א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק באות באלפבית העברי. אם התכוונתם לסימון המתמטי , ראו אלף 0.

א
אלפבית עברי
א	ב	ג	ד	ה	ו
ז	ח	ט	י	כ	ל
מ	נ	ס	ע	פ	צ
	ק	ר	ש	ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ

א היא האות הראשונה באלפבית העברי. מקור האות בשם "אלוף" שמשמעו הקדום הוא "שור", מכאן שמה, אָלֶ"ף (בפי יהודי תימן אַלַף), וצורתה בכתב יד, שהתפתחה מצורת ראש השור.

א' היא אחת מארבע אותיות אהו"י, שהן אמות הקריאה. דוגמה למילים שבהן א' מופיעה כאם קריאה: ראשון, לקראת. בכתיב מלא היא משמשת, בכתיב של מילים לועזיות, לציון התנועה אַ (a), למשל בשם מהטמה גאנדי.

בהתאם לחלוקתן של אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, א' נמנית עם ארבע האותיות הגרוניות: אהחע. מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור סותם סדקי בלתי-קולי. כאחת מארבעת העיצורים הגרוניים היא איננה מקבלת דגש חזק, ואולם במקרא יש ארבעה מקומות שבהן מופיעה נקודה כעין דגש באות א. משערים שמדובר במעין מפיק שבא להדריך את הקורא להגות את העיצור כהלכה ולא להבליע אותו בתנועות שלפניו ולאחריו^[1].

בגימטריה ערכה 1, ובהתאם לכך "יום א'" הוא יום ראשון וכיתה א' היא הכיתה הראשונה בבית הספר (אך בכדורגל בישראל ליגה א' היא הליגה הרביעית, משום שמקדימות אותה הליגה הארצית, הליגה הלאומית וליגת העל). כשהאות א' מופיעה בראש תאריך עברי, פירושה אֶלֶף, למשל: שנת א'תנ"ג היא השנה ה-1453 בלוח העברי.

בקבלה מסמלת האות א' את אחדות הבורא.

בתורת הקבוצות משמשת האות א' לציון עוצמתן של קבוצות אינסופיות. (קרי: אלף אפס) היא העוצמה של קבוצת המספרים הטבעיים ואילו היא העוצמה של קבוצת המספרים הממשיים (עוצמת הרצף).

האות א' מופיעה בביטויים עבריים אחדים:

• מא' ועד ת': בשלמות, מהתחלה ועד הסוף.
• אינו יודע צורת א': אנאלפבית, אינו יודע קרוא וכתוב.
• סוג א': משובח.
• אלף-אלף או א"א: משובח ביותר.
• אלף-אלף-אלף או אא"א: ראשי תיבות של "אישה אחת אמרה", ביטוי סלנג שעבר זמנו ופירושו: שמועה לא מבוססת.
• לא בא' רבתי: בשום פנים ואופן.
• זה א' ב': דבר בסיסי.
• א"א"א:אני אומר אתה

באות אלף העברית נעשה שימוש בשפות זרות:

• ביפן נקראת כך כת אום שינריקיו.
• במחשבים ישנן שפות תכנות ופרויקטים בשם זה.
• מספר יצירות בשפות אחרות מעברית נקראות "אלף", ביניהם יצירות באנגלית של הסופר ג'ורג' ברנדס ובספרדית של חורחה לואיס בורחס.

[עריכה] יצוג האות א

האות א' מוצגת כאן בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק-ריהל, אריאל, דוד, רש"י, סת"ם, כתב יד, חיים.

בקוד ASCII מיוצגת האות א' בערך E0, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05D0.

בקוד מורס מיוצגת האות א' באמצעות הרצף (משמאל לימין): -. (נקודה קו).

הוא ייצוגה של האות א' בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות א' באמצעות המלה "אלף".

בשפה יידיש, הנכתבת אף היא באותיות עבריות, משמשת האות א לייצוג שתי תנועות שונות.

• האות אַ כאשר שמתחתיה ניקוד "פתח" מקבילה לאות a באלפבית הלטיני.
• האות אָ כאשר מתחתיה ניקוד "קמץ" (או "קמץ קטן") מקבילה לאות o באלפבית הלטיני.

כך, לדוגמה, שם העיר לונדון נכתב ביידיש "לאָנדאָן", ושם העיר פריז נכתב ביידיש "פּאַריז"

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ישראל ייבין, "‫א דגושה במקרא", בתוך: מחקרים במקרא ובמזרח הקדמון, תשלח, עמ' 223 - 227

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: א