טיגראן פטרוסיאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיגראן פטרוסיאן
Тигран Петросян
1929 ‏- 1984
טיגראן פטרוסיאן
הישג בולט היה אלוף העולם בשנים 1963 - 1969
הדרגה הגבוהה ביותר רב אמן משנת 1952
מד כושר מרבי 2796 (ביולי 1962)
ארצות מגורים ברית המועצות

טיגראן פטרוסיאן (17 ביוני 1929 - 13 באוגוסט 1984) היה רב אמן בשחמט ממוצא ארמני. נולד בטביליסי שברפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז (כיום בירת גאורגיה) ונפטר במוסקבה. היה אלוף העולם בשחמט בשנים 1963 - 1969.

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרוסיאן למד את משחק השחמט בגיל 12, תוך הסתכלות במשחקי אביו. עם סיום מלחמת העולם השנייה השתתף פטרוסיאן באליפות השחמט לנוער שנערכה בלנינגרד. הייתה זאת התחרות המשמעותית הראשונה של פטרוסיאן, והוא זכה במקום הראשון. בשנת 1945 נהיה אלוף גאורגיה וב-1946- אלוף ברית המועצות לנוער. בשנת 1947 הוא זכה בתואר אמן אולם התאכזב קשות כשלא הצליח להתברג לגמר אליפות ברית המועצות לבוגרים. בעקבות כשלונו השית על עצמו פטרוסיאן משטר אימונים נוקשה. הוא למד בקדחתנות את ספרו המהפכני לשעתו של רב אמן אהרון נימצוביץ' "שיטתי", ועבר להתגורר במוסקבה על מנת לשחק מול מיטב שחקני ברית המועצות. בשנים 1949-1950 השתתף בגמר אליפות המועצות בלי להותיר רושם מיוחד.

ההעפלה לאליפות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקדמותו של פטרוסיאן הייתה עקבית ומהירה. בשנת 1951 זכה באליפות מוסקבה ובמקום השני באליפות ארמניה. פריצתו הגדולה הייתה בגמר אליפות ברית המועצות ה-19 (1951), פטרוסיאן סיים במקום השני המשותף (יחד עם יפים גלר) כשהוא מקדים אגדות שחמט כגון מיכאל בוטביניק, וסילי סמיסלוב, דוד ברונשטיין ועוד. בעקבות הצלחתו בגמר התברג פטרוסיאן לתחרות הבין-אזורית שהתקיימה בסטוקהולם ב-1952. בבין-אזורית הוא סיים במקום שני משותף יחד עם טיימנוב והעפיל לטורניר המועמדים שהתקיימה בציריך ב-1953 שבו סיים במקום החמישי המכובד. בשנתיים הבאות הוא שרד שני גמרים של אליפות ברית המועצות בלי להפסיד משחק אחד.ב-1955 הוא העפיל מהתחרות הבין-אזורית למועמדים (גם הפעם ללא הפסד). במועמדים הוא סיים במקום שלישי משותף. בשנת 1959 הוכתר פטרוסיאן לאלוף ברית המועצות. ב-1960 הוא זכה בקורוס (ויק אן-זהה). בשנת 1962 סיים במקום השני המשותף עם יפים גלר בתחרות הבין-אזורית כשהוא לא מפסיד אף משחק.בתחרות המועמדים בקורסאו הוא סיים במקום הראשון(גם הפעם ללא הפסדים), מה שזיכה אותו בזכות להתמודד מול מיכאל בוטביניק על התואר אלוף העולם.

אלוף העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדו-קרב על אליפות העולם שנערך בשנת 1963 הפתיע פטרוסיאן את עולם השחמט כשגבר על אלוף העולם בוטביניק בתוצאה 12.5 - 9.5 והפך לאלוף העולם. בשנת 1966 הפתיע פטרוסיאן את עולם השחמט כשהצליח להגן על תוארו מול הטען לכתר רב-אמן בוריס ספסקי, כשניצח בדו-קרב בתוצאה 12.5-11.5 אך כעבור שלוש שנים בשנת 1969 נוצח על ידי ספסקי בתוצאה 12.5-10.5, ואיבד את תואר אלוף העולם.


לאחר אובדן התואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפסד לספאסקי לא סיים את הקריירה השחמטאית של פטרוסיאן. בשנת 1969 הוא סיים במקום ראשון משותף (יחד עם לב פולגייבסקי באליפות ברית המועצות כשהוא לא מפסיד אף משחק. הוא זכה בתואר לאחר ניצחון על פולגייבסקי 3.5-1.5 (-0,=3,+2)בפליאוף. פטרוסיאן ניצח ברבע גמר המועמדים את היבנר 4-3 (-0,=6,+1). בחצי הגמר הוא ניצח את ויקטור קורצ'נוי 5.5-4.5 (-0,=9,+1). בגמר הוא התמודד עם בובי פישר שהיה בכושר מעולה והגיע לדו-קרב לאחר 18 ניצחות רצופים נגד רבי-אמנים מהצמרת העולמית. פטרוסיאן הפסיד בדו-קרב (-5,=3,+1). פטרוסיאן התאושש במהרה מתבוסה זו- חודש לאחר מכן הוא סיים רביעי משותף בתחרות על לזכר אלכין (מוסקבה 1971) כשהוא מקדים את אלוף העולם דאז בוריס ספאסקי, אלוף העולם לשעבר מיכאל טל, את הטוענים לכתר דוד ברונשטיין וויקטור קורצ'נוי ועוד. ניצחונו בתחרות זו נגד ספאסקי [1] הוא דוגמה מפורסמת להבנתו העמדתית העמוקה של פטרוסיאן. בשנת 1972 הוא זכה במשותף בשלוש תחרויות בינלאומיות רצופות (לאס-פאלמאס, אמסטרדאם וסן אנטוניו). באליפות ברית המועצות 1973 (אליפות שנחשבת לאחת מהחזקות בהיסטוריה) הוא סיים במקום השני המשותף. ב-1975 הוא זכה באליפות ברית המועצות וב-1976,1977 הוא סיים במקום שלישי משותף. ב-1974 הוא ניצח ברבע גמר המועמדים את לאיוש פורטיש והוגרל לשחק מול ויקטור קורצ'נוי. קורצ'נוי הביס את פטרוסיאן 3.5-1.5 (-1,=1,+3). ב-1977 וב-1980 הוא העפיל לרבע גמר המועמדים אך הודח בשתי הפעמים על ידי ויקטור קורצ'נוי.

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרוסיאן תרם רבות להתפתחות השחמט המודרני. את רוב תרומתו הוא תרם בין השנים 1953-1963. אחת מתרומותיו החשובות היא "הקרבת הטיב העמדית". הקרבת טיב היא הקרבה של צריח תמורת פרש או רץ ומקובל לחשוב שערכו של הצריח גבוה יותר מערכם, אולם פטרוסיאן הראה שבעמדות רבות רב יותר ערכו של רץ עם אלכסון פתוח או פרש עם ערוגת משלט (זכור במיוחד משחקו עם רשבסקי משנת 1953 [2]). פטרוסיאן היה מאמין גדול בפרופילקטיקה- מניעת תוכניותיו העתידיות של היריב לפני ביצוע תוכניותך. הוא נהג לבחור בפתיחות שבהן הגורם המכריע אינו הזמן וניתן לבלום את איומי היריב ולתכנן היטב את הפריצה. את מרבית תרומתו התאורטית תרם פטרוסיאן בשתי פתיחות: הגנה הודית של המלך והגנה הודית של המלכה. בהודית של המלך הוא פיתח ללבן וריאנט (שקרוי על שמו) שבו הלבן מרתק את הפרש ב-ו6 מה שגורם לשחור לאבד זמן רב אם ברצונו לבצע את התוכנית ו7-ו5. חשוב לא פחות הוא וריאנט פטרוסיאן בהגנה הודית של המלכה שבו הלבן משחק א2-א3 על מנת למנוע את גיחת הרץ השחור ל-ב4 כתוצאה מכך הלבן שומר על פרשו ב-ג3 ועל הלחץ במרכז. הוריאנט הזה היה אחד האהובים על קספרוב ששיכלל אותו והפך אותו לאחד הנשקים החזקים של לבן כנגד הגנה הודית של המלכה.

שחקן ואדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת סגנונו השחמטאי היה ידוע פטרוסיאן כמתגונן מצוין, שהפסיד אך לעתים נדירות. הוא השקיע רבות בהכנות לקראת תחרויות חשובות, תוך ניתוח מעמיק של משחקיו ומשחקי יריביו. פטרוסיאן נשא לאשה שחמטאית והיה אב לשני בנים. בין תחביביו האחרים היו כדורגל וזמרה.

התמודדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מיקום המתמודד השני תוצאה
1956 מוסקבה וולדימיר סימגין 3.5 מ-5 ניצחון
1958 גגרא בוחוטי גורגנידזה 0 מ-1 הפסד
1963 מוסקבה מיכאל בוטביניק 12.5 מ-22 ניצחון, אלוף העולם
1966 מוסקבה בוריס ספסקי 12.5 מ-24 ניצחון
1969 מוסקבה בוריס ספסקי 10.5 מ-24 הפסד תואר אלוף העולם
1971 סביליה רוברט היובנר 4 מ-7 ניצחון
1971 מוסקבה ויקטור קורצ'נוי 5.5 מ-10 ניצחון
1971 בואנוס איירס בובי פישר 2.5 מ-9 הפסד
1974 פלמה דה מיורקה לאיוש פורטיש 7 מ-13 ניצחון
1974 אודסה ויקטור קורצ'נוי 1.5 מ-5 הפסד
1977 Ciocco ויקטור קורצ'נוי 5.5 מ-12 הפסד
1977 וולדן ויקטור קורצ'נוי 5.5 מ-9 הפסד

הופעות באולימפיאדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה לוח קבוצה מד יכולת נקודות תוצאות  % מקום
1958 2 עת ברית המועצות 10.5 מ-13 8+ 5= 0- 1 קבוצתי, 1 אישי
1960 2 עת ברית המועצות 12 מ-13 11+ 2= 0- 92.3 1 קבוצתי, 1 אישי
1962 2 ברית המועצות 10 מ-12 8+ 4= 0- 83.3 1 קבוצתי, 1 אישי
1964 1 ברית המועצות 9.5 מ-13 6+ 7= 0- 73.1 1 קבוצתי
1966 1 ברית המועצות 11.5 מ-13 10+ 3= 0- 88.5 1 קבוצתי, 1 אישי
1968 1 ברית המועצות 10.5 מ-12 9+ 3= 0- 87.5 1 קבוצתי, 1 אישי
1970 2 ברית המועצות 10 מ-14 6+ 8= 0- 71.4 1 קבוצתי
1972 1 ברית המועצות 2645 10.5 מ-16 6+ 9= 1- 65.6 1 קבוצתי
1974 4 ברית המועצות 2640 12.5 מ-14 11+ 3= 0- 89.3 1 קבוצתי, 1 אישי
1978 2 ברית המועצות 2620 6 מ-9 3+ 6= 0- 66.7 2 קבוצתי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבשלום יושע, 13 אלופי עולם בשחמט, הוצאת אחיאסף בע"מ, 1988
  • גארי קספרוב, על קודמי הגדולים כרך 3, 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אלופי העולם בשחמט
עד לפילוג (1886 - 1993)

וילהלם שטייניץ · עמנואל לסקר · חוסה ראול קפבלנקה · אלכסנדר אלכין · מקס אויבה · מיכאל בוטביניק · וסילי סמיסלוב · מיכאל טל · טיגראן פטרוסיאן · בוריס ספאסקי · רוברט פישר · אנטולי קרפוב · גארי קספרוב

תקופת הפילוג (1993 - 2006)
לפי גרסת פיד"ה לפי גרסת איגוד השחמטאים

אנטולי קרפוב · אלכסנדר חליפמן · וישוואנתן אנאנד · רוסלן פונומריוב · רוסטם קסימג'אנוב · וסלין טופאלוב

גארי קספרוב · ולדימיר קראמניק

לאחר האיחוד (2006 ואילך)
ולדימיר קראמניק · וישוואנתן אנאנד · מגנוס קרלסן
לוח שחמט