חיים יעקב מישקינסקי

הרב חיים יעקב מישְקינסקי (ה'תרמ"ג, 1883 - כ"ב בחשוון ה'תש"ג, 2 בנובמבר 1942) היה רב ליטאי, רבן של שטאבין, קנישין וסוויסלוץ'. נספה בשואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברזניקי הסמוכה לסובאלק למשה יהודה מישקינסקי, למד בישיבות המזוהות עם תנועת המוסר: ישיבת ראדין וישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה. בסלובודקה נתפס לשיטתה של תנועת המוסר והרב יצחק בלאזר מראשי התנועה ותלמידו של מייסדה רבי ישראל מסלנט, היה עבורו מודל לחיקוי. כבן למשפחה אמידה סייע רבות לחבריו במתן הלוואות וטיפל בעצמו בחברים חולים, גם באלו שחלו במחלות מידבקות.

נישא לחיה פַאיַאנְס, בתם של הרב דוד פאיאנס, הרב בקנישין ולימים ראב"ד ביאליסטוק וחבר הוועד המרכזי של "המזרחי", והרבנית מרים בתו של ראב"ד ביאליסטוק הרב חיים נפתלי הרץ היילפרין בן רבה הנודע של ביאליסטוק הרב רפאל יום טוב ליפמן הלפרין, מחבר הספר "עונג יום טוב". לאחר פטירת רעיתו, נשא בזיווג שני את אחותה יוכבד.

לאחר נישואיו כיהן כרב בשטאבין שבפלך סובאלק, אך במלחמת העולם הראשונה נחרבה העיירה והוא נדד בין עיירות שונות. עם מינוי חמיו לרבנות העיר ביאליסטוק, התמנה במקומו לרב בקנישין. הוא היה פעיל בנושאים חברתיים בעירו, וייסד בית ספר שבו למדו גם מקצועות חול לצד לימודי קודש. כחמיו תמך גם הוא ברעיון יישוב ארץ ישראל, אך לא נמנה באופן רשמי על תנועת המזרחי.

לאחר פרישת הרב מרדכי דב איידלברג מרבנות העיירה סוויסלוץ' לטובת רבנות העיר לחוביצ'ה, התמנה תחתיו כרבה של סוויסלוץ'. גם בעיירה זו היה פעיל בתחומי החינוך והחברה. בתקופת הכיבוש הסובייטי לא הוגלה לסיביר כמו רבים אחרים מבני המעמד הבורגני כי היה אהוד על הקומוניסטים המקומיים, עובדה זו גרמה לכך שנשאר בעיירה עד כיבוש ליטא בידי הנאצים ב-1942. ביום חיסול גטו סוויסלוץ', 2 בנובמבר 1942, היו הרב ורעייתו יוכבד בין היהודים שנרצחו בבור ירי ביער וישבניק ולפי עדות ראייה, נשא דרשה לפני שאר המוצאים להורג בנושא קידוש השם. בנם הצעיר נרצח במחנה ריכוז בוולקוביסק.

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק עברי (מישְקינסקי) - עיתונאי, עורך ומתרגם עברי.
משה מישקינסקי - היסטוריון ישראלי, חוקר תנועת הפועלים היהודית במזרח אירופה, ופרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת תל אביב
נפתלי הרץ - נרצח בשואה בהיותו בן 21^[1]