יוסף בן יהודה אבן שמעון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יוסף בן יהודה אבן שמעון ("יוסף המערבי"; 1160–1226) היה פילוסוף, רופא, משורר ותלמיד של הרמב"ם, עבורו הרמב"ם חיבר את מורה נבוכים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף בן יהודה אבן שמעון נולד בעיר סאוטה במרוקו בשנת 1160 וחי שם עם אביו, שהיה אמן, עד גיל 25. בהגיעו לגיל 25 עזב את המגרב, כנראה בעקבות הרדיפות של שושלת אל-מוואחידון, והיגר למצרים. הוא עסק ברפואה ובנוסף לכך חיבר שירים בשפה העברית. בעיר פוסטאט (קהיר העתיקה) אבן שמעון למד לוגיקה, מתמטיקה ואסטרונומיה מפי הרמב"ם. לאחר מספר שנים המשיך במסעו מזרחה והתיישב בעיר חאלב, שם הוא גם עסק במסחר לזמן מה וזכה להצלחה רבה. יהודה אלחריזי שיבח אותו ואת יכולתיו כמשורר:

וּמִשָּׁם בָּאתִי לְעִיר הַמְּלוּכָה. הִיא אֲרַם צוֹבָה הַבְּרוּכָה. כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה. כָּל מִדּוֹת חֲמוּדוֹת אוֹסֶפֶת. וְהִיא עַל רֹאשׁ הַמְּלָכִים מִצְנֶפֶת. וּמִלְּבַד נֹעַם מִדּוֹת קְהָלֶיהָ. וַחֲמוּדוֹת אֲצִילֶיהָ. בָּא אֵלֶיהָ זֶה שְׂלשִׁים שָׁנָה מוֹשִׁיעַ וָרָב. מֵאֶרֶץ מַעֲרָב. הוּא הֶחָכָם רַבִּי יוֹסֵף מַעֲרָבִי. חָכְמָתוֹ כְּקֹהֶלֶת. וְשִׂכְלוֹ כְּגַחֶלֶת. וּלְשׁוֹנוֹ אֵשׁ אוֹכֶלֶת.‏[1]

אבן שמעון המשיך להתכתב עם הרמב"ם גם לאחר שעזב את מצרים, וחיבורו של הרמב"ם מורה נבוכים הוקדש עבור יוסף ועבור אלה כמוהו שהעלו שאלות בנוגע לשילוב בין פילוסופיה לאמונה היהודית. בהקדמה למורה נבוכים, הרמב"ם שיבח את ידיעותיו של אבן שמעון תלמידו במתמטיקה, אסטרונומיה ואת שקדנותו.

רב ערכך בעיני מפני רוב שקידתך בלימודים ומפני התשוקה הגדולה לעניינים העיוניים אשר מצאתי בשיריך. זאת מאז הגיעוני איגרותיך ומחברותיך מאלכסנדריה, בטרם בחנתי את תפישׂתך. אז אמרתי: שמא תשוקתו גדולה מהשׂגתו. אך כאשר קראת עמי מה שקראת בחוכמת התכונה (אסטרונומיה) - וקודם לכך במתמטיקה כהכנה הכרחית לכך - גברה שמחתי בך בשל האיכות המשובחת של דעתך ומהירות תפישׂתך. ראיתי את גודל תשוקתך אל המתמטיקה. לכן הנחתי לך להתאמן בה מתוך שידעתי לְמה אתה עתיד להגיע.‏[2]

אבן שמעון היגר בהמשך לבגדאד ופתח שם בית מדרש. בעת שהותו בבגדאד הוא פרסם כתבי הגנה על עמדותיו של הרמב"ם כנגד ביקורות ומתקפות מצד אישים כגון הגאון שמואל בן עלי, ולקח חלק משמעותי בשלביו הראשונים של פולמוס הרמב"ם. הוא נפטר בשנת 1226.

מחקרים ראשוניים על אבן שמעון בלבלו בינו ובין ר' יוסף בן יהודה אבן עקנין עקב שמותיהם וקורות חייהם הדומים, אולם מחקרים מאוחרים יותר הבהירו שמדובר בשני אישים שונים.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משיריו של יוסף אבן שמעון שרד רק שיר אחד במלואו, והוא עוסק בשבח הרמב"ם. חלק משיר אחר שלו השתמר דרך כתביו של יהודה אלחריזי שציטט מהשיר. בנוסף השתמרה יצירה ספרותית מסוג מקאמה פרי עטו של אבן שמעון הקרויה "׳נאום טוביה בן צדקיה". היצירה מספרת את סיפור אהבתו של צעיר בשם "משכיל" לאישה בשם "ימימה", בתור אלגוריה לרדיפה אחר דעת והשכלה.

בנוסף השתמרו מספר מאמרים שלו ואגרות שכתב. אחד ממאמרים אלו הקרוי "במחויב המציאות" עוסק בשאלות פילוסופיות בדבר בריאת העולם, ומתייחס גם לכתביהם של הרמב"ם ושל הפילוסוף המוסלמי אבן סינא.‏[3] מאמר נוסף של אבן שמעון שהשתמר הוא "איגרת ההשתקה על אודות תחיית המתים" (רסאלה אלאסכאת פי חשר אלאמואת). מאמר זה נכתב כחלק ממחלוקת על אופיה העתידי של תחיית המתים שהתנהלה בהקשר של פולמוס הרמב"ם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה אלחריזי,תחכמוני, שער 46.
  2. ^ הרמב"ם, מורה נבוכים החלק הראשון - פרק [האיגרת אל התלמיד] בתרגום מיכאל שורץ, הוצאת אוניברסיטת תל אביב.
  3. ^ Colette Sirat, A History of Jewish Philosophy in the Middle Ages, Cambridge University Press, 1990, p. 206.