התוכי המת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"אני יודע לזהות תוכי מת כאשר אני רואה כזה, ואני מביט על אחד ברגע זה."

"מערכון התוכי המת" (באנגלית: Dead Parrot Sketch) הוא מערכון פופולרי של חבורת מונטי פייתון, שהופיע לראשונה בסדרת הטלוויזיה "הקרקס המעופף של מונטי פייתון". מערכון זה הוא אחד הידועים ביותר של החבורה ושל ההומור הבריטי בכלל.‏[1] הוא זכה לביצועים רבים במופעים שונים, ולמספר רב של מחוות ואזכורים. המערכון נכתב על ידי גרהאם צ'אפמן וג'ון קליז ושיחקו בו ג'ון קליז ומייקל פאלין.

ההומור במערכון אינו תלוי בפואנטה, הנעדרת ממנו לגמרי, אלא מבוסס על הדיאלוג השנון שבין השניים, שבו ניכרת תרבותם של חברי מונטי פייתון ואהבתם לשפה האנגלית.

רצף הביטויים שבו השתמשו במערכון התוכי המת הצליח עד מהרה להשתרש בתרבות האנגלית, והוא מצוטט לרוב בהקשרים שונים שבהם יש צורך להסביר כי דבר מסוים אבד עליו הכלח וכי אין על כך שום עוררין.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכון, מר פרלין (קליז) חוזר לחנות חיות כדי להחזיר תוכי שנמכר לו מת. מינו של התוכי, "נורבגי כחול", מגוחך בפני עצמו, משום שתוכאים חיים בסביבה טרופית ולא באזור סקנדינביה. עיקר המערכון הוא ויכוח הומוריסטי בין האיש לבין המוכר בחנות (פאלין), אשר מתעקש כי התוכי עודנו בין החיים. בין השניים מתנהל ויכוח מפולפל, שבמהלכו משתמש המתלונן בשלל ביטויים ומטבעות לשון המבטאים באנגלית "מת". התעקשותו של המוכר כי התוכי חי נגררת להסברים הגובלים בהיגיון אבסורדי, כגון הטענה כי הוא משותק בשל ערגתו אל הפיורדים בנורבגיה.

לבסוף, המוכר מפנה את הלקוח לחנות של אחיו בבולטון, שם יקבל תוכי אחר. בהגיעו לחנות זו, מגלה הלקוח חנות זהה לחלוטין (אפילו הכלוב הריק שהשאיר בחנות הקודמת נמצא שם), ומוכר זהה עם שפם מזויף. המוכר מספר לו שהגיע לאיפסוויץ' במקום לבולטון. הלקוח הולך להתלונן על הטעות במחלקת התלונות של הרכבת. האחראי (טרי ג'ונז) מספר לו שהוא בבולטון. הלקוח חוזר לחנות, שם המוכר ממשיך בדברי ההבל, עד אשר מר פרלין מתייאש מהשטות שבדבר. לחנות נכנס קולונל הקובע שהמערכון מטופש, ופוקד להמשיך למערכון הבא.

ביצועים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפופולריות של המערכון ביצעו קליז ופאלין בעצמם מספר רב של ביצועים שונים למערכון, אשר גם בשל היעדר הפואנטה, הסתיים בכל פעם באופן אחר תוך קישורו לקטע ההומור הבא.

בגירסת הסרט "ועכשיו למשהו שונה לגמרי" מסביר המוכר שהוא בכלל רצה להיות חוטב עצים, והסצנה עוברת ליער, שם הוא שר את שיר חוטב העצים. בגירסת הסרט המוכר אף מנסה להציע לקונה חילזון במקום התוכי, והקונה אומר שהוא לא תחליף, מכיוון שהוא אינו מדבר;

בגרסת הופעה שהופיעה על דיסק, המוכר אומר שהחילזון מדבר, והקונה אומר שייקח אחד.

בגירסת הופעה אחרת אומר הקונה שיקנה חילזון, ולאחר מכן באה הפסקה ארוכה שלאחריה שואל המוכר: "אז, רוצה לבוא לדירה שלי?", והקונה עונה "חשבתי שלעולם לא תשאל."

ביצוע שבו שוּנה המערכון לחלוטין היה בנשף השוטר החשאי; המוכר משיב לקונה את כספו מיד בתוספת שוברים לחופשה. מר פרלין ההמום אומר לקהל: "ובכן, לא ניתן לומר שת'אצ'ר לא שינתה משהו".

גירסת אנימציה קצרה של המערכון שימשה כקדימון ששודר בטלוויזיה לקראת מופע הצדקה של אמנסטי אינטרנשיונל, נשף השוטר החשאי בשנת 2012.

אזכורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזכור התוכי המת בנסיבות המיוחדות ביותר היה על ידי ראש ממשלת בריטניה מרגרט ת'אצר בשנת 1988, בהתייחסה לאיחוד המפלגות הליברלית והסוציאל-דמוקרטית בבריטניה כאל "תוכי מת"; זאת תוך התייחסות לסמל המפלגה המאוחדת, אשר הציג דמות ציפור.

ב-1989 מת גרהאם צ'אפמן, שהיה שותף לחיבור המערכון. בטקס האשכבה שבוצע לו ספד לו ג'ון קליז הספד בלתי נשכח שהיה בחלקו "הספד הומוריסטי", שאותו הגדיר קליז כמחויב המציאות במקרה של מותו של אדם כצ'אפמן. בהספד החווה קליז למערכון התוכי המת מחווה אחרונה. עם תחילת ההספד, הזכיר קליז כי גרהאם "נפטר", "הלך לעולמו", "הלך למקום שכולו טוב", "שבק חיים", "נפח את נשמתו", "הלך לפגוש את בוראו"... וכך הלאה.

גם המחזמר "ספאמלוט", שנכתב על ידי אריק איידל, יוצא החבורה, על בסיס "מונטי פייתון והגביע הקדוש", עושה מחווה לתוכי המת בהקשר אחר לגמרי, כאשר הוא מוזכר בדיאלוג בין שני אבירים.

אזכורים נוספים, כמו גם מחוות ישירות למונטי פייתון, נעשו בעשרות מופעי טלוויזיה וקולנוע שונים – בעיקר בבריטניה, אך גם בארצות הברית – בהם סאטרדיי נייט לייב, החבובות וסאות'פארק.

בישראל, שופט בית הדין לעבודה בנצרת, השופט חיים ארמון, הודה במסגרת פסק דין לבאי כוח של בתי הזיקוק על כך "שקישטו את תחילת סיכומיהם בציטוט ממערכון "התוכי המת" של קבוצת מונטי פיית'ון, ציטוט שהפיג מעט את הקדרות שאפפה את כתיבת פסק הדין"[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Python Dead Parrot is top sketch, אתר בי־בי־סי
  2. ^ סע (נצ') 34397-11-09 חיים שחר נ' בתי זיקוק לנפט בע"מ, ניתן ביום 14.9.2014