בוריס ספאסקי
| בוריס ספאסקי Спасский, Борис Васильевич נולד ב־1937 |
||
|---|---|---|
 |
||
| הישג בולט | היה אלוף העולם בשנים 1969 - 1972 | |
| הדרגה הגבוהה ביותר | רב אמן משנת 1955 | |
| מד כושר מרבי | 2773 (יולי 1969) | |
| ארצות מגורים | ברית המועצות,צרפת | |
בוריס וסילייביץ' ספאסקי (ברוסית: Бори́с Васи́льевич Спа́сский; נולד ב-30 בינואר 1937) הוא שחמטאי צרפתי (בעבר היה רוסי-סובייטי), רב אמן ואלוף העולם בשחמט בשנים 1969 - 1972.
תוכן עניינים |
[עריכה] ילדותו
ספאסקי נולד בלנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) ולמד לשחק שחמט בגיל חמש, ברכבת בה נמלט מהעיר במהלך מלחמת העולם השנייה. ספאסקי החל למשוךתשומת לב ציבורית בגיל עשר, כשניצח את אלוף ברית המועצות בשחמט מיכאיל בוטביניק במשחק סימולטני. מאמנו הראשון היה האמן ולדימיר זק. ספאסקי הגיע לדרגת אמן כבר בגיל 15 (הישג חסר תקדים בתקופתו).
[עריכה] רב אמן צעיר
בגיל 16 ספאסקי סיים במקום רביעי משותף עם 12 נקודות מ-19 משחקים בתחרות חזקה בבוקרשט, רומניה. הזוכה אלכסנדר טולוש התרשם מיכולותיו והפך להיות מאמנו. הישגיו בתחרות זו זיכו אותו בתואר אמן בינלאומי של ארגון פיד"ה. בשנת 1955 הוא סיים במקום שלישי משותף באליפות ברית המועצות ה-22, עם 11.5 נקודות מ-19 משחקים, תוצאה שאיפשרה לו להעפיל לטורניר הבין-אזורי שנערך בגטבורג.[1] בגיל 18 ספאסקי זכה באליפות העולם לנוער עם 14 נקודות מ-16 משחקים, הישג שזיכה אותו בתואר רב אמן. ב-1956 סיים במקום ראשון משותף באליפות ברית המועצות, בצוותא עם רבי האמנים מארק טיימנוב ויורי אברבך.
[עריכה] המשבר
העלייה המטאורית של ספאסקי נעצרה בבת אחת והוא החל לסבול ממשבר מקצועי ואישי. הוא נכשל בנסיונו להעפיל לתחרות הבין-אזורית ב-1958 לאחר שהפסיד למיכאל טל במשחק המכריע[1] שהיה הפכפך והיתרון עבר בין שחקן למשנהו מספר פעמים. בשנים 1960-1959 הוא סבל מחוסר יציבות. בשנת 1961 הוא כשל פעם נוספות בנסיון להפעיל לטורניר הבין-אזורי, וגם הפעם בהפרש של מקום אחד.
[עריכה] החזרה לצמרת
לאחר הכישלון בשנת 1961 החליט ספאסקי להחליף את מאמנו, שנודע כשחקן התקפה חזק, בגאון אסטרטגי בשם איגור בונדרבסקי. השיפור היה מיידי- בתוך מספר חודשים זכה ספאסקי באליפות ברית המועצות בפעם הראשונה בחייו. באליפות ברית המועצות הבאה הוא סיים במקום ראשון משותף עם ליאוניד שטיין ורטמיר חולמוב, אולם הפסיד לשטיין בפלייאוף. ב-1964 הוא ניצח בטורניר האזורי שהתקיים במוסקבה (טורניר שנחשב לאחד מהחזקים שהיו אי פעם) והעפיל לתחרות הבין-אזורית באמסטרדם. רצף ההצלחות שלו לא נקטע והוא סיים במקום ראשון משותף (כשהוא מנצח שמונה משחקים ברציפות) והעפיל בפעם הראשונה בחייו לדו-קרבות "המועמדים".
[עריכה] הזכייה באליפות העולם
ספאסקי התמודד בטורניר המועמדים ב-1965, שנה שנחשבה ל"שנה המופלאה שלו". בסיבוב הראשון של הטורניר הוא ניצח את פאול קרס בתוצאה 6-4 (+4 =4 -2). לאחר מכן הוא ניצח את יפים גלר בתוצאה (5.5-2.5, +3 =5 -0) בגמר ה"מועמדים" הוא התמודד עם ידידו הוותיק, אלוף העולם לשעבר, מיכאל טל. ספאסקי ניצח את טל 7-4 (+4 =6 -1) בעיקר בזכות יכולתו לנווט את המשחק לעמדות שקטות בהן טל, הטקטיקן הדגול, לא הרגיש בנוח. מכיוון שניצח בגמר המועמדים עמד ספאסקי לשחק עם טיגראן פטרוסיאן על תואר אלוף העולם. לפני הדו-קרב עם פטרוסיאן היה ספאסקי בכושר מעולה- הוא זכה בתחרות החזקה לזכר מיכאיל צ'יגורין בסוצ'י ביחד עם וולפגאנג אונציקר ובתחרות העל בהיסטינגס ביחד עם וולפגאנג אולמן. הדו-קרב עם פטרוסיאן שהתקיים במוסקבה בשנת 1966 היה אחד מהדו-קרבות הצמודים בהיסטוריה, וספאסקי הפסיד בהפרש של נקודה אחת בלבד (+3 =17 -4). כשנשאל אלוף העולם לשעבר מיכאיל בוטביניק מדוע ספאסקי הפסיד הוא השיב: "כי הוא לא הצליח לתכנת את עצמו לפטרוסיאן".
ההפסד לפטרוסיאן לא עצר את המומנטום של ספאסקי ובשנתיים הבאות הוא זכה במספר תחרויות חשובות. מיד לאחר ההפסד באליפות העולם השתתפו ספאסקי ופטרוסיאן ב"גביע פיאטיגורסקי" בסנטה מוניקה ביחד עם רבים מהשחקנים הטובים בעולם (פישר, לארסן, פורטיש, אונציקר, רשבסקי, ניידרוף, איבקוב ודונר). ספאסקי זכה בתחרות הזו (בהפרש חצי נקודה מפישר) בעוד שפטרוסיאן סיים רק במקום שישי משותף. ספאסקי כינה את התחרות הזאת "תחרות חיי". בשנה שלאחר מכן ספאסקי סיים במקום ראשון משותף בתחרות העל בסוצ'י.
מכיוון שספאסקי היה המפסיד בדו-קרב על אליפות העולם הוא העפיל אוטומטית לטורניר ה"מועמדים" הבא (בלי להשתתף בתחרות האזורית והבין-אזורית). בטורניר הוא שוב ניצח את גלר באותה תוצאה ((2.5-5.5, (+3 =5 -0)). לאחר מכן הוא פגש את בנט לארסן וניצח גם אותו 2.5-5.5. בגמר הוא התמודד נגד ויקטור קורצ'נוי וניצח אותו 3.5-6.5. וכך זכה ספאסקי להזדמנות שנייה נגד פטרוסיאן. בגמר שהתקיים גם הוא במוסקבה בשנת 1969 ניצח ספאסקי בתוצאה 10.5-12.5 וזכה בתואר אלוף העולם. הדו-קרב מ-1969 התעלה לרמה גבוהה יותר ורבים ממשחקיו נלמדים עד היום (במיוחד זכור משחק מספר חמש - [2] - בו הסיע ספאסקי את רגלי המלכה שלו כל הדרך לערוגת ההכתרה בעשרים ושניים מסעים).
[עריכה] אובדן התואר
במהלך שנת 1970 המשיך ספאסקי לנצח בתחרויות חשובות (כגון סן חואן, אמסטרדם, וגטבורג). כמו כן הוא הוביל את נבחרת ברית המועצות לניצחון בתחרות "ברית המועצות נגד שאר העולם" כשספאסקי עצמו מסיים בתיקו 2-2 עם בנט לארסן (ניצחונו של ספאסקי שהושג ב-17 מסעים היה אחד מהניצחונות הקצרים והמפורסמים בהיסטוריה של ההתמודדויות בין רבי אמנים - [3]). אולם בשנת 1971 נחלש כושרו והוא מיעט לשחק בתחרויות. בתחרות חשובה לזכר אליוכין הוא סיים רק במקום חמישי משותף. בשנת 1972 ספאסקי ניסה להגן על התואר אלוף העולם כנגד בובי פישר. הדו-קרב שכונה "דו-קרב המאה" (מסיבות שאינן קשורות בהכרח לשחמט) הסתיים בתבוסה מוחצת לספאסקי (12½-8). ספאסקי הפגין בדו-קרב זה יכולת חלשה והרבה לעשות "שגיאות גסות". שלטונות ברית המועצות שראו בדומיננטיות הסובייטית בשחמט הוכחה לעליונותם, זעמו על הפסדו של ספאסקי לפישר האמריקאי, בעיצומה של המלחמה הקרה.
[עריכה] המשך הקריירה
הפסדו של ספאסקי לפישר לא סיים את הקריירה השחמטאית שלו. כבר בשנה שלאחר מכן הוא זכה באליפות ברית המועצות, והעפיל לטורניר המועמדים פעם נוספת ב-1974 בנסיון להשיב לעצמו את התואר אלוף העולם. הוא ניצח את רב האמן האמריקאי רוברט בירן 4½-1½ (+3 =3 -0) (המשחק הראשון - [4] בו ספאסקי הקריב את מלכתו בנונשלאנטיות נהיה מפורסם מאוד). ברם, ספסקי הפסיד כבר בשלב חצי הגמר שכשהובס על ידי אלוף העולם העתידי אנטולי קרפוב 7-4 (+1 -4 =6). בשנת 1977 ניסה ספאסקי להעפיל לדו-קרב על אליפות העולם פעם נוספת.
הפעם הוא ניצח את ולדימיר הורט 8½-7½ ואת לאיוש פורטיש בתוצאה 8½-6½. אולם הוא הפסיד בגמר לוויקטור קורצ'נוי בתוצאה7 ½-10½, (+4 -7 =7). ספאסקי המשיך לשחק שחמט תחרותי במהלך כל שנות השמונים ותחילת שנות התשעים.
[עריכה] מורשתו
ספסקי הותיר את עיקר חותמו על עולם השחמט כ"ילד פלא" בשנות החמישים וכמבוגר בשנות השישים. שלא כמו שחקנים רבים אחרים ספסקי כמעט לא תרם לאחר שנהפך לאלוף עולם. על אף שמעולם לא היה שחקן פתיחות חזק ספסקי תרם תרומה רבה במספר וריאנטים ידועים: בספרדית (וריאנט בריאר ומרשל), בנימצו-הודית (וריאנט לנינגרד) ובסציליאנית סגורה. ישנם מספר וריאנטים הקרויים על שמו (בנימצו הודית, ובהודית של המלך). שלא כמו לשחקנים רבים בתקופתו לספסקי היה רפרטואר פתיחות גדול (הוא פתח את מחצית ממשחקיו עם ה4 ואת מחצית ממשחקיו עם ד4). ספסקי החזיר לאופנה את הפתיחה הפראית "גמביט המלך" וניצח בעזרתה 16 משחקים (כולל נגד אלופי העולם פישר וקרפוב ונגד הטוען לכתר דויד ברונשטיין). סגנונו של ספסקי כונה אוניברסלי- הוא לא היה שחקן התקפי או שחקן אסטרטגי אלא שחקן שהיה מוכן לשחק כל סוג של עמדה.
[עריכה] משחק לדוגמה
משחק של ספאסקי (לבן) נגד דוד ברונשטיין (שחור) ששוחק באליפות ברית המועצות 1960. גרסא של המשחק מופיעה בסרט ג'יימס בונד מרוסיה באהבה (1953). 1.ה4, ה5
2.ו4 (גמביט המלך פתיחה שגם ספסקי וגם ברונשטיין אהבו), ה:ו4
3.פו3, ד5
4.ה:ד5, רד6 מקובל יותר 4.פו6.
5.פג3 (מעניין גם 5.רב5+), פה7
6.ד4, 0-0
7.רד3, פד7
8. 0-0, ח6?! (עדיף פו6!)
| 8 |  |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
|
| 7 |  |
 |
|
 |
 |
|
|
|
| 6 | |
|
|
 |
|
|
|
|
| 5 | |
|
|
 |
|
|
|
|
| 4 | |
|
|
 |
|
|
|
|
| 3 | |
|
 |
 |
|
 |
|
|
| 2 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 1 |  |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח |
9.פה4! (מתחיל לבנות לחץ ששווה את ההקרבה של ד5), פ:ד5
10.ג4, פה3
11.ר:ה3, ו:ה3
12.ג5!, רה7
13.רג2! (לשחור יש בעיות עם הערוגות ח7 ו-ו7), צה8
| 8 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 7 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 6 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 5 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 4 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 3 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 2 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 1 | |
|
|
|
|
|
|
|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח |
14.מהד3, ה2
15.פד6!? הקרבה מהממת של צריח ופרש. אובייקטיבית כנראה היה עדיף פשוט צו2!
| 8 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 7 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 6 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 5 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 4 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 3 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 2 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 1 | |
|
|
|
|
|
|
|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח |
15. ...פו8? מסע חלש שמפסיד את המשחק. היה הכרחי לשחק 15. ...ר:ד6 16.מהח7+, מו8 17.ג:ד6, ה:ו1=מה+ 18.צ:ו1, ג:ד6! 19.מהח8+, מה7 20.צה1+, פה5 21.מה:ז7, צז8! 22.מה:ח6, מהב6! 23.מח1, רה6 24.ד:ה5 וללבן תמורה תמורת הטיב אבל לא בטוח שהיא תספיק לניצחון.
16.פ:ו7!, ה:ו1=מה+
17.צ:ו1, רו5
18.מה:ו5, מהד7
19.מהו4, רו6
20.פ3ה5, מהה7 עדיף היה 20. ...ר:ה5
| 8 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 7 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 6 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 5 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 4 | |
|
|
|
|
 |
|
|
| 3 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 2 | |
|
|
|
|
|
|
|
| 1 | |
|
|
|
|
|
|
|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח |
21.רב3!, ר:ה5
22.פ:ה5, מח7
23.מהה4+ השחור נכנע.
[עריכה] התמודדויות
| שנה | מיקום | המתמודד השני | תוצאה | |
|---|---|---|---|---|
| 1965 | ריגה | יפים גלר | 5.5 מ-8 | ניצחון |
| 1965 | טביליסי | מיכאל טל | 7 מ-11 | ניצחון |
| 1966 | מוסקבה | טיגראן פטרוסיאן | 11.5 מ-24 | סגן אלוף העולם |
| 1968 | סוחומי | יפים גלר | 5.5 מ-8 | ניצחון |
| 1968 | מאלמה | בנט לארסן | 5.5 מ-8 | ניצחון |
| 1968 | קייב | ויקטור קורצ'נוי | 6.5 מ-10 | ניצחון |
| 1969 | מוסקבה | טיגראן פטרוסיאן | 12.5 מ-23 | ניצחון,אלוף העולם |
| 1972 | רייקיאוויק | רוברט פישר | 8.5 מ-21 | הפסד תואר אלוף העולם |
| 1977 | אמסטרדם | יאן טימן | 4 מ-6 | ניצחון |
| 1977 | רייקיאוויק | וולסטימיל הורט | 8.5 מ-16 | ניצחון |
| 1977 | זולינגן | רוברט הובנר | 3.5 מ-6 | ניצחון |
| 1977 | זולינגן | לובומיר קבלק | 4 מ-6 | ניצחון |
| 1977 | ז'נבה | לאיוש פורטיש | 8.5 מ-15 | ניצחון |
| 1977 | בלגרד | ויקטור קורצ'נוי | 7.5 מ-18 | הפסד |
| 1980 | מקסיקו | לאיוש פורטיש | 7 מ-14 | תיקו |
| 1983 | חילברסום | יאן טימן | 3 מ-6 | תיקו |
| 1989 | וונציה | רוברט הובנר | 2 מ-6 | הפסד |
| 1990 | ארצות הברית | יאסר סיירבן | 2 מ-5 | הפסד |
| 1992 | בלגרד | רוברט פישר | 12.5 מ-30 | הפסד |
| 1993 | בודפשט | יהודית פולגר | 4.5 מ-10 | הפסד |
[עריכה] הופעות באולימפיאדות השחמט
| שנה | לוח | קבוצה | מד יכולת | נקודות | תוצאות | % | מקום |
| 1962 | 3 | ברית המועצות | 11 מ-14 | 8+ 6= 0- | 78.6 | 1 קבוצתי, 1 אישי | |
| 1964 | 2 עת | ברית המועצות | 10.5 מ-13 | 8+ 5= 0- | 80.8 | 1 קבוצתי, 3 אישי | |
| 1966 | 2 | ברית המועצות | 10 מ-15 | 5+ 10= 0- | 66.7 | 1 קבוצתי | |
| 1968 | 2 | ברית המועצות | 10 מ-14 | 6+ 8= 0- | 71.4 | 1 קבוצתי, 3 אישי | |
| 1970 | 1 | ברית המועצות | 9.5 מ-12 | 7+ 5= 0- | 79.2 | 1 קבוצתי, 1 אישי | |
| 1974 | 3 | ברית המועצות | 2650 | 11 מ-15 | 7+ 8= 0- | 73.3 | 1 קבוצתי, 1 אישי |
| 1978 | 1 | ברית המועצות | 2630 | 7 מ-11 | 4+ 6= 1- | 63.6 | 2 קבוצתי |
| 1984 | 1 | צרפת | 2590 | 8 מ-14 | 2+ 12= 0- | 57.1 | 7 קבוצתי |
| 1986 | 1 | צרפת | 2620 | 9 מ-14 | 4+ 10= 0- | 64.3 | 10 קבוצתי |
| 1988 | 1 | צרפת | 2560 | 7.5 מ-13 | 3+ 9= 1- | 57.7 | 31 קבוצתי |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תחבולות של בוריס ספאסקי, wtharvey.com
- מידע כללי
[עריכה] הערות שוליים
| אלופי העולם בשחמט | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||||||||||
| הקודם: טיגראן פטרוסיאן |
אלופי העולם בשחמט | הבא: בובי פישר |
