כיס המרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כיס המרה
כיס המרה (בירוק)

כיס המרה הוא איבר קטן הממוקם בצמוד לכבד שהפרשותיו מסייעות בתהליך העיכול. בכיס המרה נאגר נוזל המרה אשר מיוצר בכבד ובנוסף ספיגת מים ומלחים והפרשת יוני מימן וגליקופרוטאינים לנוזל המרה. לאחר ארוחה, כיס המרה מתכווץ והמרה מופרשת אל דרכי המרה ומשם לתריסריון. תפקיד מיצי המרה לפרק שומנים, קפאין וכלורופיל. בנוסף, בהיותו של נוזל המרה בסיסי, הוא מסייע בסתירת החומציות הרבה שנמצאת בקיבה, לפני המעבר למעי.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה אנטומית, צינוריות המרה שבכבד מתנקזות ל- common hepatic duct שנשפך למעי דרך הפפילה על שם ווטר. כיס המרה מחובר על ידי ה- cystic duct ל- common hepatic duct והוא למעשה מאגר של מלחי מרה שמשחרר אותם בזמן ארוחה.

פיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיס המרה הינו איבר קטן וחלול, אשר נמצא בינות לכבד. כיס המרה מכיל כ- 30 מ"ל של מרה ולמעשה משמש כמאגר של מיצי מרה. המרה, אשר מיוצרת בכבד, ו"מתרכזת" בתוך כיס המרה (ריכוז המרה בתוך כיס המרה גבוה מריכוז המרה בתוך הכבד). כמעט כל המאגר של חומצות המרה יכול להתרכז בכיס המרה לאחר צום הלילה, כשהוא ישוחרר לתוך התריסריון עם ארוחת הבוקר. הגורם העיקרי השולט על ריקון כיס המרה הוא ההורמון כולציסטוקינין (CCK), אשר מופרש מהתריסריון בתגובה לאכילת שומן וחומצות אמינו. בדרך זו הגוף מאותת לכיס המרה להתכווץ ולהפריש את מאגר המרה הקיים בתוכו, על מנת לסייע בספיגת המזון. יצוין, כי ההורמון CCK מביא גם לירידה בתנגודת של הספינקטר (סוגר, או הספינקטר ע"ש אודי- Oddi) המקשר בין דרכי המרה לתריסריון- וזאת כדרך לאפשר את זליגת דרכי המרה מטה לתריסריון.

הרכב המרה ותפקיד המרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיצי המרה הינם נוזלים המכילים בעיקר חומצות מרה (80%), לציטין (פוספוליפיד- 16%) וכולסטרול (4%). ההפרשה של מיצי מרה מהכבד הינה בערך 500-600 מ"ל ליום. חומצות המרה מיוצרות מכולסטרול, והן מחולקות לחומצות מרה ראשוניות (כלומר, מיוצרות בכבד, כוללות את ה- cholic acid ואת ה- chenodeoxycholic acid), וחומצות מרה שניוניות (כלומר, מיוצרות במעי הגס על ידי חיידקים מחומצות מרה ראשוניות, וכוללות בין היתר את ה- deoxycholate acid, litocholate acid). חומצות מרה פועלות כסוג של דטרגנט- הן יוצרות מבנה מיוחד הנקרא מיצלה- micelles, אשר מאפשר את המסיסות של כולסטרול ולכן את הפרשתו במרה כמו גם את ספיגתו וספיגת ויטמינים מסיסים בשומן מתוך המעי. במילים אחרות, מיצלה זו מאפשרת לכולסטרול וכן לשומנים אחרים להפוך למסיסים וכתוצאה מכך להיספג בגוף.

זרימת המרה מן הכבד ומחזור המרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרה נוצרת באוניות הכבד, ומופרשת דרך רשת של תעלות מורכבות אשר מתאחדות ליצור בסופו של דבר את דרכי המרה אשר יוצאות מן הכבד- הנקראות common hepatic duct. תעלה זו היוצאת משער הכבד מתאחדת עם התעלה מכיס המרה, ושתיהן יוצרות את ה- common bile duct- או ה- CBD. תעלה זו המובילה את מיצי המרה, נכנסת לתריסריון לאחר איחודה עם צינור הלבלב המוביל הפרשות מן הלבלב. זרימה תקינה של מיצי מרה דרך תעלות אלו תלויה במערכות שונות שפועלות בין היתר לצורך מעבר אקטיבי של חומצות מרה מתאי הכבד המייצרים אותן לתוך דרכי המרה עצמן. מעבר אקטיבי זה מתווך על ידי משאבות שונות, כאשר כיום ידוע על פגמים גנטיים בכמעט כל המשאבות הללו המקושרים ביצירת אבנים או פגמים אחרים ביצור הפרשת המרה.

מיצי המרה ממוחזרים ברובם מדי יום דרך ספיגה מחדש, כאשר מנגנוני הספיגה מחדש נחלקים למנגנון של דיפוזיה פסיבית לכל אורך המעי, וכן העברה אקטיבית שהיא משמעותית יותר ומתרחשת במעי הדק הסופי. אותן חומצות מרה שנספגו מחדש עוברות דרך מערכת הדם הפורטלית, ותאי הכבד קולטים אותן בחזרה ומפרישים אותן שוב לדרכי המרה. בדרך זו יש סירקולציה או מעגל תוך כבדי של הפרשת מיצי מרה וספיגתם מחדש. ביום ממוצע, ישנם בין 5-10 מחזורים כאלו, כאשר במצבים נורמליים עד 95% מחומצות המרה הללו נספגות מחדש, והשאר מופרשות בצואה. את האובדן בצואה משלים הכבד על ידי יצירה מחדש של הכמות החסרה- תאי הכבד מסוגלים לייצר עד 5 גרם ליום של חומצות מרה חדשות. חשוב לציין כי יכולת תאי הכבד לייצר חומצות מרה חדשות הינה מוגבלת- ולכן במחלות שונות הקשורות בתת ספיגה, בהן חומצות המרה לא נספגות היטב מחדש, לעתים הכבד לא מצליח לפצות על כל האובדן וכתוצאה מכך יש בעיה בספיגה של שומנים והצואה הופכת שומנית (במקום להיספג מחדש, שומנים אובדים בצואה).

אבני כיס מרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אבני כיס מרה

אבני כיס מרה הינם תופעה שכיחה יחסית המתרחשת יותר אצל נשים, והמאופיינת ביצירת אבנים (מרביתן מכילות כולסטרול) בתוך כיס המרה. מנגנון היווצרות האבנים קשור בחוסר שיווי משקל בין המרכיבים השונים של נוזל המרה (למשל, עודף בכולסטרול), וכן ירידה בתנועתיות של כיס המרה עצמו. אבנים בכיס המרה יכולות להיות שקטות ולא להוות בעיה כלשהי במהלך כל החיים, אולם הן עלולות להביא לסיבוכים שונים, ביניהם דלקת כיס המרה, דלקת דרכי המרה ועוד.


דלקת כיס המרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דלקת כיס המרה

דלקת כיס המרה (באנגלית- Cholecystitis) הינה דלקת של כיס המרה המתרחשת בדרך כלל לאחר חסימתו על ידי אבני כיס מרה. אבן החוסמת את מוצא כיס המרה יכולה להביא למספר תגובות דלקתיות- אצל מרבית החולים, היווצרות הדלקת הינה לאור זיהום חיידקי. הטיפול בדלקת כיס המרה הינו ניתוח להסרת כיס המרה וכן טיפול אנטיביוטי.

מעבר אבנים לדרכי המרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר של אבנים לדרכי המרה, או Choledocholithiasis, הינו מצב המתקיים אצל 10% עד 15% מן החולים שיש להם אבני כיס מרה. מצב זה עולה עם הגיל, כשרוב האבנים הללו הן אבני כולסטרול, ויתרתן הן אבני פיגמנט המתפתחות מסיבות שונות. במרבית המקרים, אבנים בדרכי המרה עצמן גורמות לסיבוכים. הסיבוכים העיקריים הינם כדלקמן:

דלקת דרכי המרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דלקת דרכי המרה

דלקת בדרכי המרה יכולה להיות כרונית או חריפה. במרבית המקרים מופיעים חיידקים בדרכי המרה, והחולה מסתמן עם כאב בטן, צהבת וחום שעולה בקפיצות יחד עם צמרמורות. טיפול הבחירה הינו ביצוע ERCP שמטרתו הן אבחון של המחלה והן טיפול בה.

דלקת לבלב חריפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דלקת לבלב חריפה

דלקת לבלב חריפה נגרמת פעמים רבות כתוצאה ממעבר אבני כיס מרה לדרכי המרה המביא לחסימה של הפרשות הלבלב, כאשר התסמינים הקליניים העיקריים הינם כאב בצורת חגורה או כאב בבטן שמאלית, הקאות ממושכות ומבחינת בדיקות מעבדה עליה ברמות אנזימי הלבלב בדם.


מרכיבי מערכת העיכול
פה · לחיים · שפתיים · לסתות · שיניים · חניכיים · לשון · בלוטות רוק · חך · לוע · ושט · קיבה · כבד · כיס המרה · לבלב · תריסריון · מעיים · המעי הדק · המעי הגס · תוספתן · חלחולת · פי הטבעת מערכת העיכול