וילהלם שטייניץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וילהלם שטייניץ
Wilhelm Steinitz
1836 ‏- 1900 (בגיל 64)
Wilhelm Steinitz2.jpg
הישג בולט היה מס' 1 בעולם בתקופות שונות בשנים 1866 - 1890, היה אלוף העולם הראשון
מד כושר מרבי 2826 (אפריל 1876)
ארצות מגורים גרמניה
פרסים והנצחה במקביל למורפי, נחשבים על ידי פרשני שחמט רבים כמייסדי השחמט המודרני.
הערות יהודי

וילהלם שטייניץגרמנית: Wilhelm Steinitz‏; 17 במאי 1836 - 12 באוגוסט בפראג 1900 בניו-יורק) היה ראשון אלופי העולם בשחמט באופן רשמי. ידוע במיוחד בזכות תרומותיו המקוריות לאסטרטגיה השחמטאית וכן על רעיונותיו לגבי המשחק העמדתי. שטייניץ, במקביל לפול מורפי, נחשבים על ידי פרשני שחמט רבים כמייסדי השחמט המודרני. לשיא יכולתו הגיע בשנת 1866 כאשר היה ממוקם ראשון בעולם, מקום עליו שמר ברציפות עד שנת 1889. שטייניץ דורג בין עשרת הטובים בעולם בין השנים 1860 ל-1898; 26 משחקים ששיחק שנה לפני מותו דרדרו אותו למקום ה-15.‏[1]

חייו והקריירה השחמטאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילהלם שטייניץ נולד בגטו היהודי בפראג, האימפריה האוסטרית (כיום בירת צ'כיה) כבן הזקונים למשפחה יהודית שלה 13 ילדים. אביו היה סוחר סדקית. שטייניץ למד לשחק שחמט בגיל 12. הוא היה אמור ללמוד בישיבה לרבנים, אולם כישורי המתמטיקה שלו הביאו את הוריו לרשמו בטכניון בווינה. בתקופת לימודיו החל לשחק שחמט בצורה אינטנסיבית בשנות העשרים שלו, ובעקבות פרסומו בתחום זה, הוא זנח את לימודי המתמטיקה לטובת השחמט.

בשנת 1861 זכה בתחרות חשובה בווינה, בעקבותיה נשלח כדי לייצג את אוסטריה בתחרות בלונדון בשנת 1862. שטייניץ סיים במקום השישי, אך אדולף אנדרסן, זוכה התחרות העיר הערות חיוביות על איכות משחקיו. לאחר שניצח בדו-קרב את השחקן האיטלקי סרפינו דובואה שסיים חמישי בתחרות, החליט שטייניץ להפוך למקצוען ולהתחיל בקריירה שחמטאית, כאשר קבע את מגוריו בלונדון.

וילהלם שטייניץ בשנת 1866

בשנת 1866 ניצח שטייניץ בדו-קרב את אדולף אנדרסן בתוצאה 8-6, ובכך מיצב עצמו כשחקן הפעיל החזק בעולם. מספר סופרי שחמט מתארכים את היותו לאלוף העולם מתאריך זה אם כי אין עדות שהוא תבע את התואר לעצמו בתקופה זו, הגם שמאוחר יותר טען שהוא הפך לאלוף מאז זכייתו נגד אנדרסן. טוענים ששטייניץ לא יכול היה לתבוע את התואר כל עוד פול מורפי היה בין החיים. מורפי הביס את אנדרסן בפער גדול בהרבה 8-3 בשנת 1858 אך פרש מהשחמט זמן קצר לאחר מכן ומת בשנת 1884.

התוצאות שלו בשנים הבאות היו טובות מאוד: מקום שני בתחרות בבאדן באדן בשנת 1870, מקום ראשון בלונדון 1872, מקום ראשון בווינה 1873 ומקום ראשון משותף עם שמעון אברמוביץ וינוור בווינה 1882 [2]. בדו-קרבות הוא הביס את ג'וזף הנרי בלקבורן בהפרשים גדולים בשנת 1872 (+7 −0 =1) ובשנת 1876 (+7 −0 =0), וכן מחץ את יוהנס צוקרטורט (+7 −1 =4) לאחר שצוקרטורט טען להיותו השני בעולם בשנת 1871 לאחר שניצח את אנדרסן בצורה משכנעת.

שטייניץ היטיב לשחק משחק עיוור ובשנת 1867 שיחק שישה משחקים סימולטניים עוורים, מתוכם זכה בשלושה וסיים שלושה בתיקו.

שטייניץ היה נמוך קומה, כ-1.5 מטר, צולע וסובל מארטריטיס, בעל לשון חדה ומזג אלים. כתוצאה מכך התדרדרו יחסיו עם קהילית השחמט בלונדון, ובשנת 1883 החליט לעזוב את אנגליה ולעבור לניו-יורק, שם חי עד יום מותו.

בשנת 1886 התמודד שטייניץ על אליפות העולם מול צוקרטורט, בתחרות שנחשבת לאליפות העולם הרשמית הראשונה. התחרות התקיימה במספר ערים בארצות הברית (ניו-יורק, סנט לואיס , ניו אורליאנס). לאחר חמשת המשחקים הראשונים שהתקיימו בניו יורק הוביל צוקרטורט 4-1 אך בסופו של דבר זכה שטייניץ בפער משכנע 12.5-7.5. הגם שלא היה עדיין אזרח אמריקאי באופן רשמי, ביקש שטייניץ שדגל ארצות הברית יוצב לצידו בשעת המשחקים (הוא הפך לאזרח אמריקאי ב-23.11.1888, לאחר חמש שנות מגורים בניו-יורק ואז החליף את שמו הפרטי לויליאם).

שטייניץ - צוקרטורט, אליפות העולם 1886

שטייניץ הגן בהצלחה על תוארו בשנת 1889 מול הרוסי מיכאל צ'יגורין. שטייניץ ניצח 10.5–6.5.


שטייניץ - צ'יגורין , אליפות העולם 1889

בשנת 1890 התמודד על אליפות העולם מול איזידור גונסברג (אזרח בריטניה שנולד בהונגריה). שטייניץ ניצח 10.5–8.5.

שטייניץ - גונסברג, אליפות העולם 1890

לאחר מכן התמודד שוב מול צ'יגורין בשנת 1892. שטייניץ ניצח 12.5–10.5.

שטייניץ - צ'יגורין , אליפות העולם 1892

בשנת 1894 הפסיד את התואר לעמנואל לסקר +10 -5 =4 ובכך נהיה לסקר לאלוף העולם השני. ההתמודדות מול לסקר התקיימה בניו-יורק, פילדלפיה ומונטריאל.

שטייניץ - לסקר, אליפות העולם 1894

בשנת 1896 הפסיד גם בדו-קרב גומלין מול לסקר , התמודדות שנערכה במוסקבה. 12.5-4.5

שטייניץ - לסקר, אליפות העולם 1896

גם לאחר שנושל מכתר אלוף העולם המשיך שטייניץ להשתתף בתחרויות רבות. בשנת 1894 זכה במקום הראשון בתחרות בינלאומית בניו יורק , היה חמישי בהייסטינגס בשנת 1895 (תוך זכייה בפרס היופי עבור משחקו מול קורט פון ברדלבן ובתחרות מרובעת שהתקיימה בסנקט פטרסבורג עם לסקר, צ'יגורין והרי נלסון פילסבורי זכה במקום השני המכובד. לאחר מכן תוצאותיו החלו להתדרדר: מקום שישי בנירנברג בשנת 1896, חמישי בקלן בשנת 1898 ועשירי בלונדון בשנת 1899.

יש הטוענים כי שטייניץ לקה בסיפיליס ומחלתו זו עשויה הייתה להיות הגורם להתמוטטויות הנפשיות שמהן סבל בשנותיו האחרונות. פעילויותיו השחמטאיות לא הניבו הכנסות כספיות משמעויות והוא מת כדלפון בבית החולים במנהטן מהתקפת לב ב-12.8.1900. שטייניץ קבור בברוקלין, ניו יורק.

לסקר שזכה באליפות העולם משטייניץ כתב "אני שניצחתי אותו חייב לדאוג לכך שהישגו הגדול ביותר, התאוריות שלו יקבלו את המעמד המגיע להן, ואני צריך לכפר על כל העוולות שנעשו לו". גורלו של שטייניץ, ורצונו העז של לסקר להימנע מלהגיע למצב הפיננסי שאליו הגיע שטייניץ היו בין הסיבות שלסקר נלחם כה קשה לשמור לעצמו את תואר אלוף העולם.

תרומותיו לשחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטייניץ החל לשחק שחמט מקצועני בגיל 26 באנגליה. סגנון משחקו באותן השנים לא היה שונה מזה של בני זמנו: חריף, אגרסיבי ומלא הקרבות כלים. זה היה הסגנון שבו הפך לשחמטאי המוביל בעולם בשנת 1866 בנצחו את אנדרסן, ולאחר מכן אישרר את מקומו בניצחון משכנע מול יוהנס צוקרטורט בשנת 1872 ועל ידי זכייה בתחרות הבינלאומית בלונדון ב-1872.

בשנת 1873 חל שינוי במשחקו. הוא נתן תשומת לב רבה למה שאנו קוראים היום סגנון עמדתי: מבנה הרגלים, המרחב, מאחזים לפרשים וכדומה. גישה חדשה זו נשאה פירות מידיים כאשר סייעה לשטייניץ לנצח בתחרות על בווינה בשנת 1873, עם רצף של 16 ניצחונות. שטייניץ נכנס במתכוון לעמדות קשות להגנה כדי להדגים את עליונות התאוריות שלו; כמו כן הראה ששיטותיו עשויות להיות בסיס להתקפות מוחצות.

ב-1886 שיחק שטייניץ מול צוקרטורט בהתמודדות הראשונה על אליפות העולם, והיה ברור ששטייניץ משחק ברמה אחרת. הגם שצוקרטורט היה לפחות שקול לשטייניץ בכח ההתקפי, שטייניץ סיכל את תמרוניו בקלות יחסית. התוצאות של שטייניץ במחצית הראשונה של הדו-קרב היו חלשות כי לעתים לא השכיל לממש את היתרונות העמדתיים כהלכה (למשל במשחק השלישי) אך בהדרגה התגבר על טעויותיו וסיים בניצחון משכנע (+10 -5 =5).

למרות ששינה את סגנון משחקו כדי לפתח ולהדגים את גישתו החדשה לאסטרטגיה של השחמט, שטייניץ שימר את יכולתו להתקפות מבריקות עד לסיום הקריירה שלו. בשנת 1895 לדוגמה, בתחרות הייסטינגס (כאשר היה בן 59) הוא זכה בפרס היופי עבור משחקו מול ברדלבן כאשר בשלב מסוים במשחק הפקיר שטייניץ במתכוון את כל הכלים שלו לצורך ההתקפה הסימולטנית על מלך היריב.

שטייניץ כתב בצורה נרחבת על המשחק ובשנת 1885 יסד בניו יורק את הבטאון הבינלאומי לשחמט "International Chess Magazine" שם שימש כעורך הראשי. בשנת 1889 הוא ערך את הספר שתיעד את התחרות הבינלאומית בניו יורק שם לא השתתף.

שטייניץ אימץ גישה מדעית למחקר השחמט, וניסח את התאוריות שלו במונחים מדעיים בעזרת חוקים. אלוף העולם מקס אויבה כתב: "שטייניץ הוא אבי הדרך העמדתית השיטתית של המשחק. נקודת המוצא של התאוריה של שטייניץ היא: הכן תוכנית פעולה בהתאם למאפייני העמדה. כתוצאה מכך שאף שטייניץ להגיע לעמדות עם מאפיינים ברורים, שם היה ניתן ליישם את התאוריה שלו בצורה הטובה ביותר." אלוף העולם ולדימיר קראמניק הדגיש את חשיבותו של שטייניץ כחלוץ בתחום השחמט ואמר: "שטייניץ היה הראשון שהבין ששחמט, חרף היותו משחק מסובך, מציית למספר כללים. אינני יכול להגיד שהוא מייסד התאוריה השחמטאית. הוא היה נַסְיָן והצביע על כך שהשחמט מציית לחוקים שיש להתחשב בהם".

משחקים ראויים לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמודדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מיקום המתמודד השני תוצאה
1862 לונדון סרפינו דובוא 5.5 מ-9 ניצחון
1862 לונדון ג'וזף הנרי בלקבורן 8 מ-10 ניצחון
1863 לונדון פרדריק דיאקון 5.5 מ-7 ניצחון
1863 לונדון אוגוסטוס מונגרדיין 7 מ-7 ניצחון
1864 לונדון וולנטין גרין 8 מ-9 ניצחון
1865 ג'יימס רובי 4 מ-5 ניצחון
1866 לונדון אדולף אנדרסן 8 מ-14 ניצחון
1866 לונדון הנרי בירד 9.5 מ-17 ניצחון
1867 דנדי ג'ורג' פרייזר 4 מ-6 ניצחון
1870 לונדון ג'וזף הנרי בלקבורן 5.5 מ-6 ניצחון
1872 לונדון יוהנס צוקרטורט 9 מ-12 ניצחון
1876 לונדון ג'וזף הנרי בלקבורן 7 מ-7 ניצחון
1882 ניו יורק דיון מרטינס 7 מ-7 ניצחון
1882 בולטימור אלכסנדר זלמן 4 מ-5 ניצחון
1886 ארצות הברית יוהנס צוקרטורט 12.5 מ-20 ניצחון, אלוף העולם
1888 הוואנה א.פונסה 4 מ-5 ניצחון
1888 הוואנה אנדרס ווסקס 5 מ-5 ניצחון
1888 הוואנה צ'לסו גולמייו 5 מ-5 ניצחון
1889 הוואנה מיכאל צ'יגורין 10.5 מ-17 ניצחון, המשך כהונת אלוף העולם
1889 הוואנה ויסנטה קרוויאל 4 מ-5 ניצחון
1890 ניו יורק איזידור גונסברג 10.5 מ-19 ניצחון, המשך כהונת אלוף העולם
1890 הוואנה מיכאל צ'יגורין 12.5 מ-23 ניצחון, המשך כהונת אלוף העולם
1894 ארצות הברית עמנואל לסקר 12 מ-18 הפסד תואר אלוף העולם
1896 רוסטוב עמנואל שיפרס 6.5 מ-11 ניצחון
1896 מוסקבה עמנואל לסקר 12.5 מ-17 הפסד

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שטייניץ הביע את דעתו כי הסיבה שהיהודים כה מוצלחים בשחמט נובעת מהסבלנות שלהם, מהמוצא הטהור שלהם ומאופיים הנוח.
  • שטייניץ מונצח על בולים.
  • על שמו גמביט שטייניץ.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עורך International Chess Magazine בין השנים 1885-1890
  • חיבר את A Literary Steinitz Gambit. ספר שניתן לקריאה במלואו בקישור [3]
  • חיבר את The Modern Chess Instructor , בספר זה הפרק השביעי דן בערכם היחסי של הכלים ובעקרונות המשחק.
  • משחקי וילהלם שטייניץ : אוסף של 1022 משחקים עם הערות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]


אלופי העולם בשחמט
עד לפילוג (1886 - 1993)

וילהלם שטייניץ · עמנואל לסקר · חוסה ראול קפבלנקה · אלכסנדר אלכין · מקס אויבה · מיכאל בוטביניק · וסילי סמיסלוב · מיכאל טל · טיגראן פטרוסיאן · בוריס ספאסקי · רוברט פישר · אנטולי קרפוב · גארי קספרוב

תקופת הפילוג (1993 - 2006)
לפי גרסת פיד"ה לפי גרסת איגוד השחמטאים

אנטולי קרפוב · אלכסנדר חליפמן · וישוואנתן אנאנד · רוסלן פונומריוב · רוסטם קסימג'אנוב · וסלין טופאלוב

גארי קספרוב · ולדימיר קראמניק

לאחר האיחוד (2006 ואילך)
ולדימיר קראמניק · וישוואנתן אנאנד · מגנוס קרלסן
לוח שחמט