רן כהן
| רן כהן | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 20 ביוני 1937 |
| תאריך עלייה | 1950 |
| ממשלות | 25, 28 |
| כנסות | 11 - 17 |
| סיעות | ר"צ, מרצ, יחד, מרצ-יחד |
| תפקידים בולטים |
|
רן כהן (נולד ב-20 ביוני 1937) הוא פוליטיקאי ישראלי. כיהן כחבר הכנסת מטעם רצ ומרצ (2008-1984) כשר התעשייה והמסחר וכסגן שר הבינוי והשיכון.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
נולד בשם סעיד כהן ב-20 ביוני 1937 בבגדד שבעיראק למשפחה מסורתית ציונית. כילד בן 13 הוא עלה לישראל דרך איראן. כהן התחנך בקיבוץ גן שמואל. עם גיוסו לצה"ל ביקש כהן להתנדב לצנחנים, אולם שובץ בלחיל התותחנים. כהן לא ויתר על רצונו. הוא השלים מסלול לוחם ויצא לקורס קצינים. עם סיום הקורס שובץ, כקצין קישור ארטילרי, בצנחנים[1]. בשנת 1960 השתחרר מן הצבא בדרגת סגן ולמד לתואר בכלכלה ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במלחמת ששת הימים שימש כקצין קישור ארטילרי במילואים, ולחם עם גדוד הצנחנים 890 ברצועת עזה וחצי האי סיני. במלחמת יום הכיפורים לחם כהן כסמג"ד גדוד מרגמות 332, אשר היה גדוד מילואים בחטיבת הצנחנים הסדירה. כהן לחם בקרבות בחזית הדרום[2], בין היתר בראס- סודאר כנגד כוחות הארמיה המצרית השלישית[3] ואף בקרב החווה הסינית. בהמשך שימש כמפקד גדוד במילואים ובמלחמת לבנון היה סמח"ט ופיקד על שמונה גדודי ארטילריה שכיתרו את ביירות. לאחר המלחמה שב, לבקשת הרמטכ"ל דאז, משה לוי, לשירות קבע בדרגת אל"ם למשך חצי שנה והקים את אגד התותחנים המוצנח הראשון[4].
מתגורר במבשרת ציון, נשוי לאורית ואב לארבעה.
[עריכה] דרכו הפוליטית
לאחר הקמת המערך בין מפ"ם ומפלגת העבודה בסוף שנות ה-60, היה חלק מקבוצת הפורשים ממפ"ם אשר הקימו את תנועת שמאל ישראלי חדש, והיה מהפעילים הבולטים בסניף התל אביבי שלה, שמאוחר יותר היווה את הגרעין לתנועת תכלת-אדום בראשות מאיר פעיל. יחד עם מאיר פעיל היה שותף להקמת רשימת מוקד, תוך איחוד כוחות בין תכלת-אדום לבין מק"י בראשות שמואל מיקוניס. הרשימה המשותפת התמודדה בבחירות לכנסת השמינית בשנת 1973, כאשר מאיר פעיל נבחר כח"כ יחיד מטעמה. שיתוף הפעולה בין רן כהן ומאיר פעיל המשיך גם אחרי פירוק מוקד בשנת 1975, ולקראת הבחירות לכנסת התשיעית חברה תנועתם, תכלת-אדום, למהלך שהוביל להקמת של"י בראשות לובה אליאב. כהן שימש כראש סיעת של"י בהסתדרות וכיו"ר של"י עד פירוקה לאחר כישלונה בבחירות לכנסת העשירית, אז הצטרפו הוא ותומכיו לתנועת רצ של שולמית אלוני.
בבחירות לכנסת האחת-עשרה בשנת 1984 נבחר כהן לראשונה לכנסת מטעם רצ, שזכתה בשלושה מנדאטים. בהמשך שנות השמונים הפכה רצ לכוח מרכזי בשמאל הישראלי, לאחר שחברו אליה הח"כים יוסי שריד ממפלגת העבודה ומרדכי וירשובסקי מ"שינוי". כח"כ וכראש סיעת רצ בהסתדרות הוביל כהן קו סוציאליסטי ברור, תוך שיתוף פעולה הדוק עם מפ"ם, שחזרה לא מכבר לתפקד כרשימה עצמאית לאחר שפרשה מהמערך. כהן התמיד במגמה זו גם כחבר בכנסת השתים-עשרה מטעם רצ, ולפועלו היה משקל מרכזי בטישטוש הגבולות בין רצ ומפ"ם, מה שהוביל להקמת מרצ כאיחוד של רצ, מפ"ם ושינוי בבחירות לכנסת השלוש עשרה. רן כהן כיהן מטעם מרצ (כולל מרצ-יחד) ברציפות עד לכנסת השבע-עשרה.
במהלך הכנסת השלוש-עשרה כיהן כהן בממשלתו השנייה של יצחק רבין כסגן שר הבינוי והשיכון בנימין בן-אליעזר מ-4 באוגוסט עד 31 בדצמבר 1992. בראשית ימי הכנסת החמש עשרה הוא כיהן בממשלתו של אהוד ברק כשר התעשייה והמסחר (עד 24 ביוני 2000).
בכנסת הוא כיהן כיו"ר סיעת מרצ, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, חבר ועדת החוץ והביטחון, יו"ר ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפערים החברתיים בישראל, יו"ר הוועדה לזכויות הילד ויו"ר ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים.
בשנת 1996, העביר בכנסת חוק אשר יאשר הריסת האנדרטה של ברוך גולדשטיין, דבר אשר גרם לאלימות פיזית ומילולית מצד אנשי כך בבני משפחתו.
בכנסת ה-17 היה יושב-ראש ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים, חבר בוועדה לזכויות הילד ובוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. כהן נחשב לאחד הח"כים החברתיים הבולטים במשכן ויו"ר השדולה לאנשים עם מגבלויות. הוא התמודד ב-18 במרץ 2008 על ראשות מרצ, אך הפסיד לחיים אורון כתוצאה מהצבעה מסיבית לטובת אורון של מתפקדי התנועה הקיבוצית. לאחר כישלונו ביקר את מרצ על מה שהוא רואה כנטישה של דרכה החברתית והתמקדות בלעדית בנושא המדיני.
בין יתר פעילויותיו, מילא גם את התפקיד של יו"ר עמותת "בית אור-אביבה" המפעילה מוסדות לגמילה מסמים ויו"ר בית נבחרי ההסתדרות הכללית החדשה.
ב-1 בנובמבר 2008, הודיע כי אינו מתכוון להתמודד בבחירות לכנסת השמונה עשרה ולמעשה, על פרישתו מהחיים הפוליטיים [1]. לפיכך, הוצב במקום ה-118 והסמלי ברשימת מרצ לכנסת.
[עריכה] חוקים בולטים שהציע
- חוק הדיור הציבורי, עליו כתב את הספר "המלחמה על הבית - מהלכיו של חוק הדיור הציבורי"
- חוק שכר מינימום
- חוק האוסר הקמת אנדרטאות לרוצחים
[עריכה] לאחר עזיבת הכנסת
ב-2009 מונה לנשיא לשכת המסחר ישראל-אסיה. ב-2011 מונה לראש מכון התקנים הישראלי.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמודים 294-297.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רן כהן, באתר הכנסת
- יובל קרני, מרצ טעתה. והיא תשלם, 4.4.2008 - ראיון עם רן כהן מתוך השבועון "ידיעות הקיבוץ", באתר הקיבוצים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ טל אלמליח, לוחם לשלום, מתוך אתר "הזמן הירוק", 14.02.2008, "הוא נכשל במבדקים לטיס, וגויס לתותחנים. אז החלה נחישותו להתבלט. הוא נאבק בבירוקרטיה הצבאית והצליח לבסוף לממש את רצונו ולהצטרף לצנחנים כקצין סיוע ארטילרי, ביחידת תותחנים מוצנחת".
- ^ משה דיין, אבני דרך; אוטוביוגרפיה, הוצאת עידנים, ירושלים, 1976, עמוד 630.
- ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמוד 296, רן כהן: "נע לפנינו ים של צבא מצרי, ולא היתה לי ברירה אלא לפתח שיטת ירי ייחודית למקום, שיטה של 'גשם נסוג' ו'גשם מתקדם'. בכל מקום שאיתרנו מצרים טיווחנו אותם. לא כיוונו מחדש, אלא העלינו בחמש אלפיות את הכוונת של המרגמה וירינו. כשהמצרים ברחו רדפנו אחריהם באש, גלים של ירי קדימה ואחורה".
- ^ טל אלמליח, לוחם לשלום, מתוך אתר "הזמן הירוק", 14.02.2008.
| שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| יושבי ראש הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת | ||
|---|---|---|
|
| יושבי ראש הוועדה לבעיית העובדים הזרים של הכנסת | ||
|---|---|---|
|
| יושבי ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת | ||
|---|---|---|
|
