טיוטה:קבר יונה
קבר יונה בן אמיתי הנביא, הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתו אינו מתואר בתנ"ך, אך קיימות מספר מסורות לגביו.
המקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארץ שעיר (המאה ה-1)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר חיי הנביאים (Vitae Prophetarum) מהמאה ה-1 כותב על קבר יונה: "אחרי הרעב קם והלך לארץ יהודה, ולאחר שמתה אמו בדרך, קברה ליד אלון דבורה. אחרי שהתיישב בארץ שעיר מת שם וייקבר בקבר קנז השופט הראשון"
כפר כנא[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבעון[עריכת קוד מקור | עריכה]
עדות תמוהה ישנה של כתב מר' יצחק בן אלפרא: "ומשם [מקבר יוסף הצדיק בקרבת שכם] הלכנו לגבעון, נקרא כפר כנה. קרוב משם מאה אמה, יונה בן אמיתי, עליו בנין גדול".
משהד[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסורת מוסלמית אחרת, שראשיתה עוד בתקופה הביזנטית, מזהה את קברו במסגד ביישוב משהד השוכן מצפון לנצרת. למסורת זאת מעט יותר משקל מהמסורות האחרות שכן גם החוקרים נוטים לזהות את מיקומה של גת חפר, עירו של יונה, בכפר זה.
עולי הרגל והמקורות היהודיים מזהים את מקום מנוחתו במשהד[1]. זאב וילנאי כותב ב"מדריך הגליל" משנת 1954, כי קברו של יונה ידוע מהמאה ה-4. בימי הביניים היו יהודים רבים מבקרים בו ומשתטחים על קברו. רבי פתחיה מרגנסבורג ביקר במקום בשנת 1180 וכותב על שומר הקבר: "וכשהיהודים באים הוא מקבל אותם בסבר פנים יפות, ואומר להם: יונה בן אמיתי יהודי היה. לכך ראוי לכם לאכול משלו - ומאכיל הפירות ליהודים"[2].
הכפר נקרא "משהד", מהמילה "שאהיד" - שמובנה קדוש - על שם קברו הקדוש של יונה. בקרבתו חורבה בשם: חירבת א-זרע - מקומה של גת-חפר המקראית.
ציפורי (המאה ה-12)[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ומשם [מזרעין, יזרעאל] שלש פרסאות לשפוריה, והיא צפורי, ושם קברו של רבינו הקדוש ורבן גמליאל ור' חייא שעלה מבבל ויונה בן אמיתי, והם קבורים בהר, ושם יש קברי ישראל הרבה" מסעות בנימין מטודלה.
חברון[עריכת קוד מקור | עריכה]
"יונה בן אמיתי הנביא בקרית חברון ארבע". [ר' יעקב בן נתנאל הכהן]. כן כתב מנחם החברוני כי מחברון הלך וראה מערת יונה בן אמיתי ומשם הלך לקבר רחל. כנראה שניהם התכוונו לחלחול הסמוכה לחברון ששם מצוין כיום קבר נתן הנביא, אולם אצל הערבים הוא מכונה 'נבי יונס' ובודאי ליונה מכוון שם זה.
חלחול[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן מספר מסורות מוסלמיות בדבר מקום קבורתו של יונה בן אמיתי. מסורת אחת מזהה את קברו במסגד בעיירה חלחול השוכנת מצפון לעיר חברון. המסורת היהודית[3] דווקא מזהה במסגד זה את קבריהם של נתן הנביא וגד החוזה.
בין טבריה לציפורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר החזיונות [ג, יג] מזכירו בין טבריה לציפורי, תיאור המתאים למשהד
אשדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסורת נוצרית ביזנטית שאומצה על ידי המוסלמים, ממקמת את קברו של יונה הנביא בגבעת יונה בצפון אשדוד, גבעה שנמצאת דרומית לשפך של נחל לכיש ומשקיפה על נמל אשדוד. קבר יונה מופיע כבר במפת מידבא מהמאה השישית לספירה. בראש הגבעה ישנה מצבה שאמורה לייצג את הקבר. על פי רוב הדעות אין קשר אמיתי בין המקום לקברו של יונה הנביא.
מוסול (המאה ה-14)[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסורת אחרת ממקמת את קברו של יונה בסמוך לעיר מוסול בצפון עיראק (לא רחוק מהעיר מוסול מצויים שרידיה של העיר נינוה אליה נשלח יונה). אחוזת הקבר ממוקמת הייתה ממוקמת במסגד בתל יונה ("נבי יונס"), הסמוך לשרידי החומה המערבית של העיר. המקום מקודש הן לערביי המקום והן ליהודי עיראק וליהודי כורדיסטן, כמקום קברו של יונה. ב-24 ביולי 2014 הרסו כוחות דאעש שהשתלטו על מוסול את מתחם הקבר והפכוהו לעיי חורבות[4].
צרפנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסורות אחרות ממקמות את קבר יונה בן אמיתי דווקא מחוץ לגבולות ארץ ישראל. מסורת טוענת שיונה נקבר בעיירה הלבנונית צרפנד, הלא היא העיר צרפת מימי המקרא. חיזוק למסורת זאת הקושרת את אליהו לעיירה צרפנד ניתן למצוא דווקא בספרות המדרש היהודית, בילקוט שמעוני על ספר יונה מסופר שיונה הוא בנה של האישה מצרפת אשר לפי הכתוב בספר מלכים א'[5] אליהו הנביא חולל עבורה נס ובו צפחת השמן של אותה אישה לא כלתה בכל עת ימי הבצורת בארץ ישראל. לאחר מכן מסופר שאליהו החיה את בנה אך לא ניתן להבין מהמדרש האם יונה הוא בנה של האישה הצרפתית שהחיה אליהו או שמדובר בבן אחר.
ח'אן יונס[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לרשימת המקורות באתר "אהלי צדיקים"
- ^ סבוב רבי פתחיה מרגנשבורג, מהדורת לונדון 1856 עמוד 58. לעיון באתר דעת
- ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, ספר יונה: פירוש ישראלי חדש: מסעות יונה בים הספרות היהודית לדורותיה, ירושלים, אבי-חי, 2015, עמ' 141
- ^ דאעש פוצץ את קבר יונה הנביא בעיראק, באתר ynet, 26 ביולי 2014
- ^ פרק י"ז, פסוקים ח' - כ"ד