גרד מילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרד מילר
BOMBERGERDMUELLER.JPG
מידע אישי
תאריך לידה 3 בנובמבר 1945 (בן 68)
גובה 1.76 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
1960-1963 TSV 1861 נורדלינגן
מועדונים מקצועיים
1964 - 1979
1979 - 1981
באיירן מינכן
פורט לאודרדייל סטרייקרס
נבחרת לאומית**
1966 - 1974 מערב גרמניה 62 (68)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
פרישתו

גרד מילר (משמאל), פרנץ בקנבאואר (במרכז) והמאמן הלמוט שן (מימין) חוגגים את זכיית גרמניה בגביע העולמי ב-1974

גרהרד (גרד) מילרגרמנית: Gerd Müller; נולד ב-3 בנובמבר 1945) הוא כדורגלן עבר גרמני.

מילר שכבש 68 שערים ב-62 הופעות בינלאומיות בנבחרת גרמניה ו-365 שערים ב-427 משחקי בונדסליגה נחשב לאחד החלוצים הטובים בכל הזמנים. כינוייו היו "מפציץ האומה" (Bomber der Nation) ו"מילר הנמוך והשמן" (kleines dickes Müller). מילר היה חלוץ מרכזי קלאסי אשר ידע לנצל הזדמנויות מול השער באחוזים גבוהים. היה בעל התמצאות ברחבת ה-16, יכולת בעיטה בשתי הרגליים ומשחק ראש טוב על אף קומתו הנמוכה יחסית (1.76 מטר).

באיירן מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילר נולד בנורדלינגן שבבוואריה ושיחק בשורות המועדון המקומי TSV 1861 נורדלינגן בשנים 1964-1963. ב-1964 הצטרף מילר לבאיירן מינכן, שם חבר למי שהיו עתידים להתפרסם ככוכבי הכדורגל הגרמני: פרנץ בקנבאואר וספ מאייר. המועדון היה אז בליגה השנייה בגרמניה. לאחר עונה אחת, עלתה באיירן לבונדסליגה ומאז ועד היום (2012) נחשבת לקבוצה המובילה בליגה. יחד עם גרד מילר זכה המועדון בתארים רבים בשנות ה-60 וה-70. הוא זכה ארבע פעמים באליפות גרמניה, ארבע פעמים בגביע הגרמני, שלוש פעמים בגביע אירופה ובתארים בינלאומיים רבים נוספים. מילר כבש במסגרת שלושת המפעלים לקבוצות באירופה (גביע אירופה לאלופות, גביע אירופה למחזיקות גביע וגביע ערי הירידים) 62 שערים ב-74 משחקים. במשך שנים רבות היה זה שיא כיבושים, עד 4 בדצמבר 2007, אז הבקיע פיפו אינזאגי את שערו ה-63 במסגרות האירופיות ועקף את מילר (אם כי בימי פעילותו של מילר הייתה נהוגה שיטת הנוק-אאוט בכל השלבים, כלומר, שוחקו הרבה פחות משחקים מאשר בשנות האלפיים).

נבחרת גרמניה בכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילר החל לשחק בנבחרת הלאומית של גרמניה ב-1966 וסיים ב-7 ביולי 1974 עם הזכייה במונדיאל 1974 במינכן. באותו טורניר הוא כבש את שער הניצחון במשחק הגמר מול נבחרת הולנד אשר הסתיים בתוצאה 1:2. ארבעה שערים בטורניר במינכן ועוד עשרה במונדיאל 1970 הפכו אותו למלך השערים בגביעי העולם בכדורגל, תואר אותו נשא עד מונדיאל 2006, בו שבר רונאלדו את השיא. במונדיאל 2010 הישווה מירוסלב קלוזה את השיא, ובמונדיאל 2014 הפך קלוזה למלך השערים של כל הזמנים בגביע העולם.

ביורו 1972 זכה מילר עם נבחרת גרמניה בתואר וגם היה מלך השערים בטורניר כשכבש ארבעה שערים.

סיום הקריירה בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום הקריירה שלו בבונדסליגה, עבר מילר ב-1979 לשחק בארצות הברית בליגת ה-NASL, שם שיחק שלוש עונות בקבוצת פורט לאודרדייל סטרייקרס וכבש 38 שערים. הוא הגיע עם קבוצתו פעם אחת לגמר הליגה (1980) אך קבוצתו נוצחה במשחק הגמר 3:0 על ידי ניו יורק קוסמוס.

החיים לאחר הכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שמילר סיים את הקריירה ב-1982, התקשה מילר לתפקד ללא התעניינות התקשורת ואור הזרקורים והפך לאלכוהוליסט. חבריו לשעבר בבאיירן מינכן ובמיוחד אולי הנס, שכנעו אותו לעבור גמילה.‏[1] כשהצליח, הוא קיבל עבודה כמאמן נוער בבאיירן מינכן, שם הוא עדיין עובד נכון ל-2012.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים עם באיירן מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליפות גרמניה: 1969, 1972, 1973, 1974
  • גביע גרמניה: 1966, 1967, 1969, 1971
  • גביע אירופה: 1974, 1975, 1976
  • גביע בין-יבשתי: 1976
  • אלוף האלופים: 1967

תארים עם נבחרת גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלך השערים של גרמניה: 1967, 1969, 1970, 1972, 1973, 1974, 1978
  • מלך השערים של אירופה: 1970, 1972
  • מלך השערים בגביע העולם (נעל הזהב): 1970
  • מלך השערים באליפות אירופה: 1972
  • כדורגלן השנה בגרמניה: 1967, 1969
  • כדורגלן השנה באירופה: 1970
  • ב-1972 כבש מילר 85 שערים בכל המסגרות במהלך השנה הקלנדרית וקבע בכך שיא. הוא החזיק בשיא זה עד 9 בדצמבר 2012, בו שבר כדורגלן ברצלונה, ליאונל מסי, את שיאו של מילר.
  • השחקן הטוב ביותר בבונדסליגה בשנים 1963 - 2003 (40 שנה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרד מילר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


זוכי פרס כדורגלן השנה באירופה

1956: מתיוס | 1957: די סטפנו | 1958: קופה | 1959: די סטפנו | 1960: סוארס | 1961: סיבורי | 1962: מסופוסט | 1963: יאשין | 1964: לאו | 1965: אוסביו | 1966: צ'רלטון | 1967: אלברט | 1968: בסט | 1969: ריברה | 1970: מילר | 1971: קרויף | 1972: בקנבאואר | 1973: קרויף | 1974: קרויף | 1975: בלוחין | 1976: בקנבאואר | 1977: סימונסן | 1978: קיגן | 1979: קיגן | 1980: רומינגה | 1981: רומינגה | 1982: רוסי | 1983: פלאטיני | 1984: פלאטיני | 1985: פלאטיני | 1986: בלאנוב | 1987: חוליט | 1988: ואן באסטן | 1989: ואן באסטן | 1990: מתאוס | 1991: פאפן | 1992: ואן באסטן | 1993: באג'ו | 1994: סטויצ'קוב | 1995: ואה | 1996: זאמר | 1997: רונאלדו | 1998: זידאן | 1999: ריבאלדו | 2000: פיגו | 2001: אואן | 2002: רונאלדו | 2003: נדבד | 2004: שבצ'נקו | 2005: רונאלדיניו | 2006: קנבארו | 2007: קאקה | 2008: כ. רונאלדו | 2009: מסי

זוכי נעל הזהב האירופית

1968: אוסביו | 1969: צ'קוב | 1970: מילר | 1971: סקובלאר | 1972: מילר | 1973: אוסביו | 1974: יזלדה | 1975: גיורגסקו | 1976: קאיפס | 1977: גיורגסקו | 1978: קרנקל | 1979: קיסט | 1980: ואנדנברג | 1981: סלאבקוב | 1982: קיאפט | 1983: גומז | 1984: ראש | 1985: גומז | 1986: ואן באסטן | 1987: קמטארו/פולסטר | 1988: קולאק | 1989: מתיוט | 1990: סאנצ'ס/סטויצ'קוב | 1991: פנסב | 1992: מקויסט | 1993: מקויסט | 1994: טיילור | 1995: אבטיסיין | 1996: אנדלאדזה | 1997: רונאלדו | 1998: מכלס | 1999: ג'רדל | 2000: פיליפס | 2001: לארסון | 2002: ג'רדל | 2003: מקאיי | 2004: הנרי | 2005: הנרי/פורלאן | 2006: טוני | 2007: טוטי | 2008: כ. רונאלדו | 2009: פורלאן | 2010: מסי| 2011: כ. רונאלדו | 2012: מסי | 2013: כ. רונאלדו/סוארס