הלאניקוס איש לסבוס

הלאניקוס איש לסבוס
Ἑλλάνικος
לידה	490 לפנה״ס?; מיטילנה, יוון
פטירה	405 לפנה״ס? (בגיל 85 בערך); אתונה, אתונה העתיקה
שפות היצירה	יוונית עתיקה

הלאניקוס איש לסבוס (ביוונית: Ἑλλάνικος ὁ Λέσβιος, נקרא גם הלאניקוס איש מיטילנה, Ἑλλάνικος ὁ Μυτιληναῖος;‏ 490 – סביבות 405 לפסה"נ) היה לוגוגרף ("רושם סיפורים") יווני שפעל במהלך המחצית השנייה של המאה ה-5 לפסה"נ.^[1]

חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלאניקוס נולד בעיר מיטילנה שבאי לסבוס, ונחשב כמי שחי עד גיל 85. לפי הלקסיקון הביזנטי סודא (המאה ה-10), הוא התגורר זמן מה בחצרו של אחד ממלכי מוקדון ומת בפרפרנה (אנ'), עיר באיוליס (אנ') ליד פרגמון, מול לסבוס.^[2]

הלאניקוס היה אחד ההיסטוריונים המוקדמים הפוריים ביותר. חיבוריו הרבים, על אף שאבדו כעת, היו משפיעים מאוד. הוא צוטט על ידי מספר סופרים אחרים, אשר שימרו בכך קטעים רבים מחיבוריו. הוא כתב חיבורי כרונולוגיה, גאוגרפיה והיסטוריה, במיוחד בנוגע לאטיקה, שבהם הבחין בין מה שראה כמיתולוגיה יוונית והיסטוריה יוונית. השפעתו על ההיסטוריוגרפיה של אתונה הייתה ניכרת, ונמשכה עד לתקופת ארטוסתנס (המאה ה-3 לפסה"נ).

הוא התעלה מעל הגבולות המקומיים הצרים של הלוגוגרפים העתיקים יותר, ולא הסתפק רק בחזרה על המסורות שזכו להכרה כללית באמצעות המשוררים. הוא ניסה לתעד את המסורות המקומיות, ונעזר ברישומים הלאומיים או הכוהניים המעטים הקיימים. הוא ניסה להניח את היסודות של כרונולוגיה מדעית, המבוססת בעיקר על רשימת הכוהנות של הרה בארגוס, ובאופן משני על גנאלוגיות (אילנות יוחסין), רשימות נושאי משרות (למשל הארכונים של אתונה), ותאריכים מזרחיים, במקום החישוב העתיק לפי דורות. אבל החומרים שלו לא היו מספיקים ולעיתים קרובות הוא נאלץ לפנות לשיטות העתיקות יותר.^[1]

כתיבתו לקתה באי-דיוקים כרונולוגיים. ההיסטוריון תוקידידס (המאה ה-5 לפסה"נ) לא סמך על הלוחות הכרונולוגיים שלו.^[3] גם סטראבון ביקר אותו קשות ומנה אותו עם קטסיאס והרודוטוס כסופרים שאינם מהימנים בנוגע לסיפורים אודות הגיבורים המיתולוגיים.^[4] יוסף בן מתתיהו מזכיר בחיבורו "נגד אפיון" את הלאניקוס בתוך שורה של סופרים יוונים לדוגמה, שבדו סיפורים מדמיונם וסתרו זה את זה.^[5]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלאניקוס מיוחסים כ-30 חיבורים, כרונולוגיים, היסטוריים ואפיזודיים.^[1] הם כוללים:

"כוהנות הרה בארגוס": אוסף כרונולוגי, מסודר לפי סדר הירושה של בעלות תפקיד זה.^[1]
"קרניאוניקיי" (Carneonikae): רשימה של המנצחים במשחקים הקרניים (הפסטיבל המוזיקלי הראשי בספרטה), כולל ציונים של אירועים ספרותיים.^[1]
"אטתיס" (Atthis): היסטוריה של אטיקה משנת 683 לפסה"נ ועד סוף המלחמה הפלופונסית (404 לפסה"נ), שנזכרת אצל תוקידידס,^[6] שאומר כי הלאניקוס התייחס לאירועי השנים 480 לפסה"נ עד 431 לפסה"נ בקצרה ובאופן שטחי, תוך התחשבות מעטה לרצף הכרונולוגי.^[1]
"פורוניס" (אנ') (Phoronis): חיבור גנאלוגי בעיקר, עם ציונים קצרים של אירועים מתקופתו של פורונאוס (אנ'),^[1] מלך קדמון בפלופונסוס.
"טרויקה" (Troica) ו"פרסיקה" (Persica): היסטוריות של טרויה ופרס.^[1]
"אטלנטיס" (Atlantis) או "אטלנטיאס" (Atlantias): על בתו של הטיטאן אטלס. ייתכן שחלק מהטקסט שלו הגיע משיר אפי שקרל רוברט (אנ') כינה "אטלנטיס", שחלק ממנו עשוי להיות פפירוס אוקסירינכוס (אנ') 11, 1359.

יצירתו כוללת את האזכור הראשון של הייסוד האגדי של רומא על ידי הטרויאנים; הוא כותב שהעיר נוסדה על ידי איניאס כאשר התלווה אל אודיסאוס במסעותיו דרך לאטיום. הוא גם תמך ברעיון שקבוצה נכנסת של פלסגים עומדת מאחורי מקורות האטרוסקים. רעיון זה, מתוך "פורוניס", השפיע על ההיסטוריון דיוניסיוס מהליקרנסוס (המאה ה-1 לפסה"נ), שמצטט אותו כמקור.^[7]

הלאניקוס נזכר בחיבור מהמאה ה-3 המיוחס ליוסטינוס, כמי שהזכיר בכתביו את משה (Cohortatio ad Gentiles, 9). אם פרט זה נכון, הרי שהלאניקוס, בן דורו של הרודוטוס, היה אפוא הסופר היווני הראשון שהתייחס אל משה ואל היהודים.^[8] אולם מנחם שטרן הצביע על נחיתות המקור הזה ועל איחורו, וכן על כך שעבר עריכה זייפנית יהודית. אריה כשר הצביע על כך שיוסף בן מתתיהו לא הזכיר זאת בחיבורו האפולוגטי "נגד אפיון", וטען כי קשה להאמין שאם היה יודע על כך, לא היה משתמש במידע זה לחיזוק טיעונו בדבר קדמותו של העם היהודי.^[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Karl Wilhelm Ludwig Müller, Fragmenta Historicorum Graecorum, Volume I Volume IV (1841)
תעתיק של "אטלנטיס" מפפירוס אוקסירינכוס 1084 (Catalogue of Paraliterary Papyri)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ Hellanicus, אנציקלופדיה בריטניקה, המהדורה האחת-עשרה
^ Suidas, s.v. ῾ελλάνικος, epsilon,739
^ ¹ ² אריה כשר, נגד אפיון, פירוש לכרך ראשון, ג, 16, עמ' 53–54.
^ סטראבון, גאוגרפיקה, יא, 6, 3.
^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר ראשון, פרק ג: "כמה פעמים חלק הלניקוס על אקוסילאוס בייחוסי משפחות... ובאיזה דרך הראה אפורוס לדעת, כי שיקר הלניקוס ברוב דבריו" (תרגום יעקב נפתלי שמחוני).
^ Thucydides, The Peloponnesian War I, 97, 2
^ Dionysius of Halicarnassus, Roman Antiquities I, 28
^ M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1984, Vol. III, X, pp. 38-42

[בריטניקה_1911-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ Hellanicus, אנציקלופדיה בריטניקה, המהדורה האחת-עשרה

[2] Suidas, s.v. ῾ελλάνικος, epsilon,739

[כשר_53-3] ¹ ² אריה כשר, נגד אפיון, פירוש לכרך ראשון, ג, 16, עמ' 53–54.

[4] סטראבון, גאוגרפיקה, יא, 6, 3.

[5] יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר ראשון, פרק ג: "כמה פעמים חלק הלניקוס על אקוסילאוס בייחוסי משפחות... ובאיזה דרך הראה אפורוס לדעת, כי שיקר הלניקוס ברוב דבריו" (תרגום יעקב נפתלי שמחוני).

[6] Thucydides, The Peloponnesian War I, 97, 2

[7] Dionysius of Halicarnassus, Roman Antiquities I, 28

[8] M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1984, Vol. III, X, pp. 38-42

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]