הליגה לשחרור לאומי

הליגה לשחרור לאומי (בערבית: عصبة التحرر الوطني في فلسطين‎) הייתה מפלגה קומוניסטית ערבית שפעלה בארץ ישראל בין השנים 1943–1948.

המתחים הלאומיים בתוך המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ) בין היהודים לערבים הגיעו לידי פיצוץ בשנת 1943 וכתוצאה מכך המפלגה התפצלה, כאשר החברים הערבים פרשו ומקימים את הליגה לשחרור לאומי בעוד שהחברים היהודים נותרו בפק"פ. בין מייסדי הליגה נמנו אמיל תומא, תופיק טובי, אמיל חביבי, פואד נאסר, חנא נאקרה ובולוס פרח.

כשם שהפק"פ התקרב לציונות כך גם הליגה התקרבה ללאומנות הערבית, והפכה לבעלת בריתו של המופתי אמין אל-חוסייני^{[דרוש מקור]}, תחילה שללה את תוכנית החלוקה^{[דרוש מקור]} אולם לאחר שברית המועצות הביעה תמיכה בה שינתה את עמדתה ותמכה בתוכנית. בטרם המלחמה כבר נקטה עמדה נגד הוועד הערבי העליון וקראה לערבים להשלים עם היהודים ולא להילחם בהם, ובמהלך המלחמה שיתפו אנשיה פעולה עם ישראל במסירת מידע ואף התנדבו לבצע פעולות חתרנות וחבלה מעבר לקווים. לאחר מלחמת העצמאות חברי הליגה שנשארו בישראל התאחדו עם חברי הפק"פ והקומוניסטים העבריים, והקימו את המפלגה הקומוניסטית הישראלית. חברי הליגה שנשארו בגדה המערבית הצטרפו למפלגה הקומוניסטית הירדנית.

קישורים חיצוניים

• כרוז של הליגה לשחרור לאומי (תרגום לעברית), דבר, 15 בספטמבר 1948

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.