הקרב הראשון על האן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקרב הראשון על האן
Race to the Sea 1914 He.jpg
עימות: מלחמת העולם הראשונה
חלק מ: חזית המערבית במלחמת העולם הראשונה
תאריך התחלה: 13 בספטמבר 1914
תאריך סיום: 28 בספטמבר 1914
מקום: נהר אן, צרפת
תוצאה: ללא הכרעה
הצדדים הלוחמים
Flag of the United Kingdom.svg בריטניה
Flag of France.svg צרפת 
Flag of the German Empire.svg הקיסרות הגרמנית 
מפקדים
Flag of the United Kingdom.svg ג'ון פרנץ'
Flag of France.svg לואי פראנשה ד'אספרה
Flag of France.svg מישל-ז'וזף מונורי
Flag of France.svg ז'וזף ז'ופר 
Flag of the German Empire.svg אלכסנדר פון קלוק
Flag of the German Empire.svg קארל פון בילוב
Flag of the German Empire.svg יוזיאס פון הרינגן 
כוחות
חיל המשלוח הבריטי ושתי ארמיות צרפתיות  שלוש ארמיות 
אבידות
Flag of the United Kingdom.svg 12,000
Flag of France.svg לא ידוע 
לא ידוע 

הקרב הראשון על האןצרפתית: Première Bataille de l'Aisne) היה קרב במסגרת החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה שהתרחש ב-1914 13 בספטמבר28 בספטמבר, בין צרפת ובריטניה מצד מדינות ההסכמה לבין הקיסרות הגרמנית מצד מעצמות המרכז. בקרב ניסו מדינות ההסכמה לתקוף את האגף הימני של הארמייה הראשונה והשנייה הגרמנית, בפיקודם של אלכסנדר פון קלוק וקארל פון בילוב בהתאמה, לאחר שאלו האחרונים החלו בנסיגתם לאחר התבוסה בקרב מארן שהתרחש בתחילת ספטמבר 1914. ההתקפה החלה בערב 13 בספטמבר בעת מרדף אחר כוחות גרמניים נסוגים ליד נהר האן.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-4 באוגוסט החלו הגרמנים ליישם את תוכנית שליפן. לפי התוכנית, הגרמנים כבשו את בלגיה בדרכם אל צרפת בקרבות לייז' ואנטוורפן. בקרבות הראשונים בין המעצמות צרפת ובריטניה לגרמניה ניצחו הגרמנים (קרב מילוז, קרב שרלרואה, קרב מונס והמצור על מובז') במה שנודע כמערכה על הגבולות, ולכן נאלצו הכוחות הצרפתיים והבריטיים לסגת אל נהר המארן. נסיגה זו זכתה לשם הנסיגה הגדולה למארן. הגרמנים, בדרך לכיבוש פריז, רדפו אחרי הכוחות הצרפתיים והבריטיים אל המארן.

לאחר שהשלימו את נסיגתם אל המארן, החלו מדינות ההסכמה לפתוח בהתקפה כנגד הגרמנים – הקרב הראשון על המארן. הקרב התרחש ב-5–12 בספטמבר 1914 ובמהלכו הצליחו כוחות צרפתיים ובריטיים לעצור את התקדמות הגרמנים ובכך למנוע את כיבוש פריז ונפילת צרפת (ולכן הקרב קיבל את השם "הנס על המארן"). לאחר תבוסתם וכישלונה של תוכנית שליפן במארן החלו הגרמנים לסגת אל עבר קווים בני הגנה בהם יוכלו להחזיק. קווי ההגנה האלה היו הקווים שמאחורי נהר האן ברכס ההרים בו עוברת הדרך שמן דה דאם (בעברית: "דרך הגברות", הדרך נסללה לכבוד בנותיו של לואי ה-15). בכך נפתח הקרב הראשון על האן.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפתיחת הקרב החזיקו הגרמנים באחד מקווי ההגנה הקשים ביותר לכיבוש שיכלו לעמוד בפני מדינות ההסכמה. בין קומפיין לברי-או-באק הנהר פונה מערבה, ולא מדרום לצפון כמו בשאר זרימתו. רוחבו כ-30 מטר ועומקו כ-4 מטר. מצדו הצפוני, בו היו הגרמנים, במרחק של שישה קילומטרים מהנהר נפרשו צוקים תלולים בגובה של 300-400 מטר שהקשו על התוקפים, מדינות ההסכמה, לתקוף ביעילות. בין גדות הנהר לצוקים היו אזורים כפריים רבים בעלי שטחים פתוחים ושבילים צרים המחברים ביניהם. תוואי השטח של האזור פעל לרעת מדינות ההסכמה – עד שלא כבשו את מעוזי הגרמנים הם היו חשופים לאש מרובה בשטח פתוח ללא מקומות מסתור טבעיים מאש תותחים ומקלעים.

לאחר שהשלימו הגרמנים את נסיגתם נוצר מרווח בין מיקומה של הארמייה הראשונה והארמייה השנייה. בבוקר 13 בספטמבר, תחת מעטה ערפל כבד, חצה חיל המשלוח הבריטי את נהר האן על דוברות וגשרים הרוסים למחצה שנהרסו בעת נסיגת הגרמנים. מטרתו של חיל המשלוח הבריטי הייתה להגיע למרווח שבין הארמיות הגרמניות ושם להתחיל בהתקפה על הגרמנים. לרוע מזלם, הארמייה השביעית הגרמנית שנקראה למקום על מנת למלא את הרווח, הגיעה למקום שעתיים בלבד לפני חיל המשלוח הבריטי לאחר צעידה ממושכת של למעלה מ-60 קילומטר ב-24 שעות. בבוקר 14 בספטמבר נפתח הקרב הבין הבריטים לגרמנים. ניסיונות הבריטים לכבוש את הדרך מידי הגרמנים המבוצרים נתקלו באש מקלעים וארטילריה כבדה. לבסוף החליטו הבריטים להתחפר בעמדותיהם. הארמייה השישית הצרפתית חצתה גם היא את האן והצטרפה לבריטים. הניסיונות הצרפתים לדחוק את הגרמנים אחורה נכשלו.

ב-15 בספטמבר ניסו הגרמנים לדחוק את מדינות ההסכמה אחורה חזרה אל מעבר לנהר. הארמייה הצרפתית החמישית הייתה מעורבת בקרב עקוב מדם כנגד הארמיות הראשונה והשביעית הגרמניות, אך בכל זאת ניסיונות ההתקפה הגרמנים כשלו. למעשה, בשלב זה של הקרב לא היה באפשרותו של אף אחד מן הצדדים לגרום לצד השני לסגת. עוד קודם לכן, ב-14 בספטמבר, הורה ג'ון פרנץ' לחיל המשלוח הבריטי להתחיל להתחפר במקומם בעזרת כלי החפירה המועטים שהיו ברשותם. הגרמנים בנו על ניצחון מהיר בתוך שישה שבועות ולכן לא היו מאומנים במלחמת חפירות. במבוי סתום זה בקרב התחפר כל אחד מהצדדים בעמדותיו כדי להגן על עצמו מאש הארטילריה של האויב. בכך נפתחה מלחמת החפירות בחזית המערבית שעתידה להימשך למעלה משלוש שנים.

המרוץ אל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המרוץ אל הים

לאחר ההתפתחות הבלתי צפויה של מלחמת החפירות בין הצדדים, ניסה כל צד לאגף את היריב שלו – הגרמנים לתקוף את האגף השמאלי של מדינות ההסכמה, ואלה האחרונות את האגף הימני של הקיסרות הגרמנית. תקופה זו, שנמשכה כשלושה שבועות, נקראה המרוץ אל הים. כך נהפכה החזית המערבית למערכת של חפירות באורך של 640 ק"מ מצפון בלגיה ליד איפר, דרך צפון-מזרח צרפת ועד לגבול הצרפתי עם שווייץ.

חיל המשלוח הבריטי שהותש מהלחימה באן ובמארן נשאר באופן יחסי לא פעיל, ולכן היו אלה הצרפתים שעמדו כנגד הגרמנים במרוץ אל הים. בזמן הלחימה באן, נעשה הצבא הבלגי איום גובר עבור התקשורת הגרמנית ככל שהקרבות פנו צפונה. כתוצאה מכך פנו הגרמנים ב-28 בספטמבר לכבוש את הנמל של העיר אנטוורפן שם היה מרוכז עיקר הצבא הבלגי. העיר הייתה מוקפת במבצרים שעיכבו את הגרמנים, אך לבסוף נפלה העיר (ראו גם המצור על אנטוורפן).

בהמשך המלחמה היה נהר האן אתר לחימה של שני קרבות נוספים: הקרב השני על האן שהתחולל באפריל–מאי 1917 והקרב השלישי על האן במאי–יוני 1918.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Spencer Tucker, Priscilla Mary Roberts, World War I: encyclopedia, 2005, ABC-CLIO
  • Peter Simkins, Geoffrey Jukes, Michael Hickey, The First World War: The War to End All Wars, 2003, Osprey Publishing

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]