נמל אשדוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת כמות אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים.

תוכן עניינים

[עריכה] מיקום

נמל אשדוד ממוקם כארבעים ק"מ דרומית לתל אביב, ליד שפך נחל לכיש. הצורך להקמת נמל עמוק מים התעורר כבר בימיה הראשונים של המדינה, לאחר שהתברר, שאין אפשרות להרחיב את הנמלים הקיימים כדי להבטיח שינוע וטיפול יעיל במטעני היצוא והיבוא, שהיקפם הולך וגדל. ההחלטה להקים את הנמל הנוסף באשדוד, התבססה על מספר שיקולים:

1) הקמת הנמל עולה בקנה אחד עם מגמת פיזור האוכלוסין והקמת מרכזים עירוניים באזור הדרום.

2) מיקום הנמל מקצר משמעותית את מרחקי ההובלה היבשתית של מטענים ממרכז הארץ דרומה - וחזרה. לדוגמה - המרחק מפרדסי רחובות לנמל אשדוד, קצר ב - 102 ק"מ מהמרחק מרחובות לנמל חיפה. דוגמה נוספת - הובלת אשלגן מסדום לנמל אשדוד מקצרת את הנסיעה ב - 120 ק"מ.

3) מיקום הנמל מבטיח כמה יתרונות חשובים נוספים והם: הנמל קרוב לעורקי התחבורה הקיימים ובנוסף לכך הוא קרוב למרכזי התעשייה והייצור של ישראל, ולתל אביב - מרכז המסחר של המדינה.

[עריכה] נתונים

נמל אשדוד הוא אחד הנמלים עמוקי המים הבודדים שניבנו בים הפתוח, ובנייתו הייתה כרוכה בקשיים הנדסיים רבים. להחלטה על מיקום הנמל ובנייתו קדם סקר ימי ואקלימי, שאושש את ישימות הקמתו. אורכם הכולל של רציפי הנמל מגיע כיום ל - 4123 מ', מתוכם מיועדים 2074 מ' למטען כללי, 485 מ' למכולות, רציף רב תכליתי באורך 434 מ', ו - 500 מטרים למטעני צובר. נמל אשדוד מוגן על ידי שובר גלים ראשי שאורכו 2,200 מ', אשר ממוקם סמוך לקצה הדרומי של קו החוף, חודר לים, ונמשך לכיוון צפון. שובר גלים צדדי, אשר ממוקם בחלק הצפוני, חוסם את שטח המעגן מכיוון צפון באורך של 900 מ'. מגדלור הנמל ניצב על גבעת יונה (דרום מזרחית לנמל), בגובה 68 מ' מעל פני הים, ואורו ניראה למרחק 27 ק"מ. סימן ההיכר של המגדלור הוא שלושה הבהובים קצרים, מדי 20 שניות. הנמל מקושר לקו מסילת הברזל לוד - אשקלון בשלוחה מיוחדת בת 7 ק"מ היוצאת מצומת פלשת, המייעלת ומקצרת את תהליכי העבודה למינימום. התוכנית מבטיחה את חיבור הנמל לשלושה עורקי תחבורה, מצפון, ממזרח, ומדרום, המסוגלים לשאת בהיקף המטענים אל הנמל וממנו.

[עריכה] ציוני דרך בתולדות הנמל

  • ב-31 ביולי 1961, הונחה אבן היסוד לנמל אשדוד.
  • ב-25 באוקטובר 1965, נכנסו האוניות האחרונות לנמלי יפו ותל אביב.
  • ב-3 בנובמבר 1965, הופסקה הטעינה והפריקה בנמלי יפו ותל אביב. חלק גדול מעובדי נמלים אלה, שהם מותיקי היישוב העברי, עברו לגור באשדוד, עיר העולים החדשה, להפעיל את נמל אשדוד ולקלוט את העולים החדשים שהגיעו לאשדוד.
  • ב-21 בנובמבר 1965, נפתח נמל אשדוד, עם כניסתה של האונייה השבדית "וינגאלד" שהביאה 1621 טונות סוכר. גם לאונייה "מלטיאן" זכות ראשונים, היא הראשונה שהטעינה 55000 תיבות פרי הדר.
  • בשנת 1966, הושלמה סופית בניית שוברי הגלים. הצפוני 900 מ', והדרומי 2200 מ'.
  • בינואר 1967, הופעל לראשונה רציף הצובר (תפזורת), הכולל מערכות פריקת קרונות רכבת וטעינת אוניות.
  • באוקטובר 1975, עם חתימת הסכם הביניים עם מצרים, החל בנמל אשדוד עידן התיירות הימית, עם בואה של אוניית התיירים הגדולה "סטלה סולריס".
  • בנובמבר 1975, הסתיימה בנייתו של רציף 5 באורך של 380 מ' והוא הוכנס לעבודה שוטפת. חלקו הראשון של הרציף באורך 180 מ', הוכן עוד באפריל 1973, לעגינה היסטורית חד פעמית, של אוניית התיירים הגדולה בעולם "קווין אליזבט".
  • במאי 1988, הושלמה בנייתו של רציף 9, שהינו הרציף האחרון, שניתן היה לבנותו במסגרת המעגן הקיים.
  • בשנת 1990, חצי יובל לנמל אשדוד.
  • ב-6 בספטמבר 1998, הונחה אבן היסוד לנמל היובל.
  • ב-14 במרץ 2004 נרצחו 10 מעובדי הנמל בפיגוע התאבדות כפול שביצעו החמאס וגדודי חללי אל-אקצא.
  • ב-23 בנובמבר 2004 נפטר בטביעה רפאל איתן כאשר בדק את שובר הגלים בנמל היובל.
  • ב -17 בפברואר 2005 יישום "רפורמה בנמלי הים" - נכנס לתוקף חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 אשר ביטל את רשות הנמלים ובמקומה הוקמו ארבע חברות ממשלתיות ובהן חברת נמל אשדוד בע"מ, אשר הוסמכה להפעיל את נמל אשדוד וליתן בו שירותי נמל.

[עריכה] נמל היובל (רפאל איתן)

תוכנית הפיתוח לנמל "היובל" אושרה עקרונית על ידי ממשלת ישראל בישיבתה מיום י"ח בתמוז התשנ"ה, 16/07/1995. היה זה סמלי שהחלטה חשובה זו ניתקבלה בחודש בו הונחה אבן היסוד לנמל אשדוד 34 לפני כן ובשנת ה - 30 להפעלתו. הממשלה קיבלה את החלטתה לאחר שהוצגו בפניה תוכניות מפורטות שהוכנו על ידי צוות ההיגוי להקמת הנמל הצפוני שמונה על ידי שר התחבורה. מתוך החלטת הממשלה:

1) להכיר בצורך החיוני לפתח ולהרחיב את נמלי הים התיכון, חיפה ואשדוד, כדי לענות על גידול בתנועת המטענים והנוסעים, וכן עקב השינויים המדיניים שהושגו עם מדינות האזור.

2) לפתח את שני הנמלים לרמת השירות הנאותה, להכינם לתנאי תחרות, להבטיח רמות תעריפים תחרותיים, ולהגדיל את פעילותם העיסקית.

[עריכה] מפת הנמל

(המפה מוגדלת, כאשר לוחצים על שם האתר המבוקש)


[עריכה] קישורים חיצוניים

תחבורה בישראל
כבישים: כבישי ישראל · החברה הלאומית לדרכים בישראל · כביש 1 · כביש 2 · כביש 3 · כביש 4 · כביש 5 · חוצה ישראל (כביש 6) · כביש 7 · נתיבי איילון (כביש 20) · כביש 22 · כביש 40 · כביש 60 · כביש 90 · כביש 404 (שד' בגין) · כביש 431 · כביש 443 · כביש 471 · כביש 531 · כביש אלון · כביש הצפון (כביש 899) · מנהרות הכרמל
אוטובוסים: אגד · אגד תעבורה · דן · מטרודן · מטרופולין · נתיב אקספרס · סופרבוס · קווים · קונקס · חברת הנסיעות והתיירות נצרת · שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
נמלים: נמל אילת · נמל אשדוד · נמל חיפה
רכבות: רכבת ישראל · הקו הראשי של רכבת ישראל · מסילת הרכבת לירושלים · קו הרכבת המהיר לירושלים · מסילת איילון · תחנות רכבת בישראל
רכבות קלות ותחתיות: הכרמלית · המטרונית · הרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדוםהרכבת הקלה בירושלים
תעופה: רשות שדות התעופה · נמל התעופה בן-גוריון · אל על · ישראייר · ארקיע · סאן דור · שדות תעופה בישראל
היסטוריה: נמל תל אביב · נמל יפו · רכבת העמק · חברות תעופה עבריות ביישוב · כביש הנפט
כלים אישיים
שפות אחרות