חואן לואיס ויוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חואן לואיס ויוס
Joan Lluís Vives i March
LuisVives.jpg

Latin: Ioannes Lodovicus Vives
תאריך לידה 6 במרץ 1492
תאריך פטירה 6 במאי 1540 (בגיל 48)
זרם משנתו של אריסטו, יצא נגד סכולסטיקה
תחומי עניין פסיכולוגיה, פדגוגיה
הושפע מ אריסטו, אוגוסטינוס
השפיע על יוחנן עמוס קומניוס, איגנטיוס מלויולה, מישל דה מונטן,חואן חוארטה דה סאן חואן
ארצות מגורים מלכות ולנסיה, מלכות צרפת, בית טיודור באנגליה, פלנדריה

חואן לואיס ויוסספרדית: Joan Lluís Vives i March; בלטינית: Ioannes Lodovicus Vives; ‏6 במרץ 1492, מלכות ולנסיה - 6 במאי 1540, ברוז') היה הומניסט, פילוסוף ופדגוג ספרדי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בולנסיה במשפחת אנוסים שרבים מקרוביו נרדפו על ידי האינקוויזיציה כולל אימו שמתה מדבר כשהוא היה בן 15. תוך זמן קצר הוא עזב לפריז והחל את לימודיו שם באוניברסיטה שנמשכו מ-1509 עד 1512.

ב1519 הוא מונה לפרופסור במדעי הרוח באוניברסיטת לוון. לאחר מכן בהמלצתו של תומאס מור קיבל קתדרה באוניברסיטת אוקספורד, היה למקריא אצל קתרין מאראגון, כתב מסה חינוכית למרי טיודור. לאחר שקתרין מאראגון הורחקה מבעלה הנרי השמיני, הוא חזר לברוז'.

הוא כתב כ 60 מסות בלטינית, היה חברם הקרוב של ארסמוס מרוטרדם ותומס מור, יצא נגד סכולסטיקה כשראה מקור לידע בתצפיות וניסויים ובגישה הזאת הקדים את פרנסיס בייקון, הציג גישות חדשות בפסיכולוגיה ופדגוגיה, בין השאר על פדגוגיקה של נשים וילדים.

דגל במשנת אריסטו וראה בביטויי הנפש ולא במהותה את עיקרה. חקר לעומק את שאלת סמיכות רעיונות וטבעו של זיכרון.