טירסו דה מולינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טירסו דה מולינה

טירסו דה מולינהספרדית: Tirso de Molina; שמו שניתן לו לאחר לידתו: גבריאל טֶלְייֶס, (בספרדית: Gabriel Téllez);‏ 24 במרץ 1579[1][2] מדריד - 20 בפברואר או 12 במרץ 1648 אלמסאן (Almazán) שבחבל אראגון) היה מחזאי, משורר ופרוזאיקן ספרדי, אחד מגדולי הסופרים של הבארוק הספרדי ושל מאת הזהב בתולדות התרבות הספרדית. היה נזיר, חבר במסדר המרצדיאני. ידוע במיוחד בגלל מחזו "El Burlador de Sevilla y Covidado de piedra" (הפתיין מסביליה והאורח מאבן) שבו הגיבור הראשי הוא דון חואן, סמל לאינדיבידואליזם חסר המעצורים, הפתיין הבוגד התמידי, שהיווה השראה ליוצרים כמו מולייר, מוצרט ולורנצו דה פונטה (באופרה "דון ג'ובאני)" וביירון.

רקע משפחתי וילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנתונים הביוגרפיים על טירסו דה מולינה בעיקר על ילדותו ונעוריו הם מעטים מאוד ושנויים במחלוקת, כולל במה שנוגע להוריו ולתאריך לידתו. נולד במדריד בשנת 1579 תחת השם גבריאל טלייס והוטבל בנצרות קתולית בקהילה (פארוכיה) סאן סבסטיאן בעיר, בתאריך 29 במרץ 1579. זמן רב היו סבורים (הנחת החוקרת בלנקה דה לוס ריוס) כי נולד בשנת 1584 כבן בלתי חוקי של ,פדרו טלייס חירון (Pedro Téllez Giron), הדוכס השלישי של אוסוּנה (Osuna) , או אולי של חורחה דה אלנקאסטרה (Jorge de Alencastre). כיום ידוע כי הוריו היו אנדים מהמעמד הנמוך. אביו, אנדרס לופס, היה משרת של הרוזן דה מולינה הררה, ושם אמו היה חואנה טלייס. ‏[3][4] אחותו הגדולה של הסופר, קטלינה טלס, הייתה לנזירה במנזר מגדלנה הקדושה במדריד, תחת השם קטלינה דה סאן חוזה. גבריאל טלס למד באוניברסיטת אלקלה דה אנארס, שם הכיר את לופה דה וגה.

טירסו דה מולינה, דיוקן מאת צייר אלמוני, הנמצא בספריה הלאומית במדריד

הקריירה במסדר הנזירים ובכנסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בנובמבר 1600 גבריאל טלייס הצטרף למסדר הנזירים "הבתולה הקדושה מריה של הרחמים ושל פדות השבויים" (ידוע כ"לה מרסד" La Merced או המסדר המרסדיאני). חי ולמד במנזרים שונים, כאשר את תקופת החניכות עבר במנזר סאן אנטולין בגוודלחרה (ספרד) (1601) ולאחר מכן הוסמך ככומר בעיר טולדו בשנת 1606. שם המשיך לימודיו לאמנויות ולתאולוגיה.

התגורר בטולדו תקופה ארוכה ושם עשה את התחלתו כסופר תחת שם -העט טירסו דה מולינה. משם נסע בכמה מסעות - לגליסיה (בשנת 1610 או 1611), עיר סלמנקה (בשנת 1619 ולליסבון. התגורר זמן מה עם בסביליה, סוֹריה - אראגון, סגוביה וואיאדוליד.

שנות פעילותו הספרותית והעימותים עם השלטונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש סבורים שהמצליחים שבמחזותיו נכתבו בתקופה 1612 - 1625. בגלל טענות שהועלו על ידי חוגים כנסייתיים נגד כתביו הספרותיים ומחזותיו, כבר בשנים 1614 - 1615, נאלץ טירסו דה מולינה לסגת למנזר אסטרקוואל Esterquel בארגון.

לאחר מכן, במשך כשלוש שנים, ב1616 - 1618 מילא שליחות דתית-חינוכית כפרופסור לתאולוגיה בסנטו דומינגו באיי הודו המערביים, ברפובליקה הדומינקנית של היום. בהזדמנות זו נהיה התוודע לפרטים רבים של תולדות כיבוש אמריקה הדרומית והמרכזית על ידי הספרדים (לה קונקיסטה), שהשתמש בהם ביצירותיו. השנים 1621 - 1625 מצאו אותו שוב במנזר המרצדיאני בעיר הולדתו, מדריד.

במדריד השתלב טירסו דה מולינה במפגשים של האדקמיה לשירה שהקים שם סבסטיאנו דה מדראנו.השתתף בתחרויות לשירה שידעו תנופה באותן השנים והשקיע זמן ומרץ רבים בכתיבת מחזות. הכיר, פרט ללופה דה וגה, דמויות מופת של חיי התרבות בספרד, כמו פרנססקו דה קוודו, לואיס דה גוגורה אי ארגוטה, פדרו קלדרון דה לה ברקה, חואן רואיס דה אלרקון. במדריד פורסמו בשנית 1624 - 1635 חמשה כרכים ממחזותיו. בשנת 1625, הואשם כי כתב קומדיות חילוניות ו"בלתי מוסריות",ונקרא לתת הסברים בפני ה"חונטה" לרפורמת ההמנהגים "Junta de Reformación de las Costumbres" שהוקמה בקסטיליה על ידי ה"רוזן-דוכס" דה אוליוורס.

אנשי הכנסייה לא התשכנעו מדבריו של האח גבריאל טלייס ואסרו עליו להתעסק בתיאטרון. מסדרו החליט להגלותו אל המנזר קואנקה שבארגון. למרות הכל המשיך טירסו דה מולינה לכתוב עוד מחזות, עד שנת 1632. ב1626 הופיע שוב במדריד ומשם נשלח לנהל כ"קומנדאדור" את מנזר המסדר בטרוחיליו, על יד קאסרס בחבל אסטרמדורה. היישוב טרוחיליו היה מקום מוצאם של הקונקיסטדורים למשפחת פיסארו.

לאחר מכן שב לטולדו ואחר כך שוב למדריד ובשנים 1632 - 1639 התגורר בקטלוניה. בהזדמנות זו קודם במסגרת המסדר והגיע לדרגת "דפינידור חנראל", והוטלה עליו המטלה לכתוב את ההיסטוריה של המסדר. בשנת 1639 הוענק לו על ידי האפיפיור אורבנוס בשמיני את תואר "מגיסטר" של המסדר. כעבור שנה הוגלה שוב פעם לפרק זמן קצר לקואנקה. אולם את שנותיו האחרונות בילה בסוריה, בארגון, שם מונה בשנת 1645 בתפקיד הראשי - פריור - של המנזר.

טירסו דה מולינה הלך לעולמו בשנת 1648 במנזר המרסדיאני באלמסאן, על יד סוריה.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה של טירסו דה מולינה במדריד, פרי עבודתו של רפאל ולה דה קאסטיו, 1943 צילום:לואיס גרסיה

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרמות "אסכטולוגיות"[5]
    • הפתיין מסביליה והאורח מאבן (El Burlador de Sevilla y Covidado de piedra)(1612- 1625, פורסם ב-1630)
    • הנענש בגלל חוסר אמונה (El Condenado por esconfiado)(1635)
  • דרמות תנ"כיות ודתיות

La venganza de Tamar) 1621 - 1623 ) .

    • האישה השולטת בבית - (על איזבל התנכ"ית)
    • חייו ומותו של הורדוס (La vida y muerte de Herodes )
    • Santa Juana, טרילוגיה חואנה הקדושה , (1613 - 1614)
    • Santo y sastro (קדוש וחייט)
  • מחזות פולחניים (סקרמנטליים) (Autos sacramentales)
    • El colmenero divino (הכוורן האלהי)
    • Los hermanos parecidos, (האחים הדומים)
    • No le arriendo la ganancia (אינני יכול לערב לך)
  • דרמות היסטוריות:
    • הזהירות אצל נשים (La prudencia en la mujer)
    • טרילוגיה על משפחת פיסארו: האמזונות בהודו (Amazonas en las Indias),

הנאמנות מול הקנאה (La lealtad contra la envidia) și (Todo es dar en una cosa).

    • ההרבה מדי הוא גרוע כמו המעט מדי (Tanto es lo de más como lo de menos)
    • Stema Portugaliei (Las quinas de Portugal) - ultima sa piesă
  • דרמות פולקלוריות ואגדתיות:
    • האהובים מטרואל (Los Amantes de Teruel) (1635)
    • אביר החסד (El Caballero de gracia)
    • - הרוזנת הפורקת עול (La Condessa bandolera)
  • קומדיות עלילתיות ומלחמתיות:
    • מרתה החסודה (Martha la piadosa)
    • Por el sótano y el torno
    • דון חיל של מכנסים ירוקים (Don Gil de las Calzas verdes) (1615)
    • הביישן בחצר (El vergonzoso en palacio)
    • העונש על קלות הדעת (El castigo del penséque)
    • האהבה רופאה (El amor medico)
    • La villana de Vallecas

סיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב Cirragales de Toledo 1621 (הווילות מטולדו)
  • Deleitar aprovechando 1635

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Panegírico a la casa de Sástago , edición, estudio y notas L. Vázquez, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 1998. 104 pp. + facsímil. ISBN 84-923453-1-4.

כתבים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Historia general de la orden de la Merced (1632 - 1639) (ההיסטוריה הכללתית של המסדר המרצדיאני)

הוצאת יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Obras completas. Cuarta parte de comedias,

I, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 1999. ISBN 84-923453-4-9.

  • Obras completas. Cuarta parte de comedias,

II, ed. M. Zugasti, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2003. ISBN 84-95494-03-5 * Obras completas. Autos sacramentales I , Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 1998. ISBN 84-923453-3-0.

  • Obras completas. Autos sacramentales II ,

,Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2000. ISBN 84-95494-01-9.

  • El pretendiente al revés y Del enemigo el primer consejo

dos comedias palatinas, ed. E. Galar, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2005.ISBN 84-95494-17-5

  • Mari Hernández, la gallega,

ed. S. Eiroa, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2003. 252 pp. ISBN 84-95494-08-6.

  • El mayor desengaño. Quien no cae no se levanta

,dos comedias hagiográficas, ed. L. Escudero, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2004. 513 pp. ISBN 84-95494-15-9.

  • Las quinas de Portugal, ed. C. C. García Valdés, Madrid-Pamplona,

Instituto de Estudios Tirsianos, 2003. 224 pp. ISBN 84-95494-09-4

  • Los tres maridos burlados, ed. I. Arellano,

Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2001. 110 pp. ISBN 84-95494-04-3.

  • La villana de la Sagra,

ed. A. Hermenegildo, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2005, 226 pp. ISBN 84-95494-16-7.

  • La villana de Vallecas,

ed. S. Eiroa, Madrid-Pamplona, Instituto de Estudios Tirsianos, 2001, 299 pp. ISBN 84-95494-02-7.

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(איליאנה ברלוג'ה - תולדות התיאטרון העולמי - ימי קדם. ימי הביניים. רנסאנס - ההוצאה הדידקטית והפדגוגית, בוקרשט, 1981 - ברומנית)

  • Ann Nickerson Hughes - Religious imagery in the theater of Tirso de Molina Mercer University Press, Macon, Georgia, 1982

(אן ניקרסון יוז - דימויים דתיים בתיאטרון של טירסו דה מולינה, הוצאת אוניברסיטת מרסר, מייקון, ג'ורג'יה, 1982- באנגלית)

  • Jonathan Thacker - Role-play and the world as stage in the comedia Liverpool University Press,2002

(ג'ונתן תאקר - משחק תפקידים והעולם כבמה בקומדיה, הוצאת אוניברסיטת ליברפול, 2002 - באנגלית )

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Robert Lauer - Tirso de Molina, Calderón, and the comedia compuesta of the Golden Age Estudios 156-157 (1987): 145-154.

(רוברט לאואר - טירסו דה מולינה, קלדרון והקומדיה המורכבת של עידן הזהב, אסטודיוס, 156-157, 1987, ע' 145-154 באנגלית )

  • Miguel Zugasti De enredo y teatro de Tirso de Molina, en (ed) Felipe B. Pedraza Jiménez,Rafael González Cañal - La comedia de enredo: actas de las XX jornadas de teatro clasico Edición de la Universidad Castilla-la Mancha. Almagro, Jornadas de Teatro clasico (1997)

(מיגל סוגאסטי - על עלילה ותיאטרון אצל טיסו דה מולינה בספר קומדייה עלילתית: מחברות ימי התיאטרון הקלאסי ,עורכים: פליפה ב. פדראסה חימנס, רפאל גונסאלס קנייאל , הוצאת הספרים של אוניברסיטת קסטיליה-לה מאנצ'ה, אלמגרו, 1997, בספרדית )

  • Munoz Pena, El Teatro del Maestro Tirso de Molina, Valladolid, 1889
  • Blanca de los Rios , Tirso de Molina , Madrid, 1900

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Luis Vázquez, Gabriel Téllez nació en 1579. Nuevos hallazgos documentales", en Homenaje a Tirso, L. Vázquez, ed., Madrid: Revista Estudios, 1981, pp. 19-36, מצוטט במאמר טיסו דה מולינה - בכתב העת לספרות און ליין קתארסיס מס.6, מרץ 2008 Katharsis Nº 6, Marzo 2008, Literatura Barroca
  2. ^ Ignacio Arellano Historia del teatro español del siglo XVII Ediciones Cátedra,Madrid: , 1995
  3. ^ אילו היה ילד מחוץ לנישואים היה נזקק לפטור מיוחד מהאפיפיור על מנת שיתקבל למנזר המרצדים. מציינים גם כן כי הדוכס דה אוסון היה ב־1579 בא בימים ומילא תפקיד דיפלומטי בנפולי. כמו כן נטען כי התעודה שבלנקה דה לוס ריוס השתמשה בה לפיה היה ניתן להסיק כי טירסו דה מולינו הוא יליד 1584 היא בלתי קריאה.
  4. ^ בספרים שונים בעבר ציינו שנים שונות כשנת לידתו: 1570, 1580, 1583, 1584.
  5. ^ ר. לאואר - טירסו דה מולינו ברשת