זאק ומירי עושים פורנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאק ומירי עושים פורנו
Zack and Miri Make a Porno
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
בימוי קווין סמית' עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי סקוט מוסייר
תסריט קווין סמית' עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה קווין סמית' עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים סת' רוגן
אליזבת' בנקס
ג'ייסון מיוז
טרייסי לורדס
מוזיקה ג'יימס אל. ונייבל
צילום דייב קליין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה View Askew Productions, חברת ויינסטין עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה חברת ויינסטין, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה, הפצה לאולמות הקולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 31 באוקטובר 2008
ישראלישראל 27 בנובמבר 2008
משך הקרנה 102 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה רומנטית, סרט דרמה, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $24,000,000
הכנסות $42,105,111
הכנסות באתר מוג'ו zackandmirimakeaporno
www.zackandmiri.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאק ומירי עושים פורנואנגלית: Zack and Miri Make a Porno) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2008. הסרט, קומדיה רומנטית, הוא סרטו השמיני של הבמאי קווין סמית', שגם כתב את התסריט לסרט. זהו הסרט הראשון של סמית' שלא מצולם ולא ממוקם בניו ג'רזי. הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-31 באוקטובר 2008 ובישראל ב-27 בנובמבר 2008.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט מתרחשת בפנסילבניה. זאק בראון ומירי לינקי הם חברים אפלטוניים במשך שנים, מאז כיתה א', וכיום הם חולקים דירה משותפת. מירי עובדת בקניון המקומי וזאק עובד בבית קפה, והשניים נקלעים למצוקה כלכלית ולחובות כבדים. המים בדירתם מנותקים ממש לפני שהם יוצאים לפגישת מחזור של בית הספר התיכון שלהם. בפגישת המחזור מירי וזאק פוגשים את חברם לכיתה לשעבר, בובי לונג, ואת בן זוגו ברנדון סט. רנדי, שמספר להם שהוא כוכב סרטים פורנוגרפיים הומוסקסואליים.

כשהם שבים מפגישת המחזור, הם מגלים שגם החשמל בדירתם נותק. תחת ההשפעה של פגישת המחזור, זאק משכנע את מירי להצטלם לסרט פורנוגרפי ביחד, כדי להרוויח כסף.

השניים מקבצים סביבם קבוצה של מכרים ושל צוות שכירים, ומחליטים לצלם סרט שיהיה פרודיה על "מלחמת הכוכבים" וייקרא "Star Whores". הם שוכרים ציוד צילום ובניין שאמור לשמש כאתר הצילומים, אבל כאשר הם מגיעים למקום ליום הצילומים הראשון הם מגלים שהבניין נהרס, כולל ציוד הצילום שהושאר בתוכו. החבורה משנה תוכניות, ועוברת לצלם את הסרט בבית הקפה שבו עובד זאק, כשבמקום המצלמות שנהרסו הם משתמשים במצלמת המעקב שבבית הקפה. גם עלילת הסרט עוברת מהפך, המוטיב המרכזי בה הוא כעת בית הקפה, וגם שמו של הסרט משונה בהתאם ל-"Swallow My Cockuccino".

למרות שהשניים מבטיחים אחד לשני, שהעובדה שהם יקיימו יחסי מין לא תשפיע על חברותם, כאשר מגיע רגע האמת והשניים מקיימים יחסי מין מול המצלמה, הם מגלים שהסקס ביניהם אינו מכני כבסצינות הסקס האחרות שצילמו, אלא רומנטי ורגשני.

במהלך מסיבה שעורכים אנשי הצוות, סטייסי, אחת מהשחקניות בסרט, שואלת את מירי אם זה בסדר מצידה שהיא תציע לזאק לקיים איתה יחסי מין. למרות שמירי מבינה שהיא מתחילה לפתח רגשות רומנטיים כלפי זאק, היא נותנת לסטייסי "אור ירוק", וסטייסי וזאק פורשים לחדר השינה של זאק. למחרת, מגיע תורה של מירי לצלם סצנת סקס עם שחקן אחר בסרט, לסטר. זאק מנסה לגרום ללסטר לצלם את הסצנה עם סטייסי במקום, אבל מירי מתעקשת ללכת לפי התכנון המקורי. זאק משוכנע שמדובר בפעולת תגמול מצידה של מירי בגלל אתמול בלילה, והוא מתוודה בפניה שבמהלך סצנת הסקס שצילמו ביחד הוא חש קשר רגשי ביניהם, ושהוא אוהב אותה. כאשר מירי לא מגיבה, הוא עוזב בסערה את בית הקפה, מתפטר מהסרט ומעבודתו ועוזב את דירתם המשותפת.

שלושה חודשים לאחר מכן, זאק פוגש ברחוב במקרה שניים מאנשי הצוות של הסרט, מהם הוא לומד שמירי לא צילמה בסופו של דבר את הסצנה עם לסטר. זאק הולך לדירתה של מירי ומגלה לה שהוא מעולם לא שכב עם סטייסי, ושבאותו ערב במסיבה הם רק שוחחו על הקשר של מירי וזאק. הוא אומר לה שוב שהוא אוהב אותה, והפעם היא משיבה לו שגם היא אוהבת אותו. הם נישאים ומקימים חברת הפקות משל עצמם בשם "זאק ומירי מצלמים את הפורנו שלכם", המתמחה בצילום סרטי חובבים של זוגות.

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהסרט עוסק בפורנוגרפיה, ואף כולל סצינות פורנוגרפיות למחצה, הוא מקפיד להישאר צמוד לקוד ההוליוודי השמרני של קדושת הנישואים וחיי המשפחה: שני גיבורי הסרט נישאים בסופו, והרושם שנוצר כאילו כל אחד מהם קיים יחסי מין עם אחר במהלך העלילה מתברר כמוטעה. עיקרון דומה מאפיין סרט קודם שבו הופיע סת' רוגן באחד התפקידים הראשיים, "בתול בן 40" - בסרט זה גיבור הסרט הרווק עושה מאמצים ניכרים לקיים יחסי מין, אך הוא נכשל בכך, ומקיים יחסי מין לראשונה רק עם האישה שלה נישא.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנ/ית דמות
סת' רוגן זאק בראון
אליזבת' בנקס מירי לינקי
קרייג רובינסון דלייני
ג'ייסון מיוז לסטר
ג'ף אנדרסון דיקון
קייטי מורגן סטייסי
טרייסי לורדס באבלס
  • ג'ייסון מיוז, שהופיע בשישה מתוך שבעת סרטיו הראשונים של סמית' בתור שותפו לצמד הקולנועי-בדיוני ג'יי ובוב השקט, מופיע בסרט באחד התפקידים הראשיים, אך הפעם לראשונה לא בתפקיד ג'יי.
  • קייטי מורגן, המככבת בסרט בתור שחקנית הפורנו סטייסי, היא שחקנית פורנוגרפיה בחייה האמיתיים. גם טרייסי לורדס, המשחקת בסרט, הייתה בעברה הרחוק שחקנית פורנוגרפיה.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המגזין "אנטרטיינמנט ויקלי", חברת ההפקה של הסרט, "The Weinstein Company", נתנה "אור ירוק" להפקת הסרט בהסתמך על שמו בלבד. במקור, קווין סמית' תכנן למקם את עלילת הסרט במינסוטה, שבה צילם את סרטו "עכברי הקניון", אולם מסיבות תקציביות בחר בסופו של דבר לצלם את הסרט בפיטסבורג, והתסריט שוכתב בהתאם.

התפקיד הנשי הראשי נכתב עבור רוסריו דוסון, אולם היא נאלצה לוותר עליו בשל התנגשות בלוחות הזמנים עם צילומי סרט אחר אליו התחייבה קודם לכן. דמותו של זאק, לעומת זאת, נכתבה מראש עבור סת' רוגן, לאחר שסמית' ראה אותו בסרט "בתול בן 40".

זהו הסרט הראשון של קווין סמית' שהופק מבלי שנערכו חזרות על התסריט לפני תחילת הצילומים. בכל סרטיו הקודמים, השחקנים נהגו לערוך חזרות במשך שבוע עד שלושה שבועות לפני תחילת הצילומים. סמית' ייחס את היעדר החזרות הפעם לביטחונו באיכות הגבוהה של שחקני הסרט.

לקראת צאתו של הסרט לאקרנים בארצות הברית, הוא קיבל סיווג צפייה מחמיר של "NC-17", שפירושו שהצפייה בסרט מותרת מגיל 17 ומעלה בלבד, וזאת מאחר שהסרט מכיל מספר סצינות סקס גרפיות. לסיווג כזה יש השלכות כלכליות משמעותיות על סיכויי הצלחתו של סרט, הן בקולנוע ולא פחות מכך לאחר מכן בשלב הפצתו ב-DVD. בראיון שנתן כוכב הסרט סת' רוגן לאתר האינטרנט של MTV, הוא התייחס לסוגיית סיווג הסרט ואמר: "זה סרט מלוכלך באמת. אני שומע שיש בעיות עם הסיווג שלו וזה לא טוב. הם נלחמים רק במה שקשור לסקס. זה לא מוזר? בעיניי זה מטורף שאין להם בעיה עם סרט כמו הוסטל, שבו מוציאים לאנשים עיניים, אבל להראות שני אנשים מקיימים יחסי מין - זה לא. זה כבר יותר מדי". לאחר שהוגש ערעור, סיווג הסרט שונה ל-"R", שפירושו שהצפייה עד גיל 17 מותרת רק בליווי מבוגר, וזאת בלא שמפיקי הסרט נדרשו לבצע בו שינויים ולהוציא ממנו קטעים מסוימים. גם ה"טריילר" (סרטון ה"בקרוב") של הסרט קיבל סיווג צפייה מחמיר, והותר להקרנה רק לפני סרטים בעלי סיווג צפייה של "NC-17" או "R".

קידום מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרזה השלישית שהופצה לאחר פסילת השתיים הקודמות

ב-30 במאי 2008 הועלה סרטון "בקרוב" ראשון וקצר לאתר האינטרנט של סמית'. בסרטון ניתן לראות את שתי הדמויות הראשיות של הסרט, זאק ומירי, עורכים מבחני בד. ב-21 ביולי הסרטון הוסר מהאתר, לאחר שנקבע כי הוא מכיל תכנים מיניים בוטים. סרטון ה"בקרוב" הרשמי של הסרט יצא לאקרנים ב-2 בספטמבר 2008, וקיבל סיווג צפייה מחמיר.

הסערה סביב כרזת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2008 יצאה גם הכרזה שאמורה הייתה ללוות את יציאת הסרט לאקרנים. הכרזה הציגה באופן מרומז מין אוראלי בין שני השחקנים הראשיים, והיא נפסלה להצגה בארצות הברית. במקום הכרזה הפרובוקטיבית נאלצו מפיקי הסרט להפיץ כרזה חלופית, שבמרכזה ציור של שתי קריקטורות ומצלמה. מעל הדמויות נכתב: "סת' רוגן ואליזבת' בנקס עשו סרט כל כך שערורייתי שאנחנו יכולים לחשוף רק את הציור הזה". אולם התברר שבכך לא היה די. מספר לא מבוטל של עיתונים, תחנות טלוויזיה ורשויות מקומיות סירבו לאפשר את פרסום הכרזה, מאחר שנעשה בה שימוש במילה "פורנו" הכלולה בשם הסרט, וגם הכרזה השנייה צונזרה ונפסלה להפצה. בסופו של דבר הופצה כרזה שלישית, תמימה אף יותר, שבה נמחק גם שם הסרט ובמקומו נכתב: "סת' רוגן ואליזבת' בנקס עשו סרט כל כך שערורייתי, שאנחנו לא יכולים לגלות לכם אפילו את שמו". ב-10 בנובמבר הודיעה חברת ההפקה, שהיא משיקה מחדש את מערך הפרסום של הסרט בארצות הברית. כרזה נוספת, רביעית במספר, הופצה, ובה נראו דמויותיהן המצוירות של רוגן ובנקס ישובות על כר דשא, כשלצידן חיות מצוירות. עם זאת, גם במקרה זה לא נמנעו המפיצים מלשלוח עקיצה לעבר אלו שפסלו להפצה את הכרזות הקודמות, ובהתייחסם למחלוקת סביב השימוש במילה "פורנו" הוסיפו לכרזה את הכיתוב: "כרזה עבור כל מי שקשה לו לבלוע את שם הסרט שלנו".

הכרזה המקורית אושרה להפצה בקנדה וגם בישראל. המפיצים בישראל אף צירפו לכרזה את הכותרת: "הפוסטר שצונזר בארצות הברית".

ביקורות והכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתבסס על 105 ביקורות, אתר הקולנוע האמריקאי "Rotten Tomatoes" (Rotten Tomatoes) העניק לסרט ציון 67. מייקל פיליפס מה"שיקגו טריביון" כתב שהסרט מאתגר את סיווג הצפייה "R" שקיבל, למרות שכמו בסרטיו האחרים של סמית', הגסות באה לידי ביטוי בעיקר בדיבורים ופחות במעשים.

בשבוע הראשון ליציאתו בארצות הברית הגיע הסרט למקום השני ברשימת שוברי הקופות, אחרי הסרט "היי סקול מיוזיקל 3", עם הכנסות של 10,682,000 דולרים והקרנות ב-2,735 בתי קולנוע. הסרט עמד בראש הרשימה במהלך שלושה ימים מתוך השבוע הראשון ליציאתו (ב-3, 5 ו-6 בנובמבר), ובכך הפך לסרט הראשון של סמית' אי פעם שעמד בראש רשימת שוברי הקופות. הסרט, שעלות הפקתו הייתה 24 מיליון דולרים, גרף הכנסות בסכום כולל של 31.5 מיליון דולרים בארצות הברית וקנדה וכ-6 מיליון דולרים נוספים בשאר רחבי העולם, ובכך עקף את "ג'יי ובוב השקט מכים שנית" והפך לסרט הרווחי ביותר של סמית' בכל הזמנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]