נמל אשדוד

_{קואורדינטות: 31°49′49″N 34°38′29″E}

נמל אשדוד - מבט מהאוויר

לוגו חברת נמל אשדוד

הקמת נמל אשדוד

נמל אשדוד מגבעת יונה

הטענת מטען חקלאי בנמל אשדוד

אחד משערי הנמל לעת שקיעה

נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים. נמל אשדוד פועל לצד שני הנמלים המסחריים האחרים בישראל - נמל חיפה ונמל אילת. נמל אשדוד ממוקם באשדוד, לחוף הים התיכון, בחלקו הדרומי של מישור החוף של ישראל.

מיקום [עריכה]

נמל אשדוד ממוקם כארבעים ק"מ דרומית לתל אביב, ליד שפך נחל לכיש. הצורך להקמת נמל עמוק מים התעורר כבר בימיה הראשונים של המדינה, לאחר שהתברר, שאין אפשרות להרחיב את הנמלים הקיימים כדי להבטיח שינוע וטיפול יעיל במטעני היצוא והיבוא, שהיקפם הלך וגדל. ההחלטה להקים את הנמל הנוסף באשדוד, התבססה על מספר שיקולים:

הקמת הנמל עולה בקנה אחד עם מגמת פיזור האוכלוסין והקמת מרכזים עירוניים באזור הדרום.
מיקום הנמל מקצר משמעותית את מרחקי ההובלה היבשתית של מטענים ממרכז הארץ דרומה - וחזרה. לדוגמה - המרחק מפרדסי רחובות לנמל אשדוד, קצר ב-102 ק"מ מהמרחק מרחובות לנמל חיפה. דוגמה נוספת - הובלת אשלג מסדום לנמל אשדוד מקצרת את הנסיעה ב-120 ק"מ.
מיקום הנמל מבטיח כמה יתרונות חשובים נוספים והם: הנמל קרוב לעורקי התחבורה הקיימים ובנוסף לכך הוא קרוב למרכזי התעשייה והייצור של ישראל, ולתל אביב - מרכז המסחר של המדינה.

הנהלה [עריכה]

מאז הקמתו ועד לשנת 2005, היה הנמל יחידה שתפקדה כחוליה במסגרת רשות הנמלים והרכבות. עם הקמת חברת נמלי ישראל (חנ"י), הועברו תחת סמכותו של הגוף החדש, האחריות על נכסי הנמלים ופיתוחם. תפעול הנמל ומערך השירותים ללקוחותיו, הועברו לאחריותה של חברת נמל, המנוהלת על ידי מועצת מנהלים ומנכ"ל. מנכ"ל חברת נמל אשדוד הוא שוקי סגיס. יו"ר דירקטוריון החברה הוא רו"ח גדעון סיטרמן. 12 מנהלים עמדו בראשות נמל אשדוד, מאז החל לפעול באמצע שנות ה-60.

עובדים [עריכה]

בשנת 2011 היה מספר העובדים 1,317 ושכרם הממוצע ברוטו עמד על 24,557 ש"ח. ועד עובדי הנמל ידוע כגוף חזק. בראשו עמד בעבר יהושע פרץ וכיום מוביל אותו אלון חסן. שיעור של 40% מכלל העובדים הם קרובי משפחה.

רציפים [עריכה]

נמל אשדוד הוא אחד הנמלים עמוקי המים הבודדים שניבנו בים הפתוח, ובנייתו הייתה כרוכה בקשיים הנדסיים רבים. להחלטה על מיקום הנמל ובנייתו קדם סקר ימי ואקלימי, שאושש את ישימות הקמתו. בנמל אשדוד פועלים 12 רציפים, שאורכם הכולל מסתכם ב-4,123 מטרים. 2,074 מטרים לארכם מיועדים לטעינת ופריקת מטען כללי, 485 מטרים למטעני מכולות, 434 מטרים לרציף רב-תכליתי וכ-500 מטרים למטעני צובר.

רציף	1	2	3	4	5	6	7	8	9	21-23
זמן יסוד	1965	1965	1965		1975				1988	2005
עומק	9-10 מ'		10.5-11.5 מ'		10.5-13.8 מ'		12 מ'		13.8 מ'	9.5-15.5 מ'
אורך	770 מ'	150 מ'	620 מ'	210 מ'	480 מ'	150 מ'	480 מ'	80 מ'

שובר הגלים [עריכה]

נמל אשדוד מוגן על ידי שובר גלים ראשי שאורכו 2,200 מ', אשר ממוקם סמוך לקצה הדרומי של קו החוף, חודר לים, ונמשך לכיוון צפון. שובר גלים צדדי, אשר ממוקם בחלק הצפוני, חוסם את שטח המעגן מכיוון צפון באורך של 900 מ'.

המגדלור [עריכה]

מגדלור הנמל ניצב על גבעת יונה (דרום מזרחית לנמל), בגובה 68 מ' מעל פני הים, ואורו נראה למרחק 27 ק"מ. סימן ההיכר של המגדלור הוא שלושה הבהובים קצרים, מדי 20 שניות.

הנמל מקושר לקו מסילת הברזל לוד - אשקלון בשלוחה מיוחדת בת 7 ק"מ היוצאת מצומת פלשת, המייעלת ומקצרת את תהליכי העבודה למינימום. התוכנית מבטיחה את חיבור הנמל לשלושה עורקי תחבורה, מצפון, ממזרח, ומדרום, המסוגלים לשאת בהיקף המטענים אל הנמל וממנו.

כלי שיט [עריכה]

11 כלי שיט משרתים את נמל אשדוד. צי השיט של הנמל כולל חמש ספינות נתב, שלוש ספינות פיילוט ושלוש ספינות שירות.

מנופים [עריכה]

לאורכו של נמל אשדוד פרושים כ-80 מנופים ועגורנים. 24 מנופי זרוע ועגורני זרוע, 20 מנופי ועגורני גשר ו-34 מנופי שער בעלי כושר נשיאה של 35-40 טון.

פקידת אוניות [עריכה]

בנמל אשדוד יכולות לעגון כ-25 אוניות בו זמנית. בשנת 2011 פקדו את נמל אשדוד 2,507 אוניות, על פי נתוני רשות הספנות והנמלים.

תנועת מכולות בנמל אשדוד [עריכה]

מכולות / שנה	2012	2011	2010	2009	2008	2007	2006	2005	2004	2003	2002	2001	2000
מס' מכולות באלפי TEU	1,170	1,159	1,018	893	828	809	693	586	545	514	535	511	480

עפ"י נתוני רשות הספנות והנמלים.

ציוני דרך בתולדות הנמל [עריכה]

ב-31 ביולי 1961, הונחה אבן היסוד לנמל אשדוד.
ב-25 באוקטובר 1965, נכנסו האוניות האחרונות לנמל יפו ולנמל תל אביב, שאותם החליף נמל אשדוד.
ב-3 בנובמבר 1965, הופסקה הטעינה והפריקה בנמלי יפו ותל אביב. חלק גדול מעובדי נמלים אלה, שהם מותיקי היישוב העברי, עברו לגור באשדוד, עיר העולים החדשה, להפעיל את נמל אשדוד.
ב-21 בנובמבר 1965 נפתח נמל אשדוד, עם כניסתה של האונייה השבדית "וינגלנד" שהביאה 1621 טונות סוכר. גם לאונייה "מלטיאן" זכות ראשונים, היא הראשונה שהטעינה 55,000 תיבות פרי הדר.
בשנת 1966 הושלמה סופית בניית שוברי הגלים. הצפוני 900 מ', והדרומי 2200 מ'.
בינואר 1967, הופעל לראשונה רציף הצובר (תפזורת), הכולל מערכות פריקת קרונות רכבת וטעינת אוניות.
באוקטובר 1975, עם חתימת הסכם הביניים עם מצרים, החל בנמל אשדוד עידן התיירות הימית, עם בואה של אוניית התיירים הגדולה "סטלה סולריס".
בנובמבר 1975, הסתיימה בנייתו של רציף 5 באורך של 380 מ' והוא הוכנס לעבודה שוטפת. חלקו הראשון של הרציף באורך 180 מ' הוכן עוד באפריל 1973, לעגינה היסטורית חד פעמית, של אוניית התיירים הגדולה בעולם "קווין אליזבט".
7 ביולי 1977 - פתיחת רציף המכולות.
במאי 1988, הושלמה בנייתו של רציף 9, שהינו הרציף האחרון, שניתן היה לבנותו במסגרת המעגן הקיים.
ב-6 בספטמבר 1998, הונחה אבן היסוד לנמל היובל.
ב-14 במרץ 2004 נרצחו 8 מעובדי הנמל ושני אזרחים בפיגוע התאבדות כפול שביצעו החמאס וגדודי חללי אל-אקצא.
ב-23 בנובמבר 2004 טבע למוות רפאל איתן בנמל היובל.
ב -17 בפברואר 2005 יישום "רפורמה בנמלי הים" - נכנס לתוקף חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 אשר ביטל את רשות הנמלים ובמקומה הוקמו ארבע חברות ממשלתיות ובהן חברת נמל אשדוד בע"מ, אשר הוסמכה להפעיל את נמל אשדוד ולספק בו שירותי נמל.
ב-1 במאי 2005 מופעלת לראשונה המערכת הממוחשבת לבקרת מכולות (TOS) בשילוב GPS לאיחסון ושיגור המכולות בנמל איתן החדש ובכך הופך נמל אשדוד לנמל הממוחשב הראשון בישראל. ה-TOS - Terminal Operating System היא מערכת המאפשרת תיאום רציף, ניהול פריקה וטעינה של מטענים בפועל, לפי תכנון האוניה ופיקוח על קצב העבודה, זיהוי ופתרון הבעיות בתפעול. בהמשך שולבו מערכות ה-TOS וה-GPS בשאר מסופי המכולות.

נמל היובל [עריכה]

תוכנית הפיתוח לנמל "היובל" אושרה עקרונית על ידי ממשלת ישראל בישיבתה מיום 16 ביולי 1995. היה זה סמלי שהחלטה חשובה זו נתקבלה בחודש בו הונחה אבן היסוד לנמל אשדוד 34 שנה לפני כן ובשנת ה-30 להפעלתו. הממשלה קיבלה את החלטתה לאחר שהוצגו בפניה תוכניות מפורטות שהוכנו על ידי צוות ההיגוי להקמת הנמל הצפוני שמונה על ידי שר התחבורה. מתוך החלטת הממשלה:

להכיר בצורך החיוני לפתח ולהרחיב את נמלי הים התיכון, חיפה ואשדוד, כדי לענות על גידול בתנועת המטענים והנוסעים, וכן עקב השינויים המדיניים שהושגו עם מדינות האזור.
לפתח את שני הנמלים לרמת השירות הנאותה, להכינם לתנאי תחרות, להבטיח רמות תעריפים תחרותיים, ולהגדיל את פעילותם העיסקית.

לשם הקמת נמל זה היה צורך להאריך את שובר הגלים לצד צפון. רפאל איתן היה ממונה על בניית שובר הגלים הזה ונספה ב-23 בנובמבר 2004 כשנסחף לים בעומדו על השובר. חלק זה של הנמל נקרא על שמו.

שמירה על איכות הסביבה [עריכה]

בנמל אשדוד הופעלו בשנים האחרונות מספר פרויקטים שמטרתם הגנה על הסביבה, שיפור איכות האוויר והמים. בין הפרויקטים ניתן למנות:

פרויקט הזנת החופים בחול - ייבוש ים, או הקמת שובר גלים חדש, גורמים להצטברות של חול הנלכד מדרום לו ולחוסר באספקת חול מצפון לו, מה שעלול לגרום לנסיגת קו החוף. פרויקט מיוחד בנמל אשדוד, מתמודד עם התופעה, באמצעות העברת כ-180,000 מטרים מעוקבים של חול בכל שנה, מדרום לשובר הגלים, אל החופים שמצפון לו.
מניעת זיהום אוויר בטעינת אוניות צובר - בנמל אשדוד מיוצאים מדי שנה מיליוני טונות של דשנים מסוג פוספט ואשלג. בעבר, הוטענו אוניות הצובר באמצעות מטען צינור אשר בדרך פעולתו גרם לפליטה מוגברת של אבק פוספטים, אשלג ולזיהום ים ואוויר. בתוכנית השקעות שנמשכה על פני ארבע שנים, הוחלפו כל המטענים הישנים במטענים אקולוגיים מדכאי אבק. כמו כן, מופעלים בנמל אשדוד מדלים פניאומטיים לפריקה נקיה של גרעינים ישירות מהאוניה למשאית.
מניעת זיהום ים בעת פריקת מטענים - לפתרון הבעיה, תוכננו כל רציפי צובר ומטען כללי בפרויקט היובל בנמל אשדוד עם מערכת ניקוז אחורית, בשילוב בורות שיקוע, המבטיחים שכל שארית מטען שתוותר על הרציף תיקלט על ידי בורות שיקוע ולא תגלוש לים.