הסכם אנטי-קומינטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הסכם אנטי-קומינטרן נחתם בין גרמניה הנאצית ובין האימפריה היפנית ב-25 בנובמבר 1936. איטליה הפאשיסטית הצטרפה להסכם ב-1937. ההסכם היה מכוון כנגד האינטרנציונל הקומוניסטי שכונה "קומינטרן", וכנגד ברית המועצות.

לשון ההסכם פתחה במילים: "בהכירנו שמטרת האינטרנציונל הקומוניסטי, המכונה קומינטרן, היא לפרק ולהכניע מדינות קיימות בכל האמצעים העומדים לרשותו; ובהיותנו משוכנעים כי סובלנות כלפי התערבות מסוג זה בענייניהן הפנימיים של האומות לא רק שהיא מסכנת את השלום הפנימי והרווחה של המדינות, אלא היא מהווה סיכון לשלום העולמי, וברצוננו לשתף פעולה כנגד הפעילות החתרנית הקומוניסטית"

נקבע כי במקרה של מתקפה של ברית המועצות כנגד גרמניה או יפן שתי המדינות תיוועצנה בדבר הצעדים שיש לנקוט על מנת "לשמור על האינטרס המשותף". הן הסכימו שאף אחת מהן לא תכרות ברית פוליטית עם ברית המועצות. גרמניה אף הכירה במדינת הבובות היפנית במנצ'וריה, מנצ'וקואו.

ב-1937 הצטרפה איטליה לברית, ויצרה את הקבוצה שתיוודע לימים כמדינות הציר.

באוגוסט 1939 הפרה גרמניה את ההסכם כאשר חתמה על הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, הסכם ל"אי תוקפנות" בין ברית המועצות וגרמניה. אך ב-1940 שבו יפן ואיטליה וחתמו על ההסכם התלת צדדי שקיבע את המונח מדינות הציר ויצר את הברית הצבאית המנוגדת לבעלות הברית במלחמת העולם השנייה.

לאחר מבצע ברברוסה, מתקפת הפתע הגרמנית על ברית המועצות, ב-1941, חודש בנובמבר 1941 הסכם האנטי-קומינטרן, ונקבע כי הוא תקף לחמש שנים נוספות. הפעם הצטרפו אליו פרט ליפן, איטליה וגרמניה גם בולגריה, ממשלת הבובות היפנית המכונה וונג ג'ינגווי מטעם סין, קרואטיה, דנמרק שהייתה תחת שלטון כיבוש נאצי, פינלנד, הונגריה, מנצ'וקואו, רומניה, סלובקיה וספרד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]