים האחרונות על 7.3 מיליון.

אם ניקח את מספר הודעות הזכייה הנשלחות בכל שנה ונחלק אותו במספר הגבוה ביותר של המשתתפים שהגיש טפסים אי פעם להגרלה, כ-13 מיליון בשנים 1999 ו-2000, נקבל סיכויי זכייה של 0.77 אחוז שהם 1 ל-130. זהו הסיכוי "הנמוך ביותר" לזכות בהגרלה. בפועל הסיכוי לזכות גבוה בהרבה מכיוון שבמשך השנים הייתה ירידה משמעותית במספר המשתתפים בהגרלה ובשלוש שנים האחרונות עמד המספר על 6.3 מיליון לכל היותר. כמו כן יש לזכור שבני זוג רשאים להשתתף בהגרלה בנפרד כך שהם ומשפחתם זוכים לסיכוי סטטיסטי כפול אם שניהם ישתתפו. במקרה זה יעמדו סיכויי הזכייה על 1/63 למשתתף בודד ו-1/32 לזוג המגיש כל אחד בנפרד.

יחד עם זאת קיימות מדינות בהן סיכויי הזכייה עשויים להיות שונים בגלל היחס בין מספר המשתתפים למספר הזוכים המרבי האפשרי לאותה מדינה. המגבלה נובעת מהמקסימום המותר לכל מדינה (7% על פי לשון החוק) ומחישוב המקסימום ליבשת כפי שנקבע בחוק.

מצב חוקתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז פרסום החוק המאפשר את ההגרלה נערך שינוי אחד ובו קוצצה מכסת הוויזות מ-55,000 ל-50,000 (5,000 לטובת ניקרגואה במסגרת חוק שחוקק בשנת 1997). מעבר לכך לא בוצע בחוק כל שינוי והוא בתוקף מאז ועד היום.

נכון לעכשיו אין בתוכניות הממשל האמריקני לערוך שינויים חוקתיים הנוגעים להגרלת הגרין קארד ואין הצעות חוק הקוראות לכך. הרוב הדמוקראטי בסנאט ובבית הנבחרים דוגל במדיניות הגירה ליבראלית והזדמנות שווה לכל אדם להגשים את החלום האמריקני.

במשך השנים היו ניסיונות של גורמים בבית הנבחרים ובסנאט לבטל את ההגרלה או לערוך בה שינויים. ניסיונות אלה לא צלחו ואין כיום כל פעילות חקיקה הקוראת לבטל או לבצע שינוי בהגרלה.

ניסיונות הביטול נבעו מרצונם של נבחרי ציבור לצמצם את ההגירה החוקית והבלתי חוקית לארצות הברית, כאשר טיעוני הביטול התבססו על פרצות שהיו בעבר כשהגשת האפליקציות נעשתה באופן ידני. כמו כן טענו חברי קונגרס ואחרים שההגרלה מאפשרת לטרוריסטים לחדור לארצות הברית. טענה זו חוזקה כשמחבל ממוצא מצרי שנכנס לארצות הברית תוך זכייה בהגרלה ביצע פעולת טרור בדלפקי אל על בשדה התעופה בלוס-אנג'לס. הטענות נשמעו היטב לאחר פיגועי 11 בספטמבר וקיבלו גושפנקא במסדרונות בית הנבחרים והסנאט שנשלטו על ידי הרוב הרפובליקני.

ניסיונות הביטול ככל שהיו נשארו במסגרת בית הנבחרים בהצעות חוק שהתגלגלו משנה לשנה מבלי שהן מובאות להצבעה ולתהליך מקביל בסנאט (כל הצעת חוק בקונגרס צריכה לעבור מסלול מקביל בבית הנבחרים ובסנאט ורק לאחר שאושרה בשניהם היא תעבור לוועדה משותפת לשני הבתים ואם עברה את הוועדה לאישור הנשיא).

אזהרות הממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורמי ממשל אמריקאים פרסמו אזהרות הנוגעות לאתרים המתחזים לאתרי הממשל ומציעים השתתפות בהגרלה תמורת תשלום. האזהרות מתמקדות באתרים מתחזים ולא בעצם הפעילות. אתרים רבים מציעים שירותי ערך מוסף למשתתפים תמורת תשלום ומבצעים עבורם את התהליך באופן לגיטימי ומבוקר.

בעבר הוגשה תביעה נגד מפעילי אתר קיקיוני שעסק ברישום להגרלת הגרין קארד, התחזה לאתר של הממשל וגבה כספים מלקוחות ממדינות שממילא לא יכלו להשתתף בהגרלה. האתר נסגר ומפעיליו נעצרו.

תקלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות ההגרלה DV2012 שהתפרסמו ב-01.05.2011 בוטלו על ידי הממשל האמריקאי. עקב תקלה בתוכנת ההגרלה זכו בעיקר פונים אשר נרשמו בימים הראשונים של תקופת ההרשמה להגרלה, מה שלטענת הממשל מנוגד לחוק הקובע כי הבחירה תהיה מקרית. הממשל קבע כי ההגרלה תתבצע מחדש והתוצאות יתפרסמו ב-15.07.2011.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.