א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
א
Hebrew letter Alef.svg
אלפבית עברי
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
  ך ם ן ף ץ  

א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי. מקור האות במילה "אֶלֶף" שמשמעה במקורות הוא "שור", ככתוב: "שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ" (דברים, ז', י"ג), וצורתה בכתב יד התפתחה מצורת ראש השור. בפי יהודי תימן נקראת האות בשם אַלַף.

א' היא אם קריאה עבור כל אחת מן התנועות, וכאם קריאה היא נכללת בארבע אותיות אהו"י. דוגמאות למילים שבהן א' מופיעה כאם קריאה: לקרַאת, רִאשון ושמֹאל. בכתיב מלא היא לעתים משמשת לציון התנועה אַ (a) במלים לועזיות, למשל בשם מהטמה גאנדי.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, א' נמנית עם ארבע האותיות הגרוניות: א', ה', ח', וע'. מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור סדקי, סותם, אטום
‏(/ʔ/ ‏:IPA). כעיצור גרוני היא אינה מקבלת דגש חזק, ואולם במקרא ישנם ארבעה מקומות שבהן מופיעה נקודה כעין דגש באות א'. משערים שמדובר במעין מפיק שבא להדריך את הקורא להגות את העיצור כהלכה ולא להבליע אותו בתנועות שלפניו ולאחריו‏[1].

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגימטריה ערכה 1, ובהתאם לכך "יום א'" הוא יום ראשון וכיתה א' היא הכיתה הראשונה בבית הספר, אך בכדורגל בישראל ליגה א' היא הליגה הרביעית, משום שמקדימות אותה הליגה הארצית, הליגה הלאומית וליגת העל. כשהאות א' מופיעה בראש שנה עברית, פירושה אֶלֶף, למשל: שנת א'תנ"ג היא השנה ה-1453 בלוח העברי.

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות א' היא 4.94% מכלל אותיות האלף-בית.

בקבלה מסמלת האות א' את אחדות הבורא.

בתורת הקבוצות משמשת האות א' לציון עוצמתן של קבוצות אינסופיות. \aleph_0 (קרי: אלף אפס) היא העוצמה של קבוצת המספרים הטבעיים, ואילו \aleph היא העוצמה של קבוצת המספרים הממשיים (עוצמת הרצף).

האות "א" בעברית עתיקה - ציור ראשו של שור.

האות א' מופיעה בביטויים עבריים אחדים:

  • מא' ועד ת': בשלמות, מהתחלה ועד הסוף.
  • אינו יודע צורת א': בער, אינו יודע קרוא וכתוב.
  • סוג א': משובח.
  • אלף-אלף או א"א: משובח ביותר.
  • אלף-אלף-אלף או אא"א: ראשי תיבות של "אישה אחת אמרה", ביטוי סלנג שעבר זמנו ופירושו: שמועה לא מבוססת.
  • לא, בא' רבתי: בשום פנים ואופן.
  • זה א' ב': דבר בסיסי.

באות אלף העברית נעשה שימוש בשפות זרות:

יצוג האות א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

האות א' מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל):
פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב יד, חיים

בקוד ASCII מיוצגת האות א' בערך E0, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05D0.

בקוד מורס מיוצגת האות א' באמצעות הרצף (משמאל לימין):  -. (נקודה קו).

כיתוב תמונה

הוא ייצוגה של האות א' בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות א' באמצעות המלה "אלף".

באיתות בדגלי סמפור (אנ') א' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה דרומה (כלפי מטה) ודגל שני הפונה דרום-מערבה.

בשפה יידיש, הנכתבת אף היא באותיות עבריות, משמשת האות א' לייצוג שתי תנועות שונות.

  • האות אַ שמתחתיה ניקוד "פתח" מקבילה לאות a באלפבית הלטיני.
  • האות אָ שמתחתיה ניקוד "קמץ" (או "קמץ קטן") מקבילה לאות o באלפבית הלטיני.

כך לדוגמה, שם העיר לונדון נכתב ביידיש "לאָנדאָן", ושם העיר פריז נכתב ביידיש "פּאַריז"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל ייבין, "‫א דגושה במקרא", בתוך: מחקרים במקרא ובמזרח הקדמון, תשל"ח, עמ' 223–227.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]