הדור האבוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המונח הדור האבוד (מאנגלית: Lost Generation) נטבע על ידי גרטרוד שטיין כדי לתאר קבוצת אמריקנים חשובים,‏[1] שחיו בפריז בשנות ה-20 וה-30. כמה מהחברים הנודעים בקבוצה זו הם ארנסט המינגוויי, פ. סקוט פיצ'גרלד ושטיין עצמה.

המונח התרחב והוא מתאר לרוב את דור הצעירים האמריקאים שחיו בזמן מלחמת העולם הראשונה ולאחריה. אי לכך, דור זה נקרא גם לעתים דור מלחמת העולם הראשונה או דור שנות ה-20. באירופה הם ידועים בעיקר בתור הדור של 1914, השנה שבה החלה מלחמת העולם הראשונה. בצרפת, שבה התיישבו גולים רבים, הם נקראים Génération au Feu ("דור באש").

ויליאם שטראוס וניל האו טוענים בספרם "דורות" כי דור זה נולד בין השנים 1883 ל-1900. סביהם הטיפוסיים היו הדור המוזהב; הוריהם היו הדור המתקדם ודור המיסיונרים. ילדיהם היו דור ה-G.I והדור השקט; נכדיהם הטיפוסיים היו דור הבייבי בום.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "הדור האבוד" נאמר כי הוא התפכח על ידי הטבח חסר התכלית של מלחמת העולם הראשונה. דור ציני, שבז למושגי המוסר והנימוס הוויקטוריאניים. ככל ניסיון לתאר דור שלם, הכללה זו נכונה לכמה טיפוסים בני דור זה ולא לאחרים.

בין חברי דור זה נפוצה התלונה כי האמנות והתרבות האמריקאיות חסרות את רוחב היריעה שבעבודות אירופאיות – מה שהוביל צעירים רבים לשהות זמן רב באירופה – ושמרבית הנושאים שראוי לעסוק בהם ביצירה ספרותית כבר זכו לטיפול. אף על פי כן, אותה תקופה עצמה הביאה לפריחה בספרות ובאמנות האמריקאית, ונוצרו בה כמה מיצירות הספרות החשובות ביותר שנכתבו על ידי אמריקאים. דור זה הביא גם לפריחה במוזיקת הג'אז, שיש הטוענים כי היא הז'אנר האומנותי האמריקאי הראשון. במלחמת העולם הראשונה נספה ועבר מהעולם דור שלם של צעירים. החיילים ששרדו חשו במרירות ואכזבה. הם כינו את שנות המלחמה "שנים אבודות" ואת בני דורם "הדור האבוד".

חברים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרומות תרבותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני נשיאים אמריקאים יצאו מהדור האבוד: הארי טרומן ודווייט אייזנהאואר. לדור זה היה רוב בבית הנבחרים מ-1937 ועד ל-1953, רוב בסנאט מ-1943 ועד ל-1959, ורוב בבית המשפט העליון של ארצות הברית מ-1941 ועד ל-1967.

בין בני דור זה היו, כמובן, גם לא-אמריקאים, ובהם: בניטו מוסוליני, אדולף היטלר, צ'ארלי צ'פלין, טולקין, שארל דה גול ומאו צה דונג.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mellow, James R. 1992, a life without consequences, p.308. Houghton Mifflin. או בהקדשה לספרו של ארנסט המינגוויי, "וזרח השמש".