הסיקריקים
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 אירעו בישראל מקרי אלימות נגד אנשי שמאל, עיתונאים ואנשי רוח, שכללו בעיקר הצתות ואיומים. ברובם של המקרים האלה לקחו אחריות אנשים שהציגו את עצמם כשייכים לארגון הסיקריקים. מבצעי המעשים לא נתפסו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
1989[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפעילות החלה בתחילת 1989, וכללה שורה של הצתות ואיומים על אישים, שבהם לקחו אחריות על המעשה אלמונים בשם ארגון "הסיקריקים":
- ב-12 בפברואר, הוצתו דלתות דירותיה של הסוקרת מינה צמח. אלמוני שהתקשר לעיתון ידיעות אחרונות אמר שארגון "הסיקריקים", אחראי להצתה, מאחר שצמח פרסמה מספר ימים קודם סקר, בו נמצא כי 53% מהציבור בישראל מוכן לקיים משא ומתן עם אש"ף[1].
- ב--9 במרץ, הוצתה מכוניתו של הפזמונאי דן אלמגור, לאחר שאמר בראיון רדיו בארצות הברית שבשטחים נלחמים חיילים נגד ילדים עם אבנים[2].
- ב-13 במרץ התקשר אלמוני לביתו של אלוף (במיל) יהושפט הרכבי ואיים על חייו בשם ארגון הסיקריקים, לאחר שתמך במשא ומתן לשלום עם הפלסטינים והשתתף בכנס ישראלי-פלסטיני בניו יורק[3].
- ב-16 במרץ הוצתה דלת דירתם של העיתונאי דן מרגלית ושל חבר הכנסת יאיר צבן. לטענת "הסיקריקים" דלת דירתו של מרגלית הוצתה כי ערך ריאיון עם פייסל חוסייני כמה ימים קודם[4].
- ב-21 במרץ ניסו אלמונים להצית את ביתו ומכוניתו של ראש עיריית פתח תקווה, דב תבורי. סמרטוט ספוג בחמור דליק הוצמד אל דלת הכניסה. בדרכם החוצה שפכו האלמונים חומר דליק סביב מכוניתו של תבורי, ושניים מצמיגי המכונית ניזוקו קשה[5].
- ב-10 באפריל, אלמוני במדי צה"ל פתח באש ליד שער יפו בעיר העתיקה, רצח תושב ערבי ופצע שלושה, אחר כך ארגון הסיקריקים התקשר למשטרה ואמר: אנו ביצענו את הפעולה בתגובה על יידוי אבנים אל מתפללים ליד הכותל[6]. שנה אחר כך עצרה המשטרה את שמואל פבר, פעיל תנועת כך כחשוד בירי, אך לא הוגש נגדו כתב אישום[7].
- ב-21 באפריל, ארגון הסיקריקים לקח על עצמו את האחריות להצתת דלת דירתו של עמוס שוקן. אלמוני שהתקשר למערכות העיתונים לקח אחריות על המעשה ואיים כי בפעם הבאה הארגון יירה טיל לאו לדירתו של עורך הארץ גרשום שוקן[8].
בסוף אפריל 1989, הודיעה משטרת ישראל כי החקירה של ארגון הסיקריקים מתנהלת כבר מספר שבועות במפלג התשאול של היחידה המרכזית בתל אביב[9]. במהלך חודש מאי עצרה המשטרה עשרה פעילי תנועת כך בחשד לחברות בארגון, אך כולם שוחררו מחוסר ראיות[10].
- ב-21 במאי, הוצתה דליקה במפעל הסיגריות דובק בבני ברק. אלמוני שהתקשר למשטרה טען שהדבר נעשה מכיוון שבמפעל הועסקו עובדים ערבים[11]. באותו יום קיבל גם מנהיג מפ"ם, יעקב חזן מכתב איומים[12].
- באוגוסט 1989, חשפה השחקנית שרי צוריאל, בריאיון לעיתון חדשות, כי דלת ביתה הייתה בין הראשונות שהוצתו[13].
- ב-9 בדצמבר, הוצתה דלת דירתו של ראש החוג לספרות באוניברסיטה העברית גרשון שקד[14][15].
בדצמבר 1989, נקרא השכ"ב להתערב בחקירה, לאחר שהיחידה המרכזית במחוז תל אביב של משטרת ישראל, שטיפלה בחקירה עד אז, נקלעה למבוי סתום[16].
1990[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-4 בינואר 1990 הוצתה דלת ביתו של הסופר חיים באר ונעשה ניסיון להצית את ביתו של העיתונאי ברוך מאירי[17].
- ב-8 בינואר, התקשר אלמוני לביתו של חבר הכנסת אברהם בורג ואיים על חייו[18].
- ב-12 באפריל התקשר אלמוני לבית הנשיא ואיים על הנשיא חיים הרצוג ומשפחתו[19], ובנוסף שלחו מכתב איומים בו נאמר הארגון גזר עליו עונש מוות. עוד נאמר במכתב, כי הסיקריים גזרו עונש מוות גם על הח"כים מנחם פרוש, משה זאב פלדמן, ואברהם שריר ומשפחתו[20].
- ב-17 באפריל נשלח מכתב איום, ובו קליע רובה, לראש מועצת גדולי התורה האדמו"ר החמישי מוויז'ניץ משה יהושע הגר. המכתב נשלח על רקע כוונתה של מפלגת אגודת ישראל להצטרף לממשלה בראשות המערך[21].
- ב-30 באפריל נשלח מכתב איום לחבר הכנסת רן כהן בו נאמר "אתה מת", למכתב צורף קליע רובה[22].
ביוני 1990 נעצר ל-23 יום, פעיל הימין יואל אדלר בחשד שהנהיג את הארגון, אך לא הוגש נגדו כתב אישום[23]. אתו נעצר סוכן השב"כ אבישי רביב ל-48 שעות. בעקבות חקירתו של אדלר הוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי ועלו טענות שהוא נחקר במניעת שינה, בידוד מוחלט והשפלות[24]. אדלר היה חבר בתנועת התחיה[25].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסי לוי, המשטרה סבורה: הסיקריקים הם קומץ של פחות מ־10, מעריב, 20 במרץ 1989
- יגאל לב, הסיקריקים ־ אות קין על מצח הימין, מעריב, 29 ביוני 1990
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אדר אבישר, הנפגעים, מעריב, 27 ביוני 1990
- ^ גדעון מרון, דן אלמגור: הצתת מכוניתי נסיון להשתיק אותי, מעריב, 10 במרץ 1989
- ^ יוסי לוי, הסיקריקים מאיימים על חייו של אלוף (מיל) פרופ יהושפט הרכבי, מעריב, 14 במרץ 1989
- ^ יוסי לוי, הסיקריקים: אנו הצתנו את בתיהם של מרגלית וצבן, מעריב, 17 במרץ 1989
המשך הכתבה הסיקריקים: אנו, מעריב, 17 במרץ 1989 - ^ אריה בנדר, יוסף צוריאל, איתן לוין ומאיר הראובני, הרצוג: "לא נסבול פעולות נפשעות לסתימת פיות", מעריב, 21 במרץ 1989
- ^ יוסי לוי, אריה בנדר, כוחות הבטחון במצוד נרחב אחר התוקף; מתיחות במזרח ירושלים, מעריב, 11 באפריל 1989
שמעון אלקבץ, אלמוני במדי צה״ל ירה למוות בצעיר ערבי ליד שער יפו ופצע עוד שלושה, חדשות, 11 באפריל 1989 - ^ יוסי לוי, שוחרר פעיל "כד" שנעצר בחשד לרצח חאלד שאוויש, מעריב, 2 בפברואר 1990
- ^ איתן לוין, הוצתה דלת דירתו של עמוס שוקן, מעריב, 25 באפריל 1989
- ^ איתן לוין, המשטרה חוקרת 9 תיקים על פעולות הסיקריקים, מעריב, 27 באפריל 1989
- ^ בוקי נאה, עשרה פעילי "כר" נחקרו בחשד לקשר עם הסיקריקים, חדשות, 27 במאי 1989
- ^ עתי"ם, "דובק"־ השומר גילה את האש לפני שגרמה נזקים הסיקריקים נטלו אחריות להצתה, מעריב, 22 במאי 1989
- ^ הסיקריקים ליעקב חזן אם פעילותך לא תופסק מיד יקוצרו ימי חייך, מעריב, 23 במאי 1989
- ^ עירית לינור, הערות בעניין האוטוביוגרפיה, חדשות, 2 באוגוסט 1989
- ^ אורי שטיין, פרופ' שקד: הימין אחראי להצתות כמו המציתים, חדשות, 10 בדצמבר 1989
- ^ יוסי לוי ואריה בנדר, חקירת פרשת הסיקריקים נמצאת במבוי סתום, מעריב, 10 בדצמבר 1989
- ^ סיקריקים – השב"כ מתערב, "העולם הזה", גיליון 2730 מ-27 בדצמבר 1989, עמוד 10
- ^ המסיתים והמציתים, מעריב, 1 במאי 1990
- ^ נטע שדמי, תיק המשוגעים של אברום בורג, מעריב, 12 בינואר 1990
- ^ איומים על חיי הרצוג ומשפחתו, מעריב, 13 באפריל 1990
אריה בנדר ושרה פרידמן, הרצוג על איומי הסיקריקים להסלו: אינני מתרגש מהם, מעריב, 17 באפריל 1990 - ^ עתי"ם, הסיקריים גזרו עונש מוות על הנשיא חדשות, 13 באפריל 1990
- ^ בוקי נאה, עתי"ם, הסיקריים שלחו מכתב איום וקליע רובה לאדמו"ר מוויז'ניץ חדשות, 18 באפריל 1990
- ^ יוסי לוי, "אתה מת"־ נאמר במכתב האיום שנשלח לח"כ רן כהן, מעריב, 1 במאי 1990
- ^ גדעון מרון ואיה אורן, החשד: מנהיג הסיקריקים, מעריב, 27 ביוני 1990
- ^ תבנית:העריב
- ^ יוסי לוי, אדלר. כמו ד"ר ג'ייקל ומיסטר הייד, מעריב, 27 ביוני 1990