הקרב הראשון על האן

הקרב הראשון על האן
מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכי הסכסוך 13 בספטמבר 191428 בספטמבר 1914 (16 ימים)
מקום נהר אן, צרפת
קואורדינטות
49°26′00″N 3°40′00″E / 49.433333333333°N 3.6666666666667°E / 49.433333333333; 3.6666666666667 
תוצאה ללא הכרעה
הצדדים הלוחמים

בריטניהבריטניה בריטניה
צרפתצרפת צרפת

הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית

מפקדים

הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית אלכסנדר פון קלוק
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית קרל פון בילוב
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית יוזיאס פון הרינגן

כוחות

חיל המשלוח הבריטי ושתי ארמיות צרפתיות

שלוש ארמיות

אבדות

בריטניהבריטניה 12,000
צרפתצרפת לא ידוע

לא ידוע

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקרב הראשון על האןצרפתית: Première Bataille de l'Aisne) נערך במסגרת החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה בין 1328 בספטמבר 1914, בין צרפת ובריטניה מצד מדינות ההסכמה לבין הקיסרות הגרמנית מצד מעצמות המרכז. בקרב ניסו מדינות ההסכמה לתקוף את האגף הימני של הארמייה הראשונה והשנייה הגרמנית, בפיקודם של אלכסנדר פון קלוק וקרל פון בילוב בהתאמה, לאחר שהגרמנים החלו בנסיגתם אחרי התבוסה בקרב מארן שהתרחש בתחילת ספטמבר 1914. ההתקפה החלה בערב 13 בספטמבר בעת המרדף אחר כוחות גרמניים נסוגים בעמק הנהר אן.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-4 באוגוסט החלו הגרמנים ליישם את תוכנית שליפן. לפי התוכנית, הגרמנים כבשו את בלגיה בדרכם אל צרפת בקרבות לייז' ואנטוורפן. בקרבות הראשונים בין המעצמות צרפת ובריטניה לגרמניה ניצחו הגרמנים (קרב מילוז, קרב שרלרואה, קרב מונס והמצור על מובז') במה שנודע כמערכה על הגבולות, ולכן נאלצו הכוחות הצרפתיים והבריטיים לסגת אל נהר המארן. נסיגה זו זכתה לשם הנסיגה הגדולה למארן. הגרמנים, בדרך לכיבוש פריז, רדפו אחרי הכוחות הצרפתיים והבריטיים אל המארן.

לאחר שהשלימו את נסיגתם אל המארן, החלו מדינות ההסכמה לפתוח בהתקפה כנגד הגרמנים – הקרב הראשון על המארן. הקרב התרחש ב-5–12 בספטמבר 1914 ובמהלכו הצליחו כוחות צרפתיים ובריטיים לעצור את התקדמות הגרמנים ובכך למנוע את כיבוש פריז ונפילת צרפת (ולכן הקרב קיבל את השם "הנס על המארן"). לאחר תבוסתם וכישלונה של תוכנית שליפן במארן החלו הגרמנים לסגת אל עבר קווים בני הגנה בהם יוכלו להחזיק. קווי ההגנה האלה היו הקווים שמאחורי נהר האן ברכס ההרים בו עוברת הדרך שמן דה דאם (בעברית: "דרך הגברות", הדרך נסללה לכבוד בנותיו של לואי ה-15). בכך נפתח הקרב הראשון על האן.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפתיחת הקרב החזיקו הגרמנים באחד מקווי ההגנה הקשים ביותר לכיבוש שיכלו לעמוד בפני מדינות ההסכמה. בין קומפיין לברי-או-באק הנהר פונה מערבה, ולא מדרום לצפון כמו בשאר זרימתו. רוחבו כ-30 מטר ועומקו כ-4 מטר. מצדו הצפוני, בו היו הגרמנים, במרחק של שישה קילומטרים מהנהר נפרשו צוקים תלולים בגובה של 300-400 מטר שהקשו על התוקפים, מדינות ההסכמה, לתקוף ביעילות. בין גדות הנהר לצוקים היו אזורים כפריים רבים בעלי שטחים פתוחים ושבילים צרים המחברים ביניהם. תוואי השטח של האזור פעל לרעת מדינות ההסכמה – עד שלא כבשו את מעוזי הגרמנים הם היו חשופים לאש מרובה בשטח פתוח ללא מקומות מסתור טבעיים מאש תותחים ומקלעים.

לאחר שהשלימו הגרמנים את נסיגתם נוצר מרווח בין מיקומה של הארמייה הראשונה והארמייה השנייה. בבוקר 13 בספטמבר, תחת מעטה ערפל כבד, חצה חיל המשלוח הבריטי את נהר האן על דוברות וגשרים הרוסים למחצה שנהרסו בעת נסיגת הגרמנים. מטרתו של חיל המשלוח הבריטי הייתה להגיע למרווח שבין הארמיות הגרמניות ושם להתחיל בהתקפה על הגרמנים. לרוע מזלם, הארמייה השביעית הגרמנית שנקראה למקום על מנת למלא את הרווח, הגיעה למקום שעתיים בלבד לפני חיל המשלוח הבריטי לאחר צעידה ממושכת של למעלה מ-60 קילומטר ב-24 שעות. בבוקר 14 בספטמבר נפתח הקרב הבין הבריטים לגרמנים. ניסיונות הבריטים לכבוש את הדרך מידי הגרמנים המבוצרים נתקלו באש מקלעים וארטילריה כבדה. לבסוף החליטו הבריטים להתחפר בעמדותיהם. הארמייה השישית הצרפתית חצתה גם היא את האן והצטרפה לבריטים. הניסיונות הצרפתים לדחוק את הגרמנים אחורה נכשלו.

ב-15 בספטמבר ניסו הגרמנים לדחוק את מדינות ההסכמה אחורה חזרה אל מעבר לנהר. הארמייה הצרפתית החמישית הייתה מעורבת בקרב עקוב מדם כנגד הארמיות הראשונה והשביעית הגרמניות, אך בכל זאת ניסיונות ההתקפה הגרמנים כשלו. למעשה, בשלב זה של הקרב לא היה באפשרותו של אף אחד מן הצדדים לגרום לצד השני לסגת. עוד קודם לכן, ב-14 בספטמבר, הורה ג'ון פרנץ' לחיל המשלוח הבריטי להתחיל להתחפר במקומם בעזרת כלי החפירה המועטים שהיו ברשותם. הגרמנים בנו על ניצחון מהיר בתוך שישה שבועות ולכן לא היו מאומנים במלחמת חפירות. במבוי סתום זה בקרב התחפר כל אחד מהצדדים בעמדותיו כדי להגן על עצמו מאש הארטילריה של האויב. בכך נפתחה מלחמת החפירות בחזית המערבית שעתידה להימשך למעלה משלוש שנים, לשארית המלחמה.

המרוץ אל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המרוץ אל הים

לאחר ההתפתחות הבלתי צפויה של מלחמת החפירות בין הצדדים, ניסה כל צד לאגף את היריב שלו – הגרמנים לתקוף את האגף השמאלי של מדינות ההסכמה, ואלה האחרונות את האגף הימני של הקיסרות הגרמנית. תקופה זו, שנמשכה כשלושה שבועות, נקראה המרוץ אל הים. כך נהפכה החזית המערבית למערכת של חפירות באורך של 640 ק"מ מצפון בלגיה ליד איפר, דרך צפון-מזרח צרפת ועד לגבול הצרפתי עם שווייץ.

חיל המשלוח הבריטי שהותש מהלחימה באן ובמארן נשאר באופן יחסי לא פעיל, ולכן היו אלה הצרפתים שעמדו כנגד הגרמנים במרוץ אל הים. בזמן הלחימה באן, נעשה הצבא הבלגי איום גובר עבור התקשורת הגרמנית ככל שהקרבות פנו צפונה. כתוצאה מכך פנו הגרמנים ב-28 בספטמבר לכבוש את הנמל של העיר אנטוורפן שם היה מרוכז עיקר הצבא הבלגי. העיר הייתה מוקפת במבצרים שעיכבו את הגרמנים, אך לבסוף נפלה העיר.

בהמשך המלחמה היה נהר האן אתר לחימה של שני קרבות נוספים: הקרב השני על האן שהתחולל באפריל–מאי 1917 והקרב השלישי על האן במאי–יוני 1918.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Spencer Tucker, Priscilla Mary Roberts, World War I: encyclopedia, 2005, ABC-CLIO
  • Peter Simkins, Geoffrey Jukes, Michael Hickey, The First World War: The War to End All Wars, 2003, Osprey Publishing

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הקרב הראשון על האן בוויקישיתוף