ז'וסטין הנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'וסטין הנין
Justine Henin
לידה 1 ביוני 1982 (בת 41)
לייז', בלגיה
מדינה בלגיהבלגיה בלגיה
מקום מגורים אָבְ-אְ-אוֹף, בלגיה
גובה 1.67 מטר
יד חובטת ימין
פעילות כמקצוענית 1999 – 26 בינואר 2011 (כ־12 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סה"כ פרסים שצברה 20,863,335 דולר אמריקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידים
מאזן קריירה 525–115 עריכת הנתון בוויקינתונים
דירוג שיא 1 (20 באוקטובר 2003)
זכיות בטורנירים 50 (43 WTA ו-7 ITF)
זוגות
מאזן קריירה 47–35 עריכת הנתון בוויקינתונים
דירוג שיא 23 (14 בינואר 2002)
זכיות בטורנירים 4 (2 WTA ו-2 ITF)
שיאי גראנד סלאם
זכיות 7
אליפות אוסטרליה הפתוחה זכייה (2004)
אליפות צרפת הפתוחה זכייה (2003, 2005, 2006, 2007)
וימבלדון גמר (2001, 2006)
אליפות ארצות הברית הפתוחה זכייה (2003, 2007)
מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
זהב אתונה 2004 טניס - יחידות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'וסטין הנין (צרפתית: Justine Henin, ‏האזנה?‏, תעתיק מדויק: ז'וּסְטִין אֶנָאן; נולדה ב-1 ביוני 1982) היא טניסאית בלגית. באוקטובר 2003 דורגה בפעם הראשונה במקום הראשון בסבב ה-WTA. הנין דורגה במקום הראשון במשך 117 שבועות, ובו דורגה גם כאשר הודיעה על פרישה מטניס מקצועני במאי 2008. בספטמבר 2009 הודיעה על חזרתה לסבב ה-WTA. נכון ליוני 2011 היא אינה מדורגת עוד לאחר פרישה לאחר אליפות אוסטרליה הפתוחה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנין נולדה בעיר לייז' שבחלק הואלוני של בלגיה. היא החלה לשחק טניס מגיל צעיר ועד שנת 1998 זכתה בחמישה טורנירי ITF, כאשר אחד מן הטורנירים היה ברמת השרון, שם זכתה בזוגות, כשהיא משחקת לצידה של קים קלייסטרס. בשנת 1999 עשתה את צעדיה הראשונים בסבב הנשים בטורניר בבלגיה והפכה להיות לשחקנית החמישית בעידן הפתוח שזכתה בטורניר ה-WTA הראשון בו השתתפה. שנת 2001 הייתה שנת הפריצה של הנין כאשר הגיעה לחצי גמר אליפות צרפת הפתוחה, ובהמשך אותה שנה לגמר הגראנד-סלאם הראשון שלה בווימבלדון שם הפסידה בשלוש מערכות לוונוס ויליאמס.

העלייה לצמרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001, לאחר הפריצה הגדולה, החלה הנין לבסס את מעמדה בצמרת הטניס הנשי: בשנת 2002 היא זכתה בשני תוארי סבב נוספים, העפילה ל-4 משחקי גמר נוספים, וסיימה את השנה בחמישייה הראשונה בעולם. בשנת 2003 החלה הנין לשלוט בסבב הטניס הנשי, כאשר זכתה בטורניר הגראנד סלאם הראשון שלה באליפות צרפת הפתוחה לאחר ניצחון בגמר על בת ארצה קים קלייסטרס. בהמשך עונת 2003 זכתה הנין בגראנד סלאם השני שלה באליפות ארצות הברית הפתוחה לאחר ניצחון נוסף בגמר על קלייסטרס וניצחון במשחק מרתק בחצי גמר 7-6 במערכה השלישית על האמריקאית ג'ניפר קפריאטי. הנין זכתה בחמישה תוארי סבב נוספים באותה שנה.

הנין המשיכה וזכתה בתחילת שנת 2004 בטורניר סידני באוסטרליה שם ניצחה את אמלי מורסמו בגמר ובגראנד סלאם השלישי שלה, אליפות אוסטרליה הפתוחה לאחר ניצחון בגמר על קלייסטרס. הנין המשיכה להציג יכולת מרשימה וזכתה בטורניר דובאי ובטורניר אינדיאן-וולס לאחר ניצחונות על סבטלנה קוזנצובה ולינדזי דבנפורט בהתאמה בגמר.

המחלה והחזרה לצמרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפתיחה המרשימה ב-2004 תקף את הנין וירוס מסוכן אשר לקח ממנה אנרגיות רבות. למרות הווירוס, ניסתה הנין להגן על תארה באליפות צרפת הפתוחה בו הייתה מדורגת ראשונה אך הפסידה בסיבוב השני לטטיאנה גארבין. לאחר האכזבה בצרפת, הנין הודיעה על פרישה מהטורנירים הבאים ביניהם טורניר וימבלדון היוקרתי.

הנין חזרה באוגוסט 2004 והוכיחה את החוזק המנטלי שלה פעם נוספת לאחר שזכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה, יוון, לאחר ניצחון בגמר על הצרפתייה אמלי מורסמו. בדרך למדליית הזהב נתקלה הנין ביריבה עיקשת בדמות אנסטסיה מיסקינה אותה ניצחה הנין 8-6 במערכה השלישית, לאחר שחזרה מפיגור 1-5. הנין קיוותה להמשיך את הזכייה ביוון אך הווירוס הכריע אותה, ומספר טורנירים לאחר האולימפיאדה היא הודיעה על פרישה מכל הטורנירים עד סוף שנת 2004.

המזל לא האיר פנים להנין פעם נוספת כאשר נפצעה ברגלה בתחילת שנת 2005. פציעה זו עיכבה את חזרתה לסבב כחודשיים נוספים, עד שבמרץ 2005 היא חזרה לסבב וניצחה בטורניר היוקרתי בצ'ארלסטון, כשהיא מנצחת בדרך לתארים את לינדזי דבנפורט וילנה דמנטייבה, ובטורניר ורשה כשהיא מנצחת את סבטלנה קוזנצובה הרוסייה בגמר. בהמשך 2005 הנין השלימה את הקאמבק המוצלח שלה על ידי זכייה באליפות צרפת הפתוחה בפעם השנייה, לאחר ניצחון משכנע על הצרפתייה מארי פירס בגמר.

הנין פתחה היטב את שנת 2006, כאשר זכתה בתואר יחידים נוסף בסבב ה-WTA, ה-24 שלה במספר. לאחר מכן הגיעה לגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה שם הפסידה לאמלי מורסמו הצרפתייה, לאחר שפרשה בפיגור מערכה בגמר, והפכה להיות לשחקנית הטניס הראשונה בעידן הפתוח שפורשת במהלך גמר גראנד סלאם.

הנין סבלה מביקורות רבות בעקבות פרישתה, ואף הודיעה כי היא מצטערת שעלתה לאותו גמר, אך הביקורות לא מנעו ממנה להמשיך את יכולתה הטובה כאשר זכתה בטורניר דובאי, הגיע לגמר בברלין ולעוד 2 חצי גמר בטורנירי הסבב בארצות הברית.

ז'וסטין הנין, 2006

ביוני 2006 זכתה הנין בגראנד סלאם נוסף - אליפות צרפת הפתוחה, בפעם השלישית בקריירה שלה, כשהיא מנצחת במשחק הגמר ב-2 מערכות את סבטלנה קוזנצובה.

בנובמבר 2006 זכתה הנין בטורניר המאסטרס היוקרתי במדריד, הנועל את עונת הטניס, ומשתתפות בו 8 הטניסאיות הטובות בסבב באותה שנה. בכך היא השלימה שנה מפוארת עם עליה לגמר בכל ארבעת טורנירי הגראנד-סלאם (מתוכם זכייה אחת), זכייה במאסטרס, וחזרה לראש הדירוג העולמי.

את 2007 פתחה הנין בגרושים מבעלה ואהוב ילדותה פייר הארדן (Pierre-Yves Hardenne), לאחר שהיו נשואים במשך למעלה מארבע שנים. עקב הגירושים, החליטה הנין לוותר על טורנירי פתיחת העונה, ביניהם גם טורניר סידני ואליפות אוסטרליה הפתוחה. בעקבות כך פינתה הנין את המקום הראשון בדירוג לטובת מריה שראפובה, וירדה למקום השני. לאחרונה חזרה הנין למגרשים, והוכיחה שלפחות על המגרש היא נשארה חזקה ומרתיעה וזכתה בטורנירי המזרח התיכון בדובאי (זכייה שלישית בטורניר זה ועדיין ללא הפסד שם. גברה בגמר על אמלי מורסמו) וקטר.

החזרה המופלאה של הנין לסבב ב-2007 הכתה שוב כשזכתה בטורניר החימר היוקרתי אליפות צרפת הפתוחה לאחר ניצחון מוחץ על הסרבית הצעירה אנה איבנוביץ' 6-1 6-2. זוהי זכייתה השלישית ברציפות של הנין בתואר הצרפתי. בכך השוותה הנין את שיאה של מוניקה סלש ב-1992, שזכתה באותה תקופה ב-3 תארים רצופים על החימר.

פרישה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2008 (כשהיא בת 25 בלבד) הכריזה הנין באופן מפתיע על פרישתה מטניס מקצועני.[1] הנין הסבירה שהיא השיגה כל מה שיכלה להשיג בטניס ושאין לה מוטיבציה להמשיך ולשחק.

הנין זכתה ב-41 טורנירי WTA ביחידות ו-2 בזוגות. באמתחתה שבע זכיות בטורנירי גראנד סלאם, כאשר רק טורניר וימבלדון נשאר מחוץ להישג ידה. הנין הרוויחה מטניס (באופן ישיר) 19,461,375 דולר במהלך הקריירה שלה.

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת עונת 2010 הנין החליטה לחזור לסבב העולמי. באליפות אוסטרליה הפתוחה הגיעה עד לשלב הגמר כאשר גברה בסיבוב השני על ילנה דמנטייבה, בשמינית הגמר גברה על נדיה פטרובה, ברבע הגמר גברה על מריה קירילנקו ובחצי הגמר גברה על ג'יה ג'נג 0:6 1:6, אבל בגמר הפסידה לסרינה ויליאמס בתוצאה 6-4 3-6 6-2.

פרישה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2011 הודיעה הנין כי היא פורשת מטניס מקצועני בגלל פציעה במרפק.

סגנון המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'סטין הנין היא שחקנית מגוונת בעלת חוכמת משחק גבוהה במיוחד. היא מסוגלת לבצע כמעט כל חבטה ש"כתובה בספר". המכה הטובה ביותר שלה היא מכת גב היד אשר נחשבת למכת גב היד הטובה ביותר בסבב הטניס הנשי, ויש הטוענים (כדוגמת הפרשן ושחקן הטניס בעבר ג'ון מקנרו) כי גם בסבב הגברי. להנין סגנון מיוחד בחבטת גב היד - היא חובטת ביד אחת בלבד לעומת רוב הטניסאים (בעיקר נשים) החובטים את חבטת גב היד כאשר שתי הידיים אוחזות במחבט.

הנין נחשבה לאחת השחקניות העקשניות וה"פייטריות" בסבב, כאשר חזרה מפיגורים הנראים בלתי ניתנים למחיקה ברמות הגבוהות ביותר.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2003 - שחקנית הטניס של השנה בסבב ה-WTA.
  • 2003 - הספורטאית הבלגית של השנה.
  • 2003 - אלופת סבב ה-ITF.
  • 2004 - הספורטאית הבלגית של השנה.
  • 2005 - Family Circle/State Farm "השחקנית אשר עושה את ההבדל"
  • 2005 - Whirlpool 6th Sense Player of the Year.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'וסטין הנין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אילנה ברגר, ‏הנין פרשה בשיא, באתר ‏מאקו‏, 20 במאי 2008