דור
ערך זה עוסק בתקופה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו דור (פירושונים).
בגנאלוגיה, המונח דור מציין את סך כל היצורים החיים המחוברים בסדר עולה או יורד לאותה שושלת גנטית. המושג "דור" מושאל גם להגדרה סוציולוגית של כלל בני האדם השייכים לקבוצת גיל מסוימת - בייחוד כאשר הם מייצגים תרבות משותפת של תקופה היסטורית או פרק זמן מסוים, לתיאור ציוד טכני בעל מבנה זהה (למשל, דגם או שנת ייצור), וכן לאורגניזמים במצב רבייה מסוים.
תוכן עניינים |
מרחק הדורות[עריכה]
פער או משך הדורות הוא ממוצע הפרש השנים בין הצאצאים לבין האב או האם. לפי ממוצע הפרשי הגיל הקיימים בין גבר לאשה בנישואים, טווח הדורות ביחס לאב הוא בדרך כלל גדול יותר מאשר לאם. כתוצאה מכך, בכל עשרה דורות פער הדורות ביחס לאב גדול יותר בדור אחד מאשר ביחס לאם.
מקובל לתחום דור ממוצע בין 25 ל-35 שנה, אם כי בספר בראשית מוזכרים דורות ארוכים בהרבה. בפירוש האבן עזרא על ספר איוב, מתקן המחבר את "יצחק המהביל", פרשן מקרא שהעריך שדור הוא 35 שנה, למרות שהיו עשרה דורות מאדם הראשון ועד נוח - תקופה שלפי המסופר במקרא נמשכת לאורך כאלף ושש מאות שנה.[1] בתקופות מאוחרות יותר מוזכר במקרא הביטוי "שנות דור" ככפולות של ארבעים שנה: "אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר" (תהלים צ"ה י), וגם שנות תקופה: "ותשקט הארץ ארבעים שנה" (שופטים ג א)
לפני המאה ה-19 וגם במהלכה, עמד פער הדורות הממוצע בחלק ממדינות מערב אירופה על למעלה מ-30 שנה. באמצע המאה ה-20, ירד המרחק בין הדורות במדינות הללו בשנים אחדות, לאחר שרוב הילדים נולדו לאמהות בנות פחות מ-25 שנים. מגמת ירידה זו התהפכה בעשורים אחרונים של המאה ה-20, ובחלק גדול מהמדינות המפותחות פער הדורות ביחס לאם שוב גדל לממוצע של כ-28 שנה, כאשר גרמניה הייתה זו שחוותה את העלייה המשמעותית ביותר - מ-24 שנים בשנת 1970 ל-30 שנה בשנת 2008. דור ממוצע בישראל באותה שנה היה 27 שנים,[2] ובארצות הברית 25 שנים, גידול של 3.6 שנים מאז 1970.[3] במדינות פחות מפותחות, הגיל הממוצע של נשים בזמן לידת ילדם הראשון נותר עומד על 20 שנה לערך.
בסוציולוגיה[עריכה]
השימוש במושג דור שלא במובן של מקבצים סטטיסטיים, כי אם במובן הסוציולוגי או התרבותי הרחב, רווח מאז ימי קדם. במסכת סוטה משמש הביטוי "פני הדור כפני הכלב" לתיאור דור חוטא ורשע,[4] וגם בתקופות מוקדמות יותר מוזכרים המושגים "דור בראשית" ודור המבול. עם זאת, המחקר הסוציולוגי על מהות המושג "דור" התפתח רק במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20, עם מונחים כגון "דור סוציולוגי" ו"יחידות דוריות", שהוגדרו על ידי הוגים אירופיים כגון קרל מאנהיים ואורטגה אי גאסט. הרטוריקה הפוליטית במאה ה-19 החלה אף היא להתמקד במושגים ככוח ההתחדשות והשינוי של דור הנוער החדש, בהשפעת תנועות כסער ופרץ, איטליה הצעירה וגרמניה הצעירה.
מגמות אלו של הבחנה בתבניות תודעתיות וחברתיות שונות אצל אנשים על בסיס קבוצות גיל, באו בעיקר בעקבות תהליכי התיעוש ורעיונות עידן הנאורות ששינו את פניה של אירופה באמצע המאה ה-18. כך, למשל, אפשרויות הניידות החדשות הביאו לכך שיותר צעירים בחברה המודרנית גדלו בסביבות שונות מאבותיהם, שהם בתורם איבדו לעתים את ההערכה כלפי כישוריהם וחכמתם בשל שינויים טכנולוגיים וחברתיים מהירים. פערים אלה הגבירו את המתח הבין-דורי בין הדור המבוגר לדור המתבגר, שלעתים פיתח עוינות כלפי התרבות וערכי המבוגרים.
"בעיית הדורות" של קארל מאנהיים[עריכה]
בהגדרת המושג "דור" שהציג קארל מאנהיים במסגרת הסוציולוגיה של הידע שלו, לא נכלל הגדרת ה-30 שנה שהוזכרה קודם לכן, אלא הוא מאופיין בחוויה דורית משותפת, כמו גם באירועי ילדות המטביעים חותם והשפעה על הדור כולו. לפי זה, תקופה של התפתחויות חברתיות מהירות תקיף פחות מקבצים של חילופי דורות. מנהיים מדגיש גם שלא כל דור יגיע לאופי עצמי מגובש.
בניתוח הסוציולוגי שלו על בעיית הדורות, מאנהיים נשען מצד אחד על הגישה הפוזיטיביסטית של דיוויד יום ואוגוסט קונט, דרכה הוא מנסה למצא תקופות קבועות שניתנות לרוב לכימות חיצוני של 30 שנה, המצטרפות יחד למרוצת דורות. מצד שני בוחר מנהיים לחזור לגישה הרומנטית באסכולה ההיסטורית בהבנת הדורות, לפיה ניתן לעמוד על טיבם רק באמצעות תנועות רוח הזמן פנימיות, דבר השכיח למשל בתולדות האמנות.[5]
מאנהיים הבחין בין המושגים "יחידות דוריות", "הקשרים דוריים" ו"אחסונים דוריים". אחסון דורי הינו המונח הכללי, שחל על כל מי שנולד בו זמנית "באותו מרחב היסטורי-חברתי; באותם חיים היסטוריים משותפים", מכאן שהתנאי הבסיסי לכך, הוא השתייכות ליחידה דורית או להקשר דורי. הקשר דורי הוא קשר שמתווסף, "החולק גורל משותף", ונוטל חלק בזרמים האינטלקטואליים של התקופה. הקשר דורי כולל מספר יחידות דוריות. חברי יחידה דורית קשורים באופן הדוק יותר, בכך שהם מעבדים באותה צורה את האירועים האינטלקטואליים של התקופה: הם חולקים "כיוונים בסיסיים ועקרונות מעצבים", המחברים אותם לקבוצה ומוודאים תגובה אחידה למגמות הרווחות ולאירועי השעה.
גישת הדורות של מאנהיים, המייחסת לתודעה קולקטיבית השפעה מכרעת על עמדות הפרט, והממעיטה בגורמים מעצבי זהות אחרים כמשפחה ורמת השכלה, נתמכה במספר מחקרים, ואף נעשה בה שימוש בהיסטוריוגרפיה הישראלית.[6] עם זאת, חוקרים אמריקאים אחדים הטילו ספק בהשערותיו.[7]
דוגמאות לדורות בישראל ובארצות הברית[עריכה]
במהלך השנים נערכו ניסיונות סותרים למנות את סדר הדורות של העולם המערבי. בעוד שקיימת הסכמה על החלקים המוקדמים יותר בכרונולוגיה עד לשלהי תקופת הבייבי בום, מתקופה זו ואילך עולים הבדלים משמעותיים בין הגישות השונות, במיוחד בין אלו המבוססות בחלקן על מקבצים סטטיסטיים, לבין אלה המבוססות על תאוריות סוציולוגיות. להלן דוגמאות אחדות לדורות תרבותיים שעליהם ישנה הסכמה כללית.
דור תש"ח, הדור שנלחם ואשר הקים את המדינה, בניהם של "דור המייסדים". עולמו וחינוכו של דור זה, שהגיע לגיל התבגרות בשנות קום המדינה, היו שונים לגמרי מעולמם של אבותיהם - יוצאי אירופה. הזרם הספרותי שפרץ מתוך דור זה מכונה סופרי דור תש"ח. בנוסף, ישנם המאבחנים כדורות סוציולוגיים את דור מלחמת ששת הימים ואת דור מלחמת יום הכיפורים.[8]
בארצות הברית, מתאר הכינוי הדור האבוד, המוכר גם בתור "הדור של 1914 באירופה", את לוחמי מלחמת העולם הראשונה. ילידי הדור הבא (1925-1945), אשר הגיעו להשפל הכלכלי הגדול בשנותיהם המעצבות, כונו "הדור הדומם". בני דור זה היו צעירים מכדי להצטרף ללחימה במהלך מלחמת העולם השנייה, בעוד שרבים מאבותיהם שירתו במלחמת העולם הראשונה. בני הדור שנולדו בתקופת ה"בייבי בום" שלאחר מלחמת העולם השנייה הוא דור הבייבי בומר. "דור ה-X" הוא הכינוי שניתן בארצות הברית לצעירי מעמד הביניים שנולדו בשנות ה-70. לפי חוקרים אמריקאים, דור זה מאופיין בחוסר שאיפה לחולל תמורות בעולם, בנטייה למרוד בסמכות ולבעוט במוסכמות חברתיות, בגדילה ושהיה רבה יותר בבית, ובחשיפה ממוצעת ל-150 פרסומות ביום כ-800 רציחות וכ-100,000 מעשי אלימות באמצעי התקשורת[9]. ילידים להורי דור ה-X הם דור ה-Y.
דורות נוספים[עריכה]
- הדור השני לשואה: בניהם ובנותיהם של ניצולי השואה, שנולדו לאחר השואה. אף שבני הדור השני לשואה לא חוו ישירות את מוראות השואה, הרי השפעת הטראומה שעברו הוריהם ניכרת בהם במידה זו או אחרת, וזוכה להתייחסות בישראל.
- דור הביט: זרם בספרות ובשירה אשר החל בארצות-הברית בתחילת שנות החמישים.
- דור הפרחים: צעירים בארצות הברית בשנות השישים, שהאשימו את המבוגרים בהרס העולם ולכן ביקשו למרוד בהם. הם הטיפו לשלום, שוויון, אהבה, שימוש בקנאביס ובסמים פסיכדליים אחרים (כמו LSD), אחווה בין בני האדם ושמירה על הטבע ועל בעלי החיים - ומכאן כינוים.
- הדור הגנוב: מונח המתאר את הילדים האוסטרלים האבוריג'ינים, שהועברו מבתיהם וממשפחותיהם על ידי נציגי הממשלה האוסטרלית ונציגי הכנסייה, בשנים 1972-1900.
בטכנולוגיה[עריכה]
הרעיון של דור אמנם נוגע רק ליצורים חיים, אך בלשון ציורית נעשה בו שימוש כדי להמחיש שיפורים טכנולוגיים גדולים כמו מנוע הבעירה הפנימית, או כדי להמחיש חזרות של מוצרים דומים בעלי השבתה מתוכננת, כמו קונסולות משחקים או טלפונים סלולרים.
בביולוגיה[עריכה]
כמו בגנאלוגיה, גם בביולוגיה מציין המושג "דור" את הפריטים המופרדים מקו המוצא. אולם חילופי דורות יכולים להתרחש כאן לסירוגין כתוצאה מרבייה מינית ורבייה אל-מינית. במחזור חייו של כל צמח מהפשוט ביותר ועד למורכב ביותר יש שני דורות שונים: דור שתאיו הפלואידיים גמטופיט מתחלף בדור שתאיו דיפלואידיים ספורופיט.
לקריאה נוספת[עריכה]
- מלחמות, מהפכות וזהות דורית, יוסי מאלי, הוצאת עם עובד, 2001
- כלכלה בין דורית, מרדכי א' שורץ, האוניברסיטה הפתוחה, 2006. (קריאת הספר בתצוגה מלאה באתר "גוגל ספרים"
) - סדר הדורות, ביוגרפיות מקוצרות החל מימות אדם הראשון ועד לדורו של המחבר, יחיאל בן שלמה היילפרין
- פרופ' עדו קנטר, לאלף דור, דף שבועי, מאת היחידה ללימודי יסוד ביהדות, מספר 721, ראש השנה ופרשת האזינו, תשס"ח, באתר אוניברסיטת בר-אילן.
הערות שוליים[עריכה]
- ^ "בכאן טעה יצחק המהביל שאמר: שכל דור חמש ושלשים שנה, והנה מאדם ועד נח עשרה דורות" - אבן עזרא, איוב, פרק מ"ב, טז
- ^ באתר oecd
- ^ Mathews TJ, Hamilton BE. Delayed childbearing: More women are having their first child later in life., NCHS data brief, no 21. Hyattsville, MD: National Center for Health Statistics. 2009, accessed April 14, 2011.
- ^ ט, טו
- ^ Karl Mannheim: Das Problem der Generation. בתוך: Karl Mannheim: Wissenssoziologie. Auswahl aus dem Werk. Hg. von Kurt H. Wolff, Luchterhand, Neuwied 1964, עמוד 512
- ^ ראו למשל: אלקנה מרגלית, "השומר הצעיר" - מעדת נעורים למרקסיזם מהפכני, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1971, עמ' 14-12.
- ^ בהם החוקר וורן בנגסטון. ראו אצל קימרלינג, וכן: Aging: scientific perspectives and social issues, Van Nostrand, 1975
- ^ בין מדינה לחברה: סוציולוגיה של הפוליטיקה מאת ברוך קימרלינג, האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 192
- ^ לגדול עם הטלוויזיה: המסך הקטן בחייהם של ילדים ובני נוער, דפנה למיש, האוניברסיטה הפתוחה 2002, עמוד 165
