רוסטוב על הדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוסטוב על הדון
Ростов-на-Дону
Coat of Arms of Rostov-na-Donu.png
סמל העיר
Rostov-na-Donu flag.svg

דגל העיר
מראה העיר
מדינה / טריטוריה Flag of Russia.svg  רוסיה
אובלסטי Flag of Rostov Oblast.svg  מחוז רוסטוב
ראש העיר מיכאיל צ'רנישוב
שטח 354 קמ"ר
תאריך ייסוד 1749
- מעמד רשמי כעיר 1807
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

1,099,500‏  (נכון ל-2012)
1,800,000‏
3053 נפש לקמ"ר (נכון ל-2012)
קואורדינטות 47°13′00″N 39°42′00″E
http://www.rostov-gorod.ru

רוסטוב-על-הדון (רוסית: Ростов-на-Дону, יידיש: ראסטאוו על דאן), עיר ברוסיה, בדרום-מערבה, לפני תחילת רכס הרי הקווקז. בירת מחוז רוסטוב והמרכז האדמיניסטרטיבי של המחוז הפדרלי הדרומי בפדרציה הרוסית. העיר נמצאת על שתי גדותיו של הנהר דון, 46 ק"מ לפני שפך הדון לים אזוב. אוכלוסיית העיר מונה 1,099,500 נפש (נכון ל-2012).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפך הנהר דון שימש החל מזמנים קדומים כמרכז תרבותי ומסחרי חשוב. במקום התקיימו יישובים שונים החל מהאלף הראשון לפני ספירת הנוצרים. הראשון בהם הייתה העיר היוונית טנאיס, אחר כך בימי הביניים העיר הגנואית טנה והמבצר הטורקי אזוב. הרוסים השתלטו על האזור כתוצאה מהמלחמה העות'מאנית-רוסית של 1735-1739. העיר המודרנית נוסדה בשנת 1749 לפי צוה של הצארינה יליזבטה כעיר מכס על הגבול עם טורקיה. ב-1761 במקום הוקמה מצודה צבאית ושמה ניתן לה על נזיר חשוב בדת האורתודוקסית דמטריוס מרוסטוב, לכן העיר נקראה גם רוסטוב. בין 1768 ל-1774 העיר שימשה מרכז לתקיפות הרוסים על טורקיה במלחמה העות'מאנית-רוסית של 1768–1774 על העיר אזוב ועל האזורים הטורקים בקרים ובקווקז.

ב-1779 ארמנים יוצאי קרים הקימו את העיר נור-נחיצ'בן (נחיצ'בן החדשה) ליד רוסטוב, אשר בבוא הזמן התאחדה איתה. העיר הארמנית תוכננה על ידי הארכיטקט הרוסי הנודע איוואן סטרב.העיר רוסטוב צמחה במהירות ובשנת 1796 קיבלה זכויות עירוניות. ב-9 באוגוסט 1797 העיר הארמנית ורוסטוב צורפו לחבל רוסטוב. ב-17 באוגוסט 1807 רוסטוב הוכרזה כעיר ובירת מחוז על ידי הצאר אלכסנדר הראשון, ולשם נתווספה תוספת "על הדון" כדי להבדילה מהעיר רוסטוב הקדומה, שכן רוסטוב החדשה הפכה לעיר ידועה ורשמית. מאותה עת העיר התחילה לשמש כמרכז האדמיניסטרטיבי של האזור במקום העיר אזוב שעם התפתחות רוסטוב התחילה לדעוך. במלחמת העולם הראשונה לעיר הגיעו פליטים רבים מאזור הקרבות, בתוכם גם אוניברסיטת ורשה, שחלק מצוותה נשארו בעיר והקימו אוניברסיטה על שם דמיטרי דונסקוי לאחר מכן. ב-1918 נכבשה על ידי החיילים הגרמנים. ב-18 בינואר 1920 לעיר נכנסו חיילי הצבא האדום. בשנת 1925 רוסטוב נהפכה למרכז המחוז קווקז הצפוני וב-1934 של מחוז אזוב-הים השחור. המחוזות כללו גם שטחים של מחוז קרסנודר, סטברופול וחלק מהרפובליקות הקווקזיות. ב-28 בדצמבר 1928 העיר נור-נחיצ'בן צורפה לרוסטוב. ב-1937 המחוז פורק לחבלים קטנים יותר, ורוסטוב נהפכה לבירת חבל רוסטוב.

ב-21 בנובמבר 1941 נכבשה על ידי הצבא הגרמני, אך כעבור שמונה ימים שוחררה. ב-23 ביולי 1942 נכבשה שנית אחרי קרבות קשים ואבידות כבדות למגיני העיר. באוגוסט 1942 רוכזו יהודי רוסטוב בזמייבסקייה באלקה, ונורו שם. ביניהם הייתה הפסיכואנליטיקאית סבינה שפילריין ושתי בנותיה, אווה ורנטה. לאחר קרבות עזים נכבשה העיר מחדש בפברואר 1943 שוב והפעם שוחרר לבסוף. ב-13 בפברואר 1943 העיר שוחררה סופית.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחפירות בזרם הדרומי של הדון נמצאו מצבות יהודיות מלפני 2000 שנה. אזור רוסטוב נכלל בממלכת הכוזרים בין המאות השישית והתשיעית וככל הנראה התגוררו בו יהודים בתקופה זו.

ראשוני היהודים הגיעו לרוסטוב לאחר היווסדה. ב-1796 נמנו בעיר 6 יהודים. ב-1811 כבר התגוררו בעיר 20 משפחות. ב-1836 הגיע מספר המשפחות היהודיות ל-73. העיר שימשה מרכז לתנועת חב"ד בין 1915- 1924, בה כיהנו כאדמו"רים רב שלום דובער שניאורסון ובנו רב יוסף יצחק. כיום מתגוררים ברוסטוב כ-12,000 יהודים (נכון לשנת 2010) ויש בעיר בית ספר יהודי, המנוהל בידי רשת "אור אבנר".

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוסטוב שבע עשרה ערים תאומות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]