זוגדידי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זוגדידי
ზუგდიდი
ארמון דדיאני
ארמון דדיאני
מדינה / טריטוריה Flag of Georgia.svg גאורגיה
חבל ארץ סמגרלו
מחוז נפת זוגדידי,
סמגרלו וסוואנתי עילית
גובה 128 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

75,900‏ [1] (נכון ל-2007)
קואורדינטות 42°30′00″N 41°51′00″E
אזור זמן UTC +4
Zugdidi S 1.JPG

זוּגדידיגאורגית: ზუგდიდი) היא בירתה ההיסטורית של סמגרלו, המחוז ההיסטורי שבמערב גאורגיה. כאשר היא ממוקמת בצפון-מערב סמגרלו. היא מהווה מרכז מנהלתי של נפת זוגדידי, ובירת מחוז סמגרלו וסוואנתי עילית. זוגדידי שוכנת על גדת נהר צ'חוֹאוּשי (ჩხოუში) במרחק 110 ק"מ מהים השחור. היא הוכרזה לעיר בשנת 1918, ואוכלוסייתה מונה 75,900 איש[1].

בעיר עוברת מסילת ברזל, ודרכים חשובות במדינה (זוגדידי-מסטיה, שבנפת מסטיה). בזוגדידי ישנם מפעלים חשובים, ביניהם מפעל לתה. בשנת 2005 הוקם בזוגדידי בית חולים מודרני לחולי לב. כמו כן יש בעיר יש בית ספר גבוה צרפתי-גאורגי. ליד זוגדידי, לפני הכניסה לסכר אנגורי, שעל נהר האנגורי, מפעל ההידרו-אלקטרי הגדול ביותר בקווקז.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של זוגדידי מורכב מ-2: זורג-דידי (דידי פירושו גדול). לראשונה נזכרת בכתובים בתחילת המאה ה-17, כמרכז הפוליטי, האדמניסטרטיבי והתרבותי של נסיכות אודישי או נסיכות מגרליה. ושימשה ככזו עד ל1803. נסיכי דדיאני בנו במחצית השנייה של המאה ה-19 ארמון. בשנים 1855-1857 הייתה תחת שליטת האימפריה העות'מאנית, ולאחר מכן תחת שליטת האימפריה הרוסית. שהיה בבעלותו של צ'ארלס לואיס נפולאון מוראט, נכדה של אחותו של נפולאון, שנשא לאישה, בשנת 1868, את ביתו של אחד משליטי מגרליה האחרונים, סלומה דדיאני. הארמון נשרף בשנת 1894 ושוחזר בשנת 2000. ארמון דדיאני הפך למוזאון היסטורי בשנת 1921. וכולל בין מוצגיו את מסכת המוות של נפולאון, תמונה של הקיסר הצרפתי, על חימושו, סמלי האצולה שלו, רהיטיו וספריו.

יהודי זוגדידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהסכמת הנציג הסובייטי לענייני דתות בנו יהודי העיר בית כנסת, שהחל לפעול בשנות ה-40. לנוכח פעולה זו של סולק הנציג הסובייטי לענייני דתות מתפקידו [2].


ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפורסמים שנולדו בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסיית העיר לפי שנים:
    2007 75,900
    2005 73,006
    2002 68,894
    1989 49,614
  2. ^ מרדכי אלטשולר, יהדות במכבש הסובייטי: בין דת לזהות יהודית בברית המועצות, 1964-1941, עמ' 480, מרכז זלמן לתולדות ישראל, ירושלים, ISBN 9789652272256