זכריני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgזכריני
Myosotis victoria dsc00894.jpg
Myosotis victoria
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: זיפניים
סוג: זכריני
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Myosotis

זִכְרִינִי (נקרא גם: זִכְרִיָה; שם מדעי: Myosotis) הוא סוג של צמח בעל פרחים. בסוג זה כ-50 מינים בעולם, חלקם נפוצים גם בארץ ישראל. הזכריני פורח על פי רוב באביב, פרחיו בדרך כלל כחולים ולפעמים לבנים או ורודים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם המדעי Myosotis מיוונית, ופירושו אוזן של עכבר - בעקבות צורת העלה. בשפות אירופאיות שונות ידוע הצמח יותר בכינוי שמשמעותו "אל תשכח/י אותי" ומכאן גם שמו העברי. בשפה הצרפתית מכונה הפרח בכינויים רבים כשהנפוץ שבהם, ne m'oubliez pas, הפך לכנויו בשפות נוספות (כגון גרמנית: Vergissmeinnicht ואנגלית: Forget me not).

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוג זכריני מגוון מאוד ובין 50 המינים השונים שלו יש לעתים הבדלים ניכרים, אולם לרובם פרחים שטוחים וקטנים (בקוטר סנטימטר אחד או פחות) בעלי 5 עלי כותרת בצבע כחול, לבן או ורוד עם מרכז צהוב. זהו צמח חד-שנתי או רב-שנתי, בעל מערכת שורשים פסיבית על פי רוב.

מינים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינים הנפוצים בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זכריני מופשל (Myosotis refracta Boiss) - צמח חד שנתי הפורח בתכלת או לבן בחודשים אפריל או מאי. בישראל נפוץ בחרמון.
  • זכריני זקוף עוקצים (Myosotis stricta) - צמח חד שנתי הפורח בחודשים מאי, יוני. נפוץ בישראל בחרמון ובמישור החוף.
  • זכריני מאונקל (Myosotis uncata) - צמח חד שנתי הפורח בחודשים מרץ, אפריל, מאי. נפוץ בישראל בחרמון ובמישור החוף.
  • זכריני מסועף (Myosotis ramosissima) - צמח חד שנתי הפורח בחודשים אפריל, מאי. בישראל נפוץ בחרמון ובמישור החוף.[1]

מינים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Myosotis alpestris - המין האלפיני של זכריני. הוא פרח הסמל של מדינת אלסקה.
  • Myosotis scorpioides - מין אירופאי ואסייתי הנפוץ גם בצפון אמריקה ובאזורים נוספים. פרחיו כחולים.

זכריני בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזכריני מופיע בפולקלור, באגדות ומוזכר בתרבות של עמים שונים באירופה, במקרים רבים כסמל של זיכרון או נאמנות.

  • לפי אגדה אחת, ישו ישב על ברכי אימו ואמר שברצונו שהדורות הבאים יוכלו גם הם לראות את עיניה של אימו. הוא נגע בעיניה ואז נופף מעל האדמה ופרחי זכריני הופיעו. מכאן שמו של הפרח.[דרוש מקור]
  • על פי אגדה גרמנית, אלוהים נתן שם לכל הפרחים, כאשר פרח אחד קטן קרא: "אל תשכח אותי, אלוהים!", אלוהים השיב: "כך יקרא שמך".[2]
  • לפני הצטרפותם בשנת 1949 לקנדה, אנשי ניופאונדלנד השתמשו בפרח לציון זכרונם של חללי מלחמותיהם. השימוש הזה לא פסק לחלוטין גם בימינו.
  • הבונים החופשיים משתמשים בפרח כסמל זיכרון לחבריהם אשר היו לקורבנות הנאצים.
  • הסופר הנרי דייוויד תורו כתב על יופיים הצנוע של פרחי זכריני.
  • בספרות העברית נקרא הצמח זִכְרִיָה, והוא מופיע בשירו של חיים נחמן ביאליק "קומי צאי": "יחד נפליג אל השדה... ואלקטה שם זכריות".
  • הפרח הינו הפרח המסמל את מדינת אלסקה שבארצות הברית.
  • הנרי הרביעי מלך אנגליה אימץ את הפרח כסמל בזמן שהיה בגלות ב-1398. הפרח המשיך לשמש כסמל המלך גם לאחר חזרתו בשנה לאחר מכן.[2].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך אתר צמחיית ישראל ברשת של האוניברסיטה העברית
  2. ^ 2.0 2.1 Sanders, Jack. The Secrets of Wildflowers: A Delightful Feast of Little-Known Facts, Folklore, and History.Globe Pequot, 2003. ISBN 1585746681. ISBN 978-1585746682.