סיוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"תרדמת התבונה מולידה מפלצות", ציור של פרנסיסקו דה גויה
"סיוט במראה", ציור מאת טרי מרקס

סיוט הוא חלום הגורם לתחושה שלילית חזקה של אי-נעימות אצל החולם, בדרך כלל פחד או אימה. החלום עשוי לכלול תכנים של סכנה ומצוקה, וליצור תחושות כגון נפילה, כאב, טביעה או מוות. החולם מתעורר לרוב עם תחושת מצוקה, זוכר את החלום או את התחושה השלילית שעורר, ומתקשה לחזור לישון למשך זמן מסוים.

מצבים קיצוניים של סיוטים מתמשכים המשפיעים גם על התפקוד היומיומי, נחשבים לפאראסומניה בשם "הפרעת סיוט".‏[1] סיוטים נבדלים מחלום בלהות או ביעותי לילה, הנחשבים להפרעת שינה בה החולם נמצא במצב של חוסר מודעות המלווה בצעקות או בכי, והוא אינו זוכר את האירוע למחרת.

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיוטים הם תופעת שינה נפוצה, המתרחשת בממוצע אחת לחודש אצל אדם בוגר; לפי מחקרים על יומני חלומות, מתוארים בין 11-42 סיוטים בשנה.‏[2] התופעה שכיחה יותר בקרב ילדים ובני נוער, ונחשבת לחלק מההתפתחות הנורמלית.‏[3] אנשים החווים קשיים רגשיים שונים, דחק וטראומה נפשית מדווחים על כמות סיוטים גבוהה יותר; ייתכן כי מכיוון שנשים פגיעות יותר מגברים לקשיים רגשיים אלו, נמצא במחקרים כי הן מדווחות על יותר סיוטים מאשר גברים.‏[3]

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיוטים עלולים להיגרם בשל סיבות פיזיות כמו חום גבוה, או מסיבות פסיכולוגיות כמו טראומה נפשית או לחץ בחייו של החולם; אך לעתים קרובות אין לכך סיבה ברורה. אנשים שחוו טראומה נפשית קשה בחייהם (כגון השואה, שבי, תאונת דרכים ועוד), מתארים לעתים כי האירועים והתחושות הקשות שחוו שבים אליהם בסיוטים. אכילה לפני השינה, המגרה עלייה בחילוף החומרים בגוף ואת פעילות המוח, עשויה להגביר סיוטים במהלך השינה.

הפרעת סיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים מסוימים הסיוטים הם דבר יומיומי אצל החולם, ולעתים הם עלולים להשפיע על התפקוד היומיומי שלו. מצבים קיצוניים של סיוטים מתמשכים נחשבים לפאראסומניה (סוג של הפרעת שינה) בשם "הפרעת סיוט" - "Nightmare disorder". לפי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי DSM-IV-TR,‏[4] הפרעה זו מאופיינת בהתעוררויות תדירות מחלום במהלך שנת רע"מ, תוך זכירה מפורטת של תכנים שליליים ומפחידים מהחלום (איום קיומי על ההישרדות, הביטחון האישי או ההערכה העצמית); זאת כאשר האדם מיד נעשה ערני, מודע ומתמצא בסביבתו (בניגוד לחוסר המודעות, הבלבול וחוסר האוריינטציה בסביבה המאפיינים ביעותי לילה). בהפרעה זו הסיוטים התדירים מביאים למצוקה פסיכולוגית משמעותית או לפגיעה בתפקוד היומיומי החברתי, התעסוקתי ועוד. הגורמים המקצועיים המאבחנים את ההפרעה, פסיכולוגים או פסיכיאטרים, נדרשים לשלול במהלך האבחנה הפרעות אחרות שמאופיינות בסיוטים, כגון דליריום, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, שימוש בסמים, או מצב רפואי כללי אחר.

אנשים הסובלים מסיוטים חוזרים ונשנים, או אובחנו בהפרעת סיוט, עשויים לפנות לסיוע באמצעות טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. בטיפול פסיכולוגי ניתן לעסוק בדרכים להקל על תחושות הדחק לפני השינה, ובדרכים להתמודד עם התכנים המאיימים המופיעים בסיוטים. יש המנסים להתכונן לשינה כך שתעבור באווירה רגועה ונינוחה יותר, באמצעות טכניקות הרפיה, פעילות גופנית שגרתית, יוגה או מדיטציה.

הבדלים בין סיוט לחלום בלהות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלום בלהות או ביעותי לילה נחשבים הפרעת שינה (Sleep Terror Disorder), והם נבדלים מסיוטי לילה במספר מאפיינים: הם מתרחשים לרוב במהלך השליש הראשון של הלילה, בשלבים פחות עמוקים של השינה - שלבים 3-4 של שנת NREM (ולא במהלך שלב שנת החלום, REM). במהלך ביעותי הלילה האדם לא מצוי במצב של מודעות, הוא עשוי להתיישב במיטתו עם מבט מפוחד ולהיראות מבולבל, והביעותים מלווים בצרחות, בכי וחרדה קיצונית; לרוב חוזר לישון מיד ולא זוכר את האירוע בבוקר. התופעה נפוצה אצל ילדים, כ-1-6% מהם סובלים מכך. לעתים ביעותי הלילה משקפים בעיה נוירולוגית קלה באונה הטמפורלית במוח; אם התופעה מתחילה בגיל ההתבגרות, הדבר עלול להיות סימן ראשון לאפילפסיה טמפורלית.

התייחסות בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הסיוט" (Der Nachtmahr"), מאת יוהאן היינריך פיסלי (Füssli), ‏1781. בציור נראה השד אינקובוס ישוב על אישה חולמת.

חוויית הסיוט מתוארת בספר איוב:

בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיוֹנוֹת לָיְלָה, בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים. פַּחַד קְרָאַנִי וּרְעָדָה, וְרֹב עַצְמוֹתַי הִפְחִיד. וְרוּחַ עַל פָּנַי יַחֲלֹף, תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי. יַעֲמֹד וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע.

איוב ד', יג-טז

בימים קדומים יוחסו האימה והבעתה שיש בסיוטים לכוחות חיצוניים כמו שדים ורוחות, כגון סוקובוס, אינקובוס, ומארה (Mare), שלפי הפולקלור הגרמאני רוכב על חזהו של הנם וגורם לו לסיוטים (הנקראים על שמו באנגלית nightmare).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nightmare disorder, בוויקיפדיה האנגלית
  2. ^ נירית סופר-דודק, ‏חוויות שינה כראי לאישיות: גמישות התודעה ביום ובלילה, באתר פסיכולוגיה עברית, 13 במאי 2007
  3. ^ 3.0 3.1 Tore Nielsen & Ross Levin, Nightmares: A new neurocognitive model
  4. ^ 307.47 Nightmare Disorder, קריטריונים של DSM-IV-TR, באתר behavenet