הווארד יוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הווארד יוז עומד לפני מטוס צבאי של בואינג באינגלווד, קליפורניה

הווארד יוזאנגלית: Howard Hughes;‏ 24 בדצמבר 19055 באפריל 1976) היה טייס, מפיק סרטים ומיליארדר אמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוז נולד ביוסטון, טקסס שבארצות הברית. כבר בילדותו הראה עניין רב וכישורים גבוהים במתמטיקה ובמקצועות הנדסיים, ובמיוחד בתחום התעופה.

אביו היה בעל חברת נפט. בשנת 1909 יצר אביו מקדחת נפט בעלת 166 ראשי חיתוך שהצליחה, לראשונה, לחדור סלעים קשים. מקדחה זו, שנרשמה כפטנט על שמו, יצרה מהפכה בתחום קידוח הנפט ברחבי העולם. אביו של יוז נפטר בהיותו בן 18, והווארד יוז ירש את כל הונו ואת חברת הנפט.

קריירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1925, בהיותו בן 20, עבר ללוס אנג'לס, בכוונה להפיק סרטים. ב-1927 מימן והפיק את הסרט "Two Arabian Knights", שזכה בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, לבמאי לואיס מיילסטון. גם סרטיו "The Racket" ‏(1928) ו-"The Front Page" ‏(1931) היו מועמדים לפרס האוסקר.

ב-1930 החל במימון, הפקה ובימוי של סרט המלחמה האפי השאפתני "Hell's Angels". הוצאות הסרט היו גבוהות ביותר יחסית לאותה תקופה. לאחר הוצאות של קרוב ל-2 מיליון דולר, נאלץ הווארד יוז לצלם חלקים גדולים מהסרט בשנית, כדי להוסיף סאונד, מאחר שרצה להצטרף לקולנוע המדבר שהחל באותה תקופה. את השחקנית הראשית, שהייתה בעלת מבטא נורבגי כבד, החליף בג'ין הארלו, אותה בחר מבין שחקניות רבות להן ערך אודישנים. הארלו נחשבה לאחת השחקניות הבלונדיניות ההוליוודיות הראשונות.

הוצאות הסרט הסתכמו ב-3.8 מיליון דולר, והוא הצליח בקופות, עם הכנסות של 8 מיליון דולר ונחשב כיום לקלאסיקה קולנועית. עם זאת, יוז המשיך במימון סרטים שאפתניים: ב-1932 הפיק את הסרט פני צלקת, שעורר עניין ומחלוקת בנושא האלימות הרבה שהוצגה בו; וב-1943 הפיק יוז את האקדוחנים, שהיה סרט הפריצה הגדולה של ג'יין ראסל, ועורר מחלוקת בשל לבושה החושפני.

קריירת תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לתעשיית הקולנוע, עסק יוז בהטסת מטוסים ובמימון ייצור מטוסים מהמתקדמים בתקופתו והקים את חברת יוז איירקראפט. ב-2 בנובמבר 1947 הטיס הווארד יוז את המטוס הימי הגדול ביותר שנבנה אי פעם, "יוז H-4 הרקולס", בטיסתו היחידה.

ב-1939 הוענקה ליוז מדליית הזהב של הקונגרס, העיטור הגבוה ביותר באותה עת לאזרחים אמריקאים.

מחלתו ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוז נודע כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית, אשר הלכה והחמירה לאורך חייו הבוגרים ובערוב ימיו. ריצ'רד פליישר, במאי הסרט "His Kind of Woman", שיוז שימש בו כמפיק, תיאר בספרו את התעקשותו האובססיבית של יוז על פרטים שוליים בהפקה, ואת התנודות הבלתי צפויות במצבי הרוח שלו. במהלך חייו הבוגרים "נעלם" יוז מהחיים הציבוריים למשך תקופות ארוכות, בהן נטען כי הוא היה חולה ולא יציב נפשית, ספון בביתו, נמנע ממגע עם אנשים וחפצים בידיים חשופות כדי לא לגעת בחיידקים, והיה מכור לקודאין, ואליום ותרופות נוספות.

יוז מת ב-1976 במהלך טיסה ליוסטון, בשל אי ספיקת כליות. גופתו הייתה קשה לזיהוי בשל ציפורניו המגודלות, שערו וזקנו העבות, שלא נגזזו מזה זמן רב, וה-FBI נדרש לטביעת אצבעות שלו על מנת לזהותו. הוא נקבר ביוסטון.

דמותו בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של יוז שימשה השראה למספר סרטים. בסרט "The Amazing Howard Hughes" משנת 1977, גילם את דמותו של יוז השחקן טומי לי ג'ונס, ובסרט "מלוין והווארד" משנת 1980, גילם ג'ייסון רוברדס את דמותו. אחד החשובים בסרטים על חייו, "הטייס" בבימוי מרטין סקורסזה מ-2004, היה מועמד ל-11 פרסי אוסקר וזכה ב-5. סרט זה התמקד בהישגים הראשונים בתעופה ובסרטים שיצר יוז, אותו גילם השחקן לאונרדו דיקפריו, וכן התמקד הסרט בהתנהגותו האובססיבית הקשה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]