אולימפיאדת השחמט 1970

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולימפיאדת 1970
תאריך התחלה 5 בספטמבר 1970 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך סיום 27 בספטמבר 1970 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר זיגן, גרמניה המערבית
אתר Siegerlandhalle
שופט ראשי Harry de Graaf (הולנד)
קבוצות משתתפות 60
מס' משתתפים 360 (מהם 35 רבי אמנים ו-66 אמנים בינלאומיים)
מס' משחקים 2280
שיטה 6 בתים ו-5 גמרים
1968
1972
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דף רישום המשחק של בובי פישר נגד מיגל ניידורף בסיבוב השלישי

אולימפיאדת השחמט ה-19 אורגנה על ידי פיד"ה וכללה תחרות פתוחה ומספר אירועים נוספים לקידום השחמט. היא התקיימה בזיגן, שבגרמניה, בין 5 בספטמבר ל-27 בספטמבר 1970.

תוצאות הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

# מדינה שחקנים נקודות
1 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות בוריס ספסקי, טיגראן פטרוסיאן, ויקטור קורצ'נוי, לב פולוגייבסקי, וסילי סמיסלוב, יפים גלר 27.5
2 הונגריההונגריה הונגריה לאיוש פורטיש, לבנטה לנגייל, אישטוון בילק, גיוזה פורינטוש, אישטוון צ'ום, זולטאן ריבלי 26.5
3 יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה סבטוזר גליגוריץ', בוריסלב איבקוב, מילן מטולוביץ', אלכסנדר מטנוביץ', ברונו פרמה, דרגולוב מיליץ' 26
4 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית רוברט פישר, שמואל רשבסקי, לארי אוונס, פאל בנקו, ויליאם לומברדי, אדמר מדריס 24.5
5 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה ולסטימיל הורט, מירוסלב פיליף, וולסטימיל יאנשה, יאן סמייקל, יוסף פריביל, פרנטישק בלטני 23.5
6 גרמניהגרמניה גרמניה המערבית וולפגנג אונציקר, לותר שמיד, קלאוס דרגה, הנס הכט, דיטר מורלוק, קלאוס קלונדט 22
7 בולגריהבולגריה בולגריה מילקו בובוצוב, גאורגי טרינגוב, ניקולה פדבסקי, לובן פופוב, איוון רדולוב, אטנס קולרוב 21.5
8 ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה מיגל ניידורף, אוסקר פנו, חוליו בולבוצ'אן, מיגל קוינטרוס, חורחה רובינטי, קרלוס חוארס 21.5
9 גרמניה המזרחית וולפגנג אולמן, מליך בורקהרד, היינץ ליבר, ארטור הניגס, לותר זין, פרידריך באומבך 19
10 רומניהרומניה רומניה פלורין גאורגיו, ויקטור צ'וקלטיה, תאודור גיצסקו, אמיל אונגוריאנו, גאורגה מיטיטלו, עמנואל רייכר 18.5
11 קנדהקנדה קנדה 17.5
12 ספרדספרד ספרד 16

מדליות אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהב כסף ארד
הלוח הראשון בוריס ספסקי (ברית המועצות) 9.5 מ-12 (79.2%) רוברט פישר (ארצות הברית) 10 מ-13 (76.9%) בנט לארסן (דנמרק) 13 מ-17 (76.5%)(גמר ב')
הלוח השני בוריסלב איבקוב (יוגוסלביה) 10 מ-13 (76.9%) טודב אולמן (מונגוליה) 13.5 מ-18 (75%) (גמר ב'),
לותר שמיד (גרמניה המערבית) 9 מ-12 (75%)
הלוח השלישי ויליאם הרטסטון (אנגליה) 12.5 מ-16 (78.1%) מילן מטולוביץ' (יוגוסלביה) 13 מ-17 (76.5%) ויקטור קורצ'נוי (ברית המועצות) 11 מ-15 (73.3%),
כריסטיאן לנדבק (הולנד) 11 מ-15 (73.3%)
הלוח הרביעי אלכסנדר מטנוביץ' (יוגוסלביה) 10 מ-12(83.3%) יאן סמייקל (צ'כוסלובקיה) 13 מ-17(76.5%) לב פולוגייבסקי (ברית המועצות) 9 מ-12(75%)
לוח עתודה ראשון ויליאם לומברדי (ארצות הברית) 11 מ-14 (78.6%) אישטוון צ'ום (הונגריה) 10.5 מ-14 (75%) וסילי סמיסלוב (ברית המועצות) 8 מ-11 (72.7%)
לוח עתודה שני סמואל אסטימו (הפיליפינים) 8 מ-10 (80%) (גמר ג') אקרם קונצ'י (אלבניה) 7 מ-10 (70%) (גמר ד') לייף אוגרד (נורווגיה) 7.5 מ-11 (68.2%) (גמר ג')

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדה זו השתתפה נבחרת ישראל שכללה את:

הנבחרת זכתה במקום ה-13.

להלן התוצאות הקבוצתיות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מידע על התחרות, באתר אולימפבייס (באנגלית)