זרוע העבודה
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| www.gov.il/he/departments/labor | |
  | |
זרוע העבודה הייתה יחידת סמך של ממשלת ישראל שטיפלה בנושאי עבודה ותעסוקה. במהלך השנים עברה יחידת סמך זו בין משרדי ממשלה שונים. בינואר 2023 הפכו מרבית מרכיבי זרוע העבודה למשרד העבודה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משרד העבודה היה משרד ממשלתי שפעל בישראל מקום המדינה וטיפל בנושאי עבודה, ובין השאר עסק בפיקוח על אכיפתם של דיני העבודה, בפיקוח על הבטיחות בעבודה והיה ממונה על שירות התעסוקה.
בשנת 1977, עם הקמת ממשלתו הראשונה של מנחם בגין, אוחדו משרד העבודה ומשרד הסעד למשרד אחד - משרד העבודה והרווחה[1] בראשותו של ישראל כץ. צעד זה נעשה במטרה לשפר את תדמיתם של שני המשרדים, מתוך גישה המאמינה כי העבודה היא הבסיס לרווחה.
בשנת 2003, עם הקמת ממשלתו השנייה של אריאל שרון, ובעקבות ועדת יצחקי ומינויו של אהוד אולמרט לשר התעשייה, עבר תחום העבודה למשרד התעשייה, והמשרד המאוחד נקרא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
בעקבות החלטת הממשלה מ-31 ביולי 2016 עבר תחום העבודה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים, והמשרד המאוחד נקרא משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים[2].
באוגוסט 2021, במסגרת ממשלת ישראל השלושים ושש, שבה זרוע העבודה למשרד הכלכלה והתעשייה[3].
בהסכם הקואליציוני להקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע נקבע ששלושה ממרכיבי זרוע העבודה - מינהל תעסוקת אוכלוסיות, האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם והמכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט) - יועברו למשרד הרווחה והביטחון החברתי[4]. בינואר 2023 אושרה הקמתו מחדש של משרד העבודה, שאליו יעברו רוב המרכיבים של זרוע העבודה[5].
מרכיבי זרוע העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הממונה על זרוע העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקיד הממונה על זרוע העבודה הוקם במשרד הכלכלה בפברואר 2012 בעקבות החלטת ממשלה בנושא[6]. הממונה האחרונה על הזרוע, טרם שילובה במשרד העבודה, הייתה תאיר איפרגן.
התחומים העיקריים הנמצאים באחריות הממונה על התעסוקה:
- תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות – שילוב בתעסוקה של חרדים, מיעוטים, אנשים עם מוגבלות, הורים יחידים, 45+, יוצאי אתיופיה, אסירים משוחררים ועוד. במסגרת זו מפעילה לשכת הממונה על התעסוקה תוכניות מרכזיות בקרב אוכלוסיות אלו.
- האגף להכשרה מקצועית – חניכות ונוער, מבוגרים והכשרה טכנולוגית (מה"ט).
- שילוב אימהות בשוק העבודה – מעונות יום, משפחתונים וצהרונים.
- זכויות עובדים – ובכלל זה פעילויות של: מנהל הסדרה ואכיפה של חוקי עבודה, הממונה על יחסי העבודה והממונה על זכויות עובדים זרים.
- אגף בכיר אסדרת עיסוקים העוסק באסדרת עיסוקים חדשים במשק ומתן רישיונות לעיסוקים שונים, וכולל בין היתר את היחידה לרישום ורישוי מהנדסים ואדריכלים, היחידה לרישום הנדסאים וטכנאים מוסמכים, המחלקה לרישוי חשמלאים ועוד.
- פעילות עם שירות התעסוקה.
- תיאום מול יחידות אחרות במשרד לשם סנכרון פעילותם למדיניות הממשלה בתחום התעסוקה.
- תיאום מול משרדי ממשלה אחרים בתחום התעסוקה.
מינהל הסדרה ואכיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מינהל הסדרה ואכיפה פועל ליישום הוראות חוקי העבודה בישראל. למינהל הסדרה ואכיפה סמכויות אכיפה מנהליות ופליליות שפועל באמצעות שלושה הליכים:
- מתן רישיונות והיתרים המחויבים על פי הוראת חוקי עבודה.
- הליך אכיפה מנהלי והליך אכיפה פלילי: למינהל סמכויות חקירה של הפרות על הוראות חוקי העבודה. מטרת המינהל היא מיצוי הליכי חקירה כנגד מעסיקים הנחשדים בביצוע העבירות באמצעות מתן התראות והטלת עיצומים כספיים בהליכים מנהליים או קנסות מנהליים וכתבי אישום בהליכים פליליים.
להגברת כוחו של המינהל נחקק בשנת 2011 חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה{{הערה|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, באתר כל זכות; 
חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט.
מינהל תעסוקת אוכלוסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מינהל תעסוקת אוכלוסיות פועל להגדלת שיעור ואיכות התעסוקה של אוכלוסיות מגוונות על ידי שילובן וקידומן בשוק העבודה. בין אוכלוסיות היעד ניתן למנות את האוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה הערבית, הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית, אנשים עם מוגבלויות, יוצאי אתיופיה, בני 45+, נשים, הורים יחידנים וצעירים. לצורך כך המינהל מפעיל ומפתח תוכניות תעסוקה, ומפעיל עשרות מרכזי הכוון ברחבי ישראל[7].
המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטה פועל לשילוב מלא של אנשים עם מוגבלות בעבודה, הן כשכירים והן כעצמאים, תוך דגש על מיצוי יכולותיהם האישיות והעלאת רמת חייהם, שכר עבודתם ותנאי עבודתם. המטה מספק שירותים על פי חוק, מפתח ומפעיל תוכניות מתוך התייחסות הן למאפייני ולצורכי השוק והמעסיקים והן לצורכיהם של אנשים עם מוגבלות לסוגיה ולדרגותיה, וליכולות עבודתם. קידום מטרות המטה נעשה על בסיס הידע שהצטבר בישראל ובעולם ומתוך שיתוף פעולה בין המטה לבין משרדי ממשלה נוספים, ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, אנשי מחקר ואקדמיה וארגונים המספקים שירותים לאנשים עם מוגבלות.
תחומי הפעולה העיקריים של המטה הם:
- איגום הידע הקיים בנושא שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה
- פיתוח ידע על ידי מחקר וניתוח
- עידוד מעסיקים לקליטת עובדים עם מוגבלות ופיתוח מגוון אפשרויות להשתלבות בשוק העבודה עבור אנשים עם מוגבלות.
- פיתוח מנגנוני שדרוג תעסוקתי הן בהיבט השכר והן בהיבט התפקיד ויצירת אופק קריירה.
- הטמעת איכות ומצוינות במתן השירותים התעסוקתיים לאנשים עם מוגבלות.
- אפיון מקבלי השירות וניתוח צורכיהם כדי לפתח כלים מעודדי תעסוקה מתאימים.
- איתור חסמים העומדים בפני אנשים עם מוגבלות בהשתלבותם בשוק העבודה ופיתוח מענים להם על ידי חקיקה, הסברה ופיתוח תוכניות.
אגף עידוד תעסוקת הורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האגף פועל לעידוד השתלבות נשים בעבודה על ידי הסרת חסמים ומתן פתרונות לילדים במסגרות מוכרות: מעונות יום, משפחתונים וצהרונים, בין היתר על ידי הגדלת היצע המסגרות המוכרות. האגף מפעיל מערך פיקוח ובקרה על המסגרות המוכרות ועל מקבלי התמיכות, ופועל לקידומה של חקיקה בתחום.
האגף פועל מתוקף חוק הפיקוח על מעונות[8]. מראשית הקמתו הוביל האגף את התפיסה הבסיסית של קידום תחום עבודת נשים, כאשר המשפחתון משמש כאמצעי לפתרון תעסוקתי, על ידי כך שהוא מאפשר לאמהות לילדים קטנים להשתלב בהכשרה מקצועית ובשוק העבודה.
השירות פועל באמצעות ארגונים ורשויות מקומיות בפריסה ארצית בכל המגזרים והזרמים. המערכת מקיפה כ-2,300 משפחתונים.
מערכת המשפחתונים מספקת מענה הולם לצורכיהן של אמהות לילדים בגיל הרך תוך התייחסות לקבוצות שונות בקרב אוכלוסיית הנשים: אמהות עובדות / לומדות, אמהות לילדים במצוקה, אמהות במשפחות חד-הוריות, אמהות עולות חדשות, אמהות עובדות במושבים ובקיבוצים, אמהות לומדות במוסדות להשכלה גבוהה. מטרות האגף הן – יישום שכר לימוד מדורג בסבסוד ממשלתי לאימהות עובדות, פיתוח והקמת מעונות חדשים בהנחיה ובסיוע כספי של האגף תוך התאמת השירות לצרכים של אמהות עובדות והפעלת מערך פיקוח ובקרה להבטחת רמת השירות על פי סטנדרטים מקצועיים.
בעבר כלל האגף גם פיקוח על מעונות יום, אך פעילות זו עברה למשרד החינוך[9].
היחידה ליחסי עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחידה ליחסי עבודה עוסקת בהסדרה של יחסי העבודה, לצד ארגוני המעסיקים וארגוני העובדים.
עיקרי פעילות היחידה:
- מניעת שביתות, ויישוב סכסוכי עבודה בדרכי תיווך, גישור ובוררות, על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה[10].
- רישום הסכמים קיבוציים על פי חוק ההסכמים הקיבוציים[11]
- מתן צווי הרחבה להסכמים קיבוציים כלליים על מנת להחיל את הוראות ההסכמים גם על עובדים ומעסיקים בלתי מאורגנים.
- מתן אישורים לפי חוק פיצויי פיטורים בדבר תשלומים לקופות גמל בזה במקום תשלום פיצויים (סעיף 14 לחוק), וכן אישורים על הכללת פיצויי פיטורים בשכר עבודה (סעיף 28 לחוק).
- ייזום ועידוד סקרים ומחקרים אפליקטיביים בתחום יחסי העבודה לשם איתור מוקדי מתח במערכת יחסי העבודה ולשם הבנת תהליכים במערכת זו.
- מתן ייעוץ בנושאי עבודה.
- עובדי היחידה מקבלים קהל בסניפיה השונים (תל אביב, חיפה וירושלים) ונותנים ייעוץ לאלפי עובדים ומעסיקים בשנה, בנושאים הקשורים בחוקי עבודה. בנושאים אלה היחידה מפיצה חוברות מידע לציבור ומתאפשרת גישה למידע זה גם דרך האינטרנט.
- טיפול מול הלשכה המשפטית של המשרד בחקיקת עבודה ותיאום בין המשרד למערכת בתי הדין לעבודה.
מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית מקיים פעילות שוטפת בנושאים של בטיחות ובריאות תעסוקתית למניעת תאונות עבודה ובמטרה לשמור על בריאותם של העובדים בישראל. המסגרת החוקית העיקרית שעל בסיסה פועל המינהל מושתתת על פקודת הבטיחות בעבודה[12], חוק ארגון הפיקוח על העבודה[13] ותקנות משלימות. פעילות האכיפה והפיקוח נעשית באמצעות מפקחי עבודה, בעלי השכלה הנדסית/טכנולוגית.
מסגרת הפעילות של המינהל כוללת את הפעילויות הבאות:
- מניעת תאונות עבודה ומחלות מקצוע וזיהוי הסיכונים הקיימים במקומות העבודה, אשר עלולים להביא לפגיעה בעובדים, תוך נקיטת צעדים כדי לשלוט בסיכונים ולהפחיתם. האחריות במקום העבודה מוטלת בדרך כלל על המעסיק ועליו למנוע אירועים ומצבים העלולים לגרום לפגיעה כלשהי בעובדים.
- קביעת דרישות למינוי אנשים כשירים לתפקידים שונים ולמסירת מידע לעובדים על סיכונים במקומות עבודתם.
- מתן היתרים, אישורים ורישוי לשימוש בחומר נפץ, בזיקוקין דינור, אחסנת גז ונפט, רישוי עסקים ועוד.
- בדיקה של מתקנים ומכונות בני סיכון, פיקוח על מעליות, בדיקות סביבתיות במקומות העבודה ועוד.
- מינוי גופים מוסמכים למתן שירותים בתחומים שצוינו לעיל.
- קידום פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה.
- ייזום והשתתפות בהכנת תקנים בעלי היבטים בטיחותיים במסגרת מכון התקנים הישראלי.
האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם מופקד על הכשרת כח אדם מקצועי טכנולוגי למשק. האגף מקיים הכשרות במסלולים הבאים:
- נוער: נערים בוגרי 8 שנות לימוד המבקשים לשלב לימודי מקצוע עם עבודה. משך הלימודים הוא שלוש עד ארבע שנים בהתאם למסלול. קיים גם מסלול מתבגרים חד שנתי. תעודת מקצוע המוענקת היא בתחום הנלמד, צבירת יחידות בגרות.
מגמות לימוד הן מגוונות, וכוללת כ-70 מגמות, ההכשרה היא חינם ומתבצעת במגוון רחב של בתי ספר בבעלות רשות החינוך הטכנולוגי והיא מכוח חוק החניכות[14] וחוק עבודת הנוער[15].
- הכשרה מקצועית למבוגרים: אוכלוסיית יעד היא בלתי מועסקים המעוניינים להשתלב בעבודה באמצעות לימוד מקצוע נדרש. משך הלימודים הוא ארבעה עד 12 חדשים, בלימודי יום, בהתאם למקצוע, בסופם מוענקת תעודת מקצוע בתחום הנלמד או תעודת גמר. מגמות לימוד כוללות כ-300 מקצועות.
- הכשרה והשתלמויות ערב בבתי ספר עסקיים: אוכלוסיית יעד היא כל המעוניין להשתלם או לרכוש מקצוע. משך הלימודים משתנה בהתאם למקצוע הנלמד, כאשר בסופם מוענק רישוי או תעודת מקצוע בתחום הנלמד ותעודת גמר. מגמות לימוד כוללות כ-50 מקצועות בענפים חשמל, מחשבים, תחבורה, בניין, פקידות ומנהל והארחה. מוסדות לימוד במסלול הם ספקי הכשרה המבקשים ללמד על פי תוכניות הלימודים של האגף ולהימצא בפיקוחו. ההכשרה מתבצעת במסגרת חוק פיקוח על בתי ספר[16].
- שירותים למעסיקים בענפי המשק השונים: הכשרת כוח אדם מקצועי על פי צורכי המעסיק. מיועד למעסיקים הקולטים עובדים חדשים. ההכשרה יכולה להינתן אצל המעסיק ועל ידו, במוסד הכשרה או בשילוב בין השניים. באגף פועלת מחלקה מיוחדת העוסקת במתן סיוע למעסיקים בתעשייה ובבניין.
- מוסדות הכשרה לעניין חוק קליטת חיילים משוחררים: האגף מאשר מוסדות כמוסדות הכשרה לעניין חוק קליטת חיילים משוחררים, לצורך השימוש בכספי הפיקדון.
- השתלמויות מורים ועזרי לימוד: המערכת הפדגוגית באגף מפיקה תוכניות לימודים למקצועות ההכשרה השונים כולל הפקת עזרי לימוד והוראה וקיום השתלמויות למורים ומדריכים במערכת ההכשרה המקצועית. המערכת בונה, מפיקה ומבצעת בחינות במסלולים השונים.
אגף בכיר לאסדרת עיסוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האגף[17] עוסק בהליכי רגולציה בתחום אסדרת העיסוקים. עיקר פעילותו בשלושה תחומים מרכזיים:
- אסדרת עיסוקים חדשים במשק, היינו, הגבלת עיסוק בחקיקה לבעלי מקצוע שהוסמכו לכך בחוק.
- בחינת הרגולציה הקיימת בתחום אסדרת העיסוקים והתאמתה לצורכי המשק המשתנים, תוך שמירה על האיזון שבין איכות המקצוע לבין בטיחות הציבור.
- בחינת הזכאות לרישום ורישוי בפנקס מקצועי לבעלי מקצוע (שהוסמכו לכך על פי החוקים הרלוונטיים) ובתוך כך, הגדרת המדיניות וסטנדרט המקצועות.
המקצועות המאוסדרים באגף[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רישום ורישוי מהנדסים ואדריכלים[18] – מכוח חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958[19].
- רישום הנדסאים וטכנאים[20] – מכוח חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012[21].
- רישוי חשמלאים[22] – מכוח חוק החשמל, תשי"ד-1954[23] ותקנותיו[24].
- רישום מורשה נגישות (מתו"ס)[25] – מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998[26].
- רישום מורשה לנגישות השירות[25] – מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998[26].
- רישום בקרים[27] – מכוח חוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965[28] ותקנותיו[29].
- רישום בודקי שכר[30] – מכוח חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2012[31] ותקנותיו[32].
- רישום מורשה להיתר[33] - מכוח תיקון מס' 10 לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958[19].
מקצועות נוספים הנמצאים בהליכי אסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחידה לרישום ורישוי מהנדסים ואדריכלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחידה לרישום מהנדסים ואדריכלים[36] היא הגוף המנהלי, שבאמצעותו ובסיועו פועלים רשם המהנדסים והאדריכלים ומועצת ההנדסה והאדריכלות על-פי חוק המהנדסים והאדריכלים[19]. עיקר פעולות המחלקה:
- רישום מהנדסים ואדריכלים בפנקס המהנדסים והאדריכלים[37] – טיפול בקשות לרישום של מוסדות בישראל ובחו"ל, באישורן או דחייתן על ידי הרשם.
- רישוי (שלב הסמכה מתקדם ובכיר) של מהנדסים ואדריכלים רשומים לאחר תקופה הנדרשת כחוק טיפול בקשות לרישוי, באישורן או דחייתן על ידי הרשם.
- הנפקת תעודות רישום/רישוי, חידוש תוקפן.
- קבלת קהל ומתן מידע על נוהלי הרישום.
- פתיחת מדורים וענפים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, עריכת כל שינוי בהם ופרסומם, וקריטריונים לסיווג נרשמים במדורים ובענפים חשובים על-פי לימודיהם.
- סיוע מנהלי וארגוני למועצת ההנדסה והאדריכלות ולוועדותיה השונות.
- טיפול מנהלי בתחום סמכויות הרשם להכרה במסלולים הנדסיים ממכללות בישראל ובמוסדות להשכלה גבוהה בישראל ומחוצה לה.
- תיאום ממשקי פעילות משותפים עם המועצה להשכלה גבוהה, מוסדות אקדמיים, משרדי ממשלה וארגוני מהנדסים ואדריכלים.
- מתן תשתית מנהלתית ולוגיסטית לוועדת האתיקה למהנדסים ואדריכלים המופעלת על-פי הנ"ל.
- יישום החוק "מורשה להיתר", חוק הנגישות ויישום דוח ועדת החקירה הממלכתית בטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור וכן הכשרת מורשי נגישות.
המחלקה לרישוי חשמלאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחלקה לרישוי חשמלאים[38] היא הגוף המנהלי שבאמצעותה ובסיועה פועל המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל, שבסמכותו להעניק רישיונות לעסוק בביצוע עבודות חשמל מכל הסוגים[39], ולפסול רישיונות חשמל או להגבילם, על פי חוק החשמל, תשי"ד-1954[23] ותקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ה-1985[24].
עיקרי תפקידה:
- הנפקת רישיונות חשמל, חידוש רישיונות חשמל[40].
- פסילה והגבלה של רישיונות חשמל[41].
- קבלת קהל ומתן מידע בכל הנוגע לקבלת רישיון חשמל בישראל.
- תיאום ממשקי פעילות משותפים עם משרד החינוך, מוסדות לימוד, מה"ט, הלשכה המשפטית, משרדי ממשלה אחרים, חברות, גופים עסקיים וארגוני חשמלאים למיניהם.
- הפעלת ועדות מקצועיות ובחינות רישוי למתן רישיונות חשמל בדרגות בכירות.
- מינוי ועדת עררים לבית משפט המחוזי בירושלים.
- ניהול מועצת מקצועות החשמל[42].
היחידה לרישום הנדסאים וטכנאים מוסמכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחידה לרישום הנדסאים וטכנאים מוסמכים[43] עוסקת ברישום הנדסאים וטכנאים מוסמכים, בהתאם לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012[44].
האגף לכוח אדם בשעת חירום[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכוח חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967[45], מגדיר המשרד את המשק המוכרז כחיוני ומתפקידו להכין את כוח האדם המיועד להפעלת המפעלים החיוניים. בשעת חירום כוח אדם צעיר (הנמצא לעיתים במחסור גם ברגיעה) מגויס לצה"ל. תפקיד היחידה למצות את כוח האדם הנותר ולהביא לשימוש מרבי בו, במטרה לייצר את התפוקות הנדרשות.
בשעת חירום, נושא האגף באחריות להפעלת מערך כוח האדם במפעלים החיוניים בכל הנוגע ל:
- ביצוע גיוס המפעלים החיוניים וכוח האדם במשק.
- ויסות כוח אדם בין המפעלים החיוניים ובתוכם.
- הכנת תגבורות לפי תוכניות פעילות בהתאם לנסיבות משתנות.
- טיפול בנושאי כוח אדם גם במפעלים שלא הוכרזו כמפעלים חיוניים.
האגף מקיים קשר הדוק עם גופים ומוסדות הנוגעים בהכנת המשק לשעת חירום, כגון: משרדי הממשלה, מוסדות ורשויות מל"ח בכל הדרגים, מוסדות מערכת הביטחון וצה"ל, חברות ממשלתיות ופרטיות שלהן נגיעה בתכנון המשק לשעת חירום.
נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה
נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הוקמה בשנת 2008, בעקבות תיקון לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה לפיו הוסמכה הנציבות לפקח על מילוי הוראות החוק, ואף להגיש במקרים המתאימים הליכים משפטיים נגד מעסיקים שיפרו את הוראות החוק. מטרת הנציבות היא להיות מקור מידע למעסיקים ועובדים בנושא שוויון בעבודה. חשיבות רבה יש לשיתוף פעולה בין הגורמים השונים במשק: מעסיקים ועובדים, ארגוני החברה האזרחית, משרדי הממשלה השונים והנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה נועדה לתת מענה לקשיים המתגלים בשטח בכל הנוגע לאכיפה, למאבק באפליה ולחיוב מעסיקים לפעול על פי החוק.
בצד תפקידיה בתחום החינוך, קידום והעלאת המודעות לזכויות העובדים והעובדות, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה אמונה גם על אכיפה אזרחית של חוקי השוויון בעבודה. הנציבות מסייעת בטפול בתלונות של פרטים כנגד מעסיקים ובמקרים מתאימים אף מגישה תביעה אזרחית בשם הפרט בבית הדין לעבודה.
סמכויות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה:
- נקיטת פעולות הסברה והדרכה לשם העלאת המודעות הציבורית – הפקת חוברות הסברה למעסיקים וחוברות "דע/י את זכויותיך" לעובדים, פעילות הסברה והדרכה במקומות עבודה, שיתוף פעולה מתמשך עם המעסיקים וקמפיינים תקשורתיים.
- טיפול בתלונות עובדים בגין אפליה בעבודה – ייעוץ ראשוני, החלטה על דרכי פעולה, קיום בירור מול המעסיק, הפנייה לגישור ועוד.
- הוראה בצו למעסיק להעביר נתונים – בהתאם להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, על מעסיקים להעביר נתונים לרבות נתוני שכר.
- הגשת תביעות בבתי הדין לעבודה – הנציבות מוסמכת להגיש תביעות בעקבות תלונות של עובדים או תלונות של הנציבות כנגד מעסיקים.
- הגשת בקשה לבית הדין לקבלת צו כללי – צו המורה למעסיק לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לעובדים ולעובדות שלו.
יחידת הסמך לעובדים זרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחידה האחראית על מתן היתרי העסקה למעסיקים, שברצונם להעסיק עובדים זרים, וכן אחראית על אכיפת הוראות חוק עובדים זרים וחוקי העבודה השונים ביחס לעובדים זרים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוקם משרד העבודה והרווחה, מעריב, 24 באוקטובר 1977
- ^ ניצה קסיר, המכון החרדי למחקרי מדיניות, כנס שדרות 2016 ״האם משרד העבודה מצא את רווחתו?״, נובמבר 2016.
- ^ ניצן צבי כהן, רשמית: הממשלה אישרה את מעבר זרוע העבודה למשרד הכלכלה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 ביולי 2021
- ^
נתנאל גאמס, הסעיף בהסכם הקואליציוני שעומד להתפוצץ לחרדים בפרצוף, באתר TheMarker, 29 בדצמבר 2022
- ^ טל שלו, הממשלה ממשיכה להתנפח: הכנסת אישרה את הקמת משרד העבודה, באתר וואלה!, 31 בינואר 2023
- ^ שינוי מבנה הרגולציה בתחום התעסוקה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, החלטת ממשלה מס' 1995 מיום 15 ביולי 2010
- ^ מינהל תעסוקת אוכלוסיות, באתר זרוע העבודה
- ^
חוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ האחריות על מעונות יום עברה למשרד החינוך, אתר זרוע העבודה, 1 במרץ 2022
- ^ חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד–1954, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ חוק החניכות, תשי"ג-1953, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ חוק פיקוח על בתי ספר, תשכ״ט–1969, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ אגף בכיר אסדרת עיסוקים, באתר זרוע העבודה
- ^ רישום ורישוי מהנדסים ואדריכלים באתר זרוע העבודה
- ^ 1 2 3 חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ רישום הנדסאים וטכנאים מוסמכים באתר זרוע העבודה
- ^ חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ רישוי חשמלאים באתר זרוע העבודה
- ^ 1 2 חוק החשמל, תשי"ד-1954, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ 1 2 תקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ה-1985, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ 1 2 מורשה נגישות באתר זרוע העבודה
- ^ 1 2 חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ רישום במרשם הבקרים באתר זרוע העבודה
- ^ חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים) (הוראת שעה), התשע"ו-2016, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ רישום בודקי שכר מוסמכים באתר זרוע העבודה
- ^ חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2012, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (בודק שכר מוסמך), התשע"ז-2017, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ רישום בפנקס מורשה להיתר באתר זרוע העבודה
- ^ רישוי מורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר באתר זרוע העבודה
- ^ רישוי מורשה בטיחות באירועים מרובי קהל באתר זרוע העבודה
- ^ היחידה לרישום מהנדסים ואדריכלים, באתר זרוע העבודה
- ^ פנקס המהנדסים והאדריכלים, באתר זרוע העבודה
- ^ המחלקה לרישוי חשמלאים, באתר זרוע העבודה
- ^ סוגי דרגות והיתרים באתר זרוע העבודה
- ^ מרשם העוסקים בביצוע עבודות חשמל, באתר זרוע העבודה
- ^ פסילה והגבלה של רישיון חשמל, באתר זרוע העבודה
- ^ מועצת מקצועות החשמל
- ^ המחלקה לרישום הנדסאים וטכנאים מוסמכים, באתר משרד העבודה
- ^ חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
