הוגו באל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
HUGO BALL.jpg

הוגו באל (גרמנית: Hugo Ball;‏ 22 בפברואר 1886 - 14 בספטמבר 1927) היה אמן ומשורר גרמני, מחברי תנועת הדאדא.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באל נולד בעיר פירמזנס (Pirmasens) שבגרמניה למשפחה קתולית. בנעוריו עבד כמתמחה במפעל לעיבוד עורות, אולם לאחר שלקה בהתמוטטות עצבים, הפסיק את עבודתו ועבר ללימודי סוציולוגיה, ספרות, היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה של מינכן ובאוניברסיטת היידלברג. בשנת 1910 עבר באל לברלין במטרה להפוך לשחקן אצל מקס ריינהרדט, מורה ובמאי תיאטרון יהודי-גרמני. באל פיתח שאיפה ליצור "תיאטרון כולל", ברוחם של ניטשה וואגנר.

בשנת 1914 ניסה באל להתגייס לשירות צבאי שלוש פעמים, אולם נדחה עקב בעיות רפואיות. את יצר הסקרנות הצבאית שלו מימש בטיול לקו החזית הבלגית, חוויה אשר הייתה בעלת השפעה משמעותית על באל. הוא עזב את מינכן ועקר לברלין, שם התקרב אל תאוריות פוליטיות אנרכיסטיות, בייחוד לזו של פיוטר קרופוטקין, עליו גם החל לחבר ספר.

בשנת 1916 היה באל לשותף מרכזי בתנועת הדאדא בציריך. הוא היה בין כותבי המניפסטים של הקבוצה, בהם הדגיש את המימד החברתי-פוליטי שבו שרויה החברה האירופית. באחד המופעים הידועים ביותר של הקבוצה, אשר התקיים ב-23 ביוני שנת 1916 ב"קברט וולטר", הופיע הוגו באל על הבימה, כשהוא לבוש תלבושת וצילינדר עשויים מקרטון, כמעין שריון, והקריא את שירו "קראוון הפילים", שיר פונטי וחסר משמעות, אשר נכתב גם בהשפעתה של האמנות הפרימיטיבית, אשר הייתה פופולרית בסופה של המאה ה-19 ותחילתה של המאה ה-20. את מופע זה תיאר באל‏[1] :

באל קורא את השיר "קראוון הפילים"

לבשתי תלבושת מיוחדת שתוכננה ביד יאנקו (מרסל ינקו) ובידי. רגלי היו נתונות בגליל הדוק של קרטון כחול ונוצץ שהגיע עד למותני, ועד אותו מקום נראיתי כאובליסק. למעלה לבשתי צווארון ענקי גזור מבריסטול, מצופה אדום מבפנים וזהוב מבחוץ. הוא הודק לצווארי בצורה כזאת שהרמת מרפקי והורדתם הניעה אותו ככנפיים. על כל זאת נוספה מגבעת גבוהה וגלילית של רופא אליל בפסי לבן-וכחול. ...העלו אותי לבמה בחשכה, ואני פתחתי בקצב איטי ובחגיגיות: gadji beri bimba glandridi laula lonni cadori ...

תגובת הקהל הנזעם מן הזעזוע ומן האבסורד שבמופע היוותה על פי האנס ריכטר חלק אינטגרלי מן המופע. ריכטר תיאר את באל כ"עומד אין-נוע כסבונרולה קנאי ואדיש."

בשנת 1917 שימש באל כעיתונאי ב"פראייה צייטונג" (בגרמנית: "העיתון החופשי"), עיתון בעל מגמות דמוקרטיות בעיר ברן. בשנת 1920 עבר באל, ביחד עם אמי הנינגס (Hennings), רקדנית וזמרת-קברטים אותה נשא לאישה, לכפר שווייצרי בשם אניוצו (Agnuzzo), שם החל באל להתרחק מפוליטיקה. הוא הפך אדוק יותר בדתו ואף החל לחקור את הנצרות הקדומה. בשנים 1920-1921 פרסם את יומניו תחת הכותרת "טיסה מחוץ לזמן" (Die Flucht aus der Zeit).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: ריכטר האנס, "על מופעו של באל בקברט וולטר", בתוך: דאדא וסוריאליזם בצרפת, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 122-123.