יחסי ארגנטינה–מרוקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ארגנטינהמרוקו
ארגנטינהארגנטינה מרוקומרוקו
ארגנטינה מרוקו
שטחקילומטר רבוע)
2,780,400 446,550
אוכלוסייה
45,987,184 38,118,517
תמ"ג (במיליוני דולרים)
632,770 134,182
תמ"ג לנפש (בדולרים)
13,760 3,520
משטר
דמוקרטיה נשיאותית פדרלית מונרכיה חוקתית
פגישה של שר החוץ המרוקאי נאסר בוריטה ושר החוץ הארגנטינאי חורחה פאוריה ברבאט, 2018

יחסי ארגנטינה–מרוקו הם היחסים הדו-צדדיים שבין הרפובליקה הארגנטינאית לבין ממלכת מרוקו. שתי המדינות חברות ב-G77.

לארגנטינה שגרירות ברבאט בירת מרוקו[1], ואילו למרוקו שגרירות בבואנוס איירס[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגנטינה הכירה בעצמאות מרוקו ב-1956, והייתה בין המדינות הראשונות לעשות כן. כמה שנים לאחר מכן, ב-1960 שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים.

סהרה המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 חידש נשיא ארגנטינה אדוארדו דואלדה את הגיבוי שקיבלה מרוקו מבואנוס איירס בדבר השלמות הטריטוריאלית שלה. "בעידן הגלובליזציה ארגנטינה לא תקבל בדלנות ואת ייסודן של ישויות מיקרוסקופיות"[3] אמר נשיא ארגנטינה בפגישה שערך עם אחמד קדירי, סגן יושב הראש של הבית העליון בפרלמנט המרוקאי.

שגריר ארגנטינה למרוקו, אדוארדו פיוצי, אמר ב-2003 כי מדינתו לא מכירה בחזית פוליסריו וכי היא תמיד גינתה את המצב במחנות שבטינדוף[4], עיירה בסמוך לגבול אלג'יריה-מרוקו.

סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגנטינה ומרוקו חתמו בשנת 2000 על שלוש אמנות מרכזיות בנוגע לסחר, דיג ושיתוף הפעולה המסחרי ביניהן[5].

בשנת 2018 הסתכם היקף הסחר בין המדינות בכ-490 מיליון דולר. בין הסחורות שייצאה ארגנטינה למרוקו נמצאים דגנים, שומנים מן החי והצומח ועוד[6]; עיקר הסחורות שייצאה מרוקו לארגנטינה כולל דשן, מלח, גופרית, אדמה, סלעים, טיח, סיד ומלט[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]