חשיבת יחד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית היא אחת מצורותיה של קונפורמיות וביסודה היא מייצגת צורת חשיבה אשר מטרתה היא צמצום מחלוקות וחיכוכים בין חברי הקבוצה ללא בחינה מספקת של רעיונות חדשים או רעיונות נוגדי קונצנזוס. חשיבת יחד עלולה לגרום לקבוצה לקבל החלטות פזיזות ונטולות היגיון, ללא קול אופוזיציה אשר מוקרב למען הקונצנזוס או "שלום בית". לרוב, משמש המונח "חשיבת יחד" כביקורת על צעדים אשר קבוצה נקטה, נכשלה ובדיעבד היעדר אופוזיציה פנימית היה בעוכריה.

מקור המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח נטבע על ידי הסוציולוג והעיתונאי ויליאם ה. וייט ב-1952 במגזין הכלכלי פורצ'ן:

חשיבת יחד איננה קונפרמיות רגילה, אינסטינקטיבית, הנמצאת בכל בני האדם, אלא סוג מיוחד של קונפרמיות אשר מבצעת לעצמה רציונליזציה ושכנוע עצמי שערכי הקבוצה הינם הולמים, טובים וצודקים.

הפסיכולוג אירווין ג'אניס, אשר ביצע מחקרים רבים בנושא, הגדיר את המונח בספרו "קורבנות חשיבת היחד" בצורה מעט שונה:

צורת חשיבה אשר מתבטאת אצל אנשים המעורבים באופן ניכר בקבוצה, כאשר השאיפה לתמימות דעים גוברת על רצונם להציע הצעות ריאליסטיות בנוגע לשינוי דרכי פעולה.

קווים כלליים לחשיבת יחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירווין ג'אניס, בספרו "Victims of Groupthink" מונה את הסיבות, תסמינים ואמצעי מניעה לחשיבת יחד:

סיבות לחשיבת יחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קבוצה מגובשת היא בעלת סיכויים גדולים יותר ליפול למלכודת חשיבת היחד. ככל שהקבוצה מגובשת יותר, קטן הסיכוי להעלאת תהיות אשר ישברו את הגיבוש.
  • בידוד מרצון מדעות ומומחים חיצוניים.
  • מנהיגות חזקה מובילה לחשיבת יחד, מכיוון שמנהיגות חזקה נוטה לכוון את הקבוצה לפי דרכה האישית.
  • כאשר חברי הקבוצה באים מרקע סוציאלי ואידאולוגי דומה, גדלים הסיכויים לחשיבת יחד.

תסמינים של חשיבת יחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשליית אי הפגיעות - חברי קבוצה מרגישים מוגנים מטעויות בשל ההגנה שמספקת הקבוצה.
  • דחיית אזהרות אשר נוגדות את הנחות היסוד של הקבוצה.
  • רציונליזציה - מנגנון הגנה טבעי המנמק באופן לכאורה לוגי כשלים בחשיבה.
  • לחץ לקונפורמיות - לחץ המופעל על פרטים בקבוצה ליישר קו עם חברי הקבוצה.
  • תחושת עליונות - תפיסה של עליונות חברי הקבוצה לעומת סביבתה.
  • צנזורה עצמית - נטייה של פרטים בקבוצה לא לבטא ביקורת פנימית.
  • אשליית אחדות הדעים - אשליה הנובעת מהגורמים הנ"ל ומחזקת את הלחץ לקונפורמיות.
  • ראיה סטריאוטיפית של מנהיגי הקבוצה היריבה.
  • "שומרי סף" - פרטים בקבוצה המתריסים כנגד דעות ביקורתיות.

מניעת חשיבת יחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מינוי "פרקליטי שטן" - אנשים שתפקידם מוגדר מראש כמבקרי המדיניות.
  • חשיפת עמדתו של מנהיג הקבוצה בסוף - מונע הטיה של דעות חברי הקבוצה כתוצאה מלחץ לקונפורמיות וחנופה.
  • חלוקת הקבוצה למספר צוותי חשיבה עצמאיים ונפרדים.
  • סיעור מוחות.
  • כל האלטרנטיבות הסבירות נבחנו עד תום.
  • קבלת חוות דעת חיצונית לקבוצה.

דוגמאות לחשיבת יחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת על המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]