הארי טרומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "טרומן" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו טרומן (פירושונים).
הארי טרומן
(8 במאי 1884; לאמאר שבמיזורי
 - 26 בדצמבר 1972) (בגיל 88)
Harry S Truman - NARA - 530677 (2).jpg

הארי טרומן
שם בשפת המקור Harry S. Truman
מדינה ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת-זוג בס טרומן
נשיא ארצות הברית ה-33
תקופת כהונה 12 באפריל 1945 - 20 בינואר 1953
סגן אלבן ברקלי
הקודם בתפקיד פרנקלין דלאנו רוזוולט
הבא בתפקיד דווייט אייזנהאואר

הארי ס' טרומןאנגלית: Harry S. Truman;‏ 8 במאי 1884 - 26 בדצמבר 1972) היה הנשיא ה-33 של ארצות הברית.

כנשיא הביא לסיום מלחמת העולם השנייה, הנהיג קו תקיף מול התפשטות הקומוניזם, נקט צעדים לקידום השחורים והכיר במדינת ישראל. היסטוריונים מחשיבים אותו לאחד מגדולי נשיאיה של ארצות הברית, אם כי החלטתו להטיל את פצצות האטום על הירושימה ונגסקי נותרה שנויה במחלוקת.

בטרם נשיאותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארי ס' טרומן נולד בעיירה למר במדינת מיזורי וגדל באינדפנדנס, עיירה סמוכה לעיר קנזס סיטי שבמערב מיזורי. מכיוון ששני הסבים שלו קיוו ששמו האמצעי יהיה על שמם, החליטו הוריו כפשרה לקרוא לו הארי ס' כאשר שני הסבים (שיפ וסולומון) האמינו שהוא נקרא על שמם, אך למעשה אין לו שם אמצעי‏[1]. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבד תחילה כפקיד ואחר כך כחוואי במשך עשר שנים‏[2]. בתחילת המלחמה התנדב למשמר הלאומי ופיקד בהצטיינות על סוללת תותחים בצרפת[3]. טרומן שירת במילואים גם לאחר המלחמה והגיע עד לדרגת אלוף משנה בשנות ה-30. בתום המלחמה חזר טרומן למיזורי ופתח חנות לבגדי גברים ביחד עם אדי ג'ייקובסון, ידידו הטוב מתקופת שירותו הצבאי. אולם העסק לא הצליח וטרומן פנה אל הפוליטיקה.

ב-1922 נבחר לשופט אדמיניסטרטיבי במיזורי כמועמד מטעם המפלגה הדמוקרטית. ב-1934 נבחר לסנאט של ארצות הברית ובמשך כהונתו תמך בתוכניותיו השונות של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט להוצאת אמריקה מ"השפל הגדול", תקופת המשבר הכלכלי החריף ששרר בארצות הברית בשנות השלושים.

בתקופת כהונתו השנייה כסנאטור הקים טרומן ועדה לפיקוח על משק המלחמה והייצור המלחמתי בארצות הברית. בתחילה לא זכתה הוועדה לתשומת לב בסנאט ובציבור, אך טרומן נסע בכל רחבי ארצות הברית, באופן אישי, ואסף מידע לגבי חוסר יעילות ובזבזנות שנוהגות חברות הנהנות מחוזים ממשלתיים‏[4]. דו"חותיה של הוועדה זכו להדים רבים בציבור האמריקני, ושמו של טרומן עלה כמועמד לתפקיד סגן הנשיא בבחירות 1944. המפלגה הדמוקרטית ביקשה מועמד שיסייע לרוזוולט לקבל קולות במדינות הדרום, וטרומן, בן מיזורי, התאים לתפקיד.

בחירתו לנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1944 נבחר טרומן לסגן הנשיא רוזוולט וחמישה חודשים אחר כך נכנס לתפקיד הנשיא כיורשו, לאחר שזה נפטר ממחלתו בשלהי מלחמת העולם השנייה. עלייתו לשלטון עם מותו של רוזוולט הפופולרי עוררה חששות כבדים כיוון שהוא נהנה מיוקרה מועטה, אך טרומן התעלה מעל לציפיות הנמוכות ממנו. כאשר יפן מיאנה להיכנע, אישר טרומן את הטלת שתי פצצות גרעין על הירושימה ונגסקי - "ילד קטן" ו"איש שמן". בבחירות 1948 נבחר טרומן לכהונה השנייה כנשיא, בנצחו את המועמד תומאס דיואי.

מול הקומוניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם השנייה הנהיג טרומן קו תקיף כנגד הקומוניזם, אשר שיאו היה בנאומו בפני הקונגרס ב-12 במרץ 1947, בו הכריז על דוקטרינת טרומן, שתכליתה לעצור את הקומוניזם, לקיים נגדו מדיניות אף שעל, כלומר לא לוותר לקומוניסטים בשאיפתם להרחיב את תחום השפעתם. כמו כן, התאוריה דיברה על הצורך של ארצות הברית לתמוך בין אם כספית ובין אם בכוחות צבא במדינות שמאוימות על ידי הקומוניזם.

במסגרת מדיניות זו סייע טרומן ליוון ולטורקיה במהלך מלחמות אזרחים בהן אחד מן הצדדים היה קומוניסטי. מאותה סיבה שלח טרומן רכבת אווירית לברלין המערבית שהייתה תחת מצור קומוניסטי. כמו כן תמך בתוכנית מרשל שדרכה הזרימה ארצות הברית סכומים עצומים לשיקומה וחיזוקה של אירופה המערבית לאחר ההרס של מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1950 שלח טרומן כוחות לקוריאה, על מנת לבלום את צפון קוריאה הקומוניסטית שפלשה לדרום. בשנת 1951 נעצרו הכוחות פחות או יותר, וגנרל דאגלס מקארתור דרש להפציץ את סין בעקבות התערבותה. טרומן, בצעד אמיץ, פיטר את מקארתור שהיה בעל מוניטין ופופולריות גבוהים מאוד בקרב האמריקנים. בקיץ 1951 הסתיימה מלחמת קוריאה. שיחות השלום נמשכו כמעט שנתיים, בגלל ויכוחים על החלפת שבויים ודרישת דרום קוריאה לאיחוד מיידי של שתי הקוריאות. רק בקיץ 1953, תחת נשיאותו של דווייט אייזנהאואר, הושגה הפסקת האש הסופית.

בנובמבר 1950 ניסו שני לאומנים פוארטוריקנים להתנקש בחייו בוושינגטון.

יחסו למאבק השחורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאבק האפרו-אמריקאים לשוויון זכויות

לטרומן גם הייתה השפעה עצומה על מעמדם האזרחי של האפרו-אמריקאים. אזרחיה האפרו-אמריקאים של ארצות הברית סבלו מקיפוח ומאפליה עזה במשך עשרות רבות בשנים, כאשר ב-1947 הזמין טרומן דו"ח מיוחד על מצב זכויות האזרח במדינה ("דו"ח ועדת הנשיא הארי טרומן על זכויות האזרח"). הוועדה הורכבה מנציגי קבוצות מנהיגות בממסד האמריקני. הדו"ח מתח ביקורת נוקבת על המצב הקיים והמליץ על שורה של צעדים פדרליים לביטול האפליה. כשקיבל טרומן את הדו"ח הוא העביר את המלצותיו, ככתבן וכלשונן, לקונגרס בצירוף בקשה להפכן לחוקים.

יחסו לישראל וליהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתולדות העם היהודי ייזכר טרומן לטובה כנשיא אשר כיהן בעת הקמת מדינת ישראל . טרומן היה המנהיג הראשון אשר הביע תמיכה בהכרזתו של בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, הוא עשה זאת דקות ספורות לאחר סיום ההכרזה ובמעשה זה נתן כוח עצום והכרה עולמית מצד המעצמה החזקה בעולם למדינה החדשה. יש לזכור את ידידותו ארוכת השנים עם ג'ייקובסון היהודי, שהיה זה ששיכנע את הנשיא להפגש עם חיים ויצמן, פגישה שהובילה לתמיכת ארצות הברית במדינת ישראל הצעירה , למרות התנגדות לכך בקרב חוגים מסוימים בממשל, בממסד הביטחוני האמריקאי ובמיוחד מכיוון משרד החוץ בראשותו של ג'ורג' מרשל.

עוד קודם לכן, טרומן פעל למען היהודים כאשר תמך בדרישת ניצולי השואה באירופה מהממשל הבריטי לאשר את עלייתם לארץ ישראל. האגדה מספרת שאהדתו של טרומן לעם היהודי ותמיכתו הגורפת בהקמת מדינה יהודית, מקורה באביו שימים ספורים לפני מותו ציווה עליו לדאוג ליהודים.

עם זאת, כאשר הוטל אמברגו על ייצוא נשק לארץ ישראל במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, הקפיד טרומן מאד על קיום האמברגו ומנע ייצוא נשק מארצות הברית וממקסיקו לישראל[5].

דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארי טרומן היה אדם נוח מזג ונעים הליכות ובעל אישיות עממית. הוא לא נהג להפגין הומור, ובזיכרון האמריקני הוא נודע כ"give'em hell Harry" ("כסח אותם, הארי"), עקב אישיותו הישירה, כנותו והעובדה שלעתים השתמש בשפה בוטה, כשהנסיבות הצדיקו זאת, גם בעת מגעים דיפלומטיים, ובעיקר כאשר התעמת מול אישי ממשל סובייטיים בכירים. ערכי העבודה הקשה והאחריות הציבורית היו נר לרגליו, בעיקר כלקח מעשר שנות חייו כחקלאי באינדפנדנס, מיזורי, בחווה של אביו, וכמפקד גדוד ארטילריה במלחמת העולם הראשונה, חוויות שאחד הביוגרפים שלו, רוברט פרל (Ferrell) טען שעיצבו את אישיותו.

בתחילת כהונתו של טרומן רבים ניבאו לו נשיאות לא מוצלחת אך הוא התעלה על הציפיות הנמוכות שהושמו לו והוכיח עצמו מנהיג נחוש שניהל את ענייני המדינה ביעילות. הוא היה האחרון מבין נשיאי ארצות הברית שלא היו בעלי תואר אקדמאי. פופולריותו לא הייתה גבוהה כשפרש מנשיאותו ב-1952 והחליט שלא להתמודד על קדנציה שלישית, על אף שחוקת ארצות הברית אפשרה זאת באותו הזמן. במבט לאחור מקובל בקרב היסטוריונים וחוקרי מדע המדינה לציין אותו כאחד מגדולי הנשיאים שקמו לארצות הברית.

בישראל נקראים על שמו היישוב "כפר טרומן", ורחובות בשכונת רמות שבירושלים וברמת גן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נשיאי ארצות הברית
ג'ורג' וושינגטון · ג'ון אדמס · תומאס ג'פרסון · ג'יימס מדיסון · ג'יימס מונרו · ג'ון קווינסי אדמס · אנדרו ג'קסון · מרטין ואן ביורן · ויליאם הנרי הריסון · ג'ון טיילר · ג'יימס פולק · זאכרי טיילור · מילרד פילמור · פרנקלין פירס · ג'יימס ביוקנן · אברהם לינקולן · אנדרו ג'ונסון · יוליסס סימפסון גרנט · רתרפורד הייז · ג'יימס גרפילד · צ'סטר ארתור · גרובר קליבלנד · בנג'מין הריסון · גרובר קליבלנד · ויליאם מקינלי · תאודור רוזוולט · ויליאם האוורד טאפט · וודרו וילסון · וורן הרדינג · קלווין קולידג' · הרברט הובר · פרנקלין דלאנו רוזוולט · הארי טרומן · דווייט אייזנהאואר · ג'ון פיצג'רלד קנדי · לינדון ג'ונסון · ריצ'רד ניקסון · ג'רלד פורד · ג'ימי קרטר · רונלד רייגן · ג'ורג' הרברט ווקר בוש · ביל קלינטון · ג'ורג' ווקר בוש · ברק אובמה החותם של נשיאי ארצות הברית.
סגני-נשיא ארצות הברית
ג'ון אדמס · תומאס ג'פרסון · ארון בר · ג'ורג' קלינטון · אלברידג' גרי · דניאל תומפקינס · ג'ון קלהון · מרטין ואן ביורן · ריצ'רד ג'ונסון · ג'ון טיילר · ג'ורג' דאלאס · מילרד פילמור · ויליאם רופוס קינג · ג'ון ברקינרידג' · האניבל המלין · אנדרו ג'ונסון · סקיילר קולפקס · הנרי וילסון · ויליאם א. וילר · צ'סטר ארתור · תומאס הנדריקס · לוי פ. מורטון · עדלי סטיבנסון · גארט הוברט · תאודור רוזוולט · צ'ארלס וורן פיירבנקס · ג'יימס שרמן · תומאס מרשל · קלווין קולידג' · צ'ארלס דאווס · צ'ארלס קרטיס · ג'ון גארנר · הנרי וולאס · הארי טרומן · אלבן ברקלי · ריצ'רד ניקסון · לינדון ג'ונסון · יוברט האמפרי · ספירו אגניו · ג'רלד פורד · נלסון רוקפלר · וולטר מונדייל · ג'ורג' הרברט ווקר בוש · דן קווייל · אל גור · דיק צ'ייני · ג'ו ביידן החותם של סגן נשיא ארצות הברית.