דור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חמישה דורות של משפחה אחת, ארמניה 1901

דור הוא סך כל היצורים החיים המחוברים בסדר עולה או יורד לאותה שושלת גנטית. המונח מושאל גם להגדרה סוציולוגית של כלל בני האדם השייכים לקבוצת גיל מסוימת, בייחוד כאשר הם מייצגים תרבות משותפת של תקופה היסטורית או פרק זמן מסוים. כמו כן נעשה בו שימוש לתיאור אורגניזמים במצב רבייה מסוים, וכן לתיאור ציוד טכני בעל מבנה זהה.

בביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פער או משך הדורות הוא ממוצע הפרש השנים בין הצאצאים לבין האב או האם. לפי ממוצע הפרשי הגיל הקיימים בין גבר לאשה בנישואים, טווח הדורות ביחס לאב הוא בדרך כלל גדול יותר מאשר לאם. כתוצאה מכך, בכל עשרה דורות פער הדורות ביחס לאב גדול יותר בדור אחד מאשר ביחס לאם.

מקובל לתחום דור ממוצע בין 25 ל-35 שנה, אם כי בספר בראשית מוזכרים דורות ארוכים בהרבה. בפירוש האבן עזרא על ספר איוב, מתקן המחבר את "יצחק המהביל", פרשן מקרא שהעריך שדור הוא 35 שנה, למרות שהיו עשרה דורות מאדם הראשון ועד נוח - תקופה שלפי המסופר במקרא נמשכת לאורך כאלף ושש מאות שנה.‏[1] בתקופות מאוחרות יותר מוזכר במקרא הביטוי "שנות דור" ככפולות של ארבעים שנה: "אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר" (תהלים צ"ה י), וגם שנות תקופה: "ותשקט הארץ ארבעים שנה" (שופטים ג א)

לפני המאה ה-19 וגם במהלכה, עמד פער הדורות הממוצע בחלק ממדינות מערב אירופה על למעלה מ-30 שנה. באמצע המאה ה-20, ירד המרחק בין הדורות במדינות הללו בשנים אחדות, לאחר שרוב הילדים נולדו לאמהות בנות פחות מ-25 שנים. מגמת ירידה זו התהפכה בעשורים אחרונים של המאה ה-20, ובחלק גדול מהמדינות המפותחות פער הדורות ביחס לאם שוב גדל לממוצע של כ-28 שנה, כאשר גרמניה הייתה זו שחוותה את העלייה המשמעותית ביותר - מ-24 שנים בשנת 1970 ל-30 שנה בשנת 2008. דור ממוצע בישראל באותה שנה היה 27 שנים,‏[2] ובארצות הברית 25 שנים, גידול של 3.6 שנים מאז 1970.‏[3] במדינות פחות מפותחות, הגיל הממוצע של נשים בזמן לידת ילדם הראשון נותר עומד על 20 שנה לערך.

גם בעולם החי והצומח מציין דור את הפריטים המופרדים מקו המוצא. אולם חילופי דורות יכולים להתרחש כאן לסירוגין כתוצאה מרבייה מינית ורבייה אל-מינית. במחזור חייו של כל צמח מהפשוט ביותר ועד למורכב ביותר יש שני דורות שונים: דור שתאיו הפלואידיים גמטופיט מתחלף בדור שתאיו דיפלואידיים ספורופיט.

בסוציולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש במושג דור במובן הסוציולוגי או התרבותי הרחב רווח מאז ימי קדם. במסכת סוטה משמש הביטוי "פני הדור כפני הכלב" לתיאור דור חוטא ורשע.‏[4] גם קודם לכן בהקשר תקופת המקרא מוזכרים ביטויים כדור בראשית או דור המבול. הרעיון של דור חברתי במובן שבו הוא משמש היום, צבר תאוצה לקראת סוף המאה ה-19, כאשר לפני כן שימש המושג בעיקר ככינוי לכלל האנשים החיים באותה תקופה, כפי שהגדיר בשנת 1863 המילונאי הצרפתי אמיל ליטרה את המילה "דור": "סך האנשים החיים פחות או יותר באותו הזמן".

בתחילת המאה ה-20 החל להעשות שימוש במילה כדי לתאר הבדלים בין הדור המבוגר לדור ה"צעיר",‏[5] כאשר במקביל, התפתח המחקר הסוציולוגי על הגדרת הדורות, עם מונחים כגון "דור סוציולוגי" ו"יחידות דוריות" שהוטבעו על ידי הוגים אירופיים כגון קרל מאנהיים ואורטגה אי גאסט. גם הרטוריקה הפוליטית באירופה החלה לעשות שימוש במושגים ככוח ההתחדשות והשינוי של דור הנוער החדש, בהשפעת תנועות כסער ופרץ, איטליה הצעירה וגרמניה הצעירה.

המגמות הללו של הבחנה בין תבניות תודעתיות וחברתיות שונות אצל אנשים על בסיס קבוצות גיל, באו בעיקר בעקבות תהליכי התיעוש ורעיונות עידן הנאורות ששינו את פניה של אירופה באמצע המאה ה-18. כך, למשל, אפשרויות הניידות החדשות הביאו לכך שיותר צעירים בחברה המודרנית גדלו בסביבות שונות מאבותיהם, שהם בתורם איבדו לעתים את ההערכה כלפי כישוריהם וחכמתם בשל שינויים טכנולוגיים וחברתיים מהירים. פערים אלה הגבירו את המתח הבין-דורי בין הדור המבוגר לדור המתבגר, שלעתים פיתח עוינות כלפי התרבות וערכי המבוגרים.

"בעיית הדורות" של קארל מאנהיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרת המושג דור שהציג קארל מאנהיים במסגרת הסוציולוגיה של הידע שלו, במאמרו "בעיית הדורות" משנת 1923, אינה מבוססת על טווח שנים מסוים, אלא על חוויה דורית משותפת, ועל אירועים היסטוריים המטביעים חותם על הילדים שחוו אותם. לפי הגדרה זו, בתקופה של התפתחויות חברתיות מהירות יהיו פחות מקבצים של חילופי דורות. מנהיים הדגיש גם שלא כל דור יגיע לאופי עצמי מגובש, משום שתנאי חשוב להיווצרות של דור בפועל הוא כאמור התרחשות אירוע היסטורי חשוב בפרק זמן מוגדר.

מאנהיים הבחין בין המושגים "יחידות דוריות", "הקשרים דוריים" ו"אחסונים דוריים". אחסון דורי הינו מונח כללי, שחל על כל מי שנולד בו זמנית "באותו מרחב היסטורי-חברתי; באותם חיים היסטוריים משותפים". הקשר דורי הוא קשר שמתווסף, "החולק גורל משותף", ונוטל חלק בזרמים האינטלקטואליים של התקופה. הקשר דורי זה כולל מספר יחידות דוריות. חברי יחידה דורית קשורים באופן הדוק יותר, בכך שהם מעבדים באותה צורה את האירועים האינטלקטואליים של התקופה: הם חולקים "כיוונים בסיסיים ועקרונות מעצבים", המחברים אותם לקבוצה וגורמים לתגובה אחידה למגמות הרווחות ולאירועי השעה.

מאנהיים מייחס לתודעה קולקטיבית השפעה מכרעת על עמדות הפרט, וממעיט בגורמים מעצבי זהות אחרים כמשפחה ורמת השכלה. גישה זו נתמכה במספר מחקרים, ואף נעשה בה שימוש בהיסטוריוגרפיה הישראלית.‏[6]חוקרים אמריקאים אחדים הטילו ספק בהשערותיו.‏[7]

דוגמאות לדורות בישראל ובארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן דוגמאות אחדות לדורות תרבותיים במאה ה-20.

דור תש"ח, הדור שנלחם ואשר הקים את המדינה, בניהם של "דור המייסדים". עולמו וחינוכו של דור זה, שהגיע לגיל התבגרות בשנות קום המדינה, היו שונים לגמרי מעולמם של אבותיהם - יוצאי אירופה. הזרם הספרותי שפרץ מתוך דור זה מכונה סופרי דור תש"ח. בנוסף, ישנם המאבחנים כדורות סוציולוגיים את דור מלחמת ששת הימים ואת דור מלחמת יום הכיפורים.‏[8]

בארצות הברית, מתאר הכינוי הדור האבוד, המוכר גם בתור "הדור של 1914 באירופה", את לוחמי מלחמת העולם הראשונה. ילידי הדור הבא (1925-1945), אשר הגיעו להשפל הכלכלי הגדול בשנותיהם המעצבות, כונו "הדור הדומם". בני דור זה היו צעירים מכדי להצטרף ללחימה במהלך מלחמת העולם השנייה, בעוד שרבים מאבותיהם שירתו במלחמת העולם הראשונה. בני הדור שנולדו בתקופת ה"בייבי בום" שלאחר מלחמת העולם השנייה הוא דור הבייבי בומר. "דור ה-X" הוא הכינוי שניתן בארצות הברית לצעירי מעמד הביניים שנולדו בשנות ה-70. לפי חוקרים אמריקאים, דור זה מאופיין בחוסר שאיפה לחולל תמורות בעולם, בנטייה למרוד בסמכות ולבעוט במוסכמות חברתיות, בגדילה ושהיה רבה יותר בבית, ובחשיפה ממוצעת ל-150 פרסומות ביום כ-800 רציחות וכ-100,000 מעשי אלימות באמצעי התקשורת[9]. ילידים להורי דור ה-X הם דור ה-Y.

דורות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי דורות ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר חיבורים היסטוריים הוקדשו להעמדת סדר הדורות, גניאולוגיים וסוציולוגיים כאחד. בהם ניתן למנות את ספר ההיסטוריה ספר קורא הדורות" מאת דוד קונפורטי, "דורות הראשונים" ליצחק אייזיק הלוי, המציג היסטוריה יהודית מזווית דתית, כניגוד לספר "דור דור ודורשיו" לאייזיק הירש וייס. סדר הדורות שראה אור בשנת 1769, כולל ביוגרפיות מקוצרות החל מימות אדם הראשון ועד לדורו של המחבר, הרב יחיאל היילפרין.

בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיר הנושא של האלבום עכשיו מעונן של אביב גפן משנת 1993, כולל את הצעקה "אנחנו דור מזוין", שלימים הפכה לביטוי שגור בישראל
  • הג'ינגל "דור הג'ינס שותה קווינס" משנת 77' שביצעה ריקי מנור עבור חברת טמפו משקאות היה לאחד מהסלוגנים הזכורים ביותר בשוק הפרסום בישראל
  • "דור שלם דורש שלום" הייתה תנועה חברתית-פוליטית שנוסדה ב-5 בנובמבר 1995 עקב הזעזוע שפקד את החברה הישראלית בעקבות רצח יצחק רבין

בטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטכנולוגיה נעשה שימוש מושאל במונח "דור" כדי להמחיש שיפורים טכנולוגיים גדולים, למשל בתחום המחשוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "בכאן טעה יצחק המהביל שאמר: שכל דור חמש ושלשים שנה, והנה מאדם ועד נח עשרה דורות" - אבן עזרא, איוב, פרק מ"ב, טז
  2. ^ באתר oecd
  3. ^ Mathews TJ, Hamilton BE. Delayed childbearing: More women are having their first child later in life., NCHS data brief, no 21. Hyattsville, MD: National Center for Health Statistics. 2009, accessed April 14, 2011.
  4. ^ ט, טו
  5. ^ Robert WOHL, The Generation of 1914, Harvard University Press, 1979
  6. ^ ראו למשל: אלקנה מרגלית, "השומר הצעיר" - מעדת נעורים למרקסיזם מהפכני, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1971, עמ' 14-12.
  7. ^ בהם החוקר וורן בנגסטון. ראו אצל קימרלינג, וכן: Aging: scientific perspectives and social issues, Van Nostrand, 1975
  8. ^ בין מדינה לחברה: סוציולוגיה של הפוליטיקה מאת ברוך קימרלינג, האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 192
  9. ^ לגדול עם הטלוויזיה: המסך הקטן בחייהם של ילדים ובני נוער, דפנה למיש‎, האוניברסיטה הפתוחה 2002, עמוד 165