חוקת אנדורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממשל ופוליטיקה של
אנדורה
סמל אנדורה

חוקת אנדורהקטלאנית: Constitució d'Andorra) היא המסמך המשפטי המחייב והגבוה ביותר בחוק של אנדורה. לאחר אישורה על ידי משאל עם שנערך ב-14 במרץ 1993, היא נכנסה לתוקף ב-28 באפריל 1993.

החוקה נחתמה על ידי הנסיכים-שותפים של אנדורה, נשיא צרפת ובישוף אורחל (בקטאלנית: Urgell). החוקה מסדירה את היותה של אנדורה דמוקרטיה ייצוגית פרלמנטרית.

עיקרי החוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבונות אנדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סעיף 1: השלטון בנסיכות מופקד על ידי הנסיכים-שותפים של אנדורה: נשיא צרפת והבישוף של אורחל. בנוסף, הוא גם קובע את שמה הרשמי של הנסיכות: . יתר על כן, הסעיף קובע כי ריבונותה של אנדורה מוטלת על אנשיה. לבסוף, נמנים שמות מחוזות אנדורה.
  • סעיף 2: השפה הרשמית באנדורה היא קטלאנית, וההמנון, הסמל והדגל שלה יהיו כדלהלן. לבסוף, קובע הסעיף שבירת אנדורה תהיה אנדורה לה ולה.
  • סעיף 3: אנדורה תנהג על-פי המשפט הבינלאומי, ועל-פי ההסכמים והאמנות הבינלאומיות שחתמה עליהם.

זכויות וחירויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סעיף 4: אנדורה תכבד את כבוד האדם כזכות בלתי מעורערת.
  • סעיף 5: ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם תקפה ומשתלבת במערכת המשפטית של אנדורה.
  • סעיף 6: כל בני האדם לרבות אנדורה שווים בפני החוק.
  • סעיף 7: הסדרת האזרחות בנסיכות. אדם המחזיק באזרחות נוספת לזו האנדורית עלול לאבד את אזרחותו.
  • סעיף 8: אנדורה תכבד את הזכות לחיים ואוסרת על עינויים ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים ואוסרת על עונש מוות.
  • סעיף 9: אין להחזיק אדם במעצר יותר מ-48 שעות, ללא פסק דין של בית משפט.
  • סעיף 10: פסקי דין בית המשפט יתקבלו בהתאם לחוק בלבד. זכותו של כל תושבי אנדורה להיות לעורך דין ולקבל ייצוג משפטי בחינם במקרה הצורך.
  • סעיף 11: זכותו של כל אדם לחופש דת.
  • סעיף 12: זכותו של כל אדם לחופש ביטוי, ולשימירה על סודות מקצועיים. צנזורה ושליטה ופיקוח אידאולוגי מצד השלטון - אסור.
  • סעיפים 13, 14 ו-15: זכותו של אדם להינשא. לילד באשר הוא ישנם זכויות. ולבסוף, הזכות לפרטיות היא זכות בלתי מעורערת.
  • סעיפים 16 ו-17: זכותם של תושבי אנדורה לחופש ההפגנה, כל עוד הודיעו מראש על קיום ההפגנה והיא אינה אלימה.
  • סעיף 18: הזכות להקים ארגונים מקצועיים וארגוני סחר.
  • סעיף 19: זכותם של הפועלים ובעלי העסקים להגן על האינטרסים הכלכליים והחברתיים שלהם.
  • סעיף 20: הזכות של אזרחי אנדורה לחינוך על-פי דרכם.
  • סעיף 21: חופש התנועה באנדורה לכל יושביה - להתנייד בתוך הנסיכות, לצאת ממנה ולהיכנס אליה. זכותם של אזרחי אנדורה לקבוע את ביתם בה, בכל מקום שירצו.
  • סעיף 22: זכויות התושבים הזרים של אנדורה במקרים של אי חידוש התושבות שלהם או צו גירוש שניתן להם.
  • סעיף 23: זכותם של מי שרוצה בכך להגיש עתירה משפטית.
  • סעיפים 24, 25ו-26: אזרחי אנדורה יהינו מזכויות פוליטיות, כגון: הזכות לגישה למוסדות ציבוריים והזכות להקים מפלגות פוליטיות.
  • סעיפים 27 עד 36: "זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות", לרבות איסור על שלילת רכוש פרטי ללא הליך הוגן.

חובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סעיף 37: מערכת המיסוי באנדורה תהיה הוגנת.
  • סעיף 38: מאפשר לנסיכות להנהיג "שירות לאומי אזרחי"[דרושה הבהרה].

ערבויות של זכויות וחירויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיכים-השותפים, הפרלמנט, והממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון ארצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סעיפים 85 עד 94: מגדיר את סמכויותיהם ואת תפקודם של מערכת המשפט באנדורה. השפיטה חייבת להיות עצמאית ושופטים יכהנו עד כשש שנים.
  • סעיפים 95 עד 104: מגדיר את המבנה והתפקוד של בית הדין החוקתי של אנדורה, אשר תפקידו לפרש את החוקה.

התיקון החוקתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]