אל-מוואחידון

ערך זה עוסק בשושלת מורית ברברית אסלאמית. אם התכוונתם לדרוזים, ראו דרוזים.

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתיבה מבולבלת, ללא מוקדם ומאוחר.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

'אל-מוואחידון'
הוקמה	1121
התפרקה	1269
ישות קודמת	מוראביטון
ישות יורשת	מאיורקה, בני נאסר, בני מארין, חפצים, מנורקה, ממלכת מורסיה, ממלכת קסטיליה, ממלכת פורטוגל, ממלכת אראגון
משטר	ח'ליף
שפה	ערבית, שפות ברבריות, מוזראבית, רומאנית אפריקנית
יבשת	אירואפריקה
עיר בירה	מרקש, סביליה
מטבע	דינאר, דובלה

אל-מֻוַואחִידוּן (בערבית: الموحدون) הייתה שושלת מורית ברברית אסלאמית שנוסדה במאה ה-12 וכבשה את כל צפון אפריקה, מסהרה המערבית במערב עד מצרים במזרח וספרד המוסלמית בצפון. השושלת הוקמה על ידי עבדאללה אבן תומארת, שאיחד את שבטי המסמודה ואת מקומו ירש סגנו, עבד אל-מואמין.

עבד אל-מואמין, שהיה גם הוא ברברי מאחד משבטי המסמודה מאזור אלג'יריה, הביס את שבט המוראביטון, ששלט באותה עת בצפון אפריקה, ובמשך שנות שלטונו (1130-1163) הרחיב את שליטתו, תחילה מזרחה עד לוב. ב-1145 מת השליט המוראביטי בתאונה וכך, ב-1147, כבשו האל-מוואחידון את מרקש, בירת המוראביטון. שנתיים לאחר מכן הכריז על עצמו אל-מואמין כ"אמיר של מרקש" ובפעם הראשונה היה המגרב מאוחד תחת משטר מקומי. אל-מואמין המשיך וכבש גם את אל-אנדלוס וב-1170 העבירו האל-מוואחידון את בירתם לסביליה.

ב-1212 הובסו האל-מוואחידון, שבראשם עמד מוחמד השלישי אל-נאסר, על ידי ברית של ארבעה נסיכים נוצרים מקסטיליה, אראגון, נווארה ופורטוגל בקרב לאס נאווס דה טולוסה שנערך בסיירה מורנה שבספרד. לאחר קרב זה, ירד במהירות כוחם בספרד, והמושבות המוריות עברו בזו אחר זו לידי הנוצרים. ב-1236 איבדו האל-מוואחידון את קורדובה וב-1248 את סביליה.

המלחמות שנמשכו בספרד הטילו נטל כבד על משאביה של השושלת, ושליטתם באזור המגרב נחלשה תחת פילוגים מקומיים ומלחמות שבטיות. לבסוף, ב-1215, איבדו את שלטונם לשושלת מאריניד. השליט האחרון בשושלת, אידריס השני, שלט במרקש בלבד ונרצח בה על ידי עבד ב-1269.

הפריחה הכלכלית, המדינית והספרותית בארצות צפון אפריקה הובילה לגל של קנאות דתית משום השחיתות שפשתה בשלטון ותרבות קלוקלת ולכן יש לחזור חזרה לשורשים, כלומר - לחיי צנע ולחיים דתיים. כמו כן, האידאולוגיה הרווחת הייתה כי יש להרוג כל הכופר באמונה באל אחד. בין אלה שהטיפו לחזרה לדת היה מוסלמי בשם עבדאללה אבן תומארת, שבשנת 1135 החל מטיף ברחובות ובשווקים. בתחילה לא ייחסו לו חשיבות, אבל בהדרגה הלך וצבר חסידים וככל שהתחזק החל לארגן מלחמות ולכבוש שטחים. בשנת 1128, בגיל 48, נהרג תומארת בקרב שנערך בהרי האטלס. מותו נשמר במשך שנתיים בסוד על ידי עבד אל-מואמין, סגנו, עד שהלה גיבש סביבו כוח חזק מספיק כדי להכריז על עצמו כיורש. אל-מואמין הנהיג את האל-מוואחידון בהצלחה רבה ועד מותו, בשנת 1163, השתלטו האל-מוואחידון על כל צפון אפריקה ועל חלקה הדרומי של ספרד.