רן כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רן כהן
רן כהן
תאריך לידה 20 ביוני 1937 (בן 77)
תאריך עלייה 1950
ממשלות 25, 28
כנסות 11 - 17
סיעה ר"צ, מרצ, יחד, מרצ-יחד
תפקידים בולטים

רן כהן (נולד ב-20 ביוני 1937) הוא פוליטיקאי המכהן כיום בתפקיד יו"ר מכון התקנים הישראלי. בעבר כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגות רצ ומרצ (בשנים 1984 - 2008), כשר התעשייה והמסחר וכסגן שר הבינוי והשיכון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם סעיד כהן ב-20 ביוני 1937 בבגדאד שבעיראק למשפחה מסורתית ציונית. כילד בן 13 הוא עלה לבדו לישראל דרך איראן. נקלט במחנה עולים שער העלייה עד שפגש את אחיו אליהו שלקח אותו לקיבוץ גן שמואל, שם נכנס למסגרת חינוכית ולימודית. לקראת גיוסו לצה"ל, נכשל כהן במבדקים לקורס טיס וביקש להתנדב לחטיבת הצנחנים אולם שובץ בחיל התותחנים. כהן לא ויתר על רצונו. הוא השלים מסלול לוחם ויצא לקורס קצינים. עם סיום הקורס שובץ, כקצין קישור של אגד ארטילרי בחטיבת הצנחנים‏[1]. בשנת 1960 השתחרר מצה"ל בדרגת סגן ולמד לתואר ראשון בכלכלה ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במלחמת ששת הימים שימש כקצין קישור ארטילרי במילואים, ולחם עם גדוד הצנחנים 890 ברצועת עזה וחצי האי סיני. במלחמת יום הכיפורים לחם כהן כסמג"ד מרגמות 332, אשר היה גדוד מילואים בחטיבת הצנחנים הסדירה. כהן לחם בקרבות בחזית הדרום[2], בין היתר בראס סודר כנגד כוחות הארמייה המצרית השלישית‏[3] ואף בקרב החווה הסינית. בהמשך שימש כמפקד גדוד במילואים ובמלחמת לבנון היה סמח"ט ופיקד על שמונה גדודי ארטילריה שכיתרו את ביירות. בספטמבר 1983 שב, לבקשת הרמטכ"ל דאז, משה לוי, לשירות קבע בדרגת אלוף-משנה למשך חצי שנה והקים את אגד התותחנים המוצנח הראשון‏[4].

מתגורר במבשרת ציון, נשוי בפעם השנייה לאורית, אב לשתי בנות מאשתו הראשונה ובן ובת מאשתו השנייה.

דרכו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת המערך בין מפ"ם ומפלגת העבודה בסוף שנות ה-60, היה חלק מקבוצת הפורשים ממפ"ם במאי 1968, אשר הקימו את תנועת שמאל ישראלי חדש, והיה מהפעילים הבולטים בסניף התל אביבי שלה, שמאוחר יותר היווה את הגרעין לתנועת תכלת-אדום בראשות מאיר פעיל. יחד עם מאיר פעיל היה שותף להקמת רשימת מוקד, תוך איחוד כוחות בין תכלת-אדום לבין מק"י בראשות שמואל מיקוניס. הרשימה המשותפת התמודדה בבחירות לכנסת השמינית בשנת 1973, כאשר מאיר פעיל נבחר כח"כ יחיד מטעמה. שיתוף הפעולה בין רן כהן ומאיר פעיל המשיך גם אחרי פירוק מוקד בשנת 1975, ולקראת הבחירות לכנסת התשיעית חברה תנועתם, תכלת-אדום, למהלך שהוביל להקמת של"י בראשות לובה אליאב. כהן שימש כראש סיעת של"י בהסתדרות וכיו"ר של"י עד פירוקה לאחר כישלונה בבחירות לכנסת העשירית, אז הצטרפו הוא ותומכיו לתנועת רצ של שולמית אלוני.

בבחירות לכנסת האחת-עשרה בשנת 1984 נבחר כהן לראשונה לכנסת מטעם רצ, שזכתה בשלושה מנדאטים. בהמשך שנות השמונים הפכה רצ לכוח מרכזי בשמאל הישראלי, לאחר שחברו אליה הח"כים יוסי שריד ממפלגת העבודה ומרדכי וירשובסקי מ"שינוי". כח"כ וכראש סיעת רצ בהסתדרות הוביל כהן קו סוציאליסטי ברור, תוך שיתוף פעולה הדוק עם מפ"ם, שחזרה לא מכבר לתפקד כרשימה עצמאית לאחר שפרשה מהמערך. כהן התמיד במגמה זו גם כחבר בכנסת השתים-עשרה מטעם רצ, ולפועלו היה משקל מרכזי בטישטוש הגבולות בין רצ ומפ"ם, מה שהוביל להקמת מרצ כאיחוד של רצ, מפ"ם ושינוי בבחירות לכנסת השלוש עשרה. רן כהן כיהן מטעם מרצ (כולל מרצ-יחד) ברציפות עד לכנסת השבע-עשרה.

במהלך הכנסת השלוש-עשרה כיהן כהן בממשלתו השנייה של יצחק רבין כסגן שר הבינוי והשיכון בנימין בן-אליעזר מ-4 באוגוסט עד 31 בדצמבר 1992. בראשית ימי הכנסת החמש עשרה הוא כיהן בממשלתו של אהוד ברק כשר התעשייה והמסחר (עד 24 ביוני 2000).

בכנסת הוא כיהן כיו"ר סיעת מרצ, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, חבר ועדת החוץ והביטחון, יו"ר ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפערים החברתיים בישראל, יו"ר הוועדה לזכויות הילד ויו"ר ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים.

בשנת 1996 העביר בכנסת חוק אשר יאשר הריסת האנדרטה של ברוך גולדשטיין.

בכנסת ה-17 היה יושב-ראש ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים, חבר בוועדה לזכויות הילד ובוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. כהן נחשב לאחד הח"כים החברתיים הבולטים במשכן ויו"ר השדולה לאנשים עם מגבלויות. הוא התמודד ב-18 במרץ 2008 על ראשות מרצ, אך הפסיד לחיים אורון כתוצאה מהצבעה מסיבית לטובת אורון של מתפקדי התנועה הקיבוצית. לאחר כישלונו ביקר את מרצ על מה שהוא רואה כנטישה של דרכה החברתית והתמקדות בלעדית בנושא המדיני.

בין יתר פעילויותיו, מילא גם את התפקיד של יו"ר עמותת "בית אור-אביבה" המפעילה מוסדות לגמילה מסמים ויו"ר בית נבחרי ההסתדרות הכללית החדשה, באוגוסט 2011 מונה ליו"ר מכון התקנים הישראלי.

ב-1 בנובמבר 2008, הודיע כי אינו מתכוון להתמודד בבחירות לכנסת השמונה עשרה ולמעשה, על פרישתו מהחיים הפוליטיים‏[5]. לפיכך, הוצב במקום ה-117 והסמלי ברשימת מרצ לכנסת.

חוקים בולטים שהציע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עזיבת הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2009 מונה לנשיא לשכת המסחר ישראל-אסיה. ב-2011 מונה לראש מכון התקנים הישראלי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמודים 294-297.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טל אלמליח, לוחם לשלום, מתוך אתר "הזמן הירוק", ‏ 14.02.2008, "הוא נכשל במבדקים לטיס, וגויס לתותחנים. אז החלה נחישותו להתבלט. הוא נאבק בבירוקרטיה הצבאית והצליח לבסוף לממש את רצונו ולהצטרף לצנחנים כקצין סיוע ארטילרי, ביחידת תותחנים מוצנחת".
  2. ^ משה דיין, אבני דרך; אוטוביוגרפיה, הוצאת עידנים, ירושלים, 1976, עמוד 630.
  3. ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמוד 296, רן כהן: "נע לפנינו ים של צבא מצרי, ולא הייתה לי ברירה אלא לפתח שיטת ירי ייחודית למקום, שיטה של 'גשם נסוג' ו'גשם מתקדם'. בכל מקום שאיתרנו מצרים טיווחנו אותם. לא כיוונו מחדש, אלא העלינו בחמש אלפיות את הכוונת של המרגמה וירינו. כשהמצרים ברחו רדפנו אחריהם באש, גלים של ירי קדימה ואחורה".
  4. ^ טל אלמליח, לוחם לשלום, מתוך אתר "הזמן הירוק", ‏ 14.02.2008.
  5. ^ מרב דוד, ח"כ רן כהן הכריז: פורש מהחיים הפוליטיים, באתר nrg‏, 1 בנובמבר 2008


יושבי ראש הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת

יוחנן בדריוסף תמירשמואל טולידאנואברהם כ"ץ-עוזדוד ליבאידוד מגןדן תיכוןרן כהןיוסי כץרן כהןעוזי לנדאואמנון רובינשטייןאמנון כהןמלי פולישוק-בלוךיורי שטרןזבולון אורלבמיכאל איתןיורי שטרןאסתרינה טרטמןיואל חסוןרוני בר-אוןאורי אריאלאמנון כהן

יושבי ראש הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים של הכנסת

יצחק כהןאופיר פינס-פזיאיר פרץאיוב קראיורי שטרןרן כהןדני יתוםרן כהןיעקב כץניצן הורוביץמיכל רוזין

יושבי ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת

תמר גוז'נסקירן כהןמיכאל מלכיאורנאדיה חילושלי יחימוביץ'דני דנוןזבולון אורלבאורלי לוי-אבקסיס