חיים הרצוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיים הרצוג תאריך לידה 17 בספטמבר 1918 י"א בתשרי ה'תרע"ט תאריך פטירה 17 באפריל 1997 י' בניסן ה'תשנ"ז כנסות 10 סיעות המערך (השני) תפקידים בולטים נשיא מדינת ישראל שגריר ישראל באו"ם ראש אמ"ן

חיים הרצוג חיים הרצוג נושא ונותן עם קצין הלגיון הערבי בימי ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות השתייכות ההגנה הצבא הבריטי צבא הגנה לישראל תקופת שירות 1936 - 1938 (ההגנה) 1942 - 1947 (הצבא הבריטי) 1947 - 1948 (ההגנה) 1948 - 1962 (צה"ל) דרגה אלוף תפקידים צבאיים מפקד חיל המודיעין, נספח צה"ל בארצות הברית, מפקד חטיבת ירושלים, אלוף פיקוד הדרום מלחמות וקרבות המרד הערבי הגדול, מלחמת העולם השנייה, מלחמת העצמאות, מבצע קדש הנצחה בסיס ההדרכה של חיל המודיעין - בה"ד 15

חיים הרצוג (17 בספטמבר 1918 - 17 באפריל 1997) איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, הנשיא השישי של מדינת ישראל (1993-1983).

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 שנים ראשונות 1.2 פעילות ציבורית 1.3 נשיא המדינה 1.4 מותו 1.5 ספריו 2 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] שנים ראשונות

חיים (ויוויאן) הרצוג נולד ב-17 בספטמבר 1918 (י"א בתשרי ה'תרע"ט) בעיר בלפאסט שבצפון אירלנד, לשרה לבית הילמן ולרבה של אירלנד, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שלאחר מכן כיהן כרב הראשי לארץ ישראל (משנת 1937) וכרבה הראשי הראשון של מדינת ישראל (1948-1959).

בנעוריו היה ספורטאי מצטיין ואף זכה בתואר אלוף אירלנד באגרוף במשקל תרנגול.

בשנת 1935 עלה ארצה, למד בישיבת מרכז הרב ובישיבת חברון. ב-1936 התגייס ל"הגנה".

בשנת 1938 יצא ללימודי משפטים באנגליה באוניברסיטאות לונדון וקיימברידג'.

בשנת 1942, עם סיום לימודיו, התגייס לצבא הבריטי ושירת כקצין מודיעין. השתתף בנחיתה בנורמנדי, בשחרור מחנה הריכוז ברגן בלזן, ובחקירתו של היינריך הימלר, מפקד האס אס. בשנת 1947 שב ארצה והצטרף ליחידת המודיעין של "ההגנה".

[עריכה] פעילות ציבורית

הרצוג סיים את שירותו הצבאי כאלוף בצה"ל. בתחילת מלחמת העצמאות שירת כקצין המבצעים והמודיעין של חטיבה 7, והשתתף בקרבות לפריצת הדרך לירושלים. ביולי 1948 החל בהקמת חיל המודיעין ועמד בראשו.

בשנים 1954-1950 שימש כנספח צבאי בארצות הברית. עם חזרתו שימש כמפקד חטיבת ירושלים (1957-1954) וכראש מטה פיקוד דרום (1959-1957). ב-1959 מונה שנית לראש אגף המודיעין. השתחרר מצה"ל ב-1962 בדרגת אלוף.

בשנת 1962 סיים את שירותו הסדיר בצה"ל. בשנת 1965 נמנה עם מקימי רפ"י, והיה מזכיר סניף תל אביב של המפלגה.

ב-28 במאי 1967, בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, נתן הרצוג שיחות פרשנות יומיות ב"קול ישראל", שחיזקו את רוחו של הציבור בישראל. עם תום המלחמה מונה כמושל צבאי ראשון של ירושלים המאוחדת ושל הגדה המערבית.

בשנת 1972 הקים את משרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות', שלימים הפך למשרד הגדול בישראל.

במלחמת יום הכיפורים חזר לעודד את הציבור בשיחות פרשנות יומיות ברדיו.

בשנים 1975-1978 כיהן כשגריר ישראל באו"ם. במהלך כהונתו התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם ההחלטה המשווה את הציונות לגזענות. בנאום התגובה שלו קם הרצוג וקרע לגזרים את נוסח ההחלטה. לימים נחשב נאום זה על ידי היסטוריונים כאחד הנאומים הגדולים בהיסטוריה [1].

[עריכה] נשיא המדינה

בשנת 1981 נבחר כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה. בשנת 1983 התמודד על תפקיד נשיא המדינה מול מועמד הימין והקואליציה, שופט בית המשפט העליון מנחם אלון. בהצבעה שהתקיימה ב-22 במרץ ניצח הרצוג ברוב של 61 קולות אל מול 57 קולות שקיבל אלון. הרצוג התפטר מהכנסת עם היבחרו לתפקיד נשיא המדינה, ונשבע אמונים כנשיא השישי ב-5 במאי 1983. הוא כיהן בתפקיד זה עד מאי 1993 (לאחר שנבחר ללא מתנגדים לקדנציה שניה ב-1988).

בשנת 1984, לאור תוצאות הבחירות לכנסת האחת עשרה, הפעיל את מלוא השפעתו כנשיא על ראשי הסיעות בכנסת למען הקמת ממשלת אחדות לאומית, עד שזו הוקמה לבסוף, בראשותו של שמעון פרס, שהוחלף בהסכמה על ידי יצחק שמיר כעבור שנתיים, בהסדר שכונה "הרוטציה".

בשנת 1986 העניק חנינה למעורבים בפרשת קו 300, צעד שבעקבותיו התעורר דיון ער בסוגיית סמכות החנינה של הנשיא. באפריל 1987 היה לנשיא ישראל הראשון שביקר בגרמניה, ובנובמבר של אותה שנה היה לנשיא ישראל הראשון שערך ביקור רשמי בארצות הברית.

במרץ 1990, בעקבות נפילת ממשלתו של יצחק שמיר בהצבעת אי-אמון בכנסת, הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על שמעון פרס, ובכך עורר את זעם הליכוד. פרס נכשל במשימה זו, ושמיר שב והרכיב ממשלה. הפרשה כולה זכתה לכינוי "התרגיל המסריח". ב-1993 החליף אותו בתפקיד הנשיאות עזר ויצמן.

[עריכה] מותו

חיים הרצוג נפטר ב-17 באפריל 1997, י' בניסן ה'תשנ"ז כשהוא בן 79. הרצוג נקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, שבירושלים, כשהוא משאיר אחריו את אישתו, אורה ואת שלושת ילדיו: יואל, תא"ל מיכאל (מייק), יצחק, חבר כנסת (כיום שר הרווחה מטעם מפלגת העבודה) ורונית.

[עריכה] ספריו

בין ספריו החשובים שכתב הרצוג במהלך חייו, נמצאים:

• יהדות, משפט ומוסר (עורך, באנגלית, 1974).
• מלחמת יום הדין (1975).
• מלחמת התנ"ך (עם מרדכי גיחון, 1978).
• לפני אומות העולם (1979).
• עם כלביא יקום (1983).
• מאריות גברו (1991).
• בין חול לקודש (1992).
• דרך חיים (אוטוביוגרפיה, 1997).

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיים הרצוג

• אתר הזיכרון מטעם העמותה לזכר חיים הרצוג.
• חיים הרצוג, באתר של נשיא מדינת ישראל.
• חיים הרצוג, באתר הכנסת.
• חיים הרצוג, באתר הסוכנות היהודית.
• חיים הרצוג, באתר "ניחוח ישראלי".
• חיים הרצוג באתר הכנסת

נשיאי מדינת ישראל

חיים ויצמן יצחק בן צבי זלמן שזר אפרים קציר יצחק נבון חיים הרצוג עזר ויצמן משה קצב שמעון פרס 1949‑1952 1952‑1963 1963‑1973 1973‑1978 1978‑1983 1983‑1993 1993‑2000 2000‑2007 2007‑