הזכות לשוויון במדינות דמוקרטיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הזכות לשוויון במדינות הדמוקרטיות משמעה שוויוניות החוק ושוויון באכיפתו, ללא הבדל: גזע, מין, שפה, לאום, דת, השקפה פוליטית ואידאולוגיה. במדינות רבות קיימות מחלוקות פוליטיות ומשפטיות לגבי רשימת הקבוצות שהזכות לשוויון מגנה עליהן. כך לדוגמה, רק בחלק מן המדינות הדמוקרטיות קיימת חובה שלא להפלות בשל נטיה מינית או בשל היותו של אדם בעל מוגבלות, וגם במדינות שבהן קיימות חובות שכאלה, היקפן שנוי לא פעם במחלוקת.

קיום הזכות לשוויון במדינות הדמוקרטיות משמעותו קיום התנאים הבאים:

  • בחקיקה - חוקי המדינה יקבעו יחס זהה ושווה לכל אדם ללא משוא פנים, כך שלא תהיה העדפה או פגיעה של החוק באדם או קבוצה כלשהי, בשל גורמים בלתי רלוונטיים כמו: גזע, מין, דת, השקפה פוליטית או אידאולוגיה.
  • באכיפת החוק - את החוק יאכפו רשויות השלטון כך שהשוויון המובע בחוקי המדינה ימומש הלכה למעשה, כלומר בעת מגע בין האדם לרשויות השלטון יעניקו האחרונים לכל אדם יחס זהה, כך שבמקרים זהים, מבחינת הגורמים הרלוונטיים, יינתנו זכויות, חובות ופסקי דין זהים.

הזכות לשוויון משמעה שיש לתת יחס שווה לאנשים בעלי תכונות רלוונטיות זהות. יחס שונה לאנשים בעלי תכונות שוות על רקע שאין לו קשר ענייני (כגון על רקע גזעני) אסור על פי חוק ומכונה אפליה פסולה. לא רק לרשויות השלטון, אלא גם על גופים פרטיים חלה החובה להתייחס באופן שוויוני לאנשים. כך לדוגמה, אי קבלת אדם לעבודה על רקע מין, גזע ודת כאשר נתוניו מתאימים לעבודה - אסור על פי החוק.

מקרים בהם ישנה סטייה מעקרון השוויון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם זאת, ישנה לעתים סטייה מעקרון השוויון מתוך הכרה כי ישנם פרטים או קבוצות שזקוקים ליחס מיוחד מכיוון שיש להם צרכים מיוחדים או מצב המצדיק מתן יחס שונה להם. ישנם שני מקרים מוגדרים לסטייה מעקרון השוויון והם:

  • הבחנה - קבוצות בעלי צרכים מיוחדים או מצב מיוחד מקבלים יחס שונה מצד החוק, מתוך התייחסות למצבם וצורכיהם. למשל: נכים, זקנים, נשים לאחר לידה המקבלות חופשת לידה וכדומה. היחס השונה יכול להיות בצורה של העדפה (כמו הטבות מס, קיצבות, זכויות חנייה לרכב, המלווה לעתים אף בתנאים מפלים, כגון, חיוב פרישה מעבודה).
עם זאת, אפשר לומר שהענקת זכויות לנכים ולנשים לאחר לידה אינה מהווה פגיעה בזכות לשוויון כי ההבדלים בזכויות נובעים מסיבה רלוונטית, אולם, אבחנה בזכויות בשל מין בלבד או מסיבות גיל בלבד (אי מתן זכות הצבעה עד גיל 18 או 21, מתן הטבות וזכויות לזקנים בהגיעם לגיל מסוים) אינה נובעת מסיבה שהיא רלוונטית לכל אדם ספציפי, אלא, משיקולי נוחות על בסיס סטטיסטי (שאולי נובעים מרלוונטיות לגבי רוב האנשים, אך לא לגבי כולם).
  • העדפה מתקנת - ישנן קבוצות או אוכלוסיות שלמות שהופלו בעבר ונמנעו מהן זכויות שוות, ולכן נוצר פער ברמתם הכלכלית-חברתית מול שאר החברה, לדוגמה האפרו-אמריקאים בארצות הברית הופלו במשך עשרות שנים לרעה על ידי חוקים מפלים ויחס אי שוויוני על רקע גזעני, לכן ניתנת להם עדיפות בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה על פני לבנים בעלי נתונים זהים. עוד על נושא זה ניתן לקרוא במאבק האפרו-אמריקאים לשוויון זכויות. ההעדפה המתקנת היא זמנית ומטרתה היא צמצום הפערים וכאשר אלו יצומצמו תופסק העדפה המתקנת.
  • אפליה פסולה - הענקת יחס שונה לאנשים שונים, זה מזה, כאשר הסיבה ליחס השונה אינה רלוונטית ואינה מוצדקת.

יש המתנגדים להעדפה מתקנת וטוענים שהיא מקטינה את הרצון של חברי הקבוצה להתאמץ להגיע להישגים אישים, יוצרת תלות רבה של הקבוצה במדינה ולכן עלולה לגרום לתביעות נוספות שלהם מהמדינה. בנוסף טוענים שהאפליה המתקנת, יוצרת אפליה פסולה כלפי שאר האזרחים. למשל לבן אמריקאי עלול שלא להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה מכיוון שמקומו יינתן לאפרו-אמריקאי בגלל העדפה מתקנת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]