כיס המרה
כיס המרה הוא איבר קטן הממוקם בצמוד לכבד שהפרשותיו מסייעות בתהליך העיכול. בכיס המרה נאגר נוזל המרה אשר מיוצר בכבד ובנוסף ספיגת מים ומלחים והפרשת יוני מימן וגליקופרוטאינים לנוזל המרה. לאחר ארוחה, כיס המרה מתכווץ והמרה מופרשת אל דרכי המרה ומשם לתריסריון. תפקיד מיצי המרה לפרק שומנים, קפאין וכלורופיל.
מבחינה אנטומית, צינוריות המרה שבכבד מתנקזות ל- common hepatic duct שנשפך למעי דרך הפפילה ע"ש ווטר. כיס המרה מחובר על ידי ה- cystic duct ל- common hepatic duct והוא למעשה מאגר של מלחי מרה שמשחרר אותם בזמן ארוחה. כיס המרה מכיל בין 30 ל- 50 מ"ל מרה. הכבד מפריש בין 800 ל- 1000 מ"ל מרה ליום, שנכנס למערכת העיכול, חלק קטן מתוך כמות זו נכנס לכיס המרה ולכן ניתן לכרות אותו אם יש צורך בכך.
תוכן עניינים |
[עריכה] אבני מרה
בכיס המרה עלולות להצטבר "אבנים" העשויות משלושה סוגים: כולסטרול, מלחי מרה ואבני תערובת של כולסטרול, מלחי מרה וסידן. אבנים אלו יכולות להיות א-סימפטומטיות, או לגרום כאבים. כאבים אופייניים לאבנים בכיס המרה הם כאבים פתאומיים בבטן הימנית העליונה שמקרינים לגב ולכתף ימין, לעתים לרום הבטן ולבית החזה, מלווים בבחילות ו/או הקאות, אשר תוקפים בהתפרצויות, בעיקר לאחר אכילת מזון שומני או באישון ליל.
הרכב האבנים:
- במרבית המקרים רוב האבנים הינן אבני כולסטרול- הן בעלות צורות שונות, כחצי מ"מ עד 5-6 ס"מ, בעלות מבנה של קריסטל. ההיווצרות של קריסטלים יכולה להיות מאד מהירה, בעיקר במצבי רעב, אם לא שותים מספיק או שגורמי הסיכון ממשיכים נוצרים אבנים.
- אבני פיגמנט חום- נוצרות בדרכי המרה עצמן, בעיקר באסיה (קשור לזיהומים ולטפילים).
- אבני פיגמנט שחור (סידן, בילירובין)- בעיקר במחלות המטולוגיות, המוליזה, שחמת הכבד כתוצאה משימוש באלכוהול, אנמיה ממארת, זיהום או מחלה במעי הדק.
הדרך המקובלת לזיהוי אבני מרה היא באמצעות הדמיית אולטרה סאונד של הבטן העליונה- באולטראסאונד ניתן לראות אבנים עם צל, כיס מרה עם דופן לא מעובה וכדומה.
הסכנות הנובעות מקיומן של אבני מרה הן:
- חסימה של דרכי המרה, עקב היסחפות אבנים אליהן;
- צהבת ודלקת, הנגרמות כתוצאה מחסימה;
- דלקת בלבלב - מצב קשה וסיכון חיים פוטנציאלי;
- עליית הסיכון לחלות בסרטן - עקב הגירוי המתמיד שגורמות האבנים.
קבוצות הסיכון להיווצרות אבנים בכיס המרה ידועות כ-"FEMALE - FORTY - FAT - FERTILE - FAIR - FAMILY HISTORY" או ששת ה-F (אישה, מעל גיל ארבעים, לאחר לידות, בעלת משקל עודף, בהירה(בלונדינית) ובעלת עבר משפחתי בנושא). גורמי סיכון נוספים הינם סטזיס (בגלל פגיעה בחוט השדרה, וגוטומיה), רעב, שימוש בתרופות, סוכרת.
מבחינת שכיחות, כ- 10% עד 20% מהאוכלוסייה סובלים מאבנים בכיס המרה. לכ- 10% יש אבנים בדרכי המרה (עלול לגרום לצהבת או לפנקראטיטיס).
[עריכה] תמונה קלינית
מבחינה קלינית, הכאבים כתוצאה מאבנים בכיס המרה הינם בעיקר אחרי ארוחה (כחצי שעה עד שעה), מלווים בבחילה בחלק מן המקרים, עם הקרנה בצורת חגורה לגפיים או לכתף או לצד השני (כלומר, כשמבקשים מן המטופל לתאר את הכאב הוא עושה תנועת חגורה על הבטן הקדמית). ההקרנה של הכאב יכולה גם להיות לצד השני. הכאב עמום, ויכול להימשך עד שלוש שעות, לעתים מלווה בחום נמוך ובצהבת קלה בלחמיות. יכול להיות גם חד פעמי או חוזר (אצל שני שליש מהחולים הכאב חוזר תוך שנה). במרבית המקרים, אין כאבים ואין סימפטומים לאבנים בכיס המרה ולכן לא מטפלים.
[עריכה] טיפול
הטיפול המקובל באבני מרה בישראל כיום הוא ניתוח כריתת כיס המרה, ניתוח שמתבצע בשנים האחרונות בשיטה לפרוסקופית בלי לפתוח את הבטן, בניתוח קצר, אשפוז יממה וחזרה מהירה לתפקוד מלא. ניתן לבצע פיצוץ אבנים באולטרה סאונד; הדבר נעשה בסוף שנות השמונים לתקופה קצרה, אולם לאחר תקופה קצרה הופסק השימוש באולטרה סאונד בשל הסיבוכים הכרוכים בפיצוץ האבנים, אשר נדידתן דרך צינור הכבד עלולה לגרום לסתימתו ולסיבוכים קשים כמו צהבת או דלקת בלבלב.
ניתוח כריתת כיס המרה הוא ניתוח הבטן הנפוץ ביותר כיום.
טיפול תרופתי חלופי לניתוח כרוך בנטילת חומצה אורסודאוקסיכולית, המהווה אחד ממרכיבי מיצי המרה ומקטינה את ספיגת הכולסטרול. עם זאת, טיפול תרופתי זה יקר יחסית.
[עריכה] כולציסטיטיס
כולציסטיטיס הינו מצב בו קיימת דלקת בכיס המרה ולעתים נוצרת חסימה של הצינור המקשר בין כיס המרה למעי. לרוב החסימה הינו על ידי אבן תקועה (למשל, אבן שיצאה מתוך כיס המרה אל הצינור עצמו) אשר מלווה בחלק מן המקרים בזיהום חיידקי שניוני (כגון חיידקי אי.קולי, קלוסטרידיום, סטרפטוקוק, קלבסיאלה). נוצרת חסימה, ויש דלקת מכנית וכימית, לחץ וכאבים. בגלל הלחץ והמתח יש ירידה בזרימת הדם לדופן כיס המרה ויש איסכמיה שעלולה לגרום לנמק.
מבחינה קלינית, יש חום, בחילה, הקאה, סימן מרפי חיובי (כאב המופק בלחיצה על האזור עצמו), ולעתים גם מסה נמושה. בבדיקות מעבדה ניתן לראות לויקוציטוזיס (ריבוי תאי דם לבנים), וכן בודקים תפקודי כבד ועמילאז. הטיפול הינו בכריתה של כיס המרה וטיפול אנטיביוטי טרם הניתוח- מבחינת עיתוי הכריתה יש חילוקי דעות האם לנתח מיידית או לחכות מספר שבועות כדי שהזיהום החיידקי עצמו יחלוף. הכריתה היא בשיטה לפרוסקופית. לעתים יש מצב של כולציסטיטיס ללא אבנים (בכעד 10% מן המקרים)- כתוצאה משוק או טראומה בטיפול נמרץ. למעשה זוהי תופעה אשר מתרחשת כתוצאה מפקקת, רעב ממושך, התייבשות.
[עריכה] ראו גם
| מרכיבי מערכת העיכול | |||
|---|---|---|---|
|
