העדפה מתקנת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

העדפה מתקנת (מכונה גם אפליה מתקנת) היא מתן עדיפות לאנשים על סמך השתייכותם לקבוצה מסוימת באוכלוסייה, הנחשבת לחלשה יותר, על פני אנשים המשתייכים לקבוצות אחרות, אשר נחשבות לחזקות. נוטים לנקוט במדיניות זו כאשר נסיונות להנהגת שוויון הזדמנויות אינם מצליחים לקדם את פלח האוכלוסייה החלש. לעתים מתוארת האפליה המתקנת ככלי שנועד לנתץ את "תקרת הזכוכית" - מחסום בלתי נראה המוצב בפני התקדמותם של החלשים בחברה.

מטרתה של ההעדפה המתקנת היא תיקון פערים חברתיים ויצירת איזון המשקף בצורה נכונה יותר את הרכבה של החברה. זאת באמצעות קידום שילובן של קבוצות חלשות בחברה, ועידוד הפרטים בקבוצה החלשה לשאוף להגעה לתפקידים ולנקודות השפעה חשובות יותר בחברה, בתקווה שאלו ימשכו אחריהם אחרים מקרב בני אותה הקבוצה.

נקודת מבט חלופית להעדפה מתקנת רואה בה מעין פיצוי בהווה בעבור פגיעה בעבר. האוחזים בהשקפה זו דורשים מהקבוצה החזקה לפצות את הקבוצה המוחלשת. השקפה זו, אף שיש לה תומכים רבים, מעלה בעיות רבות. בפרט בעייתית העמדה לפיה על קבוצה אחת לפצות קבוצה שנייה, וזאת מאחר שנזק לא נגרם לקבוצה, אם כי לפרטים בקבוצה. גם הממד השרירותי לפיו "נבחר" המפצה מהקבוצה החזקה הוא בעוכריה של השקפה זו.

העדפה מתקנת היא, למשל, העדפת קבלת אפרו אמריקאים לאוניברסיטאות בארצות הברית, או הקלה במתן רישיונות להפעלת קזינו לאינדיאנים בארצות הברית, או חוק המחייב קבלת נשים, על פני גברים, בתפקידים בדירקטוריונים בחברות ממשלתיות בישראל. בכל המקרים האלו יש הבחנה בין אדם שנמנה עם הקבוצה החזקה לזה שנמנה עם הקבוצה החלשה, כאשר האחרון מקבל יחס מועדף.

תוכן עניינים

[עריכה] שיטות להעדפה מתקנת

העדפה מתקנת מתבצעת בדרכים שונות, להלן שלוש הדרכים העיקריות:

  1. העדפה בין שווים - כאשר מספר המבקשים להיכנס למקום עבודה, מוסד או גוף מסוים גדול ממספר המקומות המוקצים, או לחלופין, ישנם מספר מועמדים לתפקיד במקום מסוים ותנאֱי הקבלה הם על-סמך יכולות ונתונים אישיים, ובשקלול הנתונים ישנם מספר מועמדים בעלי נתונים זהים, תינתן עדיפות לבני הקבוצות המקופחות בקבלת המקום או התפקיד על פני המועמדים שאינם משתייכים לאחת מהקבוצות טעונות הטיפוח. שיטה זו הינה הנפוצה ביותר ונחשבת למתונה מבין השיטות המקובלות כיוון שרק במקרים נדירים ישנו שוויון בין המועמדים.
  2. העדפה בין "כמעט" שווים - כאשר בן הקבוצה המקופחת הוא פחות טוב באופן מועט מבן הקבוצה הלא מקופחת, גם אם השקלול הסופי של המקופח נמוך במעט מהמועדף, בכל זאת יקבל עדיפות בקבלה.
  3. מכסה (quota) - קביעת מכסה של הממונים. כלומר, נקבע בדרג המחליט כי עד תאריך מסוים יש להגיע לייצוג מסוים של קבוצות, אחרת כפופים לסנקציות. למשל, בחלוף שנתיים צריך ש-25% מסגל ההנהלה תהיינה נשים.

[עריכה] השיח הציבורי על העדפה מתקנת

העדפה מתקנת היא סוגיה קשה מבחינה תאורטית ופילוסופית ושנויה במחלוקת מבחינה משפטית ופוליטית.

מחד, דומה כי אם היא מופעלת כהלכה היא עשויה לתרום רבות לעידוד שוויון מהותי בחברה - כזה שבו לחברי הקבוצה השונים אין רק אותן זכויות משפטיות, במובן הטכני של המילה, אלא הם נהנים ממצב דומה ומשוויון הזדמנויות מלא ואמיתי. יש מחקרים הטוענים כי בחברה שבה הונהגה אפליה קשה כלפי קבוצה חלשה, הרי שאי אפשר יהיה להגיע לשוויון אמיתי, בפרק זמן סביר, אלא אם תונהג העדפה מתקנת, לפרק זמן קצוב.

מאידך, מתנגדי ההעדפה המתקנת תוקפים אותה משתי זוויות שונות. מצד אחד, יש הטוענים כי הבעיה עם ההעדפה המתקנת היא שהיא, בפשטות, מפלה. כך למשל, נטען, כי ההעדפה המתקנת בקבלה לאוניברסיטאות בארצות הברית, גורמת לכך שלבן מוכשר לא יתקבל לאוניברסיטה, כי את מקומו יתפוס אפרו-אמריקאי, המוכשר ממנו פחות, רק בשל צבע עורו (השופט אנטונין סקאליאה הוא מהדוברים הבולטים המעלים טיעון זה). כלומר, אם, כמו שטענו מתנגדי ההפרדה הגזעית נגד אפרו-אמריקאים במשך שנים, החוקה אכן עיוורת לצבע העור של האזרח, הכיצד זה ניתן להשלים עם אפליה נגד לבנים?

מהזווית האחרת, יש הטוענים כי הבעיה עם ההעדפה המתקנת היא העובדה שהיא מנציחה את הסטראוטיפים נגד קבוצת המיעוט, ואף מעודדת שנאה נגדה (השופט קלרנס תומס, שיש האומרים שהוא בעצמו נהנה מהעדפה מתקנת, הוא מהדוברים הבולטים המעלים טיעון זה). כך למשל, ההעדפה המתקנת למען אפרו-אמריקאים בקבלה לאוניברסיטאות בארצות הברית מחזקת את הרושם כי אדם שחור עור לא יכול להצליח בלימודים בכוחות עצמו, אלא צריך להיעזר בגורמים חיצוניים לשם כך. כמו כן, הדבר יוצר פקפוק כלפי כל אפרו-אמריקאי מצליח, שכן לא ניתן לדעת אם הוא היה מצליח באותה מידה בהיעדר העדפה מתקנת.

[עריכה] העדפה מתקנת בארצות הברית

בארצות הברית ההעדפה המתקנת היא מהנושאים המורכבים והשנויים ביותר במחלוקת בשיח המשפטי והפוליטי, כאשר, באופן היסטורי וגס, אנשי המפלגה הרפובליקנית מתנגדים למדיניות זו, ואנשי המפלגה הדמוקרטית תומכים בה.

בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע במספר מקרים כי באופן עקרוני ההעדפה המתקנת בתחום החינוך אינה מפרה את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית, ואולם, זאת רק אם ההעדפה נעשית באופן מסוים, בלא קביעת מכסות מדויקות לבני המיעוטים, ולתקופה קצובה. פסיקות אלו התקבלו תמיד בהכרעות קשות של בית המשפט העליון, ולמעשה, הקביעה האחרונה בנושא, משנת 2003, התקבלה ברוב של חמישה שופטים נגד ארבעה (פסק הדין גרוטר נ' בוללינגר), כשאת הקול המכריע לטובת ההעדפה המתקנת סיפקה השופטת סנדרה דיי או'קונור. אין זה ברור אם לאחר פרישתה ימשיך בית-המשפט העליון לאשר, ולו גם במקרים נדירים, העדפה מתקנת.

[עריכה] העדפה מתקנת בישראל

באופן כללי, ההעדפה המתקנת בישראל אינה שנויה במחלוקת עזה כמו שבארצות הברית, הגם שהיקפה של המדיניות הרצויה אינו ניתן להגדרה מדויקת. בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי מותר לרשויות השלטון להנהיג העדפה מתקנת, בעיקר בקבלה לעבודה, לטובת קבוצות חלשות בחברה הישראלית.

בנציבות שירות המדינה קיימות 4 הגדרות מרכזיות לקבוצות כלפיהן יש לדאוג לייצוג הולם, דרך העדפה מתקנת:

  1. נשים
  2. ערבים, דרוזים וצ'רקסים
  3. קהילת יוצאי אתיופיה
  4. אנשים עם מוגבלויות

בפועל, שתי הקבוצות העיקריות שבהן התמקד השיח הישראלי בנושא זה הן נשים וערביי ישראל. אשר לנשים, בעשרות השנים האחרונות מונהגת כלפיהן העדפה מתקנת גלויה. בשנת 2000 תוקן חוק שיווי זכויות האישה, ונקבע בו: "אין רואים כפגיעה בשוויון או כהפליה אסורה... הוראה או פעולה, שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של נשים, או הוראה או פעולה, שנועדה לקדם את שוויונן". שיאה של מדיניות זו הינה בחקיקה מפורשת של הכנסת, לפיה יש להעדיף נשים על פני גברים באיוש תפקידי דירקטורים בחברות הציבוריות. בית-המשפט העליון אכף את חקיקה זו בנחרצות רבה, שבשיאה, בבג"ץ 453/94 שדולת הנשים בישראל נ' ממשלת ישראל, הורה בית המשפט להעביר מתפקידיהם כמה דירקטורים, מכיוון שבמינוים לא נעשה מספיק מאמץ למצוא לתפקיד זה נשים, גם אם כישוריהן נופלים מאלו של הגברים שכבר מונו לתפקיד. מחקרים סטטיסטיים שנעשו מלמדים כי בעשר השנים שלאחר מתן פסק דין זה עלה אחוז הנשים בתפקידי דירקטורים בשעור ניכר.‏[1]

מצבה של הקבוצה השנייה, ערביי ישראל, מורכב פי כמה וכמה. אף על פי שבשנת 2000 תיקנה הכנסת את חוק החברות הממשלתיות והוסיפה דרישה להבטחת ייצוג הולם לערביי ישראל בתפקידים בכירים במגזר הציבורי, ולמרות שבית המשפט העליון הוציא מספר פסקי דין התומכים עקרונית בהעדפה מתקנת כלפי ערביי ישראל, דומה כי הפעילות להשגת שוויון מלא לקבוצה זו נעשית בעצלתיים. היקף ההעדפה המתקנת כלפי קבוצה זו היה שנוי במחלוקת מאז ומעולם. זכור העימות הפומבי בין שרת החינוך שולמית אלוני לבין מבקרת המדינה מרים בן פורת, בו האשימה האחרונה את הראשונה כי הנהיגה העדפה מתקנת מוגזמת כלפי ערביי ישראל ומינתה לתפקידים מסוימים אנשים שאינם המתאימים להם ביותר, רק בשל היותם ערבים. ועדת אור שחקרה את ההפגנות האלימות שערכו קבוצות מערביי ישראל באוקטובר 2000, שבמהלכם נורו 13 מהם למוות על ידי משטרת ישראל (אירועי אוקטובר 2000), המליצה גם היא לפעול ביתר תוקף להשגת שוויון זה, גם באמצעות הפעלת העדפה מתקנת אגרסיבית יותר כלפי קבוצה זו, ואולם, לא ברור באיזו מידה המלצות אלו ייושמו. גם בתחום זה פעל בית-המשפט העליון בעצמו, ובשנת 2004 מונה שופט ערבי ראשון, סלים ג'ובראן, לשופט בית משפט זה, לאחר מאמצים מרובים מצד הנשיא אהרן ברק למצוא מועמד ערבי מתאים לתפקיד ולאחר שניסיונות שכאלו נכשלו בעבר.
בכל האוניברסיטאות בארץ ובחלק מהמכללות ישנה העדפה מתקנת בקבלת ערבים לפקולטות השונות.

סעיף 3 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שכותרתו "העדפה מתקנת" קובע: "אין רואים כהפליה פסולה פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות".

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • ענת מאור (עורכת), העדפה מתקנת והבטחת ייצוג בישראל, הוצאת רמות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ נשים מנהיגות - נשים בדירקטוריונים תמונת מצב, באתר שדולת הנשים בישראל
מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=העדפה_מתקנת&oldid=14095831