ישראל מסלנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי ישראל ליפקין מסלנט (או סלנטר; ו' בחשוון ה'תק"ע 3 בנובמבר 1810 - כ"ה בשבט ה'תרמ"ג 2 בפברואר 1883), ממייסדי תנועת המוסר שקמה בליטא במאה ה-19.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בו' בחשוון ה'תק"ע, 1810, בעיירה זאגר שבקרבת שאולאי, בצפון ליטא, ללאה ולרבי זאב וולף ליפקין. אביו כיהן כרב בעיירות זגר, גולדינגן וטלז והוא מחבר הגהות "בן-אריה" על התלמוד וארבעה טורים שנדפסו בהוצאת וילנא. מגיל צעיר היה נחשב לעילוי בזכות שכלו החריף, ותפיסתו המהירה. כשהיה בן 12 נסע ללמוד בישיבה בסלנט אצל רבי צבי ברוידא. בגיל 14 נישא לבתו של רבי יעקב הלוי אייזנשטיין מסלנט.

לאחר נישואיו המשיך ללמוד בישיבה בסלנט, ושם פגש את רבי יוסף זונדל מסלנט תלמידו של רבי חיים מוולוז'ין, פגישה שהשאירה עליו רושם עז. מאז ראוהו כרבו המובהק והחל נוהג בדרכיו. רבי זונדל לימד אותו שמוסר הוא דבר שדורש לימוד מיוחד.

שנות שהותו בוילנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא החל לפעול להחדרת לימוד המוסר, תוך שהוא מנצל את ההכרה בגדולתו בתורה. הוא פעל להקמת "בתי מוסר" אשר יפעלו בקרב הציבור הרחב. בין השנים 1840 - 1848 שימש כראש ישיבה בוילנה. רבי ישראל היה נואם מוכשר, ודרשותיו הפתוחות לקהל הרחב משכו אלפים. דרשותיו הנלהבות על מוסר ומצוות שבין אדם לחברו עשו רושם גדול על שומעיו, ודמותו הפכה אחת הפופולריות ביותר בעיר. מרבית דרשותיו עסקו בחובותיו המוסריות של היהודי והתבססו על ספרות המוסר של היהדות - ספרים כמו "חובת הלבבות" של רבינו בחיי ו-"מסילת ישרים" של רבי משה חיים לוצטו. גישה זו הייתה חידוש משמעותי מכיוון ששיטת לימוד התורה, בפרט לצעירים, כללה באותה תקופה לימוד סוגיות בתלמוד הבבלי בלבד, תוך דילוג על דברי אגדה ודיון בהשקפת עולם. עם זאת, במאבק על ראשות ישיבת רמיילס הוא נדחה מפני הרב מרדכי מלצר ונאלץ להקים לעצמו ישיבה קטנה באחד מפרברי העיר.

בתקופה זו ההשכלה בליטא החלה להתבסס, ודבריו נאמרו ונכתבו על רקע זה, ובהתייחס לדברי המשכילים בליטא‏[1].

אישיותו החזקה ושיטתו המהפכנית והמנומקת, משכו אל ישיבתו תלמידים רבים. במרוצת הזמן, נוסדו ישיבות נוספות בהנהגתו ברחבי רוסיה, ליטא ופולין.

בקובנה ובמערב אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1849 עבר רבי ישראל לקובנה. ב-1857 עבר לקניגסברג שבפרוסיה. משם הוא הפיץ כתב עת בענייני האתיקה היהודית. ב-1879 ייסד הרב כולל אברכים בעיר קובנה, שבליטא. ב-1880 עבר הרב לפריז והמשיך להפיץ משם את תורתו ושיטתו אף במערב אירופה. רבי ישראל פעל בגרמניה ובצרפת לתרגום התלמוד לאחת משפות אירופה. מטרתו הייתה להביא לידיעת העולם את אוצרות התלמוד. לצורך המשימה הוא נפגש עם אנשי רוח ואקדמיה אך הדבר לא צלח בידו, מאחר שלא מצא את האנשים הראויים והכסף הדרוש למימון המשימה. שנתיים מאוחר יותר, חזר רבי ישראל סלנטר לעיר קניגסברג, שם נפטר בכ"ה בשבט תרמ"ג.

על שמו ישיבת אור ישראל בפתח תקווה.

כתביו ודרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולמוס המוסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכו להכנסת תכנים נוספים לישיבות מעבר ללימוד הגמרא, נתקל בהתנגדות חריפה. המחלוקת סביב תנועת המוסר נמשכה שנים רבות, ופילגה סביבה את העולם הרבני הליטאי. היו מראשי הישיבות שחששו שלימוד המוסר יפגע בלימוד שאר חלקי התורה. בישיבות מסוימות אף נאסר על אנשי תנועת המוסר להיכנס לישיבה‏[2].

כיום, המחלוקת בנושא זה אינה מצויה, ולימוד המוסר התקבל כמעט בכל הישיבות הליטאיות, מלבד ישיבות בריסק.

כל עוד הנר דולק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציטוט מפורסם מרבי ישראל סלנטר נאמר לגבי התרגשותו ערב אחד, בהולכו ברחובות החשוכים של עירו, וראה אור דולק בבית. בהביטו, ראה יהודי בעל מלאכה העובד אל תוך הליל (לסיפור זה גרסה עם נגר או סנדלר). כששאל אותו, מדוע הוא עובד כל כך מאוחר ענה האיש: "כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן". רבי ישראל מיהר לספר לתלמידיו את שחווה. "מבינים אתם!" אמר, "כל עוד הנר דולק - אפשר לתקן". משפט זה הפך להיות המוטו שלו[3].

אור ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו לעידוד לימוד המוסר, וכן סיכום דבריו, יצאו כספר בשם "אור ישראל" על ידי תלמידו רבי יצחק בלאזר.

במאמר "שערי אור" בתחילת הספר, הוא מתמודד עם עניין החכמה (כפי הנראה גם תוך התייחסות להשכלה), וכותב שלימוד התורה מחייב יראה, כאשר למעשה מטרת לימוד התורה הוא ה"יראה".

Cquote2.svg

...דוד המלך עליו השלום אמר: "ראשית חכמה - יראת ד' ".
ושלמה בנו אמר בחכמתו: "תחלת חכמה - יראת ד' ". וכן חתם את ספר קהלת: "סוף דבר: הכל נשמע! את האלקים ירא..."
... ובפרק ג' של פרקי אבות למדנו: רבי חנינה בן דוסא אומר:
כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו - חכמתו מתקיימת,
וכל שאין יראת-חטאו (כלומר הפחד שלו מהחטא) קודמת לחכמתו - אין חכמתו מתקיימת.
ובמסכת ברכות: רבי יוחנן משום רשב"י: אין לו להקב״ה בבית גנזיו, אלא אוצר של יראת שמים.
וביותר אמרו חז"ל (במסכת שבת):
כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים - דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות,
ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו. בהי עייל?! (=איך יכנס?)

Cquote3.svg
– שער האור, הקדמה לספר אור ישראל
Cquote2.svg

עתה: מה היא היראה ומה קנייתה —
אחת היא הרחבת הדברים הידועים לכל:
יראת העונש הנוגע לַגְּוִיָה, ונפש הגבוה למעלה מכל יסודי תבל (כלומר: הדרך לקבל "יראה" הוא להבין את שפלות עצמו ואת גובה הבורא, ובכל זאת אין זה מספיק) -
אכן, לא בידיעתם יִוָּסֵר האדם , כמאמר רבותינו ז"ל (במסכת שבת) יודעין רשעים שדרכם למיתה!
...שמא תאמר שכוחה היא מהן? תלמוד לומר "ואחריתם בפיהם ירצו סלה".
ורק בהרחבה בהתפעלות הנפשי היסוד, להרחיב הרעיון בציור חושיי, לעורר הנפש ברגשת האברים...
כלומר, השכל אינו מספיק כדי להשפיע על האדם לנהוג באופן נכון, ועליו לנקוט שיטות שישפיעו על רגשותיו

Cquote3.svg
– לקראת סיכום הספר אור ישראל

תלמידיו וצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרבי ישראל מסלנט היו ארבעה בנים ושתי בנות.

  • בנו, יום טוב ליפמן ליפקין (1875-1846), פנה ללימודים אקדמיים בקניגסברג ובברלין, לאחר שעזב את בית אביו בגיל 15. מאוחר יותר השלים למגינת לב אביו את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת יינה, והספיק להתפרסם בזכות המצאותיו בתחום המכניקה בטרם מותו בגיל צעיר עוד בחיי אביו.‏[4][5]
  • בנו, הרב יצחק ליפקין, כיהן כאב"ד יאנוב, קרוז ופרשניץ ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. נפטר בשנת תרס"ג. בקונטרס "חוט המשולש" שנדפס בירושלים בשנת תרס"ד הובא מדברי תורתו וכן מתורת אביו וסבו. בשנת תשמ"ח (1988) הודפס הספר "לוחות אבנים" ובו דרשותיו ומאמריו.‏[6][7]
  • בן נוסף, הרב אריה לייב ליפקין-הורוויץ (נפטר בכ"א באדר תרנ"ו, 1896), כיהן כאב"ד בכמה עיירות ובסוף ימיו בבערזין. מחבר הספר "חיי אריה".‏[8]
  • בתו, מלכה הינדא, נישאה לרב אליהו אליעזר גרודזינסקי, חותנו של הרב חיים עוזר גרודזינסקי.
  • בן אחיו של רבי ישראל מסלנט היה הרב אריה לייב ליפקין (ת"ר-תשרי תרס"ג, 1902) שכיהן כאב"ד בפאפעלאן, קראטינגא ווקשנה. חיבוריו שנדפסו: דברי ידידיה, אור היום, שבילי המאורות וחידושי מהרא"ל.

רבי ישראל מסלנט העמיד תלמידים רבים, ומתורת המוסר שלו יצאו שיטות מוסר שונות, ובהן שיטות המוסר של התלמוד תורה בקלם, ישיבת נובהרדוק (אשר הדגישה את שפלות האדם) וישיבת סלבודקה (אשר טענה שיש להדגיש את כוחו של רוח האדם, ולרוממה).

שלושת תלמידיו העיקריים הם:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דב כ"ץ, תנועת המוסר - תולדותיה אישיה ושיטותיה, כרך א', ירושלים תש"ו.
  • עמנואל אטקס, ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר, ירושלים תשמ"ד.
  • יעקב מרק, במחיצתם של גדולי הדור, ירושלים תשי"ח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו
אודותיו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התבססות ההשכלה בליטא קשורה באד"ם הכהן אשר נבחר כראש תנועת ההשכלה בשנת 1842, החל ללמד בבית המדרש לרבנות בווילנה ב-1846, וכתב את המסה "אמת ואמונה" המתנגדת לדרך היהודית המסורתית בארצו בשנת 1847 (הודפס 20 שנה מאוחר יותר). את ספרו זה פתח בדברים על ה"מוסר" (מתוך ספר משלי): לדעת חכמה ומוסר: אם מוסר למה חכמה, ואם חכמה למה מוסר? אלא: אם יש באדם חכמה, הרי הוא לומד מוסר. ואם אין בו חכמה אין הוא יכול ללמוד מוסר. דבר אחר: "לדעת חכמה ומוסר" - אם יש באדם חכמה, הרי דברי תורה מסורים בידו, ואם אין באדם חכמה, אין דברי תורה מסורים בידו. (ילקוט משלי רמז תתקכ"ט בשם מדרש)." (הקדמת הספר "אמת ואמונה" על תנועת ההשכלה בליטא)
    לעומת דברים אלו, בספר אור ישראל, המשחזר את השיחות של רבי ישראל סלנטר, בהקדמה (שנכתבה בידי תלמידו) נכתב: "...הנה כמו כן הוא בתהלוכות שלום הנפש , היא חיי הנשמה לא תעמוד על מכונה, דור אחר דור הולך ודל במצב הרוחני , בריאות הנפש הולכת וחסר...
    האומנם תחת כי בדורות החולפות... עתה בדור האחרון הנה בעוה"ר (בעוונותינו הרבים) בכל משך שנות מועטות , רוח חדשה תחלוף על פניה, ותשא בכנפיה המון תמורות...וכבר נראה וניכר השתנות נופלה בחלישות ורפיון הנפש - בתורה ויראה ועבודת ה' ית"ש (יתברך שמו) כי המה הולכים וחסר, עד העת הרעה הזאת , אשר תחלואי הנפש הקיפה כמעט כל בשר, ה' ירחם."
    ובהמשך: "...גברו בעלי לשון, יראי חטא נמאסו, סר מרע משתולל, השקר מתעטף במעיל הצדק, איש זרוע - לו הארץ, והאמת נעדרת... הנה את אשר מלפנים בישראל, היה התורה והיראה תמים יחדיו, כערך חכמתם היה גם יראתם, הנה עתה בעוה"ר (בעוונותינו הרבים) כמעט נתפרד החבילה, נתקו המוסרות, ונפסק הקשר המחבר אותם יחד... ה' ירחם.
    כנגד זה הוא מציע: "האמנם... כיום... חכמי הרופאים עמלים תמיד להרחיב את חוג פעולתה, להבין ולהשכיל בשרשי המחלות , ובכח החכמה הבחינה והנסיון ימציאו מעת לעת תרופות הדשות אשר לא ידעו מלפנים...
    ...והאיר את עינינו... להקים את 'סוכת היראה הנופלת', ולהרים את קרנה, לחבר אותה אל התורה כמו לפנים בישראל, לרפאות תחלואי נפשות, ולהשיב את לבבם לאבינו שבשמים. במתק שפתיו השיב רבים מעון, והשביע כל נפש נענה ביראת ה' ית"ש (יתברך שמו)
  2. ^ בשנת 1897 הרב נתן צבי פינקל נאלץ לעזוב את הישיבה אותה יסד בסלובודקה עקב התנגדות לשיטת המוסר. היה זה אחד מתוך אירועים רבים דומים, סביב מחלוקת זו.
  3. ^ הקלטה של שלמה ארצי למלים (ביידיש) "כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן" בלחן של משה (מונה) רוזנבלום
  4. ^ ראה מאמר אודותיו בקובץ האסיף א
  5. ^ ראו: Peaucellier-Lipkin_linkage.
  6. ^ בנו, הרב אריה לייב ליפקין, היה גיסו של הרב אריה לוין ואביהם של הרבנים בנימין וחיים יצחק ליפקין. אודות רבי יצחק ליפקין ומשפחתו ראו: [1], [2] ,[3].
  7. ^ חוט המשולש, ירושלים תרס"ד, באתר HebrewBooks.
  8. ^ אריה ליב הורוויץ, ‏חיי אריה, וילנא תרס"ז, באתר HebrewBooks.
תקופת חייו של ישראל מסלנט על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן