חיים הרצוג

חיים הרצוג תאריך לידה 17 בספטמבר 1918 י"א בתשרי ה'תרע"ט תאריך פטירה 17 באפריל 1997 י' בניסן ה'תשנ"ז כנסות 10 סיעות המערך (השני) תפקידים בולטים נשיא מדינת ישראל שגריר ישראל באו"ם

חיים הרצוג חיים הרצוג בעת כהונתו כנספח צה"ל בוושינגטון השתייכות ההגנה הצבא הבריטי צבא הגנה לישראל תקופת שירות 1936 - 1938 (ההגנה) 1942 - 1947 (הצבא הבריטי) 1947 - 1948 (ההגנה) 1948 - 1962 (צה"ל) דרגה   אלוף תפקידים צבאיים מפקד חיל המודיעין, נספח צה"ל בארצות הברית, מפקד חטיבת ירושלים, אלוף פיקוד הדרום, ראש אמ"ן מלחמות וקרבות המרד הערבי הגדול מלחמת העולם השנייה   מלחמת העצמאות   מבצע קדש הנצחה בסיס ההדרכה של חיל המודיעין - בה"ד 15

חיים הֶרְצוֹג (17 בספטמבר 1918 – 17 באפריל 1997) הנשיא השישי של מדינת ישראל, שגריר ישראל באו"ם, אלוף בצה"ל, חבר כנסת ועורך דין ישראלי.

ביוגרפיה

שנים ראשונות

הרצוג נולד בשם ויוויאן הרצוג ב-17 בספטמבר 1918 (י"א בתשרי ה'תרע"ט) בעיר בלפאסט שבצפון אירלנד, לשרה לבית הילמן ולרבה של אירלנד, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שלאחר מכן כיהן כרב הראשי לארץ ישראל (משנת 1937) וכרבה הראשי הראשון של מדינת ישראל (1948–1959). בנעוריו היה הרצוג ספורטאי מצטיין ואף זכה בתואר אלוף אירלנד באגרוף במשקל תרנגול.

בשנת 1935 עלה לארץ ישראל, למד בישיבת מרכז הרב ובישיבת חברון. ב-1936 התגייס ל"הגנה", ובמהלך המרד הערבי הגדול שירת בירושלים, בעיקר בעיר העתיקה.

בשנת 1938 יצא ללימודי משפטים באנגליה באוניברסיטאות לונדון וקיימברידג'. בשנת 1939 התגייס לצבא הבריטי ולמד באקדמיה הצבאית המלכותית סאנדהרט. אחר כך שירת כקצין מודיעין בשריון והשתתף בפלישה לנורמנדי ובכיבוש גרמניה‏. השתתף בשחרור מחנה הריכוז ברגן-בלזן ובחקירתו של היינריך הימלר, מפקד האס אס. הוא נפצע בקרבות ליד העיר ברמן. בשנת 1947 שב לארץ ישראל, והיה לראש אגף הביטחון במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.

בצה"ל

בתחילת מלחמת העצמאות שירת כקצין המבצעים והמודיעין של חטיבה 7, והשתתף בקרבות לפריצת הדרך לירושלים ובקרבות לטרון. ביולי 1948 השתתף בהקמת חיל המודיעין, ומדצמבר 1948 עד אפריל 1950 עמד בראש מחלקת המודיעין במטה הכללי (לימים אגף המודיעין).‏

במאי 1950 קיבל רישיון לעסוק בעריכת דין.‏ החל מאפריל 1950 עד שנת 1954 שימש כנספח צבאי בארצות הברית. ב-15 בנובמבר 1954, לאחר שחזר לישראל באוקטובר באותה השנה‏, מונה למפקד מחוז ירושלים,‏ תפקיד בו כיהן בשנים 1954–1957. בינואר 1958 נתמנה לממלא מקום אלוף פיקוד דרום‏ (1958–1959). ב-1959 מונה שנית לראש אגף המודיעין. ב-1962 השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף. הרצוג היה אמור להיות אחד השופטים במשפטו של יששכר שדמי על חלקו בטבח כפר קאסם, אך ביקש להשתחרר מהתפקיד מאחר שהוזמן להעיד מטעם ההגנה.‏

לאחר השחרור

לאחר שפרש הרצוג מצה"ל במאי 1962, נתמנה לנציגו של סר אייזק וולפסון בישראל ולחבר הנהלה בחברה שלו.‏ בשנת 1965 נמנה עם מקימי רפ"י, והיה מזכיר סניף תל אביב של המפלגה.

ב-28 במאי 1967, בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, נתן הרצוג שיחות פרשנות יומיות ב"קול ישראל", שחיזקו את רוחו של הציבור בישראל. קטעי הקריינות שלו בזמן מלחמת ששת הימים הונצחו על תקליט, שהיה לרב-מכר. עם תום המלחמה מונה כמושל צבאי ראשון של הגדה המערבית, שכללה אז גם את מזרח ירושלים. בשנת 1972 נמנה עם מקימי משרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות', שלימים הפך למשרד הגדול בישראל. במלחמת יום הכיפורים חזר לעודד את הציבור בשיחות פרשנות יומיות ברדיו.

בשנים 1975–1978 כיהן כשגריר ישראל באו"ם. ב-10 בנובמבר 1975, במהלך כהונתו, התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם ההחלטה המשווה את הציונות לגזענות. בנאום התגובה שלו קם הרצוג וקרע לגזרים את נוסח ההחלטה. לימים כלל צוות היסטוריונים בריטים בראשות סיימון סבאג מונטיפיורי נאום זה בין 50 הנאומים הגדולים בהיסטוריה.‏

נשיא המדינה

קברו של הרצוג בחלקת גדולי האומה, הר הרצל, ירושלים

לוח הקדשה ליד בית הכנסת הגדול של בודפשט

בשנת 1981 נבחר כחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה. בשנת 1983 התמודד על תפקיד נשיא המדינה מול מועמד הימין והקואליציה, שופט בית המשפט העליון מנחם אלון. בהצבעה, שהתקיימה ב-22 במרץ, ניצח הרצוג ברוב של 61 קולות מול 57 קולות שקיבל אלון. הרצוג התפטר מהכנסת עם היבחרו לתפקיד נשיא המדינה, ונשבע אמונים כנשיא השישי ב-5 במאי 1983. הוא כיהן בתפקיד זה עד מאי 1993 (לאחר שנבחר ללא מתנגדים לקדנציה שנייה ב-1988).

בשנת 1984, לאור תוצאות הבחירות לכנסת האחת עשרה, הפעיל את מלוא השפעתו כנשיא על ראשי הסיעות בכנסת למען הקמת ממשלת אחדות לאומית, עד שזו הוקמה לבסוף, בראשותו של שמעון פרס, שהוחלף בהסכמה על ידי יצחק שמיר כעבור שנתיים, בהסדר שכונה "הרוטציה".

בשנת 1986 העניק חנינה למעורבים בפרשת קו 300, עוד קודם להגשתו של כתב אישום – אחד המקרים הבודדים בתולדות המדינה שבו נשיא המדינה נתן חנינה לאדם אשר טרם נשפט והורשע. בעקבות צעד זה התעורר דיון ער בסוגיית סמכות החנינה של הנשיא. באפריל 1987 היה לנשיא ישראל הראשון שביקר בגרמניה, ובנובמבר של אותה שנה היה לנשיא ישראל הראשון שערך ביקור רשמי בארצות הברית.

במרץ 1990, בעקבות נפילת ממשלתו של יצחק שמיר בהצבעת אי-אמון בכנסת, הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על שמעון פרס, ובכך עורר את זעם הליכוד. פרס נכשל במשימה זו, ושמיר שב והרכיב ממשלה. הפרשה כולה זכתה לכינוי "התרגיל המסריח". ב-1993 החליף אותו בתפקיד הנשיאות עזר ויצמן.

מותו

חיים הרצוג נפטר ב-17 באפריל 1997, י' בניסן ה'תשנ"ז, בגיל 79. הלוויתו נערכה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, שבירושלים. הותיר אחריו את אשתו אורה ואת ארבעת ילדיו: יואל (הנשוי לבתו של המיליארדר נסים גאון מז'נבה), תא"ל מיכאל (מייק) (לשעבר מזכיר צבאי לשר הביטחון מופז וראש המטה של אהוד ברק), יצחק, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל ורונית. אלמנתו, אורה, היא אחותה של סוזי אבן - אשתו המנוחה של אבא אבן.

ספריו

בין הספרים החשובים שכתב הרצוג במהלך חייו:

• יהדות, משפט ומוסר (עורך, באנגלית, 1974).
• מלחמת יום הדין (1975).
• מלחמת התנ"ך (עם מרדכי גיחון, 1978).
• לפני אומות העולם (1979).
• עם כלביא יקום (1983).
• מאריות גברו (1991).
• בין חול לקודש (1992).
• דרך חיים (אוטוביוגרפיה, 1997).

לקריאה נוספת

• ארנון למפרום (עורך), חיים הרצוג: הנשיא השישי, מבחר תעודות מפרקי חייו (1918–1997), הסדרה להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, הוצאת גנזך המדינה, ירושלים תשס"ט. ISBN 978-965-279-037-8. מידע על הספר באתר גנזך המדינה.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: חיים הרצוג
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיים הרצוג

• אתר הזיכרון מטעם העמותה לזכר חיים הרצוג.
• חיים הרצוג, באתר של נשיא מדינת ישראל.
• חיים הרצוג, באתר הכנסת
• חיים הרצוג, באתר הסוכנות היהודית.
• חיים הרצוג - הנשיא השישי של מדינת ישראל, מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
• חיים הרצוג, באתר "ניחוח ישראלי".
• חיים הרצוג, באתר הכנסת

כנס על חיים הרצוג לרגל הופעת הספר "חיים הרצוג הנשיא השישי" http://video.tau.ac.il/Lectures/Social_Sciences/Herzog_Institute/2010/15_04