קרן נאמנות
 |
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | |
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | ||
קרן נאמנות היא כלי שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם. קרן הנאמנות מנוהלת על ידי מנהל הקרן, והיא פועלת על פי הסכם נאמנות שפרטיו פורסמו באמצעות תשקיף.
קרן הנאמנות משקיעה לפי מדיניות השקעה הנקבעת מראש וניתנת לשינוי מעת לעת, לאחר שמתריעים על כך בפני החברים המשקיעים בקרן. ישנם סוגים רבים של קרנות נאמנות, מהן מנייתיות אשר מדיניות ההשקעה שלהן קובעת כי על מנהליהן להשקיע שיעור מסוים מסך הנכסים שלהן במניות. ההשקעות לפי סוגי המדיניות של הקרן יכולות להשתייך לסקטורים שונים בתחומי המסחר והכלכלה (כללי, ענפים, מדדים, אופציות, אג"ח להמרה וכו') ומהן המתמקדות באפיקי השקעה אחרים, כגון מק"מ, אג"ח צמודות מדד, אג"ח במט"ח ועוד.
הקרן מורכבת מיחידות השתתפות אשר כל אחת מהן מקנה זכות שווה בנכסי הקרן. קרנות המשקיעות בני"ע של חברות מענפים שונים נוטות להשיג תשואות הקרובות לאלו של השוק, ואילו קרנות המתמחות בני"ע של חברות הפועלות בענף מסוים נוטות להיות חשופות לסיכון הענף ולתשואה בו.
תוכן עניינים |
[עריכה] מונחים
לקרן נאמנות צריך להיות נאמן לקרן ומנהל קרן החותמים על הסכם הקרן.
- נאמן קרן: חברה שתפקידה להחזיק בנכסי הקרן עבור בעלי היחידות ולפקח על יישום מדיניות ההשקעה של מנהל הקרן בהתאם לתשקיף.
- מנהל קרן: חברה המנהלת את ניכסי הקרן ומבצעת רכישות ומכירות של ני"ע ופעולות אחרות בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן.
- הסכם הקרן: הסכם שבאמצעותו מוקמת קרן אשר נחתם בין מנהל הקרן לבין הנאמן ובו פרטים שונים, כגון: שם הקרן, שכר המנהל ושכר הנאמן, מדיניות ההשקעה של הקרן. ההסכם וכל שינוי בו טעונים אישור הרשות לני"ע.
[עריכה] סוגי קרנות נאמנות
ניתן לסווג את קרנות הנאמנות בצורות שונות. להלן מספר אפשרויות.
[עריכה] סיווג על פי סוג הקרן
- קרן סגורה: קרן המנפיקה לציבור מספר מוגבל של יחידות השתתפות. כאשר מכסת היחידות מתמלאה, היא אינה רשאית להנפיק יחידות חדשות, למעט חלוקת הטבה. מנהל הקרן רשאי למכור יחידות השתתפות נוספות במידה וישנן פדיונות בקרן. (אין זכות אוט' לפדיון אלא רק במועד פירוק הקרן ויחידות ההשתתפות נסחרות בבורסה.)
- קרן פתוחה: מנפיקה מס' לא מוגבל של יחידות השתתפות (במקרים חריגים יש הגבלה על מספר יחידות ההשתתפות המקסימלי), יש יכולת פדיון בכל עת ויחידות ההשתתפות עצמן אינן נסחרות בבורסה.
- קרן ייחודית: הינה קרן סגורה אשר בהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה רשאית להשקיע בניי"ע שאינם נסחרים בבורסה.
- קרן צבירה: קרן הצוברת את כל רווחיה ואינה רשאית על פי תשקיפה לחלק אותם או מקצתם, כדיבידנד במזומן לבעלי יחידות השתתפות בה.
- קרן מתמחה: קרן המשקיעה שיעור ניכר מנכסיה באפיק השקעה אחד. למשל: קרן המתמחה במניות, קרן המתמחה בצמודי מדד, קרן המתמחה במט"ח. לפי הגדרת בנק ישראל - קרן המשקיעה לפחות 75% מנכסיה באפיק אחד, וזאת לפי ממוצע אחזקותיה ב- 18 החודשים האחרונים.
- קרן גמישה: קרן הרשאית להשקיע את נכסיה בכל אפיק השקעה על פי שיקול דעתו של מנהל הקרן אשר יפעל מתוך מגמה להשיג ניצול מרבי של תנודות הפעילות בשוק.
[עריכה] סיווג על פי מעמד מס
- קרן פטורה: קרן נאמנות שרווחיה והכנסותיה פטורים ממס, ובעלי היחידות חייבים במס. מחזיק היחידה יחויב במס בשיעור של 20% על רווח הון ריאלי במועד מימוש היחידה.
- קרן חייבת: קרן נאמנות שרווחיה והכנסותיה חייבים במס, ובעלי היחידות פטורים ממס. הקרן משלמת מס על פי השיעורים החלים על יחידים. מחזיק היחידה לא יחויב במס במועד מימוש היחידה.
[עריכה] סיווג על פי אפיק השקעה
- קרנות כספיות
- קרנות מנייתיות
- קרנות שקליות
- קרנות חו"ל
- קרנות אג"ח
- קרן מחקה: קרן שמנוהלת כך שביצועיה יתחקו אחרי מדד כלשהו (למשל אחרי מדד ת"א 25 או מדד התלבונד) בניכוי דמי הניהול.
ועוד
[עריכה] סיווג על פי היקף הנכסים
- 0-50 מיליון ש"ח
- 50-100 מיליון ש"ח
ועוד
[עריכה] סיווג על פי רמת הסיכון
החל משנת 2008, כל קרן נאמנות מפרסמת את שיעור החשיפה המרבי שלה למניות ולמטבע חוץ באמצעות הקוד הבא:
| שיעור חשיפה מרבי | למניות | למטבע חוץ |
|---|---|---|
| ללא חשיפה | 0 | 0 |
| עד 10% | 1 | A |
| עד 30% | 2 | B |
| עד 50% | 3 | C |
| עד 120% | 4 | D |
| עד 200% | 5 | E |
| מעל 200% | 6 | F |
דוגמאות:
- קרן כספית תסומן בקוד 00
- קרן אג"ח חו"ל תסומן בקוד 0D
- קרן מניות בארץ תסומן בקוד 40
- קרן מניות חו"ל תסומן בקוד 4D
[עריכה] רכישה ופדיון של קרנות נאמנות
[עריכה] איך קונים ומוכרים קרנות נאמנות?
פעולת הרכישה והפדיון של קרנות נאמנות מתבצעת על ידי מתן הוראה לחבר הבורסה אשר בו מתנהל חשבון ההשקעות. ניתן לתת הוראות לרכישה או לפדיון בשלבים שונים של שעות המסחר בבורסה עד המועד הקובע (בדרך כלל עד לשעה 15:00 ,ואולם יש קרנות שבהן השעה מוקדמת יותר). ההוראות מבוצעות באותו היום, למעט קרנות המוגדרות כקרנות חו"ל, שבהן ההוראה מתבצעת למחרת. הכסף מועבר לחשבון אם ההוראה ניתנה עד למועד הקובע באותו היום. במידה והיא ניתנה אחרי שעה זאת, ההוראה תתבצע רק למחרת וגם התמורה תועבר ביום שלמחרת.
[עריכה] מחיר קניה
לכל קרן נאמנות יש מחיר קניה או מחיר יסודי. מחיר יסודי הוא שווי נכסי הקרן מחולק במספר יחידות הקרן. יש לשים לב כי חלק מהקרנות גובות שיעור הוספה (ראו בנפרד) בעת רכישת יחידת השתתפות.
[עריכה] מחיר פדיון
מחיר הפדיון של יחידה יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן לחלק למספר יחידותיה. מהמחיר היסודי גוזרים את מחיר הפדיון שהוא המחיר היסודי בניכוי עמלות הפעולה בקרן. מחיר הפדיון מתקבל בעת שהמשקיע מוכר את הקרן .
[עריכה] שיעור ההוספה
לעתים, בעת רכישת יחידה בקרן נאמנות, המשקיע ישלם גם שיעור הוספה. שיעור הוספה הנו תשלום חד פעמי בעת הרכישה. מחיר הקרן הכולל את שיעור ההוספה נקרא מחיר היחידה. חשוב להדגיש כי ישנן קרנות שבהן אין שיעור הוספה, וישנן כאלו שבהן שיעור ההוספה מגיע לאחוז אחד ויותר. לעתים שיעור ההוספה מתווסף בעת המכירה.
[עריכה] עמלות פעולה
- דמי ניהול לשנה
מרבית החברות גובות דמי ניהול. דמי הניהול הם התמורה המועברת לכיסו של מנהל הקרן. דמי הניהול השנתיים נעים בין 0.125% ל-4% ואף למעלה מזה , תלוי בסוג הקרן. קרנות הנאמנות המנייתיות הן בעלות שיעור דמי הניהול הגבוה ביותר, ואילו הקרנות הכספיות הן בעלות דמי הניהול הנמוכים ביותר.
- דמי נאמנות לשנה
בנוסף לדמי הניהול שעוברים (כאמור) למנהל הקרן, יש גם דמי נאמן, העוברים לנאמן הקרן. זוהי עמלה בגובה 0.04-0.2% לשנה מהקרן המושקעת.
- דמי משמרת לשנה
מרבית המשקיעים בקרנות נאמנות משקיעים דרך שירותי הבנקים. הבנקים גובים עמלה בשם דמי משמרת. בדרך כלל דמי המשמרת יהיו בשיעור 0.5-0.6% לשנה מסכום התיק במשמרת.
- בנוסף - עמלת הפצה (בדרך כלל נגבה מהקרן)
לאחר קביעת רפורמת בכר, נקבע כי הבנקים יהיו זכאים לגבות עמלת הפצה, בשיעורים שונים. החל מאפריל 2006 נגבית גם עמלת הפצה בעת רכישת קרן הנאמנות. בדרך כלל עמלות ההפצה נגבות ישירות ממנהל הקרן ואינן מוטלות על המשקיע.
[עריכה] רפורמות ושינויי חקיקה
[עריכה] רפורמת בכר
 |
ערך מורחב – רפורמת בכר |
רפורמת בכר, הנקראת על שמו של מנכ"ל משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר, שכיהן תחת שר האוצר בנימין נתניהו, קבעה כי על הבנקים, אשר החזיקו בבעלות על עיקר הנכסים של קרנות הנאמנות וקופות הגמל במדינת ישראל ערב הרפורמה, למכור את האחזקות שלהם בנכסים הללו. לאחר העברת הרפורמה בכנסת (מאי 2005), נכנסו הבנקים למשא ומתן מואץ ובין החודשים אוקטובר 2005 לינואר 2006, הצליחו למכור את עיקר האחזקות שלהם בקרנות הנאמנות וקופות הגמל תמורת מיליארדים של שקלים, לחברות הביטוח, קרנות השקעות זרות ואף ברוקרים פרטיים. רפורמת בכר היוותה מפנה דרך חשוב בעתידה של תעשיית קרנות הנאמנות בישראל, משום שמעתה יש לשער שהייעוץ שיתקבל בסניפי הבנקים ללקוח הישראלי יהיה פחות מוטה לעבר המלצה לרכישת קרנות, אשר היו בעבר באחזקת הבנק.
