יחסי אריתריאה–דנמרק
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
| יחסי אריתריאה–דנמרק | |
|---|---|
|
|
| |
| אריתריאה | דנמרק |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 117,600 | 43,094 |
| אוכלוסייה | |
| 3,805,830 | 5,934,905 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 395,404 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 66,623 | |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה חוקתית |
יחסי אריתריאה–דנמרק הם היחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין דנמרק לאריתריאה. דנמרק מיוצגת באריתריאה דרך שגרירותה בניירובי, ואריתריאה מיוצגת בדנמרק דרך שגרירותה בסטוקהולם. היחסים בין דנמרק לאריתריאה הדרדרו, מכיוון שדנמרק החליטה להשעות את שיתוף הפעולה בפיתוח עם אריתריאה בינואר 2002, ולסגור את שגרירותה ביוני 2002. לאחר מלחמת אריתריאה–אתיופיה משנת 1998 עד 2000 שלחה דנמרק 320 חיילים למשלחת האו"ם לאתיופיה ולאריתריאה לפקח על הפסקת אש במלחמת הגבולות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1950 הצביעו דנמרק ו-15 מדינות אחרות בעד אריתריאה ואתיופיה תחת שלטונו של היילה סלסי באו"ם. במהלך מלחמת העצמאות האריתראית שלחה דנמרק סיוע הומניטרי לחזית העממית לשחרור אריתראה. בשנות השמונים פרלמנט דנמרק קיבל החלטה התומכת בעצמאות באריתריאה. אך סגרה אותה ביוני 2002, בשנת 2001, דנמרק סיימה את סיוע לאריתריאה בגלל מעצרם של סטודנטים אריתראים ופוליטיקאי אופוזיציה על ידי הנשיא איסאייס אפוורקי, והיעדר חופש העיתונות באריתריאה.
ביקורים רמי דרג[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסגת הליגה הערבית בשנת 2000 בקהיר פגש נשיא אריתריאה, איסייס אפארבי, את הנסיך פרדריק וכינה את מערכת היחסים בין דנמרק לאריתריאה "למופת". בפברואר 2001 ביקר שר החוץ הדני, מוגנס ליקטופט באריתריאה, כדי לדון בתוכניות פיתוח בין דנמרק לאריתריאה.
