יום שישי ה-13 (סרט, 1980)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יום שישי ה-13
פוסטר הסרט
שם במקור: Friday the 13th
בימוי: שון ס. קנינגהאם
הפקה: שון ס. קנינגהאם
תסריט: ויקטור מילר
עריכה: ביל פרדה
שחקנים ראשיים: בטסי פאלמר
אדריאן קינג
הארי קרוסבי
לורי בארטרם
מוזיקה: הארי מנפרדיני
צילום: בארי אבראמס
חברת הפצה: פרמאונט
האחים וורנר
הקרנת בכורה: 9 במאי 1980
משך הקרנה: 95 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $550,000
הכנסות: $59,700,000
הסרט הבא בסדרה: יום שישי ה-13 חלק 2
דף הסרט ב-IMDb

יום שישי ה-13אנגלית: Friday the 13th) הוא סרט אימה אמריקאי עצמאי, אשר בוים על ידי שון ס. קנינגהאם ונכתב על ידי ויקטור מילר. בסרט מככבים בטסי פאלמר, אדריאן קינג וקווין בייקון, באחד מתפקידיו המוקדמים. הסרט מספר על חבורת צעירים הפותחים מחדש מחנה קיץ נטוש זה שנים לאחר שילד צעיר טבע בשטח האגם של המחנה. אחד אחרי השני, הצעירים נופלים קורבן לרוצח מסתורי.

"יום שישי ה-13", בהשראת ההצלחה של ליל המסכות, נעשה בתקציב של $550,000. הסרט פורסם על ידי סרטי פרמאונט בארצות הברית, ועל ידי האחים וורנר בעולם. הסרט קיבל ביקורות שליליות ממבקרי קולנוע, אבל גרף מעל 39.7 מילון דולר בארצות הברית, והפך להיות אחד מסרטי האימה הרווחים ביותר בתולדות הקולנוע. "יום שישי ה-13" הוא גם הראשון מסוגו להיות מופץ על ידי אולפן גדול, פרמאונט.

הצלחת הסרט הובילה לשורה ארוכה של סרטי המשך, קרוס-אובר עם פרדי קרוגר וריימיק שיצא לאקרנים ב-13 בפברואר 2009.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתחיל בשנת 1958 כששני מדריכי מחנה קיץ במחנה אגם קריסטל, בארי וקלודט, מתחמקים מערב שירה בציבור במחנה כדי לקיים יחסי מין. לפני שהם יכולים להתפשט לגמרי, תוקף בלתי נראה מתגנב לחדר ורוצח את בארי. קלודט המפוחדת מנסה לברוח אך הרוצח חוסם את דרכה ורוצח גם אותה.

הסרט לאחר מכן נע קדימה ליום שישי, 13 ביוני 1980; נערה צעירה בשם אנני פיליפס נכנסת למסעדה קטנה ושואלת איך להגיע למחנה אגם קריסטל, לנוכח תדהמתם של הסועדים. אנוס, נהג משאית מהמסעדה, מסכים לתת לאנני טרמפ עד חצי הדרך למחנה. זקן מוזר אשר מכונה על ידי תשבי העיירה ראלף המשוגע מגיב על הידיעה על פתיחתו מחדש של המחנה על ידי כך שהוא מזהיר את אנני ש"גורלה נחרץ". במהלך הנסיעה, אנוס מזהיר אותה על המחנה, ומגלה לה כי נער צעיר טבע באגם קריסטל בשנת 1957, שנה לפני הרצח הכפול שהתרחש. אחרי שהיא נפרדת מאנוס, אנני תופסת עוד טרמפ, הפעם בג'יפ. אחרי נסיעה קצרה הנהג עוקף את המחנה וממשיך בנסיעה. אנני מבקשת להפסיק את הנסיעה אך הנהג שפניו לא נראות אינו מקשיב לה. מחוסר ברירה היא קופצת מהרכב ובורחת ליער הסמוך. הנהג משיג אותה ומשסף את גרונה.

במחנה, המדריכים האחרים, נד רובינשטיין, ג'ק מארנד, ביל בראון, מרסי סטנלר, ברנדה ג'ונסון, אליס הארדי ובעל המחנה, סטיב כריסטי, משפצים את הבקתות והמתקנים. כשסערה נראית באופק, סטיב עוזב את אזור המחנה ונוסע להביא עוד אספקה. לאחר עזיבתו של סטיב, שוטר מגיע למחנה ומזהיר אותם בקשר ל"ראלף המשוגע" וכמה דקות אחרי עזיבתו של השוטר ראלף מופיע ומזהיר את כולם "שגורלם נחרץ". לאחר תקרית זו הרוצח המסתורי מתחיל לבודד ולרצוח את המדריכים. ראשית הוא רוצח את נד כאשר הוא אורב לו באחת הבקתות ומניח את גופתו בדרגש העליון של מיטת קומותיים. כמה דקות אחר כך ג'ק ומרסי נכנסים לאותה הבקתה במטרה לקיים יחסי מין. כשהם מסיימים, מרסי הולכת למלתחות וג'ק נשאר לעשן על המיטה. דמו של נד מטפטף על ג'ק, אך לפני שג'ק מגיב הרוצח, שנמצא מתחת למיטה תופס את ראשו של ג'ק ומחורר את גרונו עם חץ מתחת למיטה . במלתחות, מרסי שומעת רעשים מוזרים מאחד התאים אך היא משוכנעת שהיא מדמיינת. אך כאשר היא עומדת לצאת היא נרצחה על ידי מכת גרזן בראש.

בינתיים, אליס, ברנדה וביל משחקים סטריפ מונופול בבקתה הראשית. ברנדה עוזבת והולכת לבקתה שלה כדי לישון. בעוד במיטה, קוראת ספר, היא שומעת קול ילדותי בחוץ בוכה הקורא לעזרה כמה פעמים. כשהיא יוצאת לעזור, האורות בטווח הקשתות פתאום מופעלים והיא מסתנוורת וצורחת (נרצחה מחוץ למסך). אליס אומרת לביל שהיא חושבת שהיא שמעה את ברנדה צורחת ולכן הם עוזבים את הבקתה לחקור ומוצאים גרזן מגואל בדם במיטה של ברנדה. בניסיון להתקשר למשטרה, הם מגלים כי קווי הטלפון נחתכו, וכשהם מנסים לעזוב, המכונית של נד לא מתניעה. מאוחר יותר באותו ערב, חוזר סטיב מהעיר, וגם הוא נרצח, שניות ספורות לפני מותו ניכר שהוא מכיר את הרוצח. בינתיים במחנה, כאשר האורות כבים, ביל הולך לבדוק את כוח הגנרטור ולמלא אותו בגז בזמן שאליס נרדמת בבקתה הראשית. כשאליס מתעוררת ומגלה שביל לא חזר, היא יוצאת לחפשו והיא מוצאת את גופתו מוצמדת לדלת על ידי חצים. עכשיו לבד, אליס בורחת בחזרה לבקתה הראשית ומתחבאת. לאחר כמה רגעים של דממה, גופתה של ברנדה מושלכת מבעד לחלון.

אליס שומעת רכב מחוץ לבקתה, ובעודה חושבת שזהו סטיב, רצה החוצה כדי להזהיר אותו. במקום זאת, היא מוצאת אישה בגיל העמידה אשר מציגה את עצמה בתור גברת וורהיס, ומצהירה שהיא "חברה ותיקה של משפחת כריסטי". אליס בהיסטריה מנסה לספר לה על הרצח. גברת וורהיס מבטאת אימה למראה גופתה של ברנדה, אבל עד מהרה היא מגלה את עצמה להיות האמא של הילד שטבע באגם בשנת 1957, ג'ייסון וורהיס, וכי היום הוא יום ההולדת שלו. מדברת בעיקר לעצמה, היא מאשימה שבנה טבע על העובדה כי שני המדריכים היו עסוקים בקיום יחסי מין (בארי וקלודט) ולא היו מודעים שג'ייסון טובע באגם. גברת וורהיס הופכת פתאום לאלימה, שולפת סכין, ורצה לעבר אליס. במהרה מתפתח מרדף ממושך בין השתיים, שבמהלכו אליס נמלטת מהתוקפת שלה ומוצאת את גופותיהם של אנני וסטיב בתהליך. לאליס ולגברת וורהיס יש עימותים רבים, אשר בכל פעם אליס מאמינה שהיא הצליחה להביס את גברת וורהיס, היא מתגלה כחיה וממשיכה לנסוף לרצוח גם את אליס. במהלך הקרב הסופי שלהן, על שפת אגם קריסטל, אליס מצליחה לערוף את ראשה של גברת וורהיס עם מצ'טה שנפלה לגברת וורהיס.

לאחר מכן, אליס עולה על קאנו ושטה לאמצע האגם ונרדמת. בבוקר למחרת, אליס מתעורר למשמע סירנות משטרה. אך שמחתה של אליס נמוגה כאשר גופתו הרקובה של ג'ייסון צצה מעל פני המים ומפילה את אליס מהקאנו. כל זה מתברר כסיוט כשאליס מתעוררת בצרחות בבית חולים, שם סמל טירני אומר לה שהם משכו אותה מן האגם. אליס מיודעת כי כולם מתים; כשהיא שואלת על ג'ייסון, טירני מודיע לה שהם לא מצאו בכלל ילד, מה שמשאיר אותה עם הרושם כי "הוא עדיין שם".

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בטסי פאלמר - פמלה וורהיס - פמלה היא הרוצחת בסרטסרט. פמלה היא אימו של ג'ייסון שטבע לפני שלושים שנה עקב רשלנותם של בארי וקלודט. כנקמה, היא רצחה את שניהם שנה אחרי. כשהמחנה נפתח מחדש, היא חוזרת לרצוח את המדריכים ומאשימה אותם במותו של ג'ייסון. מסע הרצח לא הושלם שכן היא נהרגה על ידי אליס הארדי. למרות מותה, יש לה נוכחות במספר סרטי המשך.
  • אדריאן קינג - אליס הארדי - אליס היא גיבורת הסרט והנערה אחרונה. אליסה היא בחורה נחמדה וחובבת ציור שהחליטה לעבוד במחנה אך היא מעוניינת לחזור לביתה בקליפורניה עקב "עניינים שצריך לסדר" (לא ידוע באילו עניינים מדובר מפני שבתסריט המקורי, בסדרת הקומיקס וברומן, כל אחד מתאר סיבה שונה) אך חבריה משכנעים אותה להשאר. אליס מצליחה לשרוד את הסרט אך למרבה הצער היא נרצחת על ידי ג'ייסון בסרט ההמשך כנקמה על מות אימו וכך נהפכת לקורבן הראשון של ג'ייסון.
  • ג'נין טיילור - מרסי סטנלר - מדריכה במחנה. החברה של ג'ייק וחברת ילדות של נד. נרצחה על ידי פמלה.
  • רובי מורגן - אנני פיליפס - אנני היא נערה חמודה, אופטימית ובעלת לב טוב ואהבה כלפי ילדים. היא נשכרה כדי לעבוד כטבחית במחנה ונעזרה בטרמפים כדי להגיע למחנה. אך למרבה הצער היא נרצחת עוד לפני שהיא מגיע למחנה.
  • קווין בייקון - ג'ק מארנד - ג'ק הוא מדריך נאה שהלך לעבוד בקיץ במחנה עם חבר ילדות, נד, והחברה שלו, מרסי. נרצח על ידי פמלה.
  • הארי קרוסבי - ביל בראון - מדריך שאמור לשמש כטכנאי במחנה. הוא טיפוס אמיץ והוא הראה את זה במהלך הסרט. נרצח על ידי פמלה.
  • לורי בארטרם - ברנדה ג'ונסון - החברה הכי טובה של אליס. ברנדה היא נערה חכמה ואכפתית אשר משמשת כמצילה במחנה. נרצחה על ידי פמלה.
  • מארק נלסון - נדי "נד" רובינשטיין - נד הוא הבדחן של החבורה וחבר ילדות של ג'ק ומרסי. נדלק על ברנדה אך אינו מצליח למשוך את תשומת לבה עקב הבדיחות שלו. נרצח על ידי פמלה. נד הוא הדמות הראשון בשורה של דמויות המוגדרות כ"קונדסון" אשר קיימות לאורך כל הסדרה.
  • פיטר בראוור - סטיב כריסטי - סטיב הוא המדריך הראשי של המחנה. הוריו, דיוויד ולואיז כריסטי, היו בעלי המחנה וסטיב היה חניך. באותה התקופה פמלה עבדה שם כטבחית ולכן סטיב זיהה אותה לפני שהיא רצחה אותו. קיימת השארה שסטיב הוא בין הילדים שאחראים לטביעתו של ג'ייסון.
  • ארי להמן - ג'ייסון וורהיס - ג'ייסון הוא הילד שטבע במחנה שלושים שנה לפני עקב רשלנותם של בארי וקלודט. בסרט זה הוא רק גופה רקובה המופיעה בסיוט של אליס. אך בסרטי ההמשך הוא הופך לדמות הרעה בסדרה.
  • וואלט גרוני - ראלף המשוגע - ראלף הוא ה"איש המשוגע" של העיירה הקרובה למחנה. נוהג להזהיר את המדריכים אשר מגיעים למחנה מפני קללה על המחנה (ביניהם אנני). מאוחר יותר התפרץ למחנה כדי להזהיר את שאר המדריכים. נרצח על ידי ג'ייסון בסרט ההמשך.
  • רקס אוורהארט - אנוס - אנוס הוא נהג משאית נחמד אשר נתן לאנני טרמפ עד חצי הדרך למחנה.
  • דברה הייז - קלודט - קלודט היא מדריכה צעירה שעבדה במחנה בשנת 1957. בזמן שג'ייסון טבע היא קיימה יחסי מין עם בארי ולכן לא באה לעזור לג'ייסון. שנה לאחר מכן היא חזרה לעבוד כמדריכה למרות רשלנותה. כנקמה על מותו של ג'ייסון, פמלה רצחה אותה יחד עם בארי
  • ווילי אדמס - בארי - בארי עבד כמדריך במחנה בשנת 1957. בזמן שג'ייסון טבע הוא קיים יחסי מין עם קלודט ולכן לא עזר לג'ייסון. שנה לאחר מכן, הוא חזר לעבוד כמדריך למרות רשלנותו. כנקמה על מותו של ג'ייסון, פמלה רצחה אותו יחד עם קלודט. בארי הוא הראשון שנרצח בסדרת הסרטים אי פעם.
  • דורותי קובס - טרודי - טרודי היא בעלת דיינר מקומי בעיירה הקרובה למחנה קריסטל לייק. היא חברה טובה של אנוס, נהג המשאית.
  • רון קארול - סמל טירני - סמל טירני הוא שוטר שעובד בעיירה הקרובה. הוציא את אליס מהאגם אחרי שהיא נרדמה ולקח אותה לבית חולים.
  • רון מילקי - קצין דורף - קצין משטרה שעובד עם סמל טירני. הזהיר את החבורה לגבי ראלף.

רשימת מקרי המוות המופיעים בסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בארי - בזמן שברי וקלודט "מתמזמזים" במחסן, קלודט מבחינה בפמלה צופה בהם ומספרת לבארי. בארי מגמגם מנסה להסביר לפמלה את מה שהם "לא עשו כלום אלא רק השתובבו" אבל עוד לפני שהוא מסיים לדבר, פמלה דוקרת אותו בבטן. גופתו של בארי נופלת על הרצפה.
  • קלודט - לאחר מותו של בארי, קלודט מנסה לברוח מהביתן אך פמלה "דוחקת אותה לפינה". קלודט צורחת לכיוון המצלמה ושם הסצנה נקטעת מה שאומר שהיא מתה מחוץ למסך. אם זאת, פורסמו תמונות מאחורי הקלעים המציגים את בדיקה של המוות של קלודט (שמעולם לא צולם). בתמונות נראית קלודט עם גרון משוסף באמצעות מצ'טה.
  • אנני פיליפס - אחרי שאנוס הוריד אותה באמצע הדרך למחנה, אנני עולה על טרמפ נוסף ברכב של פמלה. אחרי זמן מה של שיחה ידידותית פמלה עוקפת את הכניסה למחנה ומגבירה את מהירות הנסיע, דבר המדאיג את אנני. מחוסר ברירה, אנני קופצת מהרכב ונוקעת את רגלה. פמלה יוצאת מהרכב ומתחילה לרדוף אחריה ביער. בסופו של דבר היא משיגה את אנני, מצמידה אותה לעץ ומשספת את גרונה. את גופתה של אנני היא מניחה במושב הקדמי של הרכב. בלילה של אותו היום, גופתה נמצאה על ידי אליס תוך כדי שפמלה רודפת אחריה.
  • נד רובנשטיין - בפעם האחרונה שרואים אותו חי הוא נכנס לבקתה שם פמלה מחכה לו. לאחר מכן הצופים רואים את גופתו בדרגש עליון של מיטת קומותיים (בזמן שבדרג התחתון ג'ק ומרסי מקיימים יחסי מין) עם גרון משוסף.
  • ג'ק מארנד - לאחר שמרסי יצאה מהביתן בו הם קיימו יחסי מין, ג'ק נשאר לעשן על המיטה. דמו של נד (שנרצח קודם לכן והונח על הדרג העליון של המיטה) מתחיל לטפטף על ג'ק. עוד לפני שג'ק מגיב ידה של פמלה מציצה מתחת למיטה ואוחזת בראשו בזמן שעם חץ, היא מחוררת את גרונו. רצח זה נחשב לרצח המפורסם ביותר בסרט זה בפרט ובכל הסדרה בכלל. בנוסף, בסרט בשלישי ג'ייסון משחזר את הרצח של ג'ק על דבי.
  • מרסי סטנלר - לאחר שיצאה מהביתן בו היא וג'ק קיימו יחסי מין, היא הלכה לביתן המלתחות שם שמעה קולות מכיוון התאים. לאחר שהיא בודקת כמה מהם היא מגיעה למסקנה שהיא מדמיינת. כשהיא מתכוננת לצאת פמלה רוצחת אותה עם מכת גרזן לפנים. ג'ייסון משחזר את הרצח של מרסי על מליסה בסרט השביעי ("דם חדש").
  • ברנדה ג'ונסון - בזמן שברנדה נמצאת במיטתה וקוראת ספר, היא שומעת קול של ילד קורא לעזרה. היא יוצאת עם פנס כדי לבדוק מי קורא לה לעזרה והקול מוביל אותה למטווח הקשתות. שם פמלה מפעילה את האורות המסנוורים את ברנדה, דבר המאפשר לפמלה לרצוח את ברנדה בלי חשש שהיא תבחין. למרות שהיא נרצחת מחוץ למסך, ניתן לשמוע את צרחתה בזמן שהמצלמה על הביתן בו נמצאים אליס וביל. מאוחר יותר, אחרי שאליס מוצאת את גופתו של ביל והיא מסתתרת בביתן הראשי, פמלה משליחה את גופתה של ברנדה דרך החלון. השלחת הגופה דרך החלון הפכה למוטיב חוזר המופיע ברוב סרטי הסדרה. לרוב מעריצי הסדרה הסיבה שפמלה רצחה את ברנדה היא לא הגיונית. פמלה רוצחת את המדריכים החדשים מפני שהיא רואה בהם כממשיכי דרכם של בארי וקלודט חסרי האחריות שבגללם ג'ייסון מת. ברנדה הוכיחה שהיא שונה מהמדריכים האחרים מפני שהיא יצאה לעזור לילד קטן הקוראה לעזרה בלילה, בגשם, שהיא לובשת כותונת לילה ללא מטריה. זו הוכחה לכך שהיא לא כמו בארי וקלודט שלא באו לעזרתו של ג'ייסון כשהוא טבע. אם הולכים בכיוון מחשבה זה, פמלה הייתה צריכה לראות שהיא "שונה" ולחוס על חייה.
  • סטיב כריסטי - סטיב כריסטי יצא מהמחנה לעיר לפני שפמלה החלה לרצוח את המדריכים שם (חוץ מאנני שנרצחה עוד לפני שהגיע למחנה). בערב מכוניתו מתקלקלת והוא נאלץ לחזור למחנה ברגל. באמצע הדרך הוא פוגש את פמלה ומזהה אותה ולאחר מכן נראה שהיא דוקרת אותו בבטן (אך לא רואים את הדקירה עצמה אלא את התגובה של סטיב בפנים). מאוחר יותר אליס מוצאת את גופתו תלויה הפוך על עץ עם פגיון נעוץ בבטן.
  • ביל בראון - ביל הוא הקורבן האחרון של פמלה. בפעם האחרונה שרואים אותו בחיים הוא הולך לבדוק את הגנרטור בזמן שאליס נרדמת בביתן הראשי. לאחר מכן אליס הולכת לחפש אותו מוצאת את גופותו עם גרון משוסף מחוברת לדלת עם חיצים בצורה מזוויעה.
  • פמלה וורהיס - פמלה היא הרוצחת בסרט זה. לאחר שרצחה את אנני, נד, ג'ק, מרסי, ברנדה, סטיב וביל (ואת בארי וקלודט שלושים שנה לפני), היא מנסה לרצוח את אליס ומתחיל מאבק ארוך בין השתיים המסתיים בשפת אגם קריסטל. שם אליס מצליחה להשיג את המצ'טה של פמלה ולערוף את ראשה.

בסך הכול מתו עשרה אנשים בסרט (תשעה מהם הקורבנות של פמלה). רוב מקרי המוות מוצגים מחוץ למסך וחלק מהגופות מתגלות מאוחר יותר. הדמויות היחידות שאינן מתות מחוץ למסך ורואים את המוות שלהן הן: בארי, אנני, ג'ק, מרסי ופמלה.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליום שישי ה-13 לא היה אפילו תסריט שלם כאשר שון ס. קנינגהאם הוציא מודעה זו במגזין וראייטי

"יום שישי ה-13" בוים והופק על ידי שון ס. קנינגהאם, אשר עבד בעבר עם הבמאי וס קרייבן על הסרט הבית האחרון משמאל. קנינגהאם, בהשראת סרטו של ג'ון קרפנטר, ליל המסכות, רצה ש"יום שישי ה-13" יהיה מזעזע, מדהים מבחינה חזותית ו"יגרום לך לקפוץ מהכיסא".‏[1]

הסרט הזה היה אמור להיות "סרט מפחיד אמיתי" ובאותו הזמן לגרום לקהל לצחוק. "יום שישי ה-13" החל את חייו כלא יותר מאשר כותרת. בתחילה, "לילה ארוך במחנה הדמים" (Long Night at Camp Blood) היה כותרת הסרט המקורית בזמן כתיבת התסריט, אך קנינגהאם רצה את השם "יום שישי ה-13". מחשש שיש מישהו אחר בעל זכויות על הכותרת ורצה למנוע תביעות פוטנציאליות, קנינגהאם חשב שזה יהיה הכי טוב לגלות זאת מיד. הוא מינה משרד פרסום כדי לפתח את הרעיון שלו על הלוגו של "יום שישי ה-13" ובו אותיות גדולות פורצות דרך שמשה מזכוכית. בסופו של דבר, קנינגהאם האמין ש"אין בעיות" עם הכותרת. הסרט צולם באזור העיירה של בליירסטון, ניו ג'רזי בסתיו 1979. סצינות המחנה צולמו במחנה צופים.‏[2]

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את התסריט כתב ויקטור מילר, ששימש ככותב גם לכמה תוכניות אופרת סבון, כגון: "One Life to Live", "Guiding Light" וכל ילדיי. מילר נהנה מהרעיון להמציא רוצח סדרתי אשר מתגלה להיות אמא של מישהו, רוצחת שהמוטיבציה היחידה שלה היה אהבת בנה. "גברת וורהיס היא האמא שתמיד רציתי - אמא שהייתה הורגת למען ילדיה." מילר לא היה שמח על החלטת המפיקים להפוך את ג'ייסון וורהיס לרוצח בסרטי ההמשך. "ג'ייסון היה מת מההתחלה. הוא היה קורבן, לא נבל."‏[3] הרעיון שג'ייסון מופיע בסוף הסרט לא היה בהתחלה בתסריט המקורי, אלא הוצע למעשה על ידי מעצב האיפור טום סאביני. טום הצהיר כי "הסיבה לכל הקליף האנגר בסוף היה שצפיתי בסרט קארי (סרט), וחשבנו שאנו זקוקים לסיום קופצני ואני אמרתי, "'בואו נביא את ג'ייסון'."‏[4]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הארי מנפרדיני החל לעבוד על הפרטיטורה, התקבלה החלטה רק לנגן את המוזיקה לצד הרוצח כדי לא "לתמרן את הקהל" לחשוב שהרוצח היה נוכח כשבעצם הוא לא.‏[5]

מנפרדיני הצביע על חוסר המוזיקה של סצינות מסוימות: "יש סצנה שבה אחת הבנות [...] מסדרת את אזור הקשתות של הסרט. אחד הבחורים יורה חץ אל תוך היעד ובדיוק מפספס אותה. זה מפחיד, אבל אם אתה שם לב, אין מוזיקה. זה היה בחירה."‏[5] מנפרדיני גם ציין כי כאשר משהו עומד לקרות, המוזיקה נפסקת כך הקהל יכול להירגע קצת, וההפחדה תהיה הרבה יותר יעילה.

היות וגברת וורהיס, הרוצחת ב"יום שישי ה-13" המקורי, לא מופיעה עד המערכה האחרונה של הסרט, היה למנפרדיני את העבודה ליצור את המוזיקה שתציג את הרוצח בהיעדרו.‏[5] מנפרדיני היה בהשראת הסרט מלתעות (סרט), שבו הכריש לא נראה במשך רוב הסרט אבל המוטיב שנוצר על ידי ג'ון ויליאמס מרמז לקהל שהכריש נוכח במהלך הסצינות כאשר אתה לא יכול לראות אותו.‏[6]

בזמן שהקשיב ליצירה המוזיקלית של קז'ישטוף פנדרצקי, למנפרדיני באה ההשראה לשחזר צליל דומה. הוא בא עם הקול "ki ki ki, ma ma ma" מהסצנה האחרונה שבה גברת וורהיס מופיעה וחוזרת על המשפט "להרוג אותה, אמא" (Kill her, mommy). ה-Ki בא מהמילה Kill, וה-ma מ-Mommy. כדי להשיג את הצליל הייחודי שהוא רוצה עבור הסרט, מנפרדיני דובב את שתי המילים "בקשיחות, בבירור ובצורה קצבית לתוך מיקרופון" והעביר אותן לתוך מכונת הדהוד.‏[5] מנפרדיני סיים את המוזיקה המקורית לאחר כמה שבועות, ולאחר מכן הקליט אותה במרתף של חבר.‏[6] מנפרדיני אומר, "כולם חושבים שזה צ'ה, צ'ה, צ'ה. ואני כמו, 'צ'ה, צ'ה, צ'ה? על מה אתה מדבר?"‏[7]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Grove, David (February 2005). Making Friday the 13th: The Legend of Camp Blood. United Kingdom: FAB Press, 11–12. ISBN 1903254310. 
  2. ^ Blairstown Theater Festival. Blairstown Theater. אוחזר ב־2008-03-02.
  3. ^ Interview with Victor Miller Victor Miller.com; last accessed December 11, 2006.
  4. ^ Interview with Tom Savini New York Daily News; last accessed December 11, 2006.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Slasherama interview with Harry Manfredini. Slasherama. אוחזר ב־2007-10-28.
  6. ^ 6.0 6.1 Bracke, Peter, pg. 39
  7. ^ Victor Miller, Jay Keuper, Harry Manfredini. "Return to Crystal Lake: Making of Friday the 13th" Friday the 13th DVD Special Features) [DVD (Region 2)]. United States: WB.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]