החלום האמריקאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
למהגרים שהגיעו מאירופה לארצות הברית דרך הים, היווה המפגש עם פסל החירות את ראשית הדרך להגשמת החלום האמריקאי

החלום האמריקאיאנגלית: The American Dream) הוא מושג המתאר חיים של הצלחה וסיפוק הנמצאים כביכול בהישג ידם של תושבי ארצות הברית. בדרך כלל מתייחס המושג לביטחון כלכלי ונוחיות חומרית, אך יכול לתאר גם חלום של התפרסמות, שבירת מגבלות חברתיות, אתניות, או מעמדיות. החלום האמריקאי מתקשר לתדמית של ארצות הברית כ"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות", ארץ שבה כל אדם יכול להגשים את החלום האמריקאי. היחס לחלום האמריקאי כרוך ביחס לקפיטליזם האמריקאי, למריטוקרטיה המתקיימת כביכול בארצות הברית, ולחירויות המעוגנות בחוקת ארצות הברית.

הביטוי הופיע לראשונה בספרו של ג'יימס טראסלו אדמס, "האפוס של אמריקה", והוגדר כחזון של חיי עושר ושגשוג והזדמנויות לכל, בהתאם ליכולתו של הפרט להשיגם.

המונח אינו קל להגדרה, ומשמעותו סובייקטיבית מאוד. הוא נקשר לעתים קרובות להגירה, כיוון שחלום החופש הדתי, השגשוג הכלכלי והמריטוקרטיה הם שהביאו לעתים קרובות מהגרים לחופי ארצות הברית. אמריקאים רבים משתמשים במושג במשמעות של הצלחה בחיים שהיא תוצאה של עבודה קשה (בביטויים כמו "לחיות את החלום האמריקאי"). במשמעותו הפופולארית, הביטוי מתייחס לרוב להגשמת החלום האמריקאי באופן חומרי הקשור לפרוורים. בית צמוד קרקע, מכונית גדולה, שני ילדים, חיית מחמד, משרה נוחה, פנאי וספורט.

מקורות המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלום האמריקאי ניזון מאחד המיתוסים המכוננים של התרבות האמריקאית, המיתוס של הורשיו אלג'ר. אלג'ר, סופר בן המאה ה-19 שהיה פופולרי בזמנו, כתב ספרים על צעירים אמריקאים בני המעמד הנמוך המצליחים לשפר את מעמדם החברתי והכלכלי, בעזרת כוח הרצון בלבד. בעולמו של אלג'ר אין משמעות רבה למעמד, לגזע או למין, וגם לא למכשולים שהם יכולים להציב בדרכו של אמריקאי שרוצה לקדם את עצמו. כדי להצליח, לפי אלג'ר, אדם צריך רק להציב לעצמו מטרה ולהתמיד בה. ברם, ברור כי הדבר אינו אפשרי וכי כוח כלכלי, פיסי, מעמד, גזע, מין ומוסריות גמישה הינם גורמים המשפיעים יותר מאחרים על הגשמת החזון. סיפוריו של אלג'ר השפיעו רבות על הלך המחשבה האמריקאי של מהגרים צעירים ונאיביים, ונטען כי תרמו רבות לחוסר הסולידריות של האמריקאים עם עובדים, עמיתים לעבודה, חברים וכו'. "מודל ההזדהות למעלה", עם המיעוט (הזעום) העשיר והמצליח, בשילוב עם האמונה הנאיבית כי כל אחד יכול להצליח באמריקה, תרמו רבות לביקורת על החלום האמריקאי כמודל מדומיין אשר משרת את בעלי האינטרס ומותיר את יתרת העם בתאוות צריכה ואינדיבידואליות מבודדת. את "הקפיצה" משיג הגיבור של אלג'ר בזכות אופיו הטוב וחינוכו הכפרי-אמריקאי. זהו ניסיון לקשר בין אתוס מסורתי לבין מציאות אורבנית, אחרת, שלפי המסר בסיפור עדיין משמרת את העיקרון של "מי שנמצא למעלה גם ראוי להיות למעלה". כך נשמרת המסורת של החלום האמריקאי וניצוקה בה משמעות חדשה, בעולם חדש, קר ומנוכר, של שינוי בלתי פוסק ומאיים. האידאולוגיה החדשה, מטרתה ליצור לגיטימציה של השינוי תוך עיגונו במסורת מוכרת, ככל אידאולוגיה מהפכנית.

סימני השבר הראשונים של החלום האמריקאי צצו לאחר אירועי השפל הגדול. מיליוני אמריקאים נותרו ללא עבודה ונאלצו לצאת ולנדוד בדרכים. ייתכן שהאינדיבידואליזם האמריקאי ששירת את השיטה, הפך את "החלום האמריקאי" ל"סיוט האמריקאי". האדם הממוצע האשים את עצמו בפורענות שקמה עליו, ולא את המערכת השלטונית. התארגנויות של לבנים, שחורים, היספנים ואיטלקים לא נחשבה לאלטרנטיבה. המנטליות האינדיבידואליסטית חתרה כנגד הסולידריות שעומדת בבסיס התארגנות אפשרית כזו. לכן, במקום להתארגן או להפגין כנגד הממשל, האמריקאים התכנסו פנימה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת רבה הוטחה בחלום האמריקאי על כך שהוא משמש כמיתוס שימושי לשליטה חברתית, כיוון שהוא מעודד בני אדם להשקיע את זמנם ומרצם בעבודה קשה למען הישגים חומריים, במקום השתתפות במאבקים על עוצמה חברתית ועל מבנה החברה. עוד נטען כי החלום האמריקאי מייצר עבור היחיד תודעה כוזבת של מוביליות חברתית, וכי הוא מעודד אי שוויון חברתי. בנוסף, נטען כי היחיד מאבד את עצמיותו ועובר תירבות המייצר ערכים שטחיים וחסרי חשיבות המעודדים צריכה ראוותנית כמנוף להשגת אושר.

ביטויים בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלום האמריקאי הינו מונח נוכח מאד בשיח החברתי המודרני. בשנים האחרונות נלווה ניחוח של ציניות למונח. המחזה "מותו של סוכן" מאת המחזאי ארתור מילר נחשב כסאטירה חריפה ועצובה על החלום האמריקאי. סרטים רבים מתכתבים עם פרשנויות שונות של המונח. ביניהם "אמריקן ביוטי" של הבמאי סם מנדס, סרטי פשע מאורגן כגון הסנדק והחבר'ה הטובים ורוקי.

במוזיקה הפופולרית ניתן למנות את אלבומם בשם The American dream משנת 2008 של להקת הפאנק\מטאל Walls of Jericho ושירים של להקת בד רליג'ן אשר מתכתבים תדיר עם מיתוס החלום האמריקאי ("The American Dream" מתוך אלבומם שיצא ב-2004 How Could Hell Be Any Worse). כמונח אשר בשנים האחרונות מתלווה למשמעותו ניחוח ציני, מפוכח ואף מאוכזב, אמנים רבים המזוהים עם זרמי הפאנק-רוק והמטאל מתייחסים למונח ולרעיונות אותם הוא מלווה באופן תדיר בשיריהם. ביניהן ניתן למנות את מרילין מנסון (Portrait of an American Family), ואת הדד קנדיז (Plastic Surgery Disasters) ושירה של בריטני ספירס ,"Piece Of Me", בו היא משתמשת במונח "I'm miss american dream".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Robert N Bellah, Richard Madsen, William M. Sullivan, Ann Swidler, Steven M. Tipton. 1985. Habits of the heart: Individualism and Commitment in American Life. University of California Press.
  • Ben Agger. 1992. The Discourse of Domination. Northwestern University Press Evanston. Illinois.
  • Herbert, Bob (2005). Promises Betrayed: Waking Up from the American Dream. New York, NY: Times Books