ברוך דב פוברסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוך דב פוברסקי
לידה 17 באוגוסט 1931 (בן 92)
ד' באלול ה'תרצ"א עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בני ברק
השתייכות חרדים ליטאים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבת פוניבז'
רבותיו אביו רבי דוד פוברסקי; רבי יוסף שלמה כהנמן; רבי שמואל רוזובסקי
חיבוריו בד קודש
חותנים ישראל חיים קפלן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב בָּרוּךְ דֹב פּוֹבַרְסְקִי (ר' בערל; נולד בד' באלול ה'תרצ"א, 17 באוגוסט 1931) הוא ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקלצק (אז בפולין) לרב דוד פוברסקי, לימים ראש ישיבת פוניבז'. בהיותו בן שלושה חודשים עקרה משפחתו לברנוביץ', שם כיהן אביו כר"מ בישיבת אוהל תורה. בהיותו בן עשר עלה לארץ ישראל עם משפחתו. עם בואו למד בישיבת "אור התלמוד" שעל-יד ישיבת היכל התלמוד בתל אביב ובאופן בלתי רשמי[1] גם בישיבת "אחי תמימים" חב"ד בתל אביב, שם שימש אביו כר"מ ראשי. בזמן קיץ של שנת תש"ד למד בישיבת חברון כנסת ישראל. באותו זמן הוקמה ישיבת פוניבז' בבני ברק, ובקיץ של אותה שנה עבר ללמוד בישיבה, זמן קצר לאחר שאביו מונה לר"מ בה. למד בחברותא עם הרב אריה פינקל. בבחרותו התקרב לרב אברהם ישעיהו קרליץ ולרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.

בשנת ה'תשי"ד, זמן קצר לאחר נישואיו, מונה על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן למגיד שיעור בישיבת פוניבז'. במשך השנים הוא כיהן כר"מ יחד עם הרב גרשון אדלשטיין והרב מרדכי שלמה ברמן, לצידם של ראשי הישיבה המבוגרים הרב שמואל רוזובסקי, הרב אלעזר מנחם מן שך ואביו. בנוסף הוא מסר בישיבה שיעורים בסדר קדשים לחבורת בחורים ואברכים.

לאחר פטירתם של שלושת ראשי הישיבה הוותיקים התגלע סכסוך בישיבת פוניבז'. על פי פסיקת בית הדין,[דרושה הבהרה] החל הרב פוברסקי בחודש אייר ה'תש"ס באמירת "שיעור כללי" לבני הישיבה, ובכך הפך למעשה מר"מ לראש ישיבה, יחד עם הרב גרשון אדלשטיין.

מלבד שיעוריו בישיבת פוניבז' מוסר הרב פוברסקי שיעורי תורה באירועים שונים, כגון ירחי כלה בישראל ובתפוצות,[דרוש מקור] כינוסים תורניים, ובישיבות נוספות הן מהחוג הליטאי והן מהספרדי והחסידי.

בעבר היה מוסר שיעור כללי מדי שבוע בישיבת באר אברהם של חסידות סלאנים.[דרוש מקור]

בשנת ה'תשס"ו הקים יחד עם הרב אשר וייס ישיבה גדולה חסידית בירושלים בשם "דרכי תורה", במטרה לשלב בין סגנון הלימוד הליטאי להווי החסידי, בישיבה זו הוא מסר שיעור כללי מדי חודש.[דרוש מקור]

בשנים ה'תשמ"ב - ה'תשמ"ג הוציא לאור את ספרי דודו הרב אריה לייב מאלין, שני כרכים בשם "חידושי רבי אריה לייב".

במשך שנים סירב הרב פוברסקי לעסוק בתחומים פוליטיים. עם זאת, בכ"ו באב ה'תשע"ב צורף כחבר למועצת גדולי התורה של דגל התורה.[דרוש מקור]

בשנת ה'תש"ע הוא אירח בביתו את הרב יואל כהן, שלמד אצל אביו בישיבת תומכי תמימים בתל אביב.[2] בשנת ה'תשע"ד התראיין לשבועון כפר חב"ד[3] וסיפר שהוא מקבל מדי שבוע שיחה מודפסת של הרבי מחב"ד הרב מנחם מנדל שניאורסון ומתרשם מגאונותו ומבקיאותו.[4] כמו כן מבקרים אצלו רבנים חב"דיים, כדוגמת הרב מאיר אליטוב,[5] הרב אליעזר ברוד[6] והרב עזרא שוחט.[7]

הרב פוברסקי הוא יושב ראש ועדת פרס לספרות תורנית בני ברק ויו"ר ועדת פרס תחרות חיבורים תורניים של מפעל הפיס.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי ללאה, בתו של הרב ישראל חיים קפלן, חתנו של המשגיח הרב ירוחם ליבוביץ, ראש ישיבת תורת חסד שבבריסק ליטא, לאחר השואה כיהן בישיבת בית מדרש עליון במונסי.

ילדיו:

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בד קודש - חידושים על הש"ס.[8] זכה בפרס הרב קוק בשנת תשכ"ו.
  • בד קודש - על התורה - חידושים על התורה (דברים שנאמרו בעל פה ושוכתבו על ידי תלמידים).[9]
  • שיעורי הגרב"ד פוברסקי - סיכום שיעורי הרב שנכתבו על ידי תלמידים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברוך דב פוברסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]