וילמוש קומור

**וילמוש קומור**
**Komor Vilmos**
לידה	12 במאי 1895; בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	28 בספטמבר 1971 (בגיל 76); בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
מוקד פעילות	הונגריה
מקום לימודים	הקונסרבטוריון על שם בלה ברטוק בבודפשט
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1963); פרס פרנץ ליסט (1952); אמן מצטיין של הונגריה (1953) ;

וילמוש קומור (במקור קוֹהְן (כהן), בהונגרית: Komor Vilmos; בודפשט, 12 במאי 1895^[1] – בודפשט, 28 בספטמבר 1971) מנצח הונגרי-יהודי, זוכה פרס פרנץ ליסט ופרס קושוט. קומור היה אחד המנצחים שפעלו במסגרת הפעילות האמנותית של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך בתיאטרון גולדמארק בתקופת השואה בשנים 1939-1944.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד במשפחה יהודית ליעקב ולברתה ולמד כינור ב"מוזיקה הלאומית". בשנת 1920 הפך לכנר של בית האופרה של בודפשט. משנת 1921 היה מזכיר ומנצח תזמורת האגודה הפילהרמונית של בודפשט, אך הודח מתפקידו בשנת 1928. הוא ניצח לראשונה על האופרה לוהנגרין כמנצח מחליף, ללא חזרות, בפולקסאופר בווינה. אחרי שעזב את האופרה של בודפשט הפך למנצח של "תיאטרון העיר", שם ביים לצד האופרטות גם אופרות על פי תפיסתו. הוא הופיע לעיתים קרובות עם זמרי אופרה מפורסמים של אותה תקופה, כמו בנימינו ג'ילי, ג'אקומו לורי-וולפי, פיודור שאליאפין, גיטה אלפר, ומריה נמט. לאחר ש"תיאטרון העיר" פשט את הרגל ניצח קומור על אופרות ואופרטות בתיאטראות שונים בבודפשט ובערי השדה ברחבי הונגריה. בניצוחו הוצגה הבכורה של האופרטה מאיה של סאבולץ' פניאש וגם הבכורה של הנשף בסאבוי של המלחין ההונגרי-יהודי פאל אברהם.

עוד בשנת 1923 הקים וארגן קומור את התזמורת הקאמרית של בודפשט, שהורכבה בעיקר מנגני בית האופרה. הוא הציג את יצירותיהם של מלחינים בני זמנו לצד עבודות הבארוק והקלאסיות. לדוגמה: הוא הציג את הגרסה התזמורתית של "בכפר" של המלחין ההונגרי החשוב בלה ברטוק. עם תזמורתו הקאמרית החדשה החל קומור בסדרת קונצרטים ומופעי אופרה מחוץ לאולמות, כלומר בבמות פתוחות שהתאימו לכך. לעיתים קרובות הופיע עם תזמורתו ברדיו ועשה גם מספר הקלטות תקליטים.

מכיוון שעל פי החוקים נגד היהודים, ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי הפכו את פעילותו לכמעט לבלתי אפשרית, הוא הפך משנת 1939 למנהל האמנותי של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך, ובמהלך מלחמת העולם השנייה העלה כמה הצגות ומופעים מוזיקליים מצוינים בתיאטרון גולדמארק ברחוב וושלני. הקהל היה חייב להיות יהודי. בשנת 1945 קומור התמנה למנצח בית האופרה. שם הופיע תחילה כמנצח אורח מטעם ההנהלה הזמנית בת שלושה חברים. בשנת 1946 מונה מנהל חדש לבית האופרה שחתם חוזה עם קומור כמנצח קבוע. וילמוש קומור היה מנצח בית האופרה עד מותו, והוא נקשר להצגות אופרה מצטיינות רבות. בשנות החמישים ניהל הופעות של "האופרה המתגלגלת" במקומות כפריים. הניצוח הראשון שלו על יצירת וגנר טריסטן ואיזולדה היה בגיל 75. גם בגיל זה הוא התאפיין ביכולת העבודה והרעננות האינטלקטואלית שלו. כמנצח אופרה הצליח במיוחד בבתי האופרה של גרמניה המזרחית (ברלין, דרזדן, לייפציג) ובמשך תקופה היה מנכ"ל הגוונדהאוס של לייפציג. בנוסף ליצירות האופרה, הוא ניצח בקונצרטים סימפוניים, במיוחד יצירות של המאה ה-20, אפילו בזקנתו.

זכרו נשמר על ידי מעגל החברים של קומור שהוקם ביוזמת בתו, נגנית הנבל אגנש קומור. החוג הקים את פרס קומור, שמוענק מדי שנה למוזיקאי צעיר, מלחין או מנצח של בית האופרה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאוסט (אופרה) - סיפורי הופמן - אאידה - הזמנה לוואלס - לה טרוויאטה - כרמן. וילמוש קומור, גיורגי להל, התזמורת הסימפונית MRT, תזמורת האופרה הממלכתית.
ריצ'רד וגנר : הוולקירה - דמדומי האלים - לוהנגרין - ההולנדי המעופף - חלקים מטנהויזר. התזמורת הפילהרמונית בודפשט, מקהלת MRT, תזמורת האופרה הממלכתית של הונגריה.
שארל גונו : חלקים מפאוסט. יאנש פודור, וילמוש קומור, ועוד, שירה ותזמורת האופרה הממלכתית.
פייטרו מסקאני : אבירות כפרית - רוג'רו ליאונקוואלו : ליצנים. התזמורת הפילהרמונית של בודפשט, וילמוש קומור, מבצעים שונים, מיקלוש לוקץ', מקהלת MRT לילדים, מקהלת בית האופרה.
ורדי : דואטים. יאנוש פודור, וילמוש קומור, מיקלוש לוקאץ', תזמורת בית האופרה הממלכתי ההונגרי, לאסלו פלש ועוד.
גיורגי מליש. תזמורת האופרה הממלכתית ההונגרית, וילמוש קומור, גיורגי מליש
פרנץ ארקל : באנק באן - לאסלו הוניאדי. מבצעים שונים, וילמוש קומור.
בכיכובו של יוז'ף שימאנדי. מבצעים שונים, וילמוש קומור, יוז'ף שימאנדי.
חמישים שנות הונגארוטון - מנצחים
כוכבי האופרה ההונגרית ערך 1–2. מבצעים שונים, וילמוש קומור.
אגאי קרולה: סופרן. יאנוש פרנצ'יק, וילמוש קומור, מקהלת האופרה הממלכתית של הונגריה, תזמורת האופרה הממלכתית של הונגריה.

מוצאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן היוחסין של וילמוש קומור:

וילמוש קומור: (בודפשט, 1895. מאי. 12. – בודפשט, 1971. ספט. 28.)	אביו: ^[2]Komor Jakab (אובודה, 1869. פבר. 19. – ?) סוחר	סבו מצד אביו: ^[3]Kohn Vilmos (אובודה, 1821 – אובודה, 1884. נוב. 26.) סוחר	סבא רבא 1: Kohn Simon
			סבתא רבתא 1: Schaklerl Regina
		סבתו מצד אביו: Holitsch Leni (אובודה, 1832 – ?)	סבא רבא 2: Holitsch Joel
			סבתא רבתא 2: Weisz Rozalia
	אמו: Bőhm Berta (אובודה, 1875. אוג. 28. – בודפשט, 1951. מרץ. 17.)	סבו מצד אמו: Bőhm Jonas (אובודה, 1849 – בודפשט, 1913. אוק. 22.) סוחר	סבא רבא 3: Bőhm Salamon צורף
			סבתא רבתא 3: Sternthal Rozalia
		סבתו מצד אמו: Schlesinger Julia (אובודה, 1855. מאי. 15. – בודפשט, 1897. אוק. 29.)	סבא רבא 4: Schlesinger Simon (1823 – אובודה, 1883. מאי. 10.) סוחר
			סבתא רבתא 4: Krausz Rozalia

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא וילמוש קומור בוויקישיתוף

וילמוש קומור, באתר MusicBrainz (באנגלית)
וילמוש קומור, באתר Discogs (באנגלית)
וילמוש קומור, באתר AllMusic

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1] "Születési bejegyzése a pesti izr. hitközség születési akv. 1380/1895. folyószáma alatt".

[2] רישום הנישואים של יעקב קומור (קוהן) עם ברתה בוהם בקהילה היהודית בבודפשט.

[3] רישום הנישואים של וילמוש קוהן (כהן) וליאונורה (לני) הוליץ' בקהילה היהודית של אובודה.

[1]

[2]

[3]