עמותת יוצאים לשינוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יוצאים לשינוי)
יוצאים לשינוי
מדינה ישראל
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש שמוליק הס
מנכ"ל נדב רוזנבלט
תקופת הפעילות 2012–הווה (כ־12 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
leshinuy.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמותת יוצאים לשינוי היא עמותה הפועלת בישראל מאז 2012 למען אוכלוסיית היוצאים מהחברה החרדית. פעילות העמותה מתמקדת בשינוי היחס של מדינת ישראל כלפי אוכלוסייה זו ובתמיכה ביוצאים עצמם, בנושאים מרכזיים כמו שירות צבאי, השכלה תיכונית ואקדמית, תעסוקה מיטבית והתערות בחברה.[1]

מנכ"ל העמותה הוא נדב רוזנבלט, יו"ר העמותה הוא שמוליק הס.[2]

על פי אתר גיידסטאר ישראל, נכון ל-2022 לעמותה 48 עובדים ו-139 מתנדבים.[3]

העמותה מנהלת שלושה מרכזים, בתל אביב, ירושלים, וחיפה.

הקמת העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה הוקמה בשנת 2012, תחילה בשם "יוצאים לשינוי מדיניות" ובהמשך שונה שמה ל"יוצאים לשינוי".[4] היא הוקמה על ידי מספר יוצאים מהחברה החרדית, שעברו את תהליך השלמת הפערים שנוצרו בהשכלתם בעקבות אי למידת לימודי ליבה, וההשתלבות בשוק העבודה. אלו החלו לפעול מתוך הבנה שהמדינה עוזרת ומתקצבת חרדים המעוניינים להשתלב בחברה אך אינה מתקצבת את מי שהחליטו לצאת מהחברה החרדית וזקוקים לעזרה על מנת להשתלב בתרבות החילונית או הדתית ולצמצם פערים בעקבות לימוד במוסדות חרדיים.[5] מטרת העמותה היא לסייע ליוצאות וליוצאים מהחברה החרדית בהבטחת זכויותיהם, במיצוי זכויותיהם, בגישור על פערי ההשכלה שנוצרו עקב אי לימודי ליבה ובהשתלבות בחברה החילונית בצבא, באוניברסיטאות ובשוק העבודה.[6]

העמותה פועלת בשני מישורים מרכזיים: הראשון, בפעילות לשינוי מדיניות מול גופי ממשל ומוסדות רשמיים (באקדמיה, בתעסוקה ובצבא), על ידי קידום מדיניות תומכת והשוואת זכויות עבור יוצאי המגזר החרדי, ביצוע ועידוד מחקר, והעלאת מודעות לתופעה דרך אמצעי התקשורת. והשני בסיוע פרטני ליוצאות והיוצאים מהחברה החרדית באמצעות מרכזי הכוון וקהילה בהם מתקיימות פעילויות קהילתיות שונות כגון קורסים לימודיים, סדנאות ואירועי תרבות וקהילה, הפעלת שירותי הכוון בתחום ההשכלה, התעסוקה ומיצוי זכויות.[6][7]

פעילות לשינוי מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השוואת תנאי השירות בצה"ל בין חרדים לשעבר לחרדים[8]
  • שילוב יוצאי החינוך החרדי בתוכנית הסיוע לסטודנטים חרדים של המל"ג[8]
  • פתיחת מענים תעסוקתיים לאוכלוסייה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים[8]

סיוע פרטני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוכנית יוצאים ללמוד: תוכנית המחברת בין מורים במגוון מקצועות ליוצאות ויוצאי החברה החרדית אשר לא למדו לימודי ליבה, ובכך מגשרת על הפערים הלימודיים.[9]
  • תוכנית מנטורינג: תוכנית המחברת בין יוצאים ויוצאות בשלבים שונים של תהליך היציאה, לבין מנטורים מתנדבים בעלי ניסיון חיים אישי ומקצועי. באמצעות קשר אישי תומכים הוותיקים ביוצאים החדשים במגוון תחומי חיים.[10]
  • תוכנית הכוון: תוכנית ליווי פרטני ליוצאות ויוצאים מהחברה החרדית העומדים בפני צמתים ודילמות בשלבים שונים של החיים, כדוגמת שירות צבאי/לאומי, בחירת מסלול לימודים אקדמיים/מקצועיים, השלמת השכלה ואיתור עבודה, ומעוניינים לקבל הכוון או ייעוץ קצר טווח.[11] [12]

פעילות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2015 הובילה העמותה תביעת נזיקין בסך 4 מיליון שקלים של 52 יוצאים, בוגרי מוסדות הלימוד החרדיים,[13][14] נגד המדינה, משרד הביטחון, משרד החינוך ומשרד הכלכלה על העובדה שלא לימדו אותם לימודי ליבה בצעירותם, וכעת מפלים אותם ולא מסייעים להם להשלים את הפער.[15][5] בעקבת התביעה איימה המדינה כי אם תתקבל התביעה היא תתבע את הורי התובעים וכ-90 ישיבות ובתי ספר חרדיים שבהם למדו היוצאים.[16][17] ב-2017 בית המשפט המחוזי פסל את מרבית התובעים, בטענה שמפאת גילם, תביעתם כבר התיישנה ובנוסף, השית הוצאות משפט גבוהות על התובעים.[18] בית המשפט הותיר מקום להגשת תביעה חדשה, בידי יוצאים צעירים יותר, אבל הדבר לא נעשה.[19]

ב-2017 הוקם בירושלים הסניף הראשון של עמותת יוצאים לשינוי, בשם "הסלון הירושלמי", במטרה להוות בית ליוצאות ויוצאים שעומלים כדי להגשים את חלומותיהם. בשעות היום הסלון משמש כאופן ספייס לסטודנטיות, לעצמאים וגם לחיילים עם זמן פנוי, נוצרים בו חיבורים, נרקמים בו שיתופי פעולה מקצועיים וקשרי חברות. בנוסף מתקיימים במקום פגישות ייעוץ והכוון במגוון תחומים.[7]

ב-2018 לאחר מאמצים של שנים ובעבודה מול גורמים בכירים באכ"א, החליט צה"ל לאפשר סיוע בהשלמת בגרויות ולימודי מקצוע לכלל בוגרי מוסדות החינוך החרדיים, ביניהם גם יוצאים המשרתים בצבא, ולא רק לחרדים המשרתים בגדודים החרדים נצח יהודה ושח"ר.[20]

בנוסף, ב-2018 הובילה עמותת יוצאים לשינוי שדולה בכנסת למען יוצאי החברה החרדית בראשות חברות הכנסת קארין אלהרר ומיכל רוזין. מטרת השדולה הייתה לעסוק בפערים הקיימים בקרב מי שגדלו בחברה החרדית ובחרו לצאת ממנה ולהשתלב בחברה הכללית.[20]

ב-2019 החל משרד העבודה והרווחה בשיתוף עם עמותת "יוצאים לשינוי" לתקצב שני מרכזים קהילתיים ליוצאים, אחד המרכזים הוקם בתל אביב והשני שכבר היה קיים בירושלים. מטרת המרכזים היא לספק ליוצאים בית להתפתחות וצמיחה, לנטוורקינג ולבניית קהילה.[21]

ב-2022 לאחר עבודה ממושכת מול צה”ל, צה"ל מפרסם מדיניות מקיפה אשר משווה את תנאי השירות של כלל בוגרי מוסדות החינוך החרדיים, ביניהם גם יוצאים המשרתים בצבא, לתנאי השירות של חרדים המשרתים בגדודים החרדים.[22][23]

ב-2022 פתחה הקימה העמותה קהילות אזוריות נוספות בחיפה, הגליל והדרום.[9][10]

ב-2023 בעקבות מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה, פתחה העמותה במאבק לאפשר לכל יוצא ויוצאת לבחור בעודם בחיים את אופי ההלוויה והקבורה במקרי אסון. לפי עמותת יוצאים לשינוי נרצחו בטבח ונהרגו במסגרת שירותם הצבאי 15 יוצאים ויוצאות מהחברה החרדית. חלק מחיילי צה"ל שהיו זכאים לקבורה צבאית נקברו בקבורה חרדית בגלל החלטת משפחתם.[24][25][דרושה הבהרה]

ב-2023 ערכה העמותה את כנס "נפגשים לשם שינוי" בבית מזי"א בירושלים. הכנס כלל משפחות חרדיות וילדיהן שיצאו מהחברה החרדית. במהלך הכנס הם השתתפו בפאנל עם הורים חרדים וילדיהם שיצאו מהחברה החרדית, בהשתתפות רבנים חרדים, לצד פעילויות נוספות והצגת יחיד של אם חרדית שביתה איננה חרדית עוד.[26]

העמותה יזמה את "יום הבחירה של היוצאים והיוצאות מהחברה החרדית" וקבעה אותו ל-27 באוקטובר, כנס שנתי מקצועי העוסק בשילוב היוצאות והיוצאים בחברה הישראלית וכן את "אות יוצאים לשינוי" המוענק ליוצאות ויוצאים שהטביעו את חותמם ופעלו למען חברה מתוקנת וטובה יותר.[27][28][29]

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2022 קיבלה העמותה את אות הנשיא להתנדבות. מי שקיבל את האות מידי נשיא המדינה יצחק הרצוג, היה ישי סאייג. סאייג למד במוסדות לימוד חרדיים ובישיבת מיר, ובגיל 17 יצא מהחברה החרדית ושירת שירות צבאי מלא. לאחר שחרורו נאלץ ללמוד לבגרויות, בהן נבחן מספר פעמים עד שהתקבל ללימודים באוניברסיטת רייכמן. במהלך לימודיו לבגרויות ולבחינה הפסיכומטרית הוא השתתף בתוכנית "יוצאים ללמוד" של עמותת יוצאים לשינוי, שם הוצמדו לו מורים פרטיים מתנדבים. בהמשך החל ללמד יוצאים בעצמו במסגרת התוכנית ולעזור להם להשתלב בחברה.[30][9][31]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההיסטוריה של יוצאים לשינוי, באתר יוצאים לשינוי
  2. ^ משה שנפלד - 40/40 הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker 2021, באתר themarker, ‏2022-05-25
  3. ^ יוצאים לשינוי (ע"ר) | עמותה, באתר גיידסטאר
  4. ^ איתמר מרילוס, לדתל"שים בלבד: הצעת עבודה ליוצאים בשאלה, באתר ynet, 4 באוקטובר 2012
  5. ^ 1 2 הדר ת"ש, ‏"אנחנו לא חובשים יותר כיפה אבל לא מבינים איך להשתלב", באתר ‏מאקו‏, 22 במרץ 2018
  6. ^ 1 2 יוצאים לשינוי, באתר self-help.org.il
  7. ^ 1 2 שיחה מקומית, הסלון הירושלמי: מרכז חיי החברה של היוצאים בשאלה, באתר שיחה מקומית, ‏2017-01-27
  8. ^ 1 2 3 כפיר אדר, סמנכ"ל מדיניות ופיתוח ב'יוצאים לשינוי' מסיים את תפקידו, באתר אייס, 20 באוגוסט 2021
  9. ^ 1 2 3 מערכת חי פה-חדשות חיפה, יוצאי המגזר החרדי זוכים למענה ולתמיכה - עמותת "יוצאים לשינוי" מגיעה לצפון, באתר חי פֹּה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה, ‏2022-09-04
  10. ^ 1 2 העמותה שמסייעת ליוצאי החברה החרדית מתרחבת לאזור אשדוד והדרום, באתר ashdodnet.com
  11. ^ ד"ר איילה קיסר-שוגרמן פרופ' רון קנת מר אמיר רם גב' לנה קנת גב' סימה ציפרפל גב' איילת רווה ד"ר ראובן גל, [https://www.neaman.org.il/Files/Report_Community%20and%20Support%20Centers%20for%20Former%20Haredim_20220908104145.774.pdf מרכזי קהילה והכוון ליוצאי המגזר החרדי מיסודה של עמותת יוצאים לשינוי], מוסד שמואל נאמן, יולי 2022
  12. ^ יוצאים לשינוי מהחברה החרדית, באתר כל-זכות
  13. ^ יקי אדמקר‏, תקועים בלי הליבה: חוזרים בשאלה תובעים מיליונים מהמדינה, באתר וואלה!‏, 11 באוקטובר 2015
  14. ^ דפנה ליאל, ‏חרדים לשעבר בעתירה לבג"ץ: "מנעו מאיתנו ללמוד ולהתפרנס", באתר ‏מאקו‏, 1 באפריל 2015
  15. ^ אתר למנויים בלבד מירב ארלוזורוב, "יצאתי לעולם לבד, בלי בית, בלי כסף - ועם השכלה של עובד במקדונלד'ס", באתר TheMarker‏, 25 במאי 2016
  16. ^ אתר למנויים בלבד אור קשתי, חרדים שלא למדו לימודי ליבה תובעים פיצויים, והמדינה מאיימת: נתבע את ההורים והישיבות, באתר הארץ, 24 באפריל 2016
  17. ^ תקדים: המדינה תובעת את הורי ה'יוצאים בשאלה', באתר "סרוגים", 24 באפריל 2016
  18. ^ אתר למנויים בלבד מירב ארלוזורוב, המדינה מפלה את היוצאים בשאלה פעמיים, באתר TheMarker‏, 14 באוגוסט 2017
  19. ^ אתר למנויים בלבד מירב ארלוזורוב, ילדים חרדים בארה"ב, בריטניה ובלגיה לומדים ליבה - אז למה לא בישראל?, באתר TheMarker‏, 27 בינואר 2020
  20. ^ 1 2 אלישע בן קימון, לראשונה בצה"ל: סיוע בלימודים לחרדים שיצאו בשאלה, באתר ynet, 9 ביולי 2018
  21. ^ שחר אילן, לראשונה: משרד העבודה והרווחה יתקצב מרכזים קהילתיים ליוצאים לשאלה, באתר כלכליסט, 3 בפברואר 2019
  22. ^ חנן גרינווד, מדיניות חדשה בצה״ל לשילוב בוגרי החינוך החרדי, באתר ישראל היום, ‏31 ביולי 2022
  23. ^ לראשונה: צה"ל פותח את כל התפקידים לחרדים, באתר ערוץ 7, ‏31 ביולי 2022
  24. ^ אתר למנויים בלבד נטע הלפרין, "יש שיח מקומם, המתייחס ליוצאים שנהרגו, ובעיקר אלה שנפלו בקרב, כחרדים", באתר הארץ, 23 באוקטובר 2023
  25. ^ מרב סבר, משפחתו החרדית של רב"ט דוד מילטמן ז"ל לא קיימה לו טקס קבורה צבאי, בצה"ל פועלים שהמקרה לא יישנה, באתר ישראל היום, ‏9 בנובמבר 2023
  26. ^ יובל בגנו, ‏מיזם מרגש: משפחות חרדיות מתאחדות עם ילדיהן שעזבו את החברה, באתר מעריב אונליין, 8 במאי 2023
  27. ^ מיטל ר. פישמן, היוצאים מהחברה החרדית: "מתמודדים עם אתגרים שלכאורה נראים כפשוטים", באתר ynet, 27 באוקטובר 2022
  28. ^ אות יוצאים לשינוי, באתר יום הבחירה
  29. ^ עמוד הבית, באתר יום הבחירה
  30. ^ אות הנשיא הוענק לתכנית לימודים ליוצאי החברה החרדית, באתר ערוץ 14, ‏15 ביוני 2022
  31. ^ איתמר אייכנר, הנשיא העניק את אות ההתנדבות השנתי: "מצאנו גיבורות וגיבורים ישראלים", באתר ynet, 15 ביוני 2022